אישיות
איסמעיל הנייה

חיל האוויר תקף שלשום מתקני חמאס בתגובה לסדרת הדליקות בנגב המערבי ● בנוסף, ישראל צמצמה את שטח הדייג ושוקלת כעת הגבלת תנועה במעברים ● אולם יעילות הצעדים הללו מוטלת בספק, וגם חמאס מחזיק במדרגות תגובה משלו ● אם לא תחול התקדמות בשיחות קהיר, סבב לחימה יכול להיות שוב על הפרק ● פרשנות

עוד 584 מילים

מתוסכל מביטול הבחירות, חמאס מנסה להביך את אבו מאזן

עד כה, חמאס לא לקח אחריות על הפיגוע אתמול בצומת תפוח, אך ברור לכל כי הוצאה לפועל של פיגועים בגדה המערבית היא מאמץ נמשך של הארגון ● החלטת אבו מאזן לבטל את הבחירות מתסכלת את חמאס, שציפה לקבל רוב ובכך לקבל לגיטימציה בינלאומית ● אבל השינוי המדיני באזור בעקבות הסכמי אברהם והחשש מהסלמה ברצועה - עשויים להנמיך את גובה הלהבות ● פרשנות

עוד 580 מילים

לישראל ולחמאס אין אינטרס להבעיר את עזה רגע לפני הבחירות ● אבל הג'יהאד האסלאמי, שמזוהה עם איראן ונחוש לבדל את עצמו מחמאס - זה כבר סיפור אחרי לגמרי ● הפעולה הלילה בדמשק מבהירה לחמאס שהוא לא קשור ולכן אינו נפגע, אבל שולחת מסר ברור: ישראל לא תחשוש לחזור למדיניות החיסולים של צמרת הג'יהאד ● פרשנות

קו אחד מחבר את שני סבבי הלחימה האחרונים בעזה: כמו אחרי חיסול בכיר הג'יהאד בהאא אבו אל-עטא בחודש נובמבר האחרון, נכון להבוקר, חמאס נשאר מחוץ למעגל הלחימה.

גם אם הדברים לא יאמרו באופן גלוי, בישראל ובהנהגת חמאס בעזה מבינים שהשעה היא שעה של התלכדות אינטרסים, ולא של התנגשות אינטרסים. לא ישראל ולא חמאס מעוניינים בהסלמה כרגע, כל אחד מסיבותיו הוא.

ירושלים רוצה להגיע בבטחה לבחירות, שגם כך מאותגרות על ידי נגיף מסתורי. עזה רוצה הסדרה, שמשמעותה יותר פועלים, יותר כסף חיצוני ופחות סגר.

המאמץ של הג'יהאד האסלאמי

בדיוק את נקודת הממשק הזו בין חמאס לישראל מנסה הג'יהאד האסלאמי לנתץ. הסדרה, מבחינתו, היא אתגר מורכב של ללכת עם ולהרגיש בלי. כלומר להחזיק בנשק, אבל לא להשתמש בו – לפחות לא כלפי ישראל.

הג'יהאד האסלאמי מבין שארגון שממומן ומתומרץ על ידי איראן ושחרט על דגלו התנגדות לישראל, צפוי להיחלש משמעותית הן בטהרן והן ברחוב הפלסטיני. לכן, ההחלטה שמתקבלת בימים האחרונים בין בכיריו בדמשק וסביבתה היא לפעול ויהי מה, בבחינת אחרינו המבול.

צה"ל חיסל בתוך שלושה ימים כמה פעילים של הגא"פ (ראשי תיבות של ג'יהאד אסלאמי פלסטיני בלשון הצבאית) שהיו בדרך לפיגוע. ביום שישי הייתה זו חוליית צלפים, ואתמול חוליית מניחי מטענים.

נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

תמונת הדחפור גורר גופת פלסטיני הלהיטה עוד יותר את הרוחות, דחקה את הגא"פ לפעול, והתגובה לא איחרה לבוא, עם מטחים לעבר הנגב המערבי. בשלב הזה גם ישראל נדחקה לפינה, כל שכן שר הביטחון נפתלי בנט שהכריז על "הפתעה בגזרה העזתית".

סבך האינטרסים בישראל

אלא שגם ירושלים מוצאת את עצמה בסבך אינטרסים: מצד אחד, אי אפשר להצטייר כסבלנים ומכילים את הירי. בוודאי לא בזמן בחירות כשהיריב, מפלגת כחול לבן עם שלושה רמטכ"לים בדימוס, מאשים ממשלת ימין בהפקרה ביטחונית; מצד שני, חייבים להשאיר את חמאס מחוץ למשחק.

שעת המבחן של סינואר מול הג'יהאד האסלאמי קרובה, אם לא כבר כאן. המחסום היחיד עד להסדרה הוא מידת השליטה שלו ברצועה, והנכונות להבין שריסון הג'יהאד, בדיבורים או בכוח, הוא המפתח ליציבות

מסיבה זו בחרה ישראל הלילה בדמשק כתשובה לירי מעזה. המסר כאן ברור: ישראל לא תחשוש לחזור למדיניות החיסולים של צמרת הג'יהאד, לא משנה היכן (על פי פרסומים זרים, ישראל חיסלה את מנהיג הג'יהאד האסלמי, פתחי שקאקי על אדמת מלטה ב-1995). מעבר לכך, הפעולה הלילה בדמשק מוציאה את חמאס מהמעגל. הוא לא קשור לכך, הוא לא נפגע ולכן לא חייב להגיב.

