כל מי שנולדו, גדלו ומכירים לעומק את ישראל, הביטו אתמול בפניה המיוסרים אך מלאי העוצמה של יוכבד ליפשיץ והבינו מייד מה הם רואים:
קיבוצניקית אצילית, מעשית, צברית, שאין לה סבלנות לבולשיט ולקשקושים, ושגם אחרי 17 יום כבת ערובה בידי ארגון מרצחים חסר מעצורים שעדיין מחזיק בבעלה וברבים מחבריה, לא איבדה את אנושיותה, את בטחונה העצמי ואת השקט הפנימי שלה.
כל מי שהתרגלו לשיח הרעיל שהשתלט על ישראל בשנים האחרונות הקשיבו ליוכבד ליפשיץ ושמעו את המוזיקה היחידה שאוזניהם מסוגלות לשמוע: מניפולציה, כניעה לאויב, סיוע לחמאס, פיגוע הסברה (אגב, שערי העיתונים הבוקר ברחבי העולם מעידים שהיא כנראה נכס ההסברה הטוב ביותר שהיה לישראל מאז השבעה באוקטובר).
שערי עיתונים בבריטניה על האנושיות והאדיבות של יוכבד ליפשיץ, 25 באוקטובר 2023
אין ספק שמסיבת העיתונאים הדרמטית, שבה תיארה יוכבד ליפשיץ את שעבר עליה, לא הייתה צריכה להתנהל כפי שנוהלה. שום דבר בישראל לא צריך להתנהל כפי שהוא מתנהל.
אין ספק שמסיבת העיתונאים הדרמטית לא הייתה צריכה להתנהל כפי שנוהלה. שום דבר בישראל לא צריך להתנהל כפי שהוא מתנהל
בשבעה באוקטובר יוכבד ליפשיץ ובני משפחתה הופקרו מול החמאס יחד עם כל חבריה לעוטף עזה. ב-24 באוקטובר יוכבד ליפשיץ ובני משפחתה הופקרו מול התקשורת הישראלית והבינלאומית, ואחר כך נפלו קורבן למכונת הרעל שעדיין שוטפת את הרשתות החברתיות. אלה שני צדי המטבע של אותה הפקרות.
נחום ברנע, חבר ותיק של משפחת ליפשיץ, שמבחינתו יוכבד היא פשוט יוכק'ה, כותב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" בדם ליבו ממש, על מה שנעשה אתמול לחברתו האהובה, שעות אחדות אחרי שנחלצה מתופת שקשה לדמיין:
"ערוצי הטלוויזיה משדרים נון-סטופ, והם זקוקים נואשות לחומר. הכול כשר: חנופה, תחנונים, הבטחות, איומים. כל אחד חייב להיות ראשון. כל אחד דורש בלעדיות. בני המשפחה שבמשך שבועיים נזקקו לעזרת התקשורת כדי להציף ברבים את סבלם של בני הזוג, נדרשו להחזיר טובה תחת טובה. לתוך הקלחת הזו נכנסו דוברים ויחצנים, רשמיים ולא רשמיים".
כאן בדיוק הייתה אמורה להיכנס הממשלה, שהייתה חייבת לנהל את האירוע. ללוות את בני המשפחה. לספק ליוכבד ליפשיץ מעטפת תמיכה פסיכולוגית וייעוץ תקשורתי. אולי למנוע בכלל את מסיבת העיתונאים הזו. או לכל הפחות למסגר את המונולוג של יוכבד ליפשיץ ולהזכיר לצופי הטלוויזיה בארץ ובעולם, שרובם לא יתעמקו במה שקורה, את ההקשר המלא של העדות הדרמטית.
זה לא קרה. גם זה לא קרה. הרבה דברים שחייבים לקרות לא קורים כעת.
יוכבד ליפשיץ במסיבת עיתונאים באיכילוב. 24 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor / AFP)
וכך, קיבוצניקית בעלת עוצמה פנימית מעוררת השראה ממש, ובלי כל ניסיון תקשורתי, הישירה מבט אל עשרות המצלמות והמיקרופונים שנדחפו אל פיה, ואמרה את האמת שלה בלי הצטעצעות, כפי שעשתה כל חייה.
היא דיברה על מחדלי הממשלה שהפקירה אותה, את בעלה, את הקיבוץ שלה ואת עוטף עזה. דיברה על התופת שעברה כל הדרך אל המנהרה הטחובה שבה הוחזקה. ודיברה גם הטיפול הסביר שקיבלה במהלך הימים האלה משוביה. ניקיון השירותים. המאמץ למצוא לה תרופות מתאימות. יוכבד ליפשיץ נהגה גם אחרי השבי כפי שנהגה כל חייה: דיברה אמת.
יוכבד ליפשיץ נהגה גם אחרי השבי כפי שנהגה כל חייה: דיברה אמת
"אמת, זה הסולם שהחברה הישראלית זקוקה לו כדי לצאת מהבור", מזכיר נחום ברנע את מה שחייבים להזכיר שוב ושוב, ולא להרפות, "מי שלא מבין את זה, חי בישראל של לפני 7 באוקטובר".