ישראל נכנסה למערכה בעזה כשיחסי האמון בתוכה ובין מנהיגיה במצב הגרוע בתולדותיה. הפתעת השבעה באוקטובר תפסה אותנו בשיאו של משבר פנימי עמוק, שהוביל לחמש מערכות בחירות רצופות ולגלי מחאה שהגיעו לשיא בעשרת החודשים שקדמו לשבעה באוקטובר.

החשדנות והעדר האמון, שפוגעים כבר שנים בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל, מתחדדים עכשיו אל מול דילמה היסטורית איומה שדורשת הכרעה ברורה: מה על ישראל לעשות כדי לשחרר כמה שיותר חטופים כמה שיותר מהר?

מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סנוואר, 24 במאי 2021 (צילום: John Minchillo, AP)

חשוב לומר: בכלל לא בטוח שהשאלה הזו תוכרע על ידי ישראל. החטופים מוחזקים ברצועת עזה על ידי חמאס ועל ידי ארגונים נוספים. גורלם תלוי בעיקר בהחלטותיו של אדם אחד: יחיא סנוואר. הוא מנתק מדי פעם את המגע העקיף שהוא מנהל עם המתווכים הקטארים, וככל הנראה גם לא מתחשב יותר בדעתם של ראשי חמאס שנמצאים מחוץ לרצועה.

"במערכת הביטחון הישראלית ממשיכים לטעון כי סנוואר מתנהל מתוך אופוריה על הצלחת הטבח שיזם בשבעה באוקטובר", כותב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ", "ולכן הוא מוסיף להציג עמדות מיקוח נוקשות ולהתעלם מהסבל העצום שהמיט על הרצועה.

"הטענה היא שסנוואר פחות רציונלי מחזבאללה, למשל, ועלול לנתק מגע ואף להביא לאובדן הקשר עם החטופים, אם תחריף המלחמה בהמשך".

מול האופוריה הלא רציונלית של סנוואר עומדת הנהגה ישראלית מפולגת, שראשיה חושדים זה בזה כל הזמן, מה שעלול לפגוע גם ברציונליות של קבלת ההחלטות מצידם.

"אחד ההבדלים הכואבים בין מלחמת יום הכיפורים למלחמה הנוכחית הוא שאז הייתה כאן ממשלה", כותב הבוקר נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות", "קבוצה של שרים שרחשו כבוד מינימלי זה לזה נפגשה יום-יום עם צמרת הצבא וקיבלה החלטות.

"עיני השרים היו נשואות אל ראש הממשלה, שסמכותה והחוסן הנפשי שלה לא היו שנויים במחלוקת… למרות הזעם, למרות החרדה, הלוחמים ומשפחותיהם יכלו להאמין שיש מאחוריהם מנהיגות מתפקדת. לא זה המצב היום".

כל זה מתכנס לשאלה הגדולה האם על ישראל לעשות כל שביכולתה כדי לחלץ עכשיו כמה שיותר חטופים מציפורניו של מנהיג חמאס הלא רציונלי (כפי שחוזרים ואומרים בני גנץ וגדי אייזנקוט), או לעשות כל שביכולתה כדי להכריע אותו (כפי שחוזר ואומר יואב גלנט).

רביב דרוקר כותב הבוקר ב"הארץ", כי מתקיימת כרגע השתלבות אינטרסים בין ראש הממשלה לבין ראשי הצבא: גם הוא וגם הם נושאים אות קין על מחדל שמחת תורה; גם הוא וגם הם לא מעוניינים בפחות מנוק אאוט צבאי מהדהד, אחרי הכישלון הנורא של שבעה באוקטובר.

"בגלל התלכדות האינטרסים הזאת, ייתכן שהמלחמה תימשך עוד חודשים ארוכים. תושבי העוטף והצפון לא ישובו לבתיהם, התיירים לא יחזרו, המדינה תיקלע לגירעון גדול ודירוג האשראי של ישראל ירד", כותב דרוקר.

"ובסיפור הזה התקשורת נותנת מרחב תמרון גדול מדי למקבלי ההחלטות. לא משדרים את הדיווחים של חמאס על מצב המו"מ, לא מראים סרטוני חטופים, לא חופרים בטענת חמאס שהפצצות צה"ל פגעו בכמה מהחטופים.

