עדיין לא ברור איך תיזכר המלחמה הנוכחית בהיסטוריה (מלחמת סוכות? מחדל שמחת תורה?) אבל סיסמה מוסכמת כבר יש לה: "יחד ננצח". היא מתנוססת על שלטי חוצות, על מסכי הטלוויזיה ונישאת בפי כל.

עוד רבות ידובר בגלי ההתנדבות וההתגייסות של אזרחי המדינה בימי המלחמה הראשונים, לנוכח שורת מחדלים אינסופית ובלתי נתפסת של כל משרדי הממשלה כמעט. זה כנראה לא מקרי שסיסמת הקרב  – "יחד ננצח" – נשלפה היישר מקריאות המחאה הקצובות שליוו את ההפגנות בשבתות לאורך השנה האחרונה: "גוש אחד, ביחד ננצח".

חמ"ל אחים לנשק באקספו תל אביב, 13 באוקטובר 2023 (צילום: עוזי רטנר, פייסבוק)

ארגוני המחאה היו בין הראשונים שהתאוששו ב-7 באוקטובר – ורתמו את יכולות הארגון, ההפקה, רשתות הקשר, ההסעות והקשרים האישיים, לתמיכה ביישובי העוטף ובחיילי צה"ל. אפילו עמית סגל חזר נפעם "ממוקד העשייה הציונית מהגדולים במדינה כרגע: המרכז של אחים לנשק בגני התערוכה… יש 15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ, מכל ההשקפות והדעות".

על רקע ההתגייסות האזרחית המרגשת וחוצת המחנות הזאת, צורמים עוד יותר קולות שמעידים שגם בשעת חירום שכמוה לא ידענו, כשהארץ מלאה באלפי פליטים הלומים, עדיין לא כולם מגויסים למטרה המשותפת:

עשרות אנשי לה פמיליה ניסו לפלוש לבית החולים תל השומר "להרוג מחבלים" והפריעו לעבודת הרופאים. בריונים תקפו את ביתו של העיתונאי החרדי העצמאי ישראל פריי. משפחות חטופים שהפגינו מחוץ לקריה בתל אביב הותקפו על ידי תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו. קולות צורמים רבים עולים גם עכשיו מלשכות שרי ממשלת ישראל.

ביממה האחרונה מנסים בערוצי הטלוויזיה – כמעט בכוח – להוציא הודאות לקיחת אחריות, התנצלות והכאה על חטא מצד שרי הממשלה האמיצים מספיק להגיע לאולפן ולענות על שאלות. כאילו מדובר בטקס טיהור מיסטי, שאחריו סוף-סוף נוכל להתפנות ולהתמודד עם המשבר.

חלק מהשרים (יואב קיש, בצלאל סמוטריץ', מיקי זוהר) מוכנים "לקחת אחריות", אחרים (ישראל כ"ץ) מנסים להתחמק ועונים תשובות מפותלות. זה לא באמת משנה: ממשלת ישראל ומפקדי צה"ל יישאו באחריות למחדל סוכות, בין אם הם יודו בכך ובין אם לא. עם זה אפשר לחכות עד שהמלחמה תסתיים.

אולם אי אפשר לחכות אפילו שנייה נוספת עם הדרישה לעזוב את החשדנות, הספינים וחישובי האינטרסים הפוליטיים, שנדמה שעדיין מכתיבים גם עכשיו רבות מההחלטות הקריטיות שמתקבלות בישראל.

טל שלו מ"וואלה" פרסמה שמאבטחים מנעו משר הביטחון יואב גלנט להיכנס ללשכת ראש הממשלה בקריה, בשל הוראה מפורשת של ראש הסגל צחי ברוורמן. בן כספית פרסם אתמול תיאור מפורט ומקומם של ההתרחשויות מאחורי הקלעים של הטיפול במשפחות החטופים, שמצאו עצמם סטטיסטים במופע תקשורתי מבויים בפגישה עם ראש הממשלה.

זאת ועוד: בכיר בלשכת נתניהו אסר על שרים ופקידים בכמה משרדי ממשלה לעבוד מול צוות מיוחד שהוקם במשרד הביטחון לטיפול ראשוני בשיקום תשתיות עוטף עזה, רק כי בראש הצוות עומד אלוף במילואים רוני נומה, שהשתתף בהפגנות קפלן ואף היה חתום על עתירה לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות.

מיכאל האוזר טוב מ"הארץ" מצטט הבוקר שני מקורות הבקיאים בפרטים שאומרים שההוראה הגיעה מרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, שעל פי פרסומים רבים ממשיכה לבחוש במתרחש מאחורי הקלעים, ניסתה למנוע את הקמת ממשלת החירום, והתנגדה לצירופו של אביגדור ליברמן לממשלה.

נציבות שירות המדינה הודיעה אתמול, שהיא דורשת להשעות לאלתר את ציפורה נבון, העוזרת האישית ומנהלת לשכתה של שרה נתניהו, שפרסמה במהלך הימים האחרונים סדרת פוסטים המאשימים את התקשורת, הפרקליטות, השמאל, האופוזיציה ואנשי המחאה בתקיפה הקטלנית של אנשי החמאס.

כך שגם עכשיו, נראה שהסיסמה היפה "יחד ננצח" לא חלה על כולם.

חיילי צה"ל בהריסות כפר עזה, 15 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בישראל מתפתח בהדרגה משבר פליטים של ממש, שצפוי להחמיר עם צניחת הטמפרטורות והגשמים של החורף.

בנוסף לכ-60 אלף תושבי עוטף עזה שכבר פונו מבתיהם – רובם בחיפזון ובלי שיוכלו לקחת איתם את המינימום ההכרחי, אם בכלל נותר להם משהו אחרי פוגרום חמאס – צה"ל הודיע הבוקר על פינוי 28 יישובים בגבול הצפון שנמצאים במרחק של עד שני קילומטרים מגבול הלבנון.

היישובים שיפונו הם רג'ר, דישון, כפר יובל, מרגליות, מטולה, אביבים, דובב, מעיין ברוך, ברעם, מנרה, יפתח, מלכיה, משגב עם, יראון, דפנה, ערב אל עראמשה, שלומי, נטועה, יערה, שתולה, מתת, זרעית, שומרה, בצת, אדמית, ראש הנקרה, כפר גלעדי וחניתה.

נמסר כי התושבים המפונים ישוכנו בבתי הארחה בסבסוד המדינה.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נואם בבית הלבן בעקבות מתקפת חמאס על ישראל, כשלצידו שר החוץ אנתוני בלינקן וסגנית הנשיא קמלה האריס, 10 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

ההתייצבות המהירה, החד משמעית והתקיפה של ארצות הברית לצד ישראל, היא מקרני האור הבודדים של השבוע האחרון.

הבוקר חזר לישראל שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, שהיה בישראל בשבוע שעבר והמריא מכאן לסבב פגישות במדינות מערביות, ביניהן מצרים וערב הסעודית.

במקביל, הנשיא ג'ו ביידן נשא נאומים בלתי נשכחים, שגובו בשתי נושאות מטוסים שנשלחו לאזור ובהכרזה הברורה שארצות הברית תתייצב לצד ישראל, אם המערכה בעזה תתרחב צפונה.

הלילה (שעון ישראל) התראיין ביידן לתוכנית "60 דקות" ברשת CBS, ואמר – בין היתר – כי להערכתו כיבוש עזה יהיה טעות וכי "חייבים להשאיר פתח למדינה פלסטינית". הוא גם אמר שהוא לא מאמין שיהיה צורך במעורבות של חיילים אמריקאים במערכה כי "לישראל יש אחד הצבאות הטובים ביותר" והזכיר כי ישראל "נלחמת באנשים שמתנהגים בברבריות שמשתווה לשואה".

אמש פרסם עמית סגל בחדשות 12 כי נתניהו הזמין את ביידן לבקר בישראל בימים הקרובים, במה שייתפס כביקור הזדהות עם אזרחי ישראל. ביידן, על פי הדיווח, שוקל את ההזמנה בחיוב.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות חוגגת היום את יום הולדתה ה-70. זהו גם המועד על פי חוק שבו היא פורשת מהעליון.

פרידה מנשיאת העליון אמורה להיות אירוע מתמשך, מתוק-מריר, שמשתלט על הדיווח התקשורתי ומספק נושא למוספים שלמים בעיתונות וכתבות רבות בטלוויזיה. פרשנים עומדים בתור לכתור לה כתרים – או לחליפין להחזיק לה את הדלת כדי לוודא שהיא יוצאת מהר.

ודווקא על רקע השנה החולפת וההפיכה המשטרית, יום פרישתה של אסתר חיות אמור היה להיות אירוע מכונן.

