נראה שבשבועות האחרונים הציבור בישראל מוכן לשמוע קולות הקוראים באופן מפורש להפסקת המלחמה על עזה, לא רק לשם הצלת החטופים – מטרה ראויה בפני עצמה – אלא ממגוון של שיקולים.

בפרט, ברור לכל בר דעת שהמלחמה על עזה אינה משרתת את ישראל מבחינה אסטרטגית, אלא מחבלת באופן אנוש בעתידה של המדינה – הן מהבחינה המדינית והן מהבחינות הכלכלית והחברתית.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

עודד גולדרייך הוא פרופסור בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע. חתן פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב לשנת תשפא וחבר האקדמיה הישראלית למדעים. חובב מחול מודרני, סרטים דוקומנטריים וספרות עיון. מתגורר בתל אביב עם זוגתו דנה.

נגה וולף היא ד"ר למדעי המדינה, מתמחה בהיסטוריה של הרעיון המדיני. חוקרת את הפרשנויות ההיסטוריוגרפיות לאנטישמיות והשלכתן על עמדות פוליטיות ותפישת העצמי והקולקטיב.

הציונות גיבשה את העם היהודי כלאום, במובן המודרני, ותבעה את זכויותיו הקולקטיביות ככל לאום אחר. ככזו, היא הייתה תנועה לאומית. הציונות ביקשה למצוא פתרון לנרדפות של יהודים בעולם על ידי הקמת בית לאומי, שבו יתחדשו לבטח חייהם המדיניים.

הבחירה בארץ ישראל כמקום הבית הלאומי מוצדקת ומעוגנת היטב בתולדות העם היהודי. הציונות לא שאפה להקים מדינה בגבולות "הארץ המובטחת", ולא שאפה לחזור למקומות הקדושים ולקברי האבות. היא שאפה לממש את זכות היהודים לריבונות מדינית, תוך מימוש זיקתם ההיסטורית לארץ ישראל.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, שגריר בדרום אפריקה, וממונה על הנציגות הישראלית בטורקיה.

דמוקרטיה חזקה מתאפיינת בשמירת חופש הביטוי ובשמירת זכות המחאה נגד השלטון. אין דמוקרטיה ללא ערכים אלה, ומערכת אכיפת החוק מופקדת על שמירתם.

אכן, במדינת חוק דמוקרטית, במימוש שני הערכים הללו קיים מתח מובנה, בין המחאה כלפי השלטון לבין שמירת הסדר הציבורי, אך יש לזכור ולהפנים היטב: הסדר הציבורי נועד לאפשר ולקיים את שיטת המשטר הדמוקרטי, שזכות המחאה היא אחת מיסודותיה העיקריים.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

שום דבר אינו יכול להצדיק את התקפת הפתע הרצחנית של חמושים מהרצועה, שירו וטבחו באזרחים חפים מפשע ביום חגם ללא הבחנה. אין כל ספק כי אין זו  רק זכותה, אלא גם חובתה של ישראל להדוף את המתקפה הנפשעת הזו, ולאחוז באמצעים שברשותה כדי להשיב מלחמה שערה.

בכפוף לכך עלינו להפנים כמה לקחים: אירועי שמחת תורה לא התרחשו מעצמם, ועלינו לתת את הדעת על הסיבות שהובילו לכך, וגם לדעת להסיק את המסקנות המתבקשות.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

פרופסור ודיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר המרכז לחקר הרציונליות באותה אוניברסיטה.

לאחרונה, נשמעו בארץ קריאות לאי-התנדבות לשרות צבאי, לסרבנות ולמרי אזרחי. קריאות אלה הושמעו כחלק מההתנגדות האזרחית הערה לפעולותיו של השלטון הנוכחי במסגרת "הרפורמה המשפטית", שנועדה, כל-כולה, במוצהר ובמפורש, לשנות את המשטר בישראל ממשטר דמוקרטי וחופשי למשטר סמכותני ודכאני.

קריאות אלה זכו, כמובן, לגינוי מצד השלטון ודובריו, הסבורים שגם אם יש מקום להתנגדות אזרחית, עליה להיות "מנומסת" ואנמית בלבד. ראוי לבחון את השאלה כדי להעמיד דברים במקומם הנכון. הדברים הבאים מבוססים על הרצאה שנשאתי בכנס הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, פחות מחודשיים לאחר תחילת כהונתי כיועמ"ש, ביום 28.12.1993.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

חשיפת המידע החדשה של בנימין נתניהו – מתקן הגרעין באבאדה שבאיראן – היא עוד חוליה בשרשרת החשיפות של נתניהו, שמטרתה אחת – האדרת יחסי הציבור שלו כ"מר ביטחון" של מדינת ישראל.