"בכמה מהמקרים התקשורת מועלת בתפקידה, כי האינפורמציה הייתה יכולה לשמש את המשפחות בדרישתן מהקבינט לשחרר את יקיריהן".

תיעוד: מחבלי חמאס מובילים חטופים לבית החולים שיפא ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

בצה"ל יודעים כבר שנים שבית החולים שיפא משמש את חמאס כמגן אנושי, ונחשב על ידי ראשי חמאס למתחם מוגן שישראל לא תעז להתקרב אליו, מחשש לביקורת בינלאומית.

כל זה השתנה במערכה הנוכחית. צה"ל ושב"כ פרסמו אתמול תיעוד מצולם המוכיח בצורה חד משמעית, שבית החולים שיפא שימש את חמאס כבסיס התארגנות ליציאה לטבח של שבעה באוקטובר, וכי המקום שימש להסתרת חטופים בימים הראשונים.

בצילומי מצלמות האבטחה של בית החולים שנתפסו על ידי ישראל, נראים שני חטופים – אזרח נפאל ואזרח תאילנד – מובלים אל תוך בית החולים. אחד מהם נגרר בכוח כשהוא מוקף חמושים פלסטינים. השני נראה פצוע על אלונקה.

דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, אמר בתדרוך שנתן אמש לתקשורת, כי בידי ישראל הוכחות לכך שגם החיילת נועה מרציאנו, ששירתה כתצפיתנית בנחל עוז, הועברה למתחם בית החולים שיפא ונרצחה שם על ידי אנשי חמאס.

בשבוע האחרון כוחות צה"ל פועלים באינטנסיביות בארבעת בתי החולים המרכזיים ברצועה – שיפא, נאצר, האינדונזי ורנתיסי. הפעילות הזו מורכבת ומחייבת זהירות רבה, וההערכות הן כי לפיכך, היא צפויה להימשך בשבועות הקרובים.

סמ"ר דביר ברזני וסמל ינון תמיר שנפלו ברצועת עזה ב-19 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

• שני לוחמים נוספים שנהרגו במלחמה ברצועת עזה. ההרוגים הם סמ"ר דביר ברזני, בן 20 מירושלים; וסמל ינון תמיר, בן 20 מפרדס חנה-כרכור. שניהם לוחמים בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים.
• משרד הבריאות של חמאס ברצועה מדווח הבוקר על 12 הרוגים בתקיפת צה"ל בבית החולים האינדונזי בעזה. לפי ההודעה, מטופלים ותושבים שמצאו מחסה במקום, נהרגו מפגזי טנקים של צה"ל.
• משאיות צפויות להיכנס הבוקר לרצועה ממעבר רפיח לצורך הקמת בית חולים שדה שנתרם על ידי איחוד האמירויות.
• חזבאללה ירה הבוקר טיל נ"ט לעבר מוצב בירנית בגליל המערבי. צה"ל השיב באש ארטילרית למקורות הירי. ערוץ הטלוויזיה של חזבאללה, אל מנאר, דיווח כי צה"ל תוקף בלבנון באזור רמש ועיתא א-שעב.

לשכת התעסוקה בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר ושסופה לא נראה באופק גורמת לנזקים כלכליים שניכרים כמעט בכל תחום במשק, וצפויים להחמיר מאוד, ככל שהמערכה תתארך.

לפי ההערכה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמזון, שתוצג לממשלה השבוע ושעיקריה מתפרסמים הבוקר ב"דה מרקר", אובדן התוצר במשק בשנת 2023 יגיע ל-1.4% – כלומר: כל חודש של מלחמה עלול לגרום לאובדן תוצר בסך 8-9 מיליארד שקל.

הנזקים החמורים ביותר יורגשו – מטבע הדברים – בעיקר בצפון ובדרום, באזורים שתושביהם נפגעו ישירות ופונו מבתיהם. חלק ניכר מהפעילות העסקית באזורים האלה מושבת לחלוטין, וקשה לדעת כרגע מתי יחודש. בנוסף, ישנן פגיעות חמורות בקטגוריות עסקיות בכל אזורי המדינה – בתחומי פנאי, אירועים, תיירות, תעופה אזרחית ועוד.

