JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של מיכאל בן-יאיר | זמן ישראל
מיכאל בן-יאיר
הזמן של
מיכאל בן-יאיר

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

הזמן של
מיכאל בן-יאיר

שינוי יסודי במדיניות ישראל הוא הכרחי

בחודש שעבר, בשבעה באוקטובר 2025, מלאו שנתיים לטבח הנורא ביותר שנעשה ביהודים מאז מלחמת העולם השנייה, וזאת בישראל שקמה להיות בית בטוח ליהודים.

ההצדקה העיקרית להקמתה של ישראל, להיות בית בטוח ליהודים מכל העולם, כשלה. ישראל היא המקום הכי לא בטוח לחיי יהודים בכל העולם כולו; ומצב זה, שהיה שריר גם בעת הקמתה, הלך והחמיר במיוחד בשנים האחרונות.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מסכים עם כל מילה. רק מוסיף שמכונת הנדסת התודעה של ממשלות ישראל לדורותיהן, עבדה עלינו ועל כל העולם במשך שנים עם המושגים 'מלחמת קיום', 'הם רוצים לזרוק אותנו לים', 'אין דבר כזה נכבה', לא '... המשך קריאה

מסכים עם כל מילה.
רק מוסיף שמכונת הנדסת התודעה של ממשלות ישראל לדורותיהן, עבדה עלינו ועל כל העולם במשך שנים עם המושגים 'מלחמת קיום', 'הם רוצים לזרוק אותנו לים', 'אין דבר כזה נכבה', לא 'כיבוש' אלא 'שטחים במחלוקת', ועוד. וממשלות הימין עוד עשו זאת על סטרואידים.

לפוסט המלא עוד 453 מילים ו-3 תגובות

קריאה לאנושיות בזמן פורענות

נראה שבשבועות האחרונים הציבור בישראל מוכן לשמוע קולות הקוראים באופן מפורש להפסקת המלחמה על עזה, לא רק לשם הצלת החטופים – מטרה ראויה בפני עצמה – אלא ממגוון של שיקולים.

בפרט, ברור לכל בר דעת שהמלחמה על עזה אינה משרתת את ישראל מבחינה אסטרטגית, אלא מחבלת באופן אנוש בעתידה של המדינה – הן מהבחינה המדינית והן מהבחינות הכלכלית והחברתית.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

עודד גולדרייך הוא פרופסור בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע. חתן פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב לשנת תשפא וחבר האקדמיה הישראלית למדעים. חובב מחול מודרני, סרטים דוקומנטריים וספרות עיון. מתגורר בתל אביב עם זוגתו דנה.

נגה וולף היא ד"ר למדעי המדינה, מתמחה בהיסטוריה של הרעיון המדיני. חוקרת את הפרשנויות ההיסטוריוגרפיות לאנטישמיות והשלכתן על עמדות פוליטיות ותפישת העצמי והקולקטיב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
א. חלוקה צודקת של הארץ עם מי שרוצה חלוקה צודקת של הארץ. איפה השותפים האלה? הם הרי עשו הכל כדי להקטין את השמאל הישראלי לגודל האפסי שהוא. ב. אני רוצה להגן על הבת שלי מפני המרצחים הברברים ... המשך קריאה

א. חלוקה צודקת של הארץ עם מי שרוצה חלוקה צודקת של הארץ. איפה השותפים האלה? הם הרי עשו הכל כדי להקטין את השמאל הישראלי לגודל האפסי שהוא.
ב. אני רוצה להגן על הבת שלי מפני המרצחים הברברים שטופי המוח, שטופי השנאה. שידעו כולם שאין להתעסק איתי ועם משפחתי. איך? בפרחים? בדיבור? איך?

לפוסט המלא עוד 1,234 מילים ו-2 תגובות

חלוקה צודקת של הארץ – סיום הסכסוך

הציונות גיבשה את העם היהודי כלאום, במובן המודרני, ותבעה את זכויותיו הקולקטיביות ככל לאום אחר. ככזו, היא הייתה תנועה לאומית. הציונות ביקשה למצוא פתרון לנרדפות של יהודים בעולם על ידי הקמת בית לאומי, שבו יתחדשו לבטח חייהם המדיניים.

הבחירה בארץ ישראל כמקום הבית הלאומי מוצדקת ומעוגנת היטב בתולדות העם היהודי. הציונות לא שאפה להקים מדינה בגבולות "הארץ המובטחת", ולא שאפה לחזור למקומות הקדושים ולקברי האבות. היא שאפה לממש את זכות היהודים לריבונות מדינית, תוך מימוש זיקתם ההיסטורית לארץ ישראל.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, שגריר בדרום אפריקה, וממונה על הנציגות הישראלית בטורקיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מדהים שמכל הפוליטיקאים הישראלים הבאתם את משה דיין - אחד הפוליטיקאים הכי נאלחים שהיו למדינת ישראל, אדם שבנוסף לכשליו המוסריים גרם אסונות נוראיים למדינת ישראל: הן יום כיפור, הן פירוק ימית... המשך קריאה

מדהים שמכל הפוליטיקאים הישראלים הבאתם את משה דיין – אחד הפוליטיקאים הכי נאלחים שהיו למדינת ישראל, אדם שבנוסף לכשליו המוסריים גרם אסונות נוראיים למדינת ישראל: הן יום כיפור, הן פירוק ימית ובעיקר נתינת שליטת הר הבית לוואקף מתוך מחשבה מוטעית ולא רציונאלית שכך ישמר "השקט". לולא הוא, כיפת הסלע (הזהב) ובעקבותיה ירושלים, לא היתה הופכת לסמל לתנועה הפלסטינאית והערבים לא היו מבקשים "לשמור עליה" או להופכה לבירה. בשלושת אלפי השנים האחרונות ירושלים לא היתה בירה של אף ישות אחרת מאשר ישויות יהודיות (למעט מאה שנה תחת הצלבנים ותשע עשרה שנים תחת ירדן, כבירת מחוז (בין 1948-1967). לרומאים היתה את קיסריה לערבים את רמלה. לסיכום: הכותבים יוצרים בילבול משווע בין זכויות אדם וצדק מוסרי, שהם לגיטמיים לחלוטין, לבין זכויות היסטוריות. בנוסף, הבעיה העיקרית היום הינה טענת "זכות השיבה", אונר"א, הנצחת מצב הפליטים וראיה מוטעית של מי הוא פליט, מי באמת היו בעלי הקרקע/הבתים בהם התגוררו הסבים "מחזיקי המפתחות" והאם אכן מדובר על "תיקון העוול" ל"עם הפלסטינאי" ב"מולדתו" או במצב בעייתי של זכויות אדם שצריך לפתור בלי ניסוחים מפולפלים ושקריים?

שלום לכותבים, למעט אי דיוקים היסטוריים (על חלקם כתבתי בתגובה אחרת) אני מציע לכם ולקוראים אחרים לקרוא את סיפרן של עדי שורץ ועינת וילף ״מלחמת זכות השיבה״ (למי שלא ימצא עותק, באמזון נמכר... המשך קריאה

שלום לכותבים,
למעט אי דיוקים היסטוריים (על חלקם כתבתי בתגובה אחרת) אני מציע לכם ולקוראים אחרים לקרוא את סיפרן של עדי שורץ ועינת וילף "מלחמת זכות השיבה" (למי שלא ימצא עותק, באמזון נמכר הספר במהדורה האנגלית "The War of Return") כדי להבין מהי אחת הבעיות העיקריות (אם לא העיקרית) לפתרון הסכסוך.

שלום רב, כתבתם:״ חיו בה ערבים רבים מאוד בערים ובכפרים לאורכה של הארץ ולרוחבה, הם כאבות אבותיהם לפניהם, במשך 14 מאות שנים ברציפות״. הכיצד??? הרי מארק טווין ומטיילים אחרים בפירוש מדברים... המשך קריאה

שלום רב,
כתבתם:" חיו בה ערבים רבים מאוד בערים ובכפרים לאורכה של הארץ ולרוחבה, הם כאבות אבותיהם לפניהם, במשך 14 מאות שנים ברציפות". הכיצד???
הרי מארק טווין ומטיילים אחרים בפירוש מדברים על ארץ כמעט ריקה מאדם. בנוסף, לאחר 1831 וכיבוש א"י בידי איברהים פאשה הביא ממצרים, לוב וסודאן כמה עשרות אלפי פלאחים. ירושלים מנתה לא יותר מ6000 אנשים במחצית המאה ה19. יחד עם העליה היהודית לא"י היתה הגירה ערבית בתחילת המאה העשרים. איך אתם כותבים 1400 שנה ברציפות של "אבות אבותיהם" של ערבים רבים? הרי זהו שקר גס.
אם תנסו לטעון שמדובר בפלסטינאים שהעותומנים איסלמו הרי בפירוש לא מדובר על ערבים אלא על יהודים או שומרונים. חבל ועצוב שהישראלים עצמם מעוותים את ההיסטוריה כדי שתתאים לאג'נדות פוליטיות כי דבר אחד הוא לנשות לפתור את הסכסוך דבר אחר הוא לשכתב את ההיסטוריה!

שוב התעלמות מהמציאות. החזרנו את סיני אחרי אסון יום כיפור. עזה ניתנה על כלל הבתי והחממות הפורחים קיבלנו חימוש מטורף שפירוקו עלה בדם 2500 הרוגים ישראלים. כותבים יקרים, תפנימו שהמתנחלים ה... המשך קריאה

שוב התעלמות מהמציאות.
החזרנו את סיני אחרי אסון יום כיפור.
עזה ניתנה על כלל הבתי והחממות הפורחים

קיבלנו חימוש מטורף שפירוקו עלה בדם 2500 הרוגים ישראלים.
כותבים יקרים, תפנימו שהמתנחלים המתונים צדקו.
מבחינה צבאית – אסור לצאת לעולם מהגדה המערבית – אחרת זה יהיה חרקירי

יד

לפוסט המלא עוד 1,667 מילים ו-7 תגובות

מחאה וסדר ציבורי במדינת חוק דמוקרטית

דמוקרטיה חזקה מתאפיינת בשמירת חופש הביטוי ובשמירת זכות המחאה נגד השלטון. אין דמוקרטיה ללא ערכים אלה, ומערכת אכיפת החוק מופקדת על שמירתם.

אכן, במדינת חוק דמוקרטית, במימוש שני הערכים הללו קיים מתח מובנה, בין המחאה כלפי השלטון לבין שמירת הסדר הציבורי, אך יש לזכור ולהפנים היטב: הסדר הציבורי נועד לאפשר ולקיים את שיטת המשטר הדמוקרטי, שזכות המחאה היא אחת מיסודותיה העיקריים.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 410 מילים ו-1 תגובות

לתייק תזכורות במרתפי התודעה על מי שעולל זאת

שום דבר אינו יכול להצדיק את התקפת הפתע הרצחנית של חמושים מהרצועה, שירו וטבחו באזרחים חפים מפשע ביום חגם ללא הבחנה. אין כל ספק כי אין זו  רק זכותה, אלא גם חובתה של ישראל להדוף את המתקפה הנפשעת הזו, ולאחוז באמצעים שברשותה כדי להשיב מלחמה שערה.

בכפוף לכך עלינו להפנים כמה לקחים: אירועי שמחת תורה לא התרחשו מעצמם, ועלינו לתת את הדעת על הסיבות שהובילו לכך, וגם לדעת להסיק את המסקנות המתבקשות.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פרופסור ודיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר המרכז לחקר הרציונליות באותה אוניברסיטה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 763 מילים

התנגדות אזרחית במדינת חוק דמוקרטית

לאחרונה, נשמעו בארץ קריאות לאי-התנדבות לשרות צבאי, לסרבנות ולמרי אזרחי. קריאות אלה הושמעו כחלק מההתנגדות האזרחית הערה לפעולותיו של השלטון הנוכחי במסגרת "הרפורמה המשפטית", שנועדה, כל-כולה, במוצהר ובמפורש, לשנות את המשטר בישראל ממשטר דמוקרטי וחופשי למשטר סמכותני ודכאני.

קריאות אלה זכו, כמובן, לגינוי מצד השלטון ודובריו, הסבורים שגם אם יש מקום להתנגדות אזרחית, עליה להיות "מנומסת" ואנמית בלבד. ראוי לבחון את השאלה כדי להעמיד דברים במקומם הנכון. הדברים הבאים מבוססים על הרצאה שנשאתי בכנס הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, פחות מחודשיים לאחר תחילת כהונתי כיועמ"ש, ביום 28.12.1993.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
זה טוב ויפה אם העם מאוחד בתמיכה בערכים ליברליים של חופש ושוויון. אבל כשחצי מהעם מעדיף ערכים של עליונות יהודית ומשיחיות המצב הרבה יותר מסובך. בפרט, אותן טענות בדיוק מרשות גם לפשיסטים לפע... המשך קריאה

זה טוב ויפה אם העם מאוחד בתמיכה בערכים ליברליים של חופש ושוויון. אבל כשחצי מהעם מעדיף ערכים של עליונות יהודית ומשיחיות המצב הרבה יותר מסובך. בפרט, אותן טענות בדיוק מרשות גם לפשיסטים לפעול כך נגד ממשלה ליברלית אם תקום.

לפוסט המלא עוד 1,153 מילים ו-1 תגובות

שיקול דעת מופקר המסכן את בטחון ישראל

חשיפת המידע החדשה של בנימין נתניהו – מתקן הגרעין באבאדה שבאיראן – היא עוד חוליה בשרשרת החשיפות של נתניהו, שמטרתה אחת – האדרת יחסי הציבור שלו כ"מר ביטחון" של מדינת ישראל.

הבחירות בפתח, והישרדותו הפוליטית היא העניין החשוב היחיד עבורו. היא תעודת הביטוח שלו לדחייה, ואולי אף לביטול, של ההליכים המשפטיים כנגדו.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 682 מילים

קובלנה פלילית פרטית בשירות ארגון פוליטי

רשומה זו באה להתריע מפני תופעה מדאיגה מאוד: גיוס הליכי המשפט הפלילי בישראל לשרותו של ארגון ימני, להשגת *מטרות פוליטיות*, תוך פגיעה באינטרס הציבור והפיכת בית המשפט למגרש יריבות פוליטית.

*  *  *

המגייס – ארגון "עד כאן, צעירים למען ישראל". המטרה – השתקת ההפגנות נגד גדר ההפרדה בבלעין, בנעלין, בנבי צלאח, בקדום ובמקומות נוספים בגדה המערבית, הנמצאים תחת כיבוש ואינם חלק ממדינת ישראל. הדרך – הגשת הליך פלילי לבית המשפט, *עוקף פרקליטות מדינה*, על ידי הגשת כתב קובלנה פלילית פרטית.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,251 מילים

על שיוויון, ליברליזם ופלורליזם, והפרדה מגדרית במרחב הציבורי

כמה מלים קצרות נוספות על ערך השוויון, השקפת עולם ליברלית, תפישה פלורליסטית, והפרדה מגדרית במרחב הציבורי.

בימים אלה, אנו עדים לבלבול מושגים וטיעונים. מקובל עלינו, ששוויון הוא ערך מרכזי בחברה ליברלית ודמוקרטית. מקובל עלינו, ששוויון מגדרי הוא חלק מרכזי מערך השוויון הכללי. מקובל עלינו, ששוויון מגדרי מחייב איסור על הפרדה מגדרית במרחב הציבורי.

עם זאת, אנו חיים בחברה מגוונת בה אורחות חייהם של יחידיה וציבוריה אינם אחידים. כחברה פתוחה וליברלית אנו מחויבים לפלורליזם, ועלינו לכבד את אורחות חייהם השונים של יחידים וציבורים בחברה הישראלית.

כחברה פתוחה וליברלית, עלינו למצוא את האיזון הנכון בין ערך השוויון לבין מחויבותנו לכיבוד אורחות החיים השונים בחברה. תפישה פלורליסטית והשקפת עולם ליברלית מכירות בכך שאין זכויות מוחלטות

כחברה פתוחה וליברלית, עלינו למצוא את האיזון הנכון בין ערך השוויון לבין מחויבותנו לכיבוד אורחות החיים השונים בחברה. תפישה פלורליסטית והשקפת עולם ליברלית מכירות בכך שאין זכויות מוחלטות, ולעתים קיימים מתקלים בין זכויות שונות, ויש למצוא את הדרך הנכונה והנבונה לפתור אותם.

מכאן, נגזרת החובה שלא לכפות דרך חיים שאינה מקובלת על יחידים וציבורים, גם אם היא מקובלת על רוב היחידים והציבורים האחרים בחברה, וגם אם אי-הכפייה אינה מתיישבת עם ערך השוויון.

תפישה פלורליסטית והשקפת עולם ליברלית מחייבות אי-כפייה כזו. כפיית אורחות חיים חילוניים על דתיים אינה נכונה, אינה מכבדת ואינה מועילה. באותה מידה, כפיית אורחות חיים דתיים, לרבות דיני דת, על חילוניים, אינה נכונה, אינה מכבדת ואינה מועילה. אורחות חיים ודינים הנוגעים להם אינם ניתנים לכפייה. איש באמונתו יחיה.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לחופש דת מלא, ולחופש מלא מדת. מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת להפרדת הדת מהמדינה.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לחופש דת מלא, ולחופש מלא מדת. מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת להפרדת הדת מהמדינה

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לקיום נישואים וגירושים אזרחיים, לצד קיומם הדתי – איש ואשה לפי אורחות החיים המקובלים עליהם.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לקיום תחבורה ציבורית בשבת במרחבים הציבוריים החילוניים, לצד האיסור על קיומה במרחבים הציבוריים של הדתיים.

מעקרון זה נובעת התביעה המוצדקת לפתיחת בתי עסק ובתי בידור בשבת במרחבים הציבוריים החילוניים, לצד האיסור על פתיחתם במרחבים הציבוריים הדתיים.

הוויכוח הציבורי האחרון, בענין ההפרדה המגדרית, הוא הזדמנות נאותה לקיים דיון ציבורי מכבד ומועיל, ליישום עקרונות אלה במלואם.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 337 מילים ו-2 תגובות

מוטב להעדיף חיבור פוליטי טבעי על פני הרפתקנות פוליטית מסוכנת

ב- 25.07.19 נפל דבר בפוליטיקה הישראלית. קם המחנה הדמוקרטי. מחנה זה מהווה הבטחה גדולה לשינוי ממשי בחייה של מדינת ישראל

* * *

מחנה זה מהווה תקווה לחיים טובים יותר, לטובת כל החברה הישראלית, על כל קהילותיה ועדותיה. האיחוד בין "ישראל דמוקרטית" לבין "מרצ" הוא איחוד רעיוני סביב עשרה עקרונות משותפים, הקובעים את דרכן הפוליטית של שתי התנועות:

1

היפרדות מהפלסטינים, חלוקת הארץ בינינו לבינם וקביעת גבול בין שני העמים, על יסוד העקרון ששלמות העם חשובה משלמות הארץ וקודמת לה.

2

הבטחת ביטחונה של מדינת ישראל.

3

חתירת אמת לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים על בסיס קיומן של שתי מדינות עצמאיות ובנות-קיימא לשני העמים.

4

הבטחת צביונה של מדינת ישראל על פי עקרונות היסוד שנקבעו במגילת העצמאות, לאמור – מדינה דמוקרטית עם רוב יהודי מוצק.

5

הגנה מלאה על המיעוט בישראל ועל מלוא זכויותיו הפרטיות והקבוצתיות, ויצירת שותפות אמת בין הרוב לבין המיעוט במדינה.

6

הקפדה יתרה על שלטון החוק, והגנה על רשויותה הממלכתיות של המדינה ועל מערכת בתי המשפט שלה, ובראשה – בית המשפט העליון.

7

קביעת סדר עדיפויות חדש בכלכלה ובחברה, לפיו משאביה הכלכליים של המדינה יופנו לפתרון הבעיות החברתיות בתוכה, ולא לישובים או לגופים מחוצה לה.

8

יצירת תשתית נאותה ומבוססת לחייהם, לחינוכם ולעתידם של בני הדור הצעיר בחברה הישראלית.

9

עידוד ההשכלה הגבוהה, החדשנות והפיתוח הטכנולוגי המתקדם בחברה הישראלית, במוסדותיה ובכלכלתה.

10

שליטה על משאביה הטבעיים של המדינה, לטובת הדורות הבאים ולא לטובת עתירי הון יחידים.

"העבודה" לא השכילה לפעול כפי שפעלו מרכיבי המחנה הדמוקרטי. היא העדיפה צירוף פוליטי לצורך קמפיין בחירות, לשם "משיכת קהלים חדשים", שספק אם יגיעו

יבורכו מנהיגי מרצ וישראל דמוקרטית על שהשכילו להתעלות מעל לשאיפות פוליטיות אישיות, על שהשכילו לראות את טובת החברה והמדינה ועל שחתרו בכל כוחם לאיחוד זה. מדובר באיחוד רעיוני סביב עקרונות משותפים, ולא באיחוד לשם קמפיין בחירות לצורך "משיכת קהלים חדשים".

מימים ימימה, העקרונות המפורטים היו והינם גם עקרונותיה של "העבודה". אבל, "העבודה" לא השכילה לפעול כפי שפעלו מרכיבי המחנה הדמוקרטי. היא העדיפה צירוף פוליטי לצורך קמפיין בחירות, לשם "משיכת קהלים חדשים", שספק אם יגיעו, וכבלה את ידיה בהתחייבויות פוליטיות שסותרות עקרונות אלה.

בצירופה של "גשר", זנחה "העבודה" את עקרונותיה-היא, בתקווה למשיכת קולות "מהימין הרך", שבמקרה הטוב ערכם מנדט אחד או שניים. אין בכך שום היגיון פוליטי, שכן כנגד משיכת קולות זו, "העבודה" מסתכנת באובדן קולות של ציבור בוחריה הוותיק, האמון על העקרונות הנ"ל שנזנחו, ויתכן שקולותיהם רבים יותר מקולות "הקהלים החדשים".

צירוף "גשר" עלול להתברר כמקח טעות, שלא יסייע לעבור את רף החסימה. גם אם תעבור, ההתחייבויות הפוליטיות יציבו אותה בימין הפוליטי, לצד ממשלת ימין רעה. בעבור נזיד עדשים, מסתכנת "העבודה" בחיסולה העצמי או בחבירה לממשלת נתניהו

צירוף "גשר" עלול להתברר כמקח טעות, ויתכן ש"העבודה", ביחד עם "גשר", לא תעבור את רף החסימה. גם אם תעבור, ההתחייבויות הפוליטיות הכרוכות בהרכב החדש של רשימתה מציב אותה בצד הימני של המפה הפוליטית, לצד ממשלת ימין רעה, שעלולה להתברר כנוראה מקודמתה.

כך, בעבור נזיד עדשים, מסתכנת "העבודה" בחיסולה העצמי או בחבירה לממשלת נתניהו, לאחר הבחירות. כך או כך, "העבודה" עלולה לסיים את יום הבחירות וידיה על ראשה.

גם אם השעה מאוחרת, היא טרם חלפה: מנהיגי "העבודה" ייטיבו עשות אם יצטרפו לאיחוד הפוליטי הטבעי – "המחנה הדמוקרטי", ויעדיפוהו על הרפתקנות פוליטית מסוכנת, שהורתה ולידתה במניעים אישיים, וכרוכה באובדן דרכה הפוליטית ארוכת השנים של "העבודה".

 

 

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 494 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.