הבחירות בפתח, והישרדותו הפוליטית היא העניין החשוב היחיד עבורו. היא תעודת הביטוח שלו לדחייה, ואולי אף לביטול, של ההליכים המשפטיים כנגדו.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

רשומה זו באה להתריע מפני תופעה מדאיגה מאוד: גיוס הליכי המשפט הפלילי בישראל לשרותו של ארגון ימני, להשגת *מטרות פוליטיות*, תוך פגיעה באינטרס הציבור והפיכת בית המשפט למגרש יריבות פוליטית.

*  *  *

המגייס – ארגון "עד כאן, צעירים למען ישראל". המטרה – השתקת ההפגנות נגד גדר ההפרדה בבלעין, בנעלין, בנבי צלאח, בקדום ובמקומות נוספים בגדה המערבית, הנמצאים תחת כיבוש ואינם חלק ממדינת ישראל. הדרך – הגשת הליך פלילי לבית המשפט, *עוקף פרקליטות מדינה*, על ידי הגשת כתב קובלנה פלילית פרטית.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

כמה מלים קצרות נוספות על ערך השוויון, השקפת עולם ליברלית, תפישה פלורליסטית, והפרדה מגדרית במרחב הציבורי.

בימים אלה, אנו עדים לבלבול מושגים וטיעונים. מקובל עלינו, ששוויון הוא ערך מרכזי בחברה ליברלית ודמוקרטית. מקובל עלינו, ששוויון מגדרי הוא חלק מרכזי מערך השוויון הכללי. מקובל עלינו, ששוויון מגדרי מחייב איסור על הפרדה מגדרית במרחב הציבורי.

עם זאת, אנו חיים בחברה מגוונת בה אורחות חייהם של יחידיה וציבוריה אינם אחידים. כחברה פתוחה וליברלית אנו מחויבים לפלורליזם, ועלינו לכבד את אורחות חייהם השונים של יחידים וציבורים בחברה הישראלית.

כחברה פתוחה וליברלית, עלינו למצוא את האיזון הנכון בין ערך השוויון לבין מחויבותנו לכיבוד אורחות החיים השונים בחברה. תפישה פלורליסטית והשקפת עולם ליברלית מכירות בכך שאין זכויות מוחלטות

כחברה פתוחה וליברלית, עלינו למצוא את האיזון הנכון בין ערך השוויון לבין מחויבותנו לכיבוד אורחות החיים השונים בחברה. תפישה פלורליסטית והשקפת עולם ליברלית מכירות בכך שאין זכויות מוחלטות, ולעתים קיימים מתקלים בין זכויות שונות, ויש למצוא את הדרך הנכונה והנבונה לפתור אותם.

מכאן, נגזרת החובה שלא לכפות דרך חיים שאינה מקובלת על יחידים וציבורים, גם אם היא מקובלת על רוב היחידים והציבורים האחרים בחברה, וגם אם אי-הכפייה אינה מתיישבת עם ערך השוויון.

תפישה פלורליסטית והשקפת עולם ליברלית מחייבות אי-כפייה כזו. כפיית אורחות חיים חילוניים על דתיים אינה נכונה, אינה מכבדת ואינה מועילה. באותה מידה, כפיית אורחות חיים דתיים, לרבות דיני דת, על חילוניים, אינה נכונה, אינה מכבדת ואינה מועילה. אורחות חיים ודינים הנוגעים להם אינם ניתנים לכפייה. איש באמונתו יחיה.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לחופש דת מלא, ולחופש מלא מדת. מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת להפרדת הדת מהמדינה.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לחופש דת מלא, ולחופש מלא מדת. מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת להפרדת הדת מהמדינה

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לקיום נישואים וגירושים אזרחיים, לצד קיומם הדתי – איש ואשה לפי אורחות החיים המקובלים עליהם.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לקיום תחבורה ציבורית בשבת במרחבים הציבוריים החילוניים, לצד האיסור על קיומה במרחבים הציבוריים של הדתיים.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לפתיחת בתי עסק ובתי בידור בשבת במרחבים הציבוריים החילוניים, לצד האיסור על פתיחתם במרחבים הציבוריים הדתיים.