נזקים כבדים נוספים נגרמים מהתכווצות שוק העבודה, כשכ-3% מכוח העבודה במשק מגויסים למילואים.

"ספק גדול אם לנתניהו ולסמוטריץ', שלהם קריירה פוליטית מקרטעת שכנראה הולכת לקראת סיומה, יהיה את הכוח הפוליטי להעביר תקציב חדש הכולל גזירות וקיצוצים", כותב נתי טוקר. "הם כמובן ינסו להגדיל את ההוצאה ככל האפשר באמצעות הגדלת החוב, אבל גם צעד כזה הוא מסוכן ועשוי לגרום לפגיעה קשה באמון השווקים בישראל".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול, כי באוקטובר נרשמה ירידה חדשה של 18% במספר המשרות הפנויות במשק. רק בענפי הבינוי נרשמה עלייה בביקוש לעובדים – בשל מחסור בעובדים זרים ובעובדים פלסטינים.

נובק ג'וקוביץ' מנשק את הגביע אחרי נצחונו בטורינו, איטליה, 19 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Antonio Calanni)

במאמץ לסיים את המהדורה הזאת בטון אופטימי, נרחיק עד טורינו – שם שבר אתמול נובאק ג'וקוביץ' את שיא הזכיות בטורניר גמר הסבב, אחרי שרשם את זכייתו השביעית בניצחון על יאניק סינר האיטלקי, שנהנה מתמיכת הקהל הביתי, אבל נכנע לאגדה הסרבית.

מיד אחרי הניצחון, ג'וקוביץ' רץ להתחבק עם ילדיו – סטפן וטארה – שצפו בו מהיציע. לג'וקוביץ', בניגוד לישראל, היתה שנה מעולה ממש. הוא יסיים את 2023 כמדורג ראשון בעולם, ובסך הכל הוא נמצא כבר 400 שבועות בראש הדירוג העולמי, יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה.

ג'וקוביץ' זכה בגמר הסבב השביעי שלו ועקף את רוג'ר פדרר שמחזיק בשש זכיות. הוא גם זכה ב-24 תארי גרנד סלאם, יותר מכל טניסאי בהיסטוריה. רק ההפסד לקרלוס אלקראס בגמר וימבלדון מנע ממנו לסגור שנה מושלמת, עם כל התארים החשובים.

עקורים: יפעת סיטבון (צילום: דפנה טלמון)

מעל 200 אלף עקורים יש כעת בישראל. כל אחד ואחת נושאים געגוע לבית. עבור רבים זהו געגוע למה שכבר איננו.

הסופרת והעיתונאית תמר מור סלע והצלמת דפנה טלפון מסתובבות בשבועות האחרונים ברחבי הארץ, פוגשת את המפונים בבתי מלון, במושבים, בקיבוצים, בבתים פרטיים, מדברות איתם ובעיקר מקשיבות להם.

חלקם ניצולי הטבח בשבעה באוקטובר, חלקם מפונים מתוקף צו צבאי. כולם נעקרו מבתיהם, חיים על מזוודות, תרומות, מעט מדי תמיכה מהמדינה ועם הרבה סימני שאלה לגבי העתיד.

במדור חדש שעלה השבוע בזמן ישראל, תמר מביאה מונולוגים של העקורים בארצם. סיפורים קטנים וגדולים, שגרת מפונים ודרמת ניצולים, צפון ודרום. לראות אותם ולראות את ישראל 2023.

במדור הראשון מדברת יפעת סיטבון, בת 45 ממושב דקל, נשואה ואם לארבעה. היא פונתה למושב חצבה. יפעת מורה לאנגלית בתיכון.

"לפני כמה ימים רציתי לקיים פגישת זום עם תלמידים וקיבלנו הנחייה להוציא מהקבוצות את מי שנחטפו ולחסום את מספרי הטלפון שלהם. כנראה משהו שקשור לביטחון", היא מספרת.

"אבל אני לא מסוגלת להוציא את אור מהקבוצה. לא מסוגלת לחסום אותו. אני מרגישה שאם אעשה את זה, כאילו ויתרתי עליו. אני מחכה שהוא יחזור".