300 אלף איש הצביעו לש"ס בבחירות בשבוע שעבר – כ-72 אלף יותר ממה שקיבלה המפלגה בבחירות באפריל האחרון. הנה סיבה טובה למסיבה כדת וכדין באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול אמש, עם הכוכב המרכזי, אריה דרעי.

בכנס, נטען כי מספר הקולות הסופי והמדויק הוא 300,030 – ויש אפילו שיר עם מספר הזהב החדש, שכבר מוגדר כמו נס גדול, אחרי שהיו רבים שטענו כי ש"ס לא תעבור את אחוז החסימה.

אבל על החגיגה הגדולה מעיב חשש, אפילו חשש כבד. בש"ס – כמו ביהדות התורה ואפילו בימינה – חוששים שלא יהיה להם מה לעשות עם ההישג הגדול בבחירות. בנימין נתניהו אמנם חתם איתם על הסכם נאמנות, והוא מתחייב ללכת לכל הסכם קואליציוני בראש גוש הימין – המונה 55 מנדטים, גם אחרי הודעת ועדת הבחירות הלילה, כי הליכוד עלה ל-32 מנדטים ויהדות התורה ירדה ל-7. אבל החרדים יודעים עם מי יש להם עסק.

"אם זה תלוי בהמשך הקריירה שלו – הוא מעיף אותנו. ממילא זו הקדנציה האחרונה שלו. מה אכפת לו?", אמרו הפעילים בשירת ירושלים. דברים דומים שמעתי אתמול במשך היום גם מאנשי יהדות התורה.

אריה דרעי בחגיגות ש"ס באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול, ב-24 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

דרעי נשא באולם נאום של מנצחים, אבל שידר את הספקות שלו בכל שורה והעביר מסרים חדים לנתניהו וליו"ר כחול-לבן, בני גנץ. הוא פתח את דבריו בתפילה והדגיש כי "אנחנו לא כפויי טובה".

בהמשך הוא קרא לממשלת אחדות, אבל עם כ-ו-ל-ם. דרעי קשר את עצמו עם נתניהו ויהדות התורה בברית של מוחרמים, והכריז כי לא ייתכן לפסול ראש ממשלה, שהוא אחד המוצלחים בעולם, שהביא הישגים גדולים לעם למדינה.

דרעי, כמו דרעי, ידע לשמור על כל הפינות. הוא החמיא לגנץ, כמעט כמו לנתניהו. "גנץ ראוי להיות מנהיג עם ישראל", הוא הכריז, וכנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר כאשר הוסיף כי "נתניהו מסכים לרוטציה".

אופס, אבל כאן יש מכשלה. גם אם נתניהו וגנץ רוצים, יאיר לפיד מסרב לשבת דקה עם נתניהו וחצי דקה עם החרדים. לדרעי יש רעיון: לפרק את כחול-לבן ולהשאיר את לפיד ו-13 המנדטים של יש עתיד בחוץ.

"גנץ, אתה יהודי מאמין", פנה דרעי החרד בהתרגשות ליו"ר כחול-לבן. "אל תשים לב למי שלא רוצים את טובתך. אל תפנה אליהם את הגב. הם יפגעו בך!".

"גנץ, אתה יהודי מאמין", פנה אריה דרעי בהתרגשות ליו"ר כחול-לבן. "אל תשים לב למי שלא רוצים את טובתך. אל תפנה אליהם את הגב. הם יפגעו בך!"

"אפשר בלי חרם ובלי הדרה של אף אחד. יש סטטוס קוו במדינה. צריך להתפשר. מה פתאום מחרימים ציבורים שלמים", הוסיף דרעי שוב. מבחינתו, אמר, הבחירות היו משאל עם על עתיד המדינה כ"יהודית מסורתית או אשכנזית חילונית" – והעם הכריע. "העבודה גם בעד זה", הצהיר, כך שהם בכלל הרוב.

שאלתי אתמול את אריאל אטיאס, שר לשעבר והיום המוציא והמביא של ש"ס במו"מ הקואליציוני, האם הוא סומך על נתניהו. אטיאס אמר שכן, אבל רק בגלל מפת האינטרסים. ראשית, הסביר, במקרה של בגידה, כחול-לבן יעדיפו את החרדים על פני נתניהו. הם שונאים אותו יותר. שנית, נתניהו עצמו לא יוותר על השותפים הטבעיים שלו ולא יניח את ראשו בממשלה בין גנץ, לפיד ואביגדור ליברמן.

חגיגות ש"ס באולמי שירת ירושלים בגבעת שאול, ב-24 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

האיש הכי מקורב לנתניהו שלח אתמול הודעות ווטסאפ שנועדו לתחזק את הקשר ולשמר את הברית עם החרדים וימינה. "סיעת הימין החדשה הכוללת 55 חברי כנסת מעולם לא הייתה מחוברת ומבוטנת כמו היום", כתב המקורב. "מצחיק אותי לראות פרשנים בינוניים מנסים לעבוד על חרדים מתוחכמים ולהבהיל אותם מהליכוד. הביחד של הגוש זו זכות הקיום של כל אחד בו".

אז בתור פרשן בינוני, אני רק מזכיר כי מיד אחרי בחירות 2013, נתניהו זרק את החרדים מתחת לגלגלי האוטובוס של לפיד ונפתלי בנט. סנטימנטים לא היו אז. רק אינטרסים.