הוויכוח הציבורי האחרון, בענין ההפרדה המגדרית, הוא הזדמנות נאותה לקיים דיון ציבורי מכבד ומועיל, ליישום עקרונות אלה במלואם.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

ב- 25.07.19 נפל דבר בפוליטיקה הישראלית. קם המחנה הדמוקרטי. מחנה זה מהווה הבטחה גדולה לשינוי ממשי בחייה של מדינת ישראל

* * *

מחנה זה מהווה תקווה לחיים טובים יותר, לטובת כל החברה הישראלית, על כל קהילותיה ועדותיה. האיחוד בין "ישראל דמוקרטית" לבין "מרצ" הוא איחוד רעיוני סביב עשרה עקרונות משותפים, הקובעים את דרכן הפוליטית של שתי התנועות:

1

היפרדות מהפלסטינים, חלוקת הארץ בינינו לבינם וקביעת גבול בין שני העמים, על יסוד העקרון ששלמות העם חשובה משלמות הארץ וקודמת לה.

2

הבטחת ביטחונה של מדינת ישראל.

3

חתירת אמת לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים על בסיס קיומן של שתי מדינות עצמאיות ובנות-קיימא לשני העמים.

4

הבטחת צביונה של מדינת ישראל על פי עקרונות היסוד שנקבעו במגילת העצמאות, לאמור – מדינה דמוקרטית עם רוב יהודי מוצק.

5

הגנה מלאה על המיעוט בישראל ועל מלוא זכויותיו הפרטיות והקבוצתיות, ויצירת שותפות אמת בין הרוב לבין המיעוט במדינה.

6

הקפדה יתרה על שלטון החוק, והגנה על רשויותה הממלכתיות של המדינה ועל מערכת בתי המשפט שלה, ובראשה – בית המשפט העליון.

7

קביעת סדר עדיפויות חדש בכלכלה ובחברה, לפיו משאביה הכלכליים של המדינה יופנו לפתרון הבעיות החברתיות בתוכה, ולא לישובים או לגופים מחוצה לה.

8

יצירת תשתית נאותה ומבוססת לחייהם, לחינוכם ולעתידם של בני הדור הצעיר בחברה הישראלית.

9

עידוד ההשכלה הגבוהה, החדשנות והפיתוח הטכנולוגי המתקדם בחברה הישראלית, במוסדותיה ובכלכלתה.

10

שליטה על משאביה הטבעיים של המדינה, לטובת הדורות הבאים ולא לטובת עתירי הון יחידים.

"העבודה" לא השכילה לפעול כפי שפעלו מרכיבי המחנה הדמוקרטי. היא העדיפה צירוף פוליטי לצורך קמפיין בחירות, לשם "משיכת קהלים חדשים", שספק אם יגיעו

יבורכו מנהיגי מרצ וישראל דמוקרטית על שהשכילו להתעלות מעל לשאיפות פוליטיות אישיות, על שהשכילו לראות את טובת החברה והמדינה ועל שחתרו בכל כוחם לאיחוד זה. מדובר באיחוד רעיוני סביב עקרונות משותפים, ולא באיחוד לשם קמפיין בחירות לצורך "משיכת קהלים חדשים".

מימים ימימה, העקרונות המפורטים היו והינם גם עקרונותיה של "העבודה". אבל, "העבודה" לא השכילה לפעול כפי שפעלו מרכיבי המחנה הדמוקרטי. היא העדיפה צירוף פוליטי לצורך קמפיין בחירות, לשם "משיכת קהלים חדשים", שספק אם יגיעו, וכבלה את ידיה בהתחייבויות פוליטיות שסותרות עקרונות אלה.

בצירופה של "גשר", זנחה "העבודה" את עקרונותיה-היא, בתקווה למשיכת קולות "מהימין הרך", שבמקרה הטוב ערכם מנדט אחד או שניים. אין בכך שום היגיון פוליטי, שכן כנגד משיכת קולות זו, "העבודה" מסתכנת באובדן קולות של ציבור בוחריה הוותיק, האמון על העקרונות הנ"ל שנזנחו, ויתכן שקולותיהם רבים יותר מקולות "הקהלים החדשים".

צירוף "גשר" עלול להתברר כמקח טעות, שלא יסייע לעבור את רף החסימה. גם אם תעבור, ההתחייבויות הפוליטיות יציבו אותה בימין הפוליטי, לצד ממשלת ימין רעה. בעבור נזיד עדשים, מסתכנת "העבודה" בחיסולה העצמי או בחבירה לממשלת נתניהו

צירוף "גשר" עלול להתברר כמקח טעות, ויתכן ש"העבודה", ביחד עם "גשר", לא תעבור את רף החסימה. גם אם תעבור, ההתחייבויות הפוליטיות הכרוכות בהרכב החדש של רשימתה מציב אותה בצד הימני של המפה הפוליטית, לצד ממשלת ימין רעה, שעלולה להתברר כנוראה מקודמתה.

