הדי-אן-איי של ערוצי הטלוויזיה המסחריים מחייב אותם לטפח ציפיות, לבנות מתח, לספור לאחור לקראת האירוע הטלוויזיוני הגדול הבא שאסור בשום אופן להחמיץ.

ככה עובדת המכונה. בימים כתיקונם היא בונה מתח וציפיות לקראת אירוע בידור. הגמר הגדול של הכוכב הבא/ הישרדות/ האח הגדול/ חתונמי/ ווטאבר. בימים שאינם כתיקונם – כמו הימים העגומים הללו – בונים ציפיות לקראת האירוע החדשותי הגדול הבא. נאום חשוב. הצהרה דרמטית. פעולה צבאית משמעותית. עסקה גדולה שאו-טו-טו תיחתם.

חיילי צה"ל בבית החולים שיפא שבעיר עזה, 15 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

בתוך ההוויה הפרומואית הזו, שהיא מטבע הדברים מוגזמת ומופרזת, בלט הבילד-אפ הארוך לקראת הכניסה של צה"ל לבית החולים שיפא.

עוד לפני שחיילי צה"ל נכנסו פיזית לרצועת עזה, כבר הסבירו לנו כל הפרשנים והגנרלים בדימוס שמאיישים בשבועות האחרונים את הפאנלים, שאחת המטרות הגדולות של המבצע הקרקעי היא לכבוש את בית החולים שיפא, שתחתיו – כך הסבירו לנו, כולל המחשות גראפיות משכנעות במיוחד – נבנה בור הפיקוד העליון של חמאס. ולשם, כך השתכנענו, נלקחו גם רבים מחטופי השבעה באוקטובר.

הציפיות הגבוהות האלה, שגובו בפעילות שכנוע בעולם, ובהכשרת הלבבות לקראת הפעולה, הובילו אתמול לתחושת אכזבה. נציגי דובר צה"ל הציגו למצלמות כמה קלצ'ניקובים שהוסתרו מאחורי מכשיר MRI, חדרון שנראה כמו משרד צדדי במפעל זניח, עם כמה טלפונים ומחשבים. שום דבר שדומה להבטחות הגדולות שגובו בשעות על שעות של דיונים בערוצי הטלוויזיה על המכה האיומה שיחטוף חמאס כשצה"ל ישתלט על המתחם.

מבחינה צבאית – הכניסה לשיפא הייתה הישג מרשים. לוחמי צה"ל הצליחו לעמוד במשימה המורכבת והעדינה הזו בלי לפגוע בחולים וברופאים ובלי להיפגע בעצמם. גם ההשתלטות יומיים קודם לכן על בית החולים רנתיסי – שבסיומה נכנס למקום דובר צה"ל דניאל הגרי מלווה בעיתונאים זרים – הושגה באותה דרך.

מבחינה תקשורתית והסברתית, נשארנו תקועים עם הציפיות שהוטסו לשמיים ואז התרסקו על קרקע המציאות. לפחות לעת עתה נותרנו רק עם "פגיעה כואבת בסמל חשוב של חמאס".

חייבים לשמור על צניעות בימים האלה (ובכלל). אנחנו בוודאי לא יודעים כל מה שקורה כרגע ברצועת עזה. צה"ל חושף רק את מה שנוח לו לחשוף עכשיו, וטוב שכך. ייתכן שבהמשך היום או השבוע, או החודש – יחשפו דברים נוספים שהתגלו בבית החולים שיפא ובמנהרות תחתיו. ואז נבין כולנו את החשיבות האמיתית של מה שהתרחש אתמול.

אבל כל זה יקרה רק אחרי הפרסומות. שלוש דקות ונשוב.

מחאת משפחות החטופים, 15 בנובמבר 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

גם עסקת החטופים זוכה לבילד-אפ מרשים השבוע. כבר היה נדמה שהיא ממש מעבר לפינה. הקבינט היה אמור היה לאשר ביום שלישי בלילה עסקה של שחרור 50 חטופים – בעיקר תינוקות, ילדים, נשים ומבוגרים – תמורת שחרור נשים ונערים פלסטינים הכלואים בישראל וחמישה ימים של הפסקת אש.

זה לא קרה. הקבינט לא החליט. ההחלטה שלא התקבלה לא עברה לממשלה (שרק היא מוסמכת לאשר סופית הסכם כזה). העסקה – כך נראה כרגע – יורדת מהפרק.

מה קרה? גם על כך עוד ייכתבו פרקים בדוח ועדת החקירה ובספרי ההיסטוריה של הימים האלה. וגם במקרה הזה, מומלץ לשמור כרגע על צניעות ולהניח מראש שאנחנו – וכמונו גם בכירי הפרשנים, בעלי המקורות המעולים בחלונות הגבוהים ביותר – לא יודעים הכול.

אנחנו לא יודעים כל מה שקורה עכשיו בראש של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה מתרחש בקבינט ובמטכ"ל – ואנחנו בטח לא יודעים כל מה שקורה בהנהגת חמאס, בקטאר, במצרים וגם בוושינגטון. אירועים דרמטיים כאלה, מטבעם, מתרחשים בתוך ערפל מכוון, עד כדי כך שגם מקבלי ההחלטות עצמם לא תמיד יודעים הכול.

