בבת אחת הם נעלמו.

כל אלה שצחצחו שיניים בתוכניות הבוקר ועצמו עיניים במהדורות הלילה. אלה שיש להם מקורבים שמספרים מה הם אומרים בשיחות סגורות, ואלה שיש "גורמים בסביבתם". אלה שהפגינו חוסן אצל אילה חסון ואלה שרשפו זעם אצל רפי רשף.

כל מגלגלי הספינים, להטוטני ההדלפות, דורשי הגינויים, לובשי החליפות הגדולות על מידתם, שהיה נדמה שהם חיים תחת אור הזרקורים של האולפנים, ושהם לעולם-לעולם לא יסתמו את הפה.

בבת אחת הם נעלמו. כמו על פי פקודה.

ישיבת הממשלה בבסיס הקריה בתל אביב, 7 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)

ראשון נעלם ראש הממשלה בנימין נתניהו, האיש שכל חיינו הבוגרים מבטיח להיות חזק מול חמאס ומאשים את כל מי שלא מתרפס בפניו שהוא שמאלני בוגד, חלש ולא יהודי. הוא מנהל עכשיו מלחמה מורכבת, זה נכון. אבל יש פה גם אומה שבורת לב ברגע משבר היסטורי, שזקוקה למנהיג בעל שיעור קומה שידע לדבר אליה. והוא שותק.

נעלמה רעייתו שרה, שתמיד איתו, בכל הנסיעות למלונות הפאר בבירות העולם, בכל חגיגות הניצחון המפלגתיות, בכל המפגשים עם שועי תבל, תמיד דורשת בתוקף לקבל את הקרדיט על כל צעד ושעל, תמיד מישירה מבט אל הפוטושופ והוא משפיל את עיניו.

הרי יש עכשיו צורך אדיר בפסיכולוגית ילדים מיומנת כמוה, עם BA ו-MA וניסיון עשיר בשירות הציבורי. ילדי ישראל מחכים למוצא פיה, אבל היא נעלמה. אפילו לא אפתה עוגת ביסקוויטים לחיילים בחזית.

נעלם כלא היה השר לביטחון לאומי, גיבור ישראל איתמר בן-גביר, האיש שמנפנף באקדחו, שנבח על קודמו, שהבטיח להשיב את המשילות לישראל, שהיו ימים שהיה נדמה שהוא ובני משפחתו גרים באולפני הרדיו והטלוויזיה. עשרות שוטרים במשטרת ישראל הכפופים להוראותיו נהרגו ביומיים האחרונים, והוא שותק.

נעלם כלא היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא גם שר במשרד הביטחון, שהבטיח לנו שהשם יתברך יגן עלינו בממשלת הימין מלא-מלא, ויוביל אותנו מחיל אל חיל, ומחווארה אל הגאולה.

נעלמה כלא הייתה שרת ההסברה היהירה, גלית דיסטל אטבריאן, כאילו אין עכשיו מה להסביר.

נעלם כלא היה שר הבריאות משה ארבל, כאילו בתי החולים בישראל לא קורסים עכשיו תחת עומס הפצועים.

נעלם שר הדתות מיכאל מלכיאלי, כאילו בתי הקברות לא קורסים תחת הלוויות.

נעלם כלא היה שר החינוך יואב קיש, כאילו לא הכריזו ממש עכשיו על מלחמה שמשביתה את כל בתי הספר במדינה, וכאילו ציבור המורים והמורות, התלמידים והתלמידות, לא זקוקים עכשיו להנחיות ברורות ממי שאמור להוביל את מערכת החינוך. כאילו אין שאלות חינוכיות חשובות שמחכות למענה.

נעלמה כלא הייתה השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק, שעד לשבת האחרונה היה נדמה שיש לה מה להגיד על כל דבר, ויש לה פתרון קסם לכל משבר.

נעלם כלא היה שר החוץ אלי כהן, האיש שבמו ידיו השכין שלום אזורי.

נעלמו כל השרים מהמפלגות החרדיות שהסבירו לנו שתלמידי הישיבות הם צבא השם שלנו.

נעלם כלא היה שר המשפטים יריב לוין, האיש שהכניס את המדינה לסחרור שלא היה כמוהו, ושהוא גם שר ב"משרד המודיעין" יחד עם השרה גילה גמליאל, שגם היא נעלמה כאילו אין כמה סוגיות מודיעיניות שאולי כדאי לענות עליהן ברצינות.

נעלם השר ישראל כ"ץ, ולקח איתו את החיוך המפחיד שלו, שאולי היה יכול בשעות קשות להרתיע את אויבינו.

נעלם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, ונעלם השר לחוסן לאומי יצחק וסרלאוף.

נעלמו כולם. מהאולפנים. מעין הציבור. מבתי החולים. מבתי המשפחות השכולות. מבתי משפחות הנעדרים. מבתי השבויים.

נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.

סתמו את פיהם ונעלמו בבת אחת.

ואולי זו בעצם ההחלטה המנהיגותית הכי טובה שהם קיבלו בחייהם.

מריאנו אידלמן בתפקיד בנימין נתניהו וליאור אשכנזי בתפקיד בני גנץ ב"ארץ נהדרת" (צילום: יח"צ קשת)

אפשר לדעת שראש הממשלה בנימין נתניהו איבד כיוון כשאפילו הפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל מאבד עשתונות ומותח ביקורת על מעשיו.

אתמול, במשך כל היום, הפציר סגל בכל הזדמנות בראש הממשלה להקים ממשלת חירום מייד. "סליחה שאני מציק שוב אבל זה ממש עניין קיומי", כתב סגל לקראת חצות בערוץ הטלגרם הפופולרי שלו, "בני גנץ גילה לדעתי גדלות נפש בהסכמתו להיכנס לממשלה; אפילו אביגדור ליברמן עשה צעד משמעותי. והליכוד קובע ישיבת מו"מ לעשר בבוקר עם דרגים זוטרים?"

