רשומה זו באה להתריע מפני תופעה מדאיגה מאוד: גיוס הליכי המשפט הפלילי בישראל לשרותו של ארגון ימני, להשגת *מטרות פוליטיות*, תוך פגיעה באינטרס הציבור והפיכת בית המשפט למגרש יריבות פוליטית.

*  *  *

המגייס – ארגון "עד כאן, צעירים למען ישראל". המטרה – השתקת ההפגנות נגד גדר ההפרדה בבלעין, בנעלין, בנבי צלאח, בקדום ובמקומות נוספים בגדה המערבית, הנמצאים תחת כיבוש ואינם חלק ממדינת ישראל. הדרך – הגשת הליך פלילי לבית המשפט, *עוקף פרקליטות מדינה*, על ידי הגשת כתב קובלנה פלילית פרטית.

כללי ההליך הפלילי

הכלל הרחב בדבר הגשת הליכים פליליים מוסדר בחוק סדר הדין הפלילי, לפיו "המאשים במשפט פלילי הוא *המדינה* והיא תיוצג בידי *תובע* שינהל את התביעה." כפי שאמר בית המשפט העליון [בג"ץ 4957/08 שורת הדין נ' היועמ"ש],

"דיני העונשין מהווים אגד של נורמות התנהגות [המשקפות] את *אינטרס הציבור כולו*. העבירה הפלילית משקפת סטייה מנורמת התנהגות [הקבועה] בחוק, ומעשה העבירה משקף פגיעה בציבור ובחברה כולה. לפיכך, ענישת העבריין היא *עניינה של החברה כולה*, ולא רק של קרבן העבירה שנפגע מביצועה, בהיות ההליך הפלילי הגשמה של *אחריות הריבון לקיום הסדר החברתי*… ההליך הפלילי נתפס ביסודו כענין ש*בין הציבור לבין הפוגע*, ולא כענין משפטי ש*בין הפוגע לנפגע*… בחזית [ההליך הפלילי] עומדים המדינה והעבריין, ובמרכזו ניצב *האינטרס הציבורי*…"

כלל רחב זה כפוף לחריג אחד – הליך הקובלנה הפלילית הפרטית. לפי חוק סדר הדין הפלילי, "רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות *בתוספת השניה [לחוק]* על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט".

הכלל הרחב בדבר הגשת הליכים פליליים מוסדר בחוק סדר הדין הפלילי, לפיו "המאשים במשפט פלילי הוא *המדינה* והיא תיוצג בידי *תובע* שינהל את התביעה"

אולם, כפי שאמר בית המשפט העליון [שם], חריג זה מוגבל מאוד ומבוסס, בעיקרו, "על ההנחה כי קיים סוג מסוים של עניינים שהיסוד הדומיננטי בהם כרוך *ביחסים שבין המזיק והניזוק*, אשר לגביהם ראוי לתת לפרט מעמד לנהל את ההליך הפלילי במקום שהמדינה אינה רואה לנכון לעשות כן". העבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט הן "בעלות יסוד דומיננטי של *סכסוך פרטי* בין פוגע לנפגע. לצידן, מצויות עבירות מסוימות בעלות אופי ציבורי, המתאפיינות בכך שהפרט נפגע במישרין *מפעולתה של הרשות*…" ונאמר עוד, כי "מדובר בעבירות שהן בעיקר *בתחום היחסים שבין אדם לחברו*… מדובר במעשים שלעיתים *אין בהם כדי להפר את הסדר הציבורי*, ומשום כך… סבר המחוקק כי יש לשחרר את זרועות החוק השונות מן הטיפול בעבירות אלה, ולהשאיר את היוזמה בידי האזרח

אם נסכם את הוראות הדין, ניתן לומר כך: הכלל הרחב הוא שדיני העונשין הם ענין ציבורי בין הציבור כולו לבין הפוגע, ולכן *אינטרס הציבור* מחייב שההליך הפלילי יתקיים בין הרשות, באמצעות התביעה הכללית – פרקליטות המדינה, לבין הפוגע.

שימוש בהליך הקובלנה הפלילית הפרטית במקרים בהם הענין הוא *ענין ציבורי*, בין הציבור הנפגע לבין הפוגע, מהווה, כשלעצמו, פגיעה בריבון ובאינטרס הציבור

רק במקרים חריגים, שעניינם יחסים שבין אדם לחברו ואין בהם כדי להפר את הסדר הציבורי, ורק בעניינים מסוימים בהם נפגע הפרט במישרין מפעולתה של הרשות, רשאי הנפגע להגיש לבית המשפט הליך פלילי פרטי, באמצעות כתב קובלנה פלילית פרטית.

מכך, נובע כלל נוסף: שימוש בהליך הקובלנה הפלילית הפרטית במקרים בהם הענין הוא *ענין ציבורי*, בין הציבור הנפגע לבין הפוגע, מהווה, כשלעצמו, פגיעה בריבון ובאינטרס הציבור.

מהות