כל מי שנולדו, גדלו ומכירים לעומק את ישראל, הביטו אתמול בפניה המיוסרים אך מלאי העוצמה של יוכבד ליפשיץ והבינו מייד מה הם רואים:

קיבוצניקית אצילית, מעשית, צברית, שאין לה סבלנות לבולשיט ולקשקושים, ושגם אחרי 17 יום כבת ערובה בידי ארגון מרצחים חסר מעצורים שעדיין מחזיק בבעלה וברבים מחבריה, לא איבדה את אנושיותה, את בטחונה העצמי ואת השקט הפנימי שלה.

כל מי שהתרגלו לשיח הרעיל שהשתלט על ישראל בשנים האחרונות הקשיבו ליוכבד ליפשיץ ושמעו את המוזיקה היחידה שאוזניהם מסוגלות לשמוע: מניפולציה, כניעה לאויב, סיוע לחמאס, פיגוע הסברה (אגב, שערי העיתונים הבוקר ברחבי העולם מעידים שהיא כנראה נכס ההסברה הטוב ביותר שהיה לישראל מאז השבעה באוקטובר).

שערי עיתונים בבריטניה על האנושיות והאדיבות של יוכבד ליפשיץ, 25 באוקטובר 2023

אין ספק שמסיבת העיתונאים הדרמטית, שבה תיארה יוכבד ליפשיץ את שעבר עליה, לא הייתה צריכה להתנהל כפי שנוהלה. שום דבר בישראל לא צריך להתנהל כפי שהוא מתנהל.

בשבעה באוקטובר יוכבד ליפשיץ ובני משפחתה הופקרו מול החמאס יחד עם כל חבריה לעוטף עזה. ב-24 באוקטובר יוכבד ליפשיץ ובני משפחתה הופקרו מול התקשורת הישראלית והבינלאומית, ואחר כך נפלו קורבן למכונת הרעל שעדיין שוטפת את הרשתות החברתיות. אלה שני צדי המטבע של אותה הפקרות.

נחום ברנע, חבר ותיק של משפחת ליפשיץ, שמבחינתו יוכבד היא פשוט יוכק'ה, כותב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" בדם ליבו ממש, על מה שנעשה אתמול לחברתו האהובה, שעות אחדות אחרי שנחלצה מתופת שקשה לדמיין:

כאן בדיוק הייתה אמורה להיכנס הממשלה, שהייתה חייבת לנהל את האירוע. ללוות את בני המשפחה. לספק ליוכבד ליפשיץ מעטפת תמיכה פסיכולוגית וייעוץ תקשורתי. אולי למנוע בכלל את מסיבת העיתונאים הזו. או לכל הפחות למסגר את המונולוג של יוכבד ליפשיץ ולהזכיר לצופי הטלוויזיה בארץ ובעולם, שרובם לא יתעמקו במה שקורה, את ההקשר המלא של העדות הדרמטית.

זה לא קרה. גם זה לא קרה. הרבה דברים שחייבים לקרות לא קורים כעת.

יוכבד ליפשיץ במסיבת עיתונאים באיכילוב. 24 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor / AFP)

וכך, קיבוצניקית בעלת עוצמה פנימית מעוררת השראה ממש, ובלי כל ניסיון תקשורתי, הישירה מבט אל עשרות המצלמות והמיקרופונים שנדחפו אל פיה, ואמרה את האמת שלה בלי הצטעצעות, כפי שעשתה כל חייה.

היא דיברה על מחדלי הממשלה שהפקירה אותה, את בעלה, את הקיבוץ שלה ואת עוטף עזה. דיברה על התופת שעברה כל הדרך אל המנהרה הטחובה שבה הוחזקה. ודיברה גם הטיפול הסביר שקיבלה במהלך הימים האלה משוביה. ניקיון השירותים. המאמץ למצוא לה תרופות מתאימות. יוכבד ליפשיץ נהגה גם אחרי השבי כפי שנהגה כל חייה: דיברה אמת.

"אמת, זה הסולם שהחברה הישראלית זקוקה לו כדי לצאת מהבור", מזכיר נחום ברנע את מה שחייבים להזכיר שוב ושוב, ולא להרפות, "מי שלא מבין את זה, חי בישראל של לפני 7 באוקטובר".

טילים בשמיים ליד שדה התעופה הבינלאומי בדמשק, סוריה, בינואר 2019 (צילום: SANA via AP)

צה"ל תקף הלילה בסיסי צבא בסוריה, ועל פי הודעת המשטר בסוריה הרג לפחות שמונה חיילים סורים. גם בגדה המערבית היו הלילה עימותים, שבהם נהרגו חמישה פלסטינים – שלושה מהם בתקיפת כלי טייס בלתי מאויש במחנה הפליטים ג'נין. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו הבוקר את מפקד גזרת צפון חאן יונס של חמאס, תייסיר מבאשר.

דובר צה"ל אמר הבוקר כי איראן היא זו שאחראית עכשיו לכל מה שמתרחש במזרח התיכון:

על פי "הוושינגטון פוסט", לפחות 24 חיילים אמריקאים נפצעו במהלך השבוע האחרון בהתקפות על בסיסיהם בעיראק ובסוריה. התקיפה המשמעותית ביותר התרחשה ב-18 באוקטובר בבסיס הצבאי א-תנף שבדרום מזרח סוריה, ונפצעו בה 20 חיילים אמריקאים בתקיפת מל"טים.

בלבנון נפגש מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה עם מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי זיאד נחאלה ועם סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סלאח אל-אערורי, והשלושה דנו בדרכים להשיג "ניצחון אמיתי" על ישראל.

ובנוסף לכל זה, מדווח הבוקר "הוול סטריט ג'ורנל" כי המורדים החות'ים בתימן שיגרו לעבר ישראל בסוף השבוע חמישה טילי שיוט מתוצרת איראן ו-30 מל"טים – התקפה נרחבת בהרבה ממה שדיווח הפנטגון בשבוע שעבר. אחד הטילים, אגב, יורט על ידי ערב הסעודית.

רבות דובר בישראל בשנה האחרונה על "המערכה הרב זירתית" שמסכנת את ישראל, ושאנחנו חייבים להיערך לקראתה (במקום לכלות את כוחותינו ואת משאבינו על המאבק להחלשת מערכת המשפט).

עכשיו אנחנו מתחילים להסתגל למציאות הזו – שבה טילי שיוט מתימן, שמיורטים על ידי משחתת אמריקאית בדרכם להרוס את אילת, הם לא יותר מאירוע בשולי החדשות.

המזכיר הכללי של האו"ם, אנטוניו גוטרש (צילום: Kamran Jebreili, AP)

רבים בישראל חשים עכשיו אכזבה עצומה, אפילו בגידה, מהתגובות המגיעות ממוסדות בינלאומיים שעד לשבעה באוקטובר הם חשו חלק מהם.

אוהדי כדורגל רבים המומים מהתגובות הרופסות ונטולות האמפתיה של המועדונים האנגלים. פעילי איכות סביבה מאוכזבים מגרטה תונברג וחבריה, שממשיכים לתמוך בעזה ולהזדהות עם הפלסטינים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשי הזוועה של חמאס. פעילי שמאל ואנשי עולם האמנות מאוכזבים מהתגובות של עמיתיהם לתערוכות ולימי העיון באוניברסיטאות.

וכולם כולם מאוכזבים מהאו"ם, למרות שהציפיות מהארגון הבינלאומי היו נמוכות מלכתחילה.

אתמול אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ש"התקפות החמאס לא התרחשו בוואקום. הפלסטינים היו נתונים לכיבוש חונק. אדמתם נתפסה על ידי התנחלויות, בתיהם נהרסו, החלומות הפוליטיים שלהם נעלמו. זה לא מצדיק את התקפות חמאס, אבל ההתקפות האלה לא יכולות להצדיק עונש קולקטיבי נגד העם הפלסטיני".

"התקפות חמאס" – זה מבחינתו של מזכ"ל האו"ם שם סביר לזוועות שהתרחשו בישראל בשבעה באוקטובר.

בעקבות הסערה שעוררו דבריו וקריאות להתפטרותו המיידית, צייץ הלילה גוטרש "הבהרה":

הישיבה הראשונה של ועדת אגרנט – ועדת החקירה הממלכתית לחקר מלחמת יום כיפור. מימין: יגאל ידין, משה לנדוי, שמעון אגרנט, יצחק נבנצל וחיים לסקוב. 16 בנובמבר 1973 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

לפוליטיקה בישראל יש תמיד נייר לקמוס שבודק אם אתה חומצי או בסיסי, ליברל או שמרן, ישר או מושחת, פטריוט או אופורטוניסט. נייר הלקמוס החדש הוא ועדת החקירה שתקום (ועל זה אין ויכוח) אחרי המלחמה: האם זו תהיה ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית.

ההבדלים ביניהם, כפי שמסביר הבוקר הפרשן המשפטי של זמן ישראל יובל יועז, לא גדולים – גם לוועדה ממלכתית (כדוגמת ועדת אגרנט שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים) וגם לזו הממשלתית (כדוגמת ועדת וינוגרד שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה) יש סמכויות נרחבות.

אולם ההבדל המרכזי בין שני סוגי הוועדות – מלבד היוקרה והאמון הרב שהחברה הישראלית עדיין מעניקה לוועדות חקירה ממלכתיות – הוא בשאלה מי ממנה את חבריה. וכאן העניין הופך לפוליטי.

דפנה ליאל דיווחה שלשום (שני) כי בסביבת נתניהו הוחלט לפעול להקמת ועדת בדיקה ממשלתית אחרי המלחמה ולא ועדת חקירה ממלכתית, דבר שייטיב עם ראש הממשלה – שימנה הלכה למעשה את חברי הוועדה. ומאז הפרסום, הפכה השאלה "האם אתה בעד ועדה ממלכתית או ממשלתית" הפכה לאבן בוחן בכל ריאיון עם פוליטיקאי – במיוחד שרים בליכוד.

שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, מפרסם הבוקר שהשר אופיר אקוניס הוא בין הראשונים להתייצב במחנה הוועדה הממלכתית. "אקוניס אמור להחליף את גלעד ארדן כשגריר באו"ם בקיץ הבא, ואולי הוא מסכן את המינוי", כותב ירושלמי. "הדיבור הפומבי על ועדת חקירה ממלכתית מלמד על כך שאקוניס כבר לא עם נתניהו".

גם מיקי זוהר הצהיר כי דרושה ועדת חקירה ממלכתית, אבל השרים האחרים בליכוד – כמו רוב חברי הכנסת – עדיין מתחבאים.

ויש גם מי שחושב שזה לא משנה. לפי בכיר בליכוד, נתניהו יעזוב הרבה לפני שתוקם ועדה כזו או אחרת. בשיחה עם ירושלמי, אומר הבכיר:

משרדי סוכנות דירוג האשראי סטנדרט אנד פורס (S&P) בניו יורק (צילום: AP Photo/Henny Ray Abrams, File)

חברות דירוג האשראי הבינלאומיות לא הסתירו במהלך השנה את חששן מהמצב בישראל בעקבות ההפיכה המשטרית וכל מה שהתרחש בעקבותיה – והחשש הזה רק גובר עכשיו, מטבע הדברים.

חברת S&P הודיעה אתמול שהיא מאשרת מחדש את דירוג האשראי של ישראל (AA מינוס) ומותירה אותו כפי שהיה לפני השבעה באוקטובר, אבל משנה את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית", כשהחשש הוא משיבושים לוגיסטיים, צמצום בפעילות המשק בעקבות ההתגייסות הרחבה, המשך השבתת הפקת הגז מ"תמר" בשל קרבתו לעזה ופגיעה קשה בענף התיירות.

חברת דירוג האשראי מודי'ס הודיעה כי שורה של חברות ישראלית מרכזיות – וביניהן חברת חשמל, השותפות במאגר לוויתן וחמשת הבנקים הגדולים בארץ – עלולות לספוג בקרוב הורדה בדירוג האשראי עקב המצב המלחמתי והסיכונים המיוחדים של החברות הללו.

ההודעה הגיעה בהמשך להודעה קודמת של מודי'ס, מיום חמישי שעבר, שדירוג האשראי של ישראל נמצא תחת מעקב להורדת דירוג. גם חברת הדירוג פיץ' הודיעה שהיא נוקטת בצעד דומה.

ההשפעה של כל ההודעות האלה תורגש בכל כיס ותכביד מאוד על המשק הישראלי.

ברק בכר נושא דברים במסיבת עיתונאים בגרמניה, 24 באוקטובר 2023 (צילום: צילום מסך, ערוץ הספורט)

החיים בישראל נעצרו בשבעה באוקטובר וייקח עוד זמן רב עד שישובו למסלול של שגרה. ישראלים שפועלים בעולם חייבים למצוא את הדרך שלהם להתמודד עם מה שקורה בבית, ולהמשיך לתפקד בחוץ.

ליגת האלופות בכדורגל חזרה אתמול לסיבוב נוסף בשלב הבתים. אוסקר גלוך, התקווה הצעירה של הכדורגל הישראלי, שימח את אוהדיו הרבים כשכבש שער שני בליגת האלופות בהפסד 2:1 של קבוצתו, רד בול זלצבורג, לאינטר מילאנו.

במשחקי הערב של ליגת האלופות תתמודד הכוכב האדום בלגרד מול לייפציג בחוץ. ברק בכר, מאמנה הישראלי של הכוכב האדום, ניצל את מסיבת העיתונאים השגרתית לקראת המשחק, כדי לספר לעולם על הזוועות שעוברות על ישראל – כשהוא עושה זאת בתכנון מראש על אדמת גרמניה.

בנאום אישי, אמיץ ומרגש, האשים בכר את מנהלי הכדורגל האירופי שהם נכנעים לכסף הגדול שזורם לקבוצות ולכוכבי הכדורגל ולפיפ"א – ומוכנים להפקיר את אוהדיהם הנאמנים ברגעיהם הקשים ביותר.

"הרבה ישראלים שבורים בגוף ובנפש", אמר בכר בקול שבור, מודד את מילותיו, "אבל אני יכול להגיד לכם דבר אחד שכל העולם צריך לדעת: אף אחד לא ישבור אותנו. אף אחד לא ישבור את הרוח הישראלית. ואנחנו ננצח, כי אין לנו ברירה".

הוא סיים את דבריו בעברית: "עם ישראל חי".