כותב הבוקר יובל יועז בזמן ישראל: חיות תמיד ידעה, כך נדמה, שפרישתה תיעשה על רקע מלחמה. היא רק הניחה שזו תהיה מלחמה מסוג אחר.

לאורך שש שנות כהונתה כנשיאת בית המשפט העליון – וככל שמצבו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו הלך והחמיר – החריפה המלחמה שהכריז נגד בית המשפט העליון, שלטון החוק והדמוקרטיה בכללה. חיות לא שיערה שתפרוש על רקע תמונות של מאות הלוויות, אלפי רקטות ומצב חירום כללי המדינה.

חיות מעולם לא הייתה השופטת הליברלית ביותר, הפרוגרסיבית ביותר או האקטיביסטית ביותר. בחינה דקדקנית של פסיקותיה בכל ענפי המשפט לאורך שנותיה בעליון, מלמדת שחיות הייתה נטועה בזרם המרכזי הרבה יותר מכפי שהצטיירה.

עם זאת, בתחומים של זכויות אדם, משפט חוקתי, שלטון החוק ומאבק בשחיתות היא הציגה גישה בלתי מתפשרת.

כעת, בגלל סרובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בית המשפט העליון נותר עם 13 שופטים בלבד (אחרי פרישתה של ענת ברון בשבוע שעבר) – וללא נשיא עליון קבוע.

מתחם פסטיבל אינדינגב עומד נטוש אחרי פרוץ המלחמה בדרום, אוקטובר 2023 (צילום: עמוד אינדינגב בפייסבוק)

סיפורים רבים ומרגשים על התגייסות אזרחית וקהילתית מתפרסמים כל הזמן ברשתות. מאות אלפי ישראלים עושים עכשיו כל שביכולתם להקל על מי שנקלעו למצוקה בעקבות האירועים.

אני מבקש להאיר כאן סיפור אחד כזה, שקרוב לליבי.

פסטיבל אינדינגב היה אמור להתקיים בסוף השבוע האחרון במצפה גבולות במועצה אזורית אשכול, ולמשוך כ-15 אלף אוהבי מוזיקה, בהם גם כל בני משפחתי וחברים רבים. כמובן שהפסטיבל בוטל.

אתמול פרסמו מפיקי אינדינגב פוסט ארוך בפייסבוק. "אנחנו המומים, כאובים ועצובים", הם כתבו, "איבדנו חברים. המון קרובים שאיבדו את קרוביהם, והמון אנשים שעדיין לא יודעים מה איתם. מועצה אזורית אשכול זה הבית שלנו.

"ויחד עם כל המצב, ספגנו פגיעה כלכלית אנושה. הפסטיבל עומד, מוכן לגמרי, אחרי כמעט חודש של עבודה בשטח. שילמנו כבר סכומים אסטרונומיים על הפקת הפסטיבל, ובנוסף יש לנו ולספקים שעבדו איתנו ציוד בשווי מיליוני שקלים שעדיין פרוס בשטח".

הם הודיעו לכל רוכשי הכרטיסים כי בימים הקרובים יישלח אליהם טופס שבו יתבקשו להצהיר מה בכוונתם לעשות עם הכרטיסים (שעלו כמה מאות שקלים כל אחד): "האם מבקשים החזר חלקי או החזר מלא. כל התשובות מקובלות ולגיטימיות".

הפוסט גרר שובל של מאות תגובות אוהבות של רוכשי כרטיסים שהודיעו שלא רק שהם מוותרים על כל החזר שאולי מגיע להם, אלא שהם גם מוכנים לתרום ולרכוש את הכרטיסים ממי שלא יוכלו לוותר על ההחזר, ובלבד שהפסטיבל יתאושש מהמכה הקשה. "אתם האור בתוך החושך", כתבו רבים.

מבין תגובות התמיכה הרבות, משכה את תשומת לבי תגובה, שנדמה לי שכמוה אפשר למצוא רק בישראל. "לא קשור אבל אין לי ברירה", כתבה בחורה בשם טליה אנגל, "אם מצאתם באזור האינדינגב קיטבג ב', שכתוב עליו טליה אנגל ומספר טלפון, זה כל כך יעזור. אני לוחמת והיינו באזור ואיבדתי את ציוד הלוחמה שלי. נתראה באינדי הבא".