היום, 24 באוקטובר, מלאו בדיוק 50 שנה ליום שבו נכנסה לתוקפה הפסקת האש בין ישראל לבין סוריה ומצרים. מלחמת יום כיפור שהחלה בשישה באוקטובר 1973 הסתיימה כעבור 19 ימים.

המלחמה הנוכחית שעדיין לא ברור איך היא תיקרא בספרי ההיסטוריה, החלה בשבעה באוקטובר 2023, ונראה שאנחנו עדיין בתחילתה.

חיילי צה"ל בשטח כינוס על גבול עזה, 17 באוקטובר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שתי המלחמות פרצו בשבת שהיא חג, בעקבות מתקפות קטלניות על ישראל, שתפסו אותה בהפתעה מוחלטת. בשתי המלחמות שלחה ארצות הברית רכבת אווירית של אספקה וציוד, שסייעה לישראל לעמוד באתגרים שנכפו עליה.

שתי המלחמות חשפו כשלים ומחדלים בלתי נסלחים בצמרת ההנהגה הישראלית. מלחמת יום כיפור שינתה את החברה הישראלית ללא הכר. גם המלחמה הנוכחית תשנה את החברה הישראלית ללא הכר.

אבל למלחמה הנוכחית יהיו ממדים נוספים, שלא היו במלחמת יום כיפור. זו מלחמה שמתועדת מאלפי זוויות. היא משודרת 24/7, היא מתקיימת בעולם גלובלי, מרושת, מחובר, שבו קשה להבדיל בין אמת לשקר, בין תעמולה לחדשות ובין מניפולציה לכנות.

והמניפולציות רק יתרבו. מרגע שהתחוורו התוצאות הנוראיות של 7 באוקטובר, היה ברור שחמאס מחזיק במאות ישראלים חטופים, והוא יכול להרשות לעצמו להשתמש בהם בציניות ככלי משחק – במלחמה הפסיכולוגית, התקשורתית והתודעתית שהוא מנהל במקביל מול ישראל ומול המערב.

אחרי שמחבלי חמאס תיעדו והפיצו בעצמם את מעשי הזוועה הבלתי נתפסים שהם חוללו, חמאס מנסה עכשיו להציג לעולם "פנים הומניטריות".

זה מהלך מרושע שאפשר לנסח בערך כך: תראו, אנחנו אמנם כרתנו ראשים של תינוקות, שרפנו בתים על המשפחות שבתוכם, אנסנו נשים מול ילדיהן ואפילו תעדנו ושיתפנו את זה ברשתות – אבל היי, תראו איך אנחנו משחררים בנדיבות שתי קשישות ישראליות ועכשיו אנחנו מבקשים בתמורה שתרחמו עלינו קצת ותאפשרו לנו לקבל סיוע הומניטרי.

השאלה היחידה שחייבת להישאל היא, כמובן, איזה מין "ארגון חופש" חוטף בכלל קשישות, ולמה גורלם של תינוקות, ילדים וזקנים הוא בכלל נושא לדיון ציבורי לגיטימי. כי הוא לא.

יוכבד ליפשיץ משוחחת עם עיתונאים באיכילוב, 24 באוקטובר 2023 (צילום: קארי קלר-לין)

האנושיות היחידה שנחשפה אתמול בעקבות שחרורן של שתי החטופות מקיבוץ ניר עוז – יוכבד ליפשיץ בת ה-85 ונורית קופר בת ה-80 – היא אנושיותה מפלחת הלב של ליפשיץ, שרגע לפני שיצאה לחופשי לא שכחה להושיט יד לאחד משוביה ולברך אותו בברכת שלום.

המחווה הזו – ללחוץ את ידו ולהביט בעיניו של אחד מחוטפיה, בגו זקוף וללא מורא – מתחדדת על רקע מה שסיפרה לעיתונאים בבית החולים "איכילוב", שם היא מאושפזת. "בדרך לעזה, על האופנוע, הם הכו איתי במקלות", אמרה, וסיפרה כיצד הובילו אותה וחטופים אחרים במשך קילומטרים בתוך מנהרות.

אולם כשנשאלה מדוע לחצה את ידו של החוטף, השיבה בנחרצות: "הם התייחסו אלינו בעדינות ואת כל הצרכים שלנו סיפקו".

עמירם קופר, בעלה של נורית קופר, ועודד ליפשיץ, בעלה של יוכבד, נחטפו יחד עם נשותיהם אך נותרו כעת ברצועת עזה. שרון ליפשיץ, בתם של עודד ויוכבד, סיפרה הבוקר כי אמה ואביה לא היו כלואים יחד ולאיש אין מושג מה עלה בגורלם של החטופים האחרים.

אני מקווה בשביל יוכבד ליפשיץ ונורית קופר שהן לא ייחשפו לתגובות רעילות שמסתובבות ברשתות הישראליות, וטוענות שחמאס שחרר אותן, רק כי הן היו פעילות שלום.

כן, גם לשם התדרדרנו.

דיון בוועדת הכספים של הכנסת על מתווה הפיצויים לעסקים ולעצמאים, בהשתתפות שר הכלכלה ניר ברקת, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אורן בן-חקון, פלאש 90)

עדיין אין לנו מושג כמה זמן תימשך המלחמה ולכמה חזיתות היא תתפשט. גורמי ביטחון מעריכים כי היא תארך לפחות שלושה חודשים, שיכללו גם כניסה קרקעית לרצועת עזה, שעלולה להוביל להסלמה בחזית הצפון.

לחודשים הללו יהיה גם מחיר כלכלי כבד שעדיין קשה להעריך את היקפו. תשלום שכר ל-300 אלף אנשי מילואים יגיע – על פי הערכות זהירות שמתפרסמות עתה – לחמישה עד עשרה מיליארד שקלים.

המדינה תצטרך לשאת בנטל הכלכלי של מאות אלפי ישראלים שנאלצו לעזוב את ביתם, לשקם את יישובי הנגב המערבי שנפגעו קשות במערכה, לתמוך במאות אלפי שכירים ועצמאים שיאבדו את הכנסותיהם.

אלה צרות גדולות שמחייבות הנהגה יציבה, נחושה ויעילה. אלא שבמשרדי הממשלה מקדמים עדיין אישור של כספים קואליציוניים בסך מאות מיליוני שקלים.

ועדת הכספים של הכנסת התכנסה אתמול לדיון מבזה בנושא מתווה העסקים שהציגו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירי משרדו. אלא שהדיון החשוב הזה הפך למופע של שר הכלכלה ניר ברקת, שטען כי "עם כל הכבוד, זה לא התפקיד של משרד האוצר. הוא צריך לקבל מתווה מוסכם (עם המעסיקים) ולטייב אותו".

הנוכחים בדיון רתחו ולא הבינו איך קורה שבתוך הימים האיומים הללו, הם נקלעים למאבק בין שני משרדי ממשלה. "הבתים שלנו קורסים, תנו לנו לדבר", זעק בעל עסק שהגיע לדיון והזדעזע מהאופן שבו הוא נוהל. "איך אתם לא מתביישים? באנו לפה לדבר על העסקים שלנו", זעקה בעלת עסק אחר.

הם לא מתביישים כי הם חושבים רק על עצמם. "יד ימינו של אריה דרעי בוועדה, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), תקף את סמוטריץ' בשם החלשים", כותב אבי בר-אלי ב"דה מרקר", "מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ אלי רביבו (הליכוד), דווקא הגן עליו בשם החלשים שלו.

"ברקת תקף את רביבו בטענה שאינו מייצג את עמדת הקואליציה. רביבו לא נותר חייב וטען כי שתי התוכניות – של שר האוצר המכהן והחליפי – מחוררות כמו גבינה שוויצרית".

גם עם זה אנחנו נאלצים להתמודד עכשיו. ומבחינה כלכלית, הרע מכל עוד לפנינו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחבק את נשיא צרפת עמנואל מקרון בלשכת רה"מ בירושלים. 24 באוקטובר 2023 (צילום: קובי גדעון /לע"מ)

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נחת הבוקר בישראל וראשית נפגש עם משפחות נעדרים, חטופים ונרצחים בעלי אזרחות צרפתית.

"אנחנו וישראל קשורים זה לזה בעבותות האבל", הוא צייץ ברשת שפעם הייתה ידועה בשם טוויטר, "שלושים מבני ארצנו נרצחו בשבעה באוקטובר. תשעה נוספים עדיין נעדרים או חטופים. בתל אביב, עם משפחותיהם, הודעתי שהאומה ניצבת עמם".

משדה התעופה בן גוריון יצא מקרון לבית הנשיא בירושלים ונפגש עם הנשיא יצחק הרצוג, ולפני שעה קלה נפגש גם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

גבי אשכנזי (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

רבים תהו מאז תחילת המלחמה לאן נעלם גבי אשכנזי. הרמטכ"ל ושר החוץ לשעבר נעלם לחלוטין מאז תחילת המלחמה. קולו לא נשמע. הוא לא נראה באולפנים וכל הפניות לראיין אותו נתקלו בסירוב מוחלט.

אתמול התברר כי אשכנזי נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבדק איתו אפשרות לשלבו בניהול המלחמה.

מיכאל האוזר-טוב, שדיווח על כך ב"הארץ", מספר כי "שלושה מקורות הבקיאים בתוכן ההתייעצויות אמרו ל'הארץ' כי אם אשכנזי אכן יצטרף לניהול המלחמה, סמכויותיו יפגעו באלה של גלנט. עם זאת, אשכנזי לא קיבל תפקיד בשלב הזה. באחרונה נפגש אשכנזי עם גורמים צבאיים בכירים, הגיע לחזית ונפגש עם מפקדים בשטח".

בתגובה לפרסום, נמסר מטעם נתניהו: "ראש הממשלה נתניהו קיים פגישה אחת עם גבי אשכנזי כפי שהוא נפגש עם בכירים רבים לשעבר במערכת הביטחון. אשכנזי לא ישמש בשום תפקיד וכל פרסום אחר הוא שקרי".

אייל קיציס בפרומו לקראת שובה של "ארץ נהדרת", 24 באוקטובר 2023 (צילום: צילום מסך)

"קצת סיוע הומניטרי גם בשבילנו", כתב הבוקר בפייסבוק מולי שגב, העורך הראשי של "ארץ נהדרת", וצירף פרומו קצר לתוכנית שתשודר מחר.

לא פשוט לחייך בימים אלה. בטח לא פשוט לצחוק. וזה בטח אתגר מורכב למצוא את הטון הנכון לתוכנית סאטירה והומור. אבל אם אנחנו רוצים לשמור על האנושיות שלנו מול מי שמנסים עכשיו לשלול אותה מאיתנו, גם שמירה על חוש ההומור היא צו השעה.

כותבי "ארץ נהדרת" יוכלו לשאוב השראה מהטקסט שמפרסמת הבוקר המשוררת מיה טבת דיין, שמתארחת לשנת הוראה באוניברסיטת סן דייגו סטייט בארצות הברית. "שמעתי פעם את המושג 'טרלול פרוגרסיבי'", היא כותבת ב"הארץ", "עכשיו אני גם מבינה איך זה נראה".

והיא מרחיבה:

המערכון כותב את עצמו. לא בטוח שהוא יצחיק.