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ליברמן חושף קלפים

ואחרי כל זה יש לנו את שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, שהודות למערכת בחירות אמוציונלית, חשף אותנו למהלכים שמאחורי הקלעים בהתלכדות האינטרס ישראל-חמאס-מצרים-קטאר.

הביקור של ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום בקטאר מעיד עד כמה רחוק מוכנה ישראל ללכת בעבור שקט בגזרה הדרומית. בהקשר הזה ישראל מחזיקה שני מנופי לחץ דיפלומטיים על יחיא סינואר: מעבר רפיח, הנשלט על ידי מצרים והכסף המזומן שמסופק על ידי קטאר. שני המנופים מופעלים באופן תדיר, ובדרך כלל הם אלה שעוצרים הסלמה מלהתפרץ, או לחלופין מביאים לסיומה המהיר.

המצב בדרום עדיין מתוח מאד, ואזורים שלמים בעוטף עזה נסגרו לתנועה מחשש לירי מכיוון הרצועה. מאחורי הקלעים נראה שהתזזיתיות גדולה, כולם חוץ מהג'יהאד רוצים שקט. המפתח בעניין הזה נמצא בידי יחיא סינואר. עכשיו הוא לבד בקוקפיט העזתי, כשאיסמעיל הנייה מורחק שלא מרצונו על ידי המצרים.

עד עכשיו סינואר קרא היטב את הצד הישראלי וניתח נכון את מידת הסובלנות המדינית שלו. אלא שגם הוא מבין שאי אפשר עוד לאחוז במקל בשני קצותיו.

שעת המבחן שלו מול הג'יהאד האסלאמי קרובה, אם לא כבר כאן. המחסום היחיד עד להסדרה הוא מידת השליטה שלו ברצועה, והנכונות להבין שריסון הג'יהאד, בדיבורים או בכוח, הוא המפתח ליציבות.

עוד 533 מילים

מי הבוס כך הפך יחיא סינואר לראיס של עזה

איסמעיל הנייה קיבל צו הרחקה בלתי-רשמי מעזה אחרי שביקר באיראן בניגוד להנחיות המצרים, והשאיר את יחיא סינואר לטפל בכל הבלגן שהשאיר מאחור ● סינואר, שמתפקד כעת כשליט יחיד ברצועה, מנסה לתמרן בין הלחצים מקהיר לאינטרסים הפוליטיים של נתניהו ובנט ● והוא גם זה שיקבע את גובה הלהבות

בשקט-בשקט, מתחת לסף הרעש, התרחש אירוע טקטוני בזירה הפלסטינית. יחיא סינואר נותר המנהיג היחידי של חמאס בעזה. אם ננקוט (להבדיל) במטבע הלשון של כחול-לבן, הוא נותר יחיד בקוקפיט, זה ששולט בגובה הלהבות מול ישראל.

עד לפני כמה שבועות, הנהגת חמאס ברצועה כללה את סינואר – מנהיג התנועה ברצועה; ואת איסמעיל הנייה – ראש הלשכה המדינית.

הנייה, ששוהה בימים האחרונים בטורקיה, יצא בתחילת דצמבר לסדרת ביקורים מדיניים, לאחר שקיבל אישור מצרי לכך. אלא שאת ההבטחה המפורשת שלא לבקר באיראן, הוא הפר כשהגיע להשתתף בהלווייתו של הגנרל קאסם סולימאני.

איסמעיל הנייה (משמאל) ויחיא סינואר בעזה, בתהלוכת 30 שנה לחמאס. 14 בדצמבר 2017 (צילום: AP Photo/ Khalil Hamra)
איסמעיל הנייה (משמאל) ויחיא סינואר בעזה, בתהלוכת 30 שנה לחמאס. 14 בדצמבר 2017 (צילום: AP Photo/ Khalil Hamra)

כל דובר מזרח תיכונית בסיסית הבין את ההשלכות: קהיר לא תסלח, וסביר להניח שגם לא תשכח. בכיר בחמאס אישר כי מצרים זועמת על ביקור הנייה בטהרן.

זה כנראה ההסבר לפרסום בעיתון א שארק אל אווסאט, לפיו הנייה העתיק את מקום מגוריו ב"חודשים הקרובים" לקטאר. לפי הדיווח, משפחתו נמצאת עדיין ברצועה, ולכולם ברור שרק המצרים יחליטו אם לאפשר להם איחוד משפחות.

סינואר מבין שנתניהו ובנט לא ימהרו לאשר את ההסדרה מול הרצועה. זה מטען צד פוליטי שאף מנהיג ימין לא יעלה עליו ביודעין ועוד לפני בחירות. לכן, סינואר מעלה לאט את גובה הלהבות. כך הוא לוחץ על ישראל ועל מצרים

התשובה לשאלה האם סינואר אוהב את הבדידות בצמרת היא מורכבת. הנייה מסתובב בבירות העולם הערבי והמוסלמי, צובר שעות בדיפלומטיה וחשיפה על חשבון סינואר – שנשאר תקוע עם הביוב, המזון, הגז החסר ושאר בעיות הרצועה.

זהו בדיוק אותו מצב שבו היה הנייה עצמו עד ל-2011, טרם עסקת שליט, בשעה שהוא התבונן בעיניים כלות בחאלד משעל, שהפך למיליטנטי מאד ממקום מושבו המפואר בדוחא. סינואר הוא עכשיו בעל בית יחיד, לטוב ולרע.

הבחירות משתקות גם את חמאס

אין ספק שהמהלכים האחרונים של ירי והפרחת בלוני נפץ מהרצועה, אינם ספונטניים. חמאס הוכיח בעבר כי ברצותו נעצרים לחלוטין ההפגנות על הגדר, הפרחת הבלונים, ובעיקר שיגור הרקטות.

סינואר נמצא בדילמה לא פשוטה. מערכת הבחירות בישראל היא אירוע משתק מבחינה מדינית, כל שכן בכל הקשור להקלות לחמאס.

השאלה האם סינואר אוהב את הבדידות בצמרת מורכבת. הנייה מסתובב בבירות העולם הערבי, צובר שעות בדיפלומטיה וחשיפה על חשבון סינואר – שנשאר תקוע עם הביוב, המזון, הגז החסר ושאר בעיות הרצועה

סינואר מבין שלא ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא שר הביטחון נפתלי בנט ימהרו לאשר סופית את ההסדרה מול הרצועה. זהו מטען-צד פוליטי שאף מנהיג ימין לא יעלה עליו ביודעין ועוד לפני בחירות.

לכן, סינואר מעלה לאט את גובה הלהבות. למעשה הוא לוחץ על שני הצדדים במשולש – ישראל ומצרים – כדי להאיץ את ההסדרה שלה הוא זקוק נואשות.

הדילמה בצד הישראלי ברורה. מאז מלחמת לבנון השנייה, ישראל קבעה לעצמה מדיניות תגובה לכל הפרת ריבונות של גבולותיה, כל שכן ברצועת עזה.

אלא שהתקיפות הישראליות הן זהירות מאד ומבוצעות תמיד כמה שעות אחרי ירי רקטה. הסיבה: לתת זמן לחמאס לפנות מפקדות, כדי להימנע מהרוגים והסלמה שאף אחד לא רוצה בה כעת.

הפגנות על הגדר ליד שג'אעייה שבעזה, היום. השבוע פורסמו ידיעות שלפיהן הקבינט דן במבצע בעזה בלי להתייעץ עם גורמי הבטחון (צילום: חסן ג'די / פלאש 90)
הפגנות על הגדר ליד שג'אעייה שבעזה, ארכיון (צילום: חסן ג'די / פלאש 90)

מומחה לצד הישראלי

יחיא סינואר נחשב למנהיג שיודע לקרוא היטב את הצד הישראלי. לכן, השאלה היא עד כמה רחוק הוא מתכוון ללכת עם הירי הנוכחי.

וכאן בדיוק שוב נכנס לתמונה המנוף המצרי. מצרים עצרה לפני כמה שבועות את הזרמת הגז לרצועה, וגרמה לעליות מחירים ולתסיסה רבתי. סינואר מבין זאת היטב, ולכן יעשה הכל כדי לא למתוח יותר מדי את החבל מול המצרים.

האם המשמעות היא כי מרחב הפעולה של חמאס הולך ומצטמצם? ההיגיון אומר שכן. לכן, חידוש ההפגנות בימי שישי על הגדר ומידת הריסון שיפגינו שוטרי חמאס בהן הם ברומטר חשוב לכיוון שאליו הולך סינואר.

עוד 522 מילים

האירועים בזירה הפלסטינית צריכים לעורר דאגה בירושלים

עם כתף קרה מהעולם הערבי והפטיש מוושינגטון, אבו מאזן פנה לגרוע באויביו ● התקרבות בין חמאס לרשות הפלסטינית היא מהלך מסוכן עבור ישראל ● גם בירדן, המלך תחת לחץ מהאופוזיציה ולא יוכל להרשות לעצמו להבליג אם ישראל תספח את הבקעה ● העיניים נשואות עתה לכנוס הליגה הערבית בקהיר בסוף השבוע: הטון שייצא משם יכריע את עתיד תכנית המאה ● פרשנות

עוד 786 מילים

איראן החלה לנקום את חיסול סולימאני, אבל תגובה משמעותית יותר עלולה להיות מסוכנת לשני הצדדים ● היחסים בין חמאס לאייתולות מתחממים ● ספר על מלחמת יום כיפור שלח מו"ל מצרי לכלא ● ובעזה מציינים 24 שנים לחיסול אחר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע מתוח

עוד 846 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה