היה ראוי למנוע מנתניהו את ההשתתפות בבחירות, על בסיס שלילתו את קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית. אני מאמין שנתניהו רוצה במדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית בליבו ובפיו, אבל במעשה ובמחדל הוא פוגע משמעותית במשילות ובריבונות של מדינת ישראל, באופיה היהודי של המדינה ובאופיה הדמוקרטי. פגיעות אלו צריכות להניע כל אזרח ישראלי, כל יהודי וכל מי שהדמוקרטיה חשובה לו להתגונן ולהביא את המצב לתיקונו.

ראוי למנוע מנתניהו את ההשתתפות בבחירות, על בסיס שלילתו את קיום המדינה כריבונית, יהודית ודמוקרטית. אני מאמין שנתניהו רוצה במדינה כזו בליבו ובפיו, אבל במעשה ובמחדל הוא פוגע בכך

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

פגיעות אלו יכולות להוות עילה למנוע מנתניהו  להיות מועמד לכנסת, על פי חוק יסוד הכנסת (סעיף 7א.(א)):

"… ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש … במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

א. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; … ".

אגב, ייתכן שעילה דומה תקפה גם ביחס לחברים אחרים בממשלה, מכוח האחריות המשותפת של חברי הממשלה (על בסיס חוק יסוד הממשלה, סעיף 4) או בגלל תרומה ישירה שלהם לפגיעות.

או אולי בגלל תרומה ישירה שלהם לפגיעות. אבל, נראה שדי היה ברצון של נתניהו כדי שהממשלה תימנע מהפגיעות שיידונו כאן. תוכנית הטלויזיה "עובדה" ששודרה ב-21/1/21, דקה 39:44.

רק עד היום (יום חמישי 11/2/21) אפשר להגיש בקשה לוועדת הבחירות למנוע מנתניהו להיות מועמד לכנסת הבאה לפי החוק שלעיל. נראה שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד במועד הזה. האם יש לך חלופה איך להתגונן? ייתכן שיש חלופה כזו, הדורשת אומץ (מאחרים), שאפרסם ברשומה נפרדת.

ממשלת ישראל ונתניהו העומד בראשה לא מצייתים לשני חוקי יסוד. די בכך כדי להדגים ולהסביר את מגוון הפגיעות בתפקודה ובאופיה של המדינה בכל שלושת המרכיבים הקריטיים הנדרשים בחוק. כל קורא יוכל לחפש פגיעות נוספות במעשים אחרים.

רק עד היום (יום חמישי 11/2/21) אפשר להגיש בקשה לוועדת הבחירות למנוע מנתניהו להיות מועמד לכנסת הבאה לפי החוק שלעיל. נראה שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד במועד הזה. האם יש חלופה להתגוננות?

שתי עבירות על חוקי יסוד

החוק הטיל על הממשלה שתי מטלות שהיא לא קיימה: האחת, הגשת הצעת חוק ממשלתית לכנסת, שעניינה תקציב המדינה לשנת 2021, והשנייה היא קביעת מנגנון הכרעה וקבלת החלטות בממשלה. המקור של שתי המטלות הוא שני חוקי יסוד. להרחבה ראו בפוסט קודם שכתבתי "הפרת אמונים ונבצרות – לכאורה".

אי אפשר להתייחס לשתי עברות על חוקי יסוד כמו אל תרגיל פוליטי, ואפילו לא כמו אל תרגיל פוליטי מלוכלך ואגרסיבי, שאפשר לעבור עליו לסדר היום.

שלושת המאפיינים שבחוק

על פי ויקיפדיה (בערך "מדינה"), אחד המאפיינים העיקריים הנדרשים להגדרת ישות טריטוריאלית כמדינה על פי המשפט הבין-לאומי הפומבי הוא שלטון וריבונות, היינו:

"גוף יחיד השולט על האוכלוסייה בתוך הטריטוריה באמצעות חוקים ומוסדות ובכלל זה היכולת לשלוט על שטח המדינה, ולאכוף את חוקיה".

השופט אהרון ברק קבע (לפי הערך "מדינה יהודית ודמוקרטית" בויקיפדיה), שהפירוש המינימלי ביותר למושג "מדינה יהודית" כולל בתוכו גם את מורשת ישראל כמרכיב מרכזי במורשתה הדתית והתרבותית. כמו כן, קבע שהפירוש המינימלי ל"מדינה דמוקרטית" כולל בתוכו גם את שלטון החוק.

פגיעה בשלטון ובריבונות

שתי העבירות הן כמו טילים מונחים שפוגעים בדיוק מירבי בשתי מטרות, שהן לצערנו שתיים משלוש רשויות השלטון בישראל – הממשלה והכנסת. במטרה השלישית והאחרונה, הרשות השופטת, נלחם נתניהו בדרכים אחרות.

שתי העבירות שביצע הן כמו טילים מונחים שפוגעים בדיוק מירבי ב-2 מטרות, שהן לצערנו 2 מתוך 3 רשויות השלטון בישראל – הממשלה והכנסת. במטרה ה-3, הרשות השופטת, נלחם נתניהו בדרכים אחרות

העבירה של אי קביעת מנגנון הכרעה במחלוקות בממשלה כמעט משביתה את עבודת הממשלה, כי צריך לקבל החלטות בהסכמה כמעט מלאה. ראוי להסתייג: זו השערה. לא מצאתי פרסום למנגנון ההכרעה בממשלה בפועל.

רק בימים האחרונים התברר שיש חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה (לפי כתבה באתר כלכליסט "פשרה אחרי הבלאגן: … " מיום 5/2/21) מחודש אוגוסט 2020, הקשורה לעניין. מכאן שלוחה בקשתי לפרסמה בהקדם. לחילופין, ייתכן שהיעדר המנגנון מחייב את גנץ להשיג את הפריטטיות על ידי מניעת העלאת נושאים לסדר היום, וכך משתבשת עבודת הממשלה.

בדרך הטבע, רבות הן הדעות והמחלוקות בקרב חברי הממשלה לגבי דרכי הפעולה הרצויות. לכן, בהיעדר מנגנון, ניתן לצפות שיהיו מחלוקות שלא יוכרעו, שדיונים יתבטלו או יתאחרו או יתמשכו או יתרוקנו מתוכן (כי ההחלטות יתקבלו לפני הדיונים), או צירוף של השיבושים הללו. כפי הנראה, הציפיות מתממשות.

העבירה של אי הגשת הצעת תקציב לשנת 2021 גרמה בהכרח לאי חקיקת תקציב לשנה זו. חוק תקציב נועד לתת לכנסת כלי לקבוע את הקצאת המשאבים של המדינה, זה חלק מתפקידה השלטוני. זה חלק כה מהותי של תפקידה השלטוני, עד שהחוק קובע שאם הכנסת לא מצליחה בו אז נגזר עליה להתפזר, כי היא לא ממלאת את תפקידה כראוי. הייתה כאן פעולה על מנת לחסל – והיא הצליחה. מדוע ננקטה פעולה זו?

"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי",

דברי השופט יצחק עמית.

בישיבת הממשלה ביום חמישי 4/2/21 בלילה (יש מי שכינה אותה "ישיבת הצרחות") נפל דבר בישראל. מצד אחד, רוב השרים המשתתפים בהצבעה (לפי ספירה רגילה של רוב ומיעוט) היו בעד קבלת החלטה מסוימת, ומצד שני כל גוש 'כחול לבן' היה נגד. מנדלבליט סבר שההצעה לא התקבלה בגלל דרישת החוק לכוח שווה לשני הגושים בממשלה, ואילו השר אוחנה וח"כ זוהר סברו שההצעה כן התקבלה. מחלוקת זו לא הוכרעה! הממשלה קיבלה מאוחר יותר החלטה בהסכמה. לא מדובר במחלוקת שכיחה בעד החלטה או נגדה, אלא מחלוקת מהי החלטת הממשלה – האם התקבלה הצעת ההחלטה או לא.

הקלטות ישיבת הצרחות – הכתבה המלאה באתר ובאפליקציה של @N12News pic.twitter.com/Brv0u0EKsf

— Yaron Avraham ירון אברהם (@yaronavraham) February 7, 2021

מה היה קורה אם תרחיש דומה היה קורה בדיון על הצעת החלטה לתקוף את איראן במלוא הכוח הצבאי בעקבות סיכון אסטרטגי וקיומי למדינת ישראל, על רקע תהליך ההתגרענות שלה? למי הרמטכ"ל היה מציית?

מה היה קורה אם תרחיש דומה היה קורה בדיון על הצעת החלטה לתקוף את איראן במלוא הכוח הצבאי בעקבות סיכון אסטרטגי וקיומי למדינת ישראל, על רקע תהליך ההתגרענות שלה? למי הרמטכ"ל היה מציית?

יוצא איפה שנתניהו פגע מהותית ביכולת השליטה של שתי רשויות שלטון, לרבות יצירה של פוטנציאל ממשי לאנרכיה בממשלה.

פגיעה במדינה יהודית

הרב פרופ' נחום רקובר, מומחה למשפט עברי, פותח את הקדמתו לספרו "שלטון החוק בישראל" (אתר "דעת", הקדמה ועמ' 10, 76, 84) בטענה שרעיון שלטון החוק טבוע בעצם הוויתו של עם ישראל. דומני, שהפסוק שמבטא זאת בפרוש הוא דברי ה' על אברהם:

"כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". (בראשית יח,יט)

לשיטת רקובר, ייעודם המרכזי של אברהם, אבי האומה, ויוצאי חלציו הוא הגשמת המשימה הבלתי פוסקת למיזוג הרמוני ושלם בין המשפט ובין הצדק, לעשיית משפט המבוסס על אדני הצדק בעולם כולו. הוא מביא את הקובלנה של אברהם כלפי האל:

"השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בראשית יח,כה),

וכותב:

"דומה שאין לך ביטוי נוקב לכפיפות הכול – לא רק הברואים, אלא כביכול אף הבורא – בפני המשפט".

גם ראש הממשלה כפוף למשפט. כפי שכותב רקובר:

"כאן מודגשת כפיפות הכול לחוק, אף מעצבי החוק: 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים' ".

גם נתניהו שיזם את חקיקת ממשלת החילופים בחוק, צריך לציית לחוק.

"לאור הדברים שראינו, ברור הדבר שעובד הציבור כפוף לחוקי המדינה ככל אזרח אחר".

דומה, שרקובר מתייחס בספרו לא רק למשפט התורה, היינו ההלכה, אלא לחוק המדינה לרבות הדינים הנהוגים במדינת ישראל. וכך הוא כותב:

"הדרישות שהציב המשפט העברי לתוקפם החוקי של הדינים הן מאדני היסוד בעקרון 'שלטון החוק' בן זמננו. 'דינא דמלכותא' במידה שלא נפגם בפגם של אי חוקיות, הריהו כלל המסדיר את הנהגתה של חברה הכפופה למסגרת חוקית. וכך הוכר הכלל דינא דמלכותא במשפט העברי לא מכוחו של שלטון זה או אחר, אלא – אם אפשר להתבטא כך – מכוח היותו כלל בינלאומי, המונח ביסודם של כל חברה ועם. כי 'מלך במשפט יעמיד ארץ'". (משלי כט,ד)

שתי העבירות שנתניהו וממשלתו עושים, פוגעות גם בהטמעת מורשת ישראל כמרכיב מרכזי במורשתה של מדינת ישראל.

פגיעה במדינה דמוקרטית

העבירות המדוברות הן, כמובן מאליו, פגיעה פשוטה וברורה בשלטון החוק, וממילא בדמוקרטיה.

ובלשון ויקיפדיה (בערך "דמוקרטיה", פרק "עקרון שלטון החוק"):

"שלטון החוק והשוויון בפני החוק. יש משמעות לבחירות לרשות המחוקקת, רק אם החוקים הם אכן הקובעים שכן העם מצביע למפלגות מסוימות על מנת לקדם תהליכים מסוימים. על כן, שלטון החוק הוא התנאי ההכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת."

רעיון שלטון החוק טבוע בעצם הווית עם ישראל. כנאמר בדברי ה' על אברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"

דחיפות התיקון

תיקון שתי העבירות בהקדם הוא חיוני. מנגנון החלטות תקין ישפר את החלטות הממשלה, כמוסבר לעיל, פעילויות שונות יחזרו לשגרה של תקצוב ממשלתי, והמחויבות והמודעות של כלל הציבור לציות לחוק צפויות להשתפר. העובדה שהיעדר חוק תקציב בדצמבר 2020 יגרום לפיזור הכנסת במרץ 2021 לא פוטרת את הממשלה הנוכחית מהגשת הצעת חוק לפי חוק יסוד הממשלה. טוב מאוחר מאשר אף פעם.

כידוע, הכנסת מוגבלת בפעילותה בתקופת המעבר הנוכחית. למרות זאת, חוק תקציב 2021 ראוי להיות חריג מסיבות שונות:

1. הסתמכות המדינה על תקציב 2019, שנקבע בראשית 2018 – לפני שלוש שנים. מטבע הדברים הצרכים, המשאבים וסדר העדיפויות משתנים במשך הזמן.
2. הסתמכות המדינה על הוראת שעה, שרחוקה מלהיות דומה לתקציב במתכונת השגרתית, הן ברמת הפירוט והן בהכנות ובשיקול הדעת של הדרג הפקידותי (המבורך).
3. הצורך שטרם מומש, שהגורם המוסמך לקבוע את החלוקה הפנימית של התקציב לממשלה, היינו הכנסת, יעשה זאת בהתחשב במשבר הקורונה והשלכותיו העצומות.
4. הצורך לאשר תוכנית כלכלית שמתייחסת לא רק לצד ההוצאות של הממשלה, אלא גם לצד הכנסות המדינה, שמתייחסת גם לגירעון על ידי הגדלת מיסים או הקטנת הוצאות, ושמשקפת מדיניות של חלוקת העומס בין ההווה ובין העתיד.

צירוף שיקולים אלו, שהוא חסר תקדים, צריך להניע את הממשלה והכנסת לפעול גם בתקופת המעבר, ואת בג"ץ לאשר זאת, אם יידרש לכך.

מובן, שזכותה של הכנסת הבאה תישמר לתקן את חוק התקציב כרצונה.

תיקון עצמי

הדרך האחת לתיקון העבירות היא תיקון עצמי. נתניהו יכנס את הממשלה, והממשלה תאשר בהסכמה שינוי בתקנון עבודת הממשלה, כך שיתאים למכלול הדרישות בחוק יסוד הממשלה. התיקון יכול להסתיים תוך 48 שעות.

לגבי התקציב, אפשר לחוקק את התקציב, לכאורה, תוך 16 ימים. כך עולה מההסכמה בין כחול לבן ובין הליכוד בדצמבר 2020 (לפי כתבה באתר מעריב, "הסכמה בין כחול לבן לליכוד …" מיום 21/12/20). ניתן לתקן את התקציב בהמשך שנת 2021, לפי הצורך. הממשלה צריכה להתכנס ולאשר הצעה לתקציב, להגישו לכנסת, כדי שזו תחוקק אותו.

תיקון בחוק מיוחד

דרך הפעולה השנייה לתיקון העבירות היא חוק מיוחד שהכנסת תחוקק כהוראת שעה. החוק יכלול מנגנון הצבעה בממשלה, שיענה לדרישת השיויון שבחוק היסוד, ותמריץ להגשת הצעת תקציב. התמריץ יהיה סנקציה – אם הממשלה לא תגיש לכנסת הצעת תקציב עד למועד שייקבע, אז חברי הממשלה לא ייכללו ברשימות המועמדים בבחירות לכנסת. התמריץ לא יופעל אם הממשלה תצביע על הצעה שהכין משרד האוצר, ובהצבעה לא תהיה הכרעה בעד או נגד.

סיכום

המדינה במשבר קשה, שכולל גם עבירות של הממשלה על שני חוקי יסוד. על ראש הממשלה לציית לשני החוקים בהקדם, אחרת הוא, ואולי גם אחרים, יענשו. שרים, ח"כים ואזרחים מן השורה צריכים ללחוץ כדי למנוע את המשך קיום העבירות, ואם צריך אז לחוקק חוק נוסף.

יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.