נחום ברנע כותב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" ש"נתניהו הבין את המחיר ורגע לפני ההכרעה, נרתע. כך קרה בעשרות החלטות מבצעיות בעבר. זה תהליך הרסני. הוא יוצר אי ודאות אצל שליחי המדינה ואצל המתווכים בינינו לבין הצד השני".

לעומת זאת, יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", כותב:

כוחות ביטחון בזירת הפיגוע במחסום המנהרות, 16 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שישה בני אדם נפצעו בפיגוע ליד מחסום כביש המנהרות בירושלים הבוקר. מצבו של אחד מהם מוגדר אנוש.

שלושה מחבלים חמושים שהגיעו למקום ברכב מאזור השטחים פתחו באש. שלושת המחבלים חוסלו על ידי חיילים ושוטרים במקום.

ההערכה הראשונה של המשטרה היא שהחוליה התכוונה להגיע לירושלים והמחבלים נאלצו לפתוח באש אחרי שעוררו את חשדם של השוטרים במחסום שהנחו אותם לעצור בצד לבדיקה יסודית יותר.

גלית דיסטל־אטבריאן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לגלית דיסטל אטבריאן הייתה הזדמנות היסטורית להוכיח את עצמה, לעשות דבר גדול וחשוב למען מדינת ישראל ועם ישראל. רצה הגורל ובשבעה באוקטובר 2023 היא הייתה שרת ההסברה של מדינת ישראל – בדיוק כשחזית ההסברה העולמית הפכה לזירה מרכזית במערכה.

אבל שרת ההסברה הבינה שהיא לא כשירה, לא מסוגלת ואולי גם לא רוצה להתמודד עם האתגר ההיסטורי שהוצב בפניה. היא התפטרה. ובכך הייתה לראשונה בממשלת ישראל שהתפטרה במשבר הנוכחי.

אתמול פרסמה הפעילה החברתית (ובוגרת "האח הגדול") אור סיונוב, התכתבות יוצאת דופן עם דיסטל אטבריאן. סיונוב תקפה את השרה המתפטרת בווטסאפ על כך שהיא שותפה למחדל הגדול ביותר בתולדות ישראל, ושהיא תירדף על כך עד יומה האחרון.

גד"א – מסיבות השמורות עימה – בחרה לענות לסיונוב בהרחבה ולספר לה על תחושותיה ורגשותיה. "הימים של הממשלה הזאת ספורים, זה ברור לחלוטין", היא כתבה, בין היתר. על נתניהו כתבה:

דיסטל אטבריאן והטלטלות הרגשיות שלה אינן חשובות ("ישנתי חרא, צרות בבית עם הבן שלי שקורס לי מול העיניים ולב מדמם על מה שעשו לנו", היא תיארה את מה שעובר עליה בחודש האחרון). אין להוציא מכלל אפשרות שגם המהלך הזה הוא מהלך ציני שנועד לפלס לה דרך אל הפרק הבא בחייה.

אבל יש דבר אחד חשוב שהיא יכולה וחייבת לעשות. דיסטל אטבריאן נכנסה לכנסת ולממשלה בחסותו של נתניהו – ורק אחרי שהוכיחה את עצמה ככלי תעמולה יעיל במנגנון ההסתה והשיסוי שנבנה בבלפור.

אם ה"כאפה המטלטלת של השבת השחורה" אכן העירה אותה כפי שהיא מעידה על עצמה – הדרך היחידה שלה לכפר במעט על חלקה באסון יהיה למסור עדות מבפנים על האופן שבו התנהלה המדינה בשנה האחרונה.

ואז לצאת מהחיים הציבוריים ולא לחזור אליהם יותר.

סרן אסף מסטר וסרן כפיר יצחק פרנקו שנפלו ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

• צה"ל הודיע על שני חללים נוספים שנהרגו אתמול ברצועת עזה: סרן אסף מסטר, בן 22 מפקד מחלקה בגדוד 601; וסרן כפיר יצחק פרנקו, בן 22, מפקד מחלקה בגדוד 52.
• מטוסי חיל האוויר הפציצו את ביתו של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, בצפון רצועת עזה. על פי הודעת צה"ל, הבית היה ריק מיושביו ושימש כמקום מפגש לבכירי חמאס.
• נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, אמר הלילה (שעון ישראל) כי המלחמה בעזה לא תסתיים עד שחמאס "יאבד את היכולת לעשות דברים מחרידים לישראלים. נכון להיום הם עדיין יכולים לעשות זאת. חמאס מתכננים לעשות זאת שוב, לטבוח ביהודים. מה אתם הייתם עושים? הם אומרים זאת בגלוי". כשנשאל על המשא ומתן לשחרור חטופים, אמר ביידן כי הוא "מעורב באופן עמוק בניסיון לקדם את המשא ומתן על עסקה לשחרור החטופים".