כך, בעבור נזיד עדשים, מסתכנת "העבודה" בחיסולה העצמי או בחבירה לממשלת נתניהו, לאחר הבחירות. כך או כך, "העבודה" עלולה לסיים את יום הבחירות וידיה על ראשה.

גם אם השעה מאוחרת, היא טרם חלפה: מנהיגי "העבודה" ייטיבו עשות אם יצטרפו לאיחוד הפוליטי הטבעי – "המחנה הדמוקרטי", ויעדיפוהו על הרפתקנות פוליטית מסוכנת, שהורתה ולידתה במניעים אישיים, וכרוכה באובדן דרכה הפוליטית ארוכת השנים של "העבודה".

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

אחד המאפיינים החשובים של משטר דמוקרטי אמיתי הוא הזכות הנתונה לכל אזרח לבחור את מנהיגיו, מחוקקיו וממשלתו. זאת כדי לקיים את אמירתו המפורסמת של אברהם לינקולן ב"נאום גטיסברג", המגלמת את אינטרס הציבור – "ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם".

לשם מימוש חופשי של זכות הבחירה, הבחירה חייבת להיות מודעת ומושכלת. הציבור צריך לדעת הכל על מנהיגיו, המעמידים את עצמם לבחירתו, כדי שיהיה בידו לשקול היטב את הצבעתו ולקיים בחירה מושכלת.

אסור שבחירתו תעשה בחלל של אי-ידיעה מי באמת מנהיגיו, מה טיבם האמיתי ומה מעשיהם. בחירה בחלל של אי-ידיעה אינה בחירה, שכן היא בלתי רציונלית וללא שיקול דעת.

בחירה מתוך אי-ידיעה היא בחירה רגשית המתאימה למשטרים בלתי דמוקרטיים – נאמנות למנהיגים, ללא קשר לטיבם האמיתי ולמעשיהם. נמצא, שמידע מלא על מועמדים לבחירה הוא תנאי הכרחי למימוש זכות הבחירה במשטר דמוקרטי אמיתי.

במעשיו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, דבקו סרחות רבות. אורח חייו וחיי משפחתו על חשבון הציבור ועל חשבון חברים בעלי ענין, מעבר לכללי ההתנהגות המוסדרים והמקובלים; נכונות לקיים עסקה עם מוציא לאור, כדי להיטיב עמו כלכלית באמצעות פעולות שלטוניות, בתמורה לסיקור חיובי בעיתונו; החלטה מנהלית תמוהה בתחום התקשורת, שהיטיבה כלכלית עם בעל אמצעי תקשורת אחר, בתמורה לסיקור חיובי; החלטות תמוהות בתחום הרכש הביטחוני של ישראל ושל מצרים, בסתירה לעמדת מערכת הביטחון ובניגוד לאינטרס הביטחוני של ישראל, הנגועות בניגוד עניינים בולט בשל מעורבות אינטרסים של בני משפחתו ברכש, וככל הנראה – גם במעורבות אינטרסים אישיים שלו.

במשטר דמוקרטי אמיתי, מצופה מאיש ציבור, המעמיד את עצמו לבחירה, שיחשוף בפני הציבור את מלוא מעשיו ואת מלוא ההיקף של האינטרסים האישיים שלו, כדי להסיר כל ספק בדבר היותו איש ציבור נקי.

נראה שהדבר אינו מתאים למחוזותינו. על כן, אם יש לאדם כלשהו, או לרשות כלשהי, אינפורמציה בדבר מעשיו של איש הציבור, חלה עליהם חובה לחשוף אותה בפני הציבור במלואה וללא כל כסות, לפני הבחירות.

לא יתכן, שדווקא במרתפי התביעה הכללית יוצפנו חשדות בהיקף רחב באשר למועמד לבחירה, הרלוונטיים לבחירתו, עד לאחר הבחירות. האינפורמציה המוחזקת בידי התביעה הכללית אינה רכושה הפרטי, אלא שייכת לציבור.

הסתרתה מהציבור ואי-גילויה לפני הבחירות, בזמן החשוב ביותר לבחירתו החופשית של הציבור, מהווה הכשלה של עקרון הבחירה החופשית, המודעת והמושכלת.

במשטר דמוקרטי אמיתי, התביעה הכללית, ושלוחתה – מערכת אכיפת החוק, היו עושות כל אשר לאל ידן כדי לחקור את סרחותיו של ראש הממשלה מהר ככל האפשר ולקבל בהן החלטות מהירות, לחובה או לזכות.