"עם כל הכבוד לחשש מלהפוך מיעוט בקבינט והחשדנות בתיאום שבין רמטכ"לים לשעבר לצמרת הצבא על חשבון הניווט של ראש הממשלה, כל זה כאין וכאפס לעומת מה שמונח על הכף", סגל מסכם.

סגל משקף את התחושה הרווחת בציבור: אחרי שהיה הראשון להציע זאת בפגישה עם גנץ בצהריי יום שבת, נתניהו מאז מתמהמה בהקמת ממשלת חירום ולא עושה רושם שזו אופציה שחביבה עליו במיוחד.

"ביומיים האחרונים נוצרה כאן מציאות שאיש לא היה מאמין שתקרה אי פעם", כותב הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, " ראשי האופוזיציה יאיר לפיד, בני גנץ, אביגדור ליברמן, גדי איזנקוט וגדעון סער מוכנים לשבת בממשלה תחת בנימין נתניהו.

"כל אחד בא עם התנאים שלו, אבל העיקרון ברור. כל אחד רוצה ויכול לתרום למדינה במצב החירום הזה, ומי שלא יתפשר או יוותר בועט במדינה ואולי גם בעצמו".

בשעה זו נפגש נציג הליכוד עו"ד מיכאל ראבילו עם נציג המחנה הממלכתי, עו"ד רונן אביאני. זו פגישה בדרג נמוך, בנושא שאמור להיסגר מהר מאוד. ועדיין, בין הצדדים ישנן כל כך הרבה מרירות וחשדנות – שאפילו כשהמדינה בקריסה חסרת תקדים, כל צד עושה את החשבונאות הפוליטית שלו.

נושאת המטוסים USS Gerald R. Ford (צילום: Jackson Adkins/U.S. Navy)

בשעות הלילה, נכנסה למים הטריטוריאליים של ישראל נושאת המטוסים USS Gerald Ford – נושאת המטוסים המתקדמת והיקרה ביותר בעולם, עם יכולת נשיאה של 75 מטוסי קרב. מה שנקרא, מהביוקר.

קשה לדמיין מה היה עושה נשיא אחר מאשר ג'ו ביידן, ככל הנראה גדול החברים של ישראל בעידן המודרני. בתוך שעות ספורות מתחילת המערכה, ביידן כבר הורה על הגשת סיוע ביטחוני נרחב, ללא עיכובים וללא היסוסים.

כניסתה של נושאת המטוסים לים התיכון ומיקומה הם גם מסר ברור לגורמים אחרים באזור, בראשם חזבאללה ואיראן: אל תתערבו במערכה הזו.

אומרים שחברות אמת נבחנת בשעת מצוקה. אחרי חודשים בהם נשמעו קולות בישראל הממעיטים בערכם של יחסי ישראל וארה"ב ואף מצהירים כי ישראל לא צריכה את אמריקה; וכששרים בממשלה קוראים לממשל האמריקאי לא להתערב בענייני ישראל – באה שעה גורלית זו שמזכירה לכולם: אין לישראל חברה טובה יותר מארצות הברית, ואין לישראל קיום בלעדיה.

נשיא איראן אבראהים ראיסי מקבל את פניו של מנהיג חמאס אסמעיל הנייה בארמון הנשיאות בטהרן, 20 ביוני 2023 (צילום: Iranian Presidency Office, via AP)

סיפור בלעדי של ה"וול סטריט ג'ורנל" הלילה סיפק אישוש למה שרבים העריכו: מאחורי מתקפת הפתע הפנומנלית של חמאס עומדת איראן.

לפי הדיווח בג'ורנל, איראן סייעה בתכנון המתקפה מזה שבועות רבים, פיקחה על ההכנות והעניקה סיוע כספי ולוגיסטי. בין השאר, חמאס הצטייד ברשת קשר שצה"ל ושב"כ כלל לא ידעו עליה, דרכה התבצעו כל ההכנות וההוצאה לפועל של המתקפה.

את האור הירוק למתקפה נתנה איראן במפגש שהתקיים בביירות לפני שבוע.

מאמר שפרסם הלילה העיתונאי הבכיר תומאס פרידמן ב"ניו יורק טיימס" מספק הסבר אפשרי למוטיבציה הנוכחית של איראן לעיתוי מתקפת חמאס: ההתקדמות במגעים בין ישראל וערב הסעודית:

"מדוע חמאס פרץ במלחמה עכשיו, ללא שום פרובוקציה מיידית? אי אפשר שלא לתהות אם זה לא נועד למנוע את יחסי הנורמליזציה המלבלבים בן ערב הסעודית – היריבה של איראן – וישראל", כותב פרידמן.

"הסכם כזה, כפי שהוא התגבש, היה גם רווחי יותר לרשות הפלסטינית בגדה המערבית – בדמות הזרקת כסף עצומה מערב הסעודית, כמו גם הטלת מגבלות על התפשטות ההתנחלויות בגדה המערבית. כתוצאה מכך, ראשי הרשות הפלסטינית היו עשויים להרוויח גם בוסט בלגיטימיות שלהם ברחוב הפלסטיני, מה שהיה מאיים על שליטת חמאס".

פרידמן, אגב, מאיר עוד נקודה מעניינת בהשפעה העולמית שיש למתקפת חמאס: המלחמה בישראל תדחק את אוקראינה לפינה, כשארה"ב תתמקד בסיוע צבאי לישראל על חשבון הסיוע לאוקראינים.