מאחר שראש הממשלה, הנגוע בסרחות, מעמיד את עצמו לבחירה מחדש – תביעה כללית הערה לתפקידה במשטר דמוקרטי, ואינה נוהגת רק כפקידות לבחינת דיות הראיות, המבקשת לגונן על עצמה, היתה חייבת לסיים את מלאכתה בסרחות אלה לפני הבחירות. זאת כדי שלציבור תהיה ידיעה מלאה על מעשיו הנגועים של ראש הממשלה, וכדי שיוכל לשקול את הצבעתו בדרך מושכלת.

אי-סיום עבודתה של התביעה הכללית לפני הבחירות, מהווה, באופן ברור ובולט, הסתרה של מעשיו של ראש הממשלה מציבור הבוחרים. במשטר דמוקרטי, הסתרה זו מהווה הטייה ברורה של בחירות, האמורות להיות חופשיות, מודעות ומושכלות.

דחיית מועד השימוע לאחר הבחירות, ודחייה נוספת לאחר הבחירות החוזרות, שנבעה ממחדליהם של עורכי הדין של ראש הממשלה, מהוות פגיעה חמורה בזכותו של ציבור הבוחרים לקבל אינפורמציה מלאה על מעשיו של ראש הממשלה המעמיד את עצמו לבחירה מחדש.

בדומה, סירובה של התביעה הכללית לחשוף בפני הציבור את מלוא הראיות שהביאוה לקבל החלטה להעמיד את ראש הממשלה לדין, בכפוף לשימוע, מהווה הסתרה של מעשיו של ראש הממשלה, שהיוו יסוד לקבלת ההחלטה, מציבור הבוחרים. במשטר דמוקרטי, הסתרות אלו מהוות הטייה ברורה של בחירות, האמורות להיות חופשיות, מודעות ומושכלות.

לפני מספר חודשים, התגלתה, באקראי, מעורבות של אינטרסים אישיים-כלכליים של ראש הממשלה בעסקת הרכש הביטחוני. מחויבות אמיתית לאינטרס הציבורי ולציבור הבוחרים, חייבה את התביעה הכללית לחדש מיד את חקירת הסרחות בעסקות הרכש הביטחוני. משום מה, וללא הנמקה סבירה, החליטה התביעה הכללית לדחות את חידוש החקירה עד לאחר קבלת החלטתה בתיקי ראש הממשלה, בעקבות השימוע שנקבע לחודש אוקטובר השנה, וזאת – על אף שאין כל קשר בין תיקי השימוע של בנימין נתניהו לבין פרשת הרכש הביטחוני. משמעות הדבר היא, שחידוש החקירה לא יחל אלא לאחר שינקפו מספר חודשים ממועד הבחירות החוזרות. מדובר בהסתרה ברורה של מידע חיוני שנמנע מציבור הבוחרים. במשטר דמוקרטי, הסתרה זו מהווה הטייה ברורה של בחירות, האמורות להיות חופשיות, מודעות ומושכלות.

אם נוסיף לכך כשלים שהיו בחקירת בני הזוג נתניהו, שחקירתם במקביל נמנעה על ידי התביעה הכללית; אם נוסיף לכך אמירות תמוהות של ראשי התביעה הכללית, בדבר אי-מעורבותו של בנימין נתניהו בסרחות הפליליות של פרשת הרכש הביטחוני, אמירות שנאמרו עם גילוי הפרשה, בטרם חקירתה ובתחילת החקירה, שלא תרמו לניקיון החקירה הפלילית; אם נוסיף לכך טיפול תמוה ברוב תיקיה של שרה נתניהו, שנסגרו ללא הנמקה, ושעד היום אין ניתנת לציבור האפשרות לבחון את הגיון סגירתם; אם נוסיף לכך את הפיאסקו בתיק הפלילי האחד שהוגש נגד שרה נתניהו, שהיווה כשלון ברור של מטרת המשפט הפלילי.

אם נוסיף את כל אלה ונבחן את פועלה של התביעה הכללית במצטבר, נגיע למסקנה סבירה, שהיא כשלה במילוי חובתה לפעול לטובת אינטרס הציבור ולטובת חשיפת מעשיהם של בני הזוג נתניהו בפני הציבור, לפני הבחירות, ובתוך כך ובשל כך פועלת, דווקא, לגונן על בני הזוג נתניהו.

כך, אין מקיימים את המחויבות לאינטרס הציבור, לקיום בחירות חופשיות, מודעות ומושכלות. כך פוגעים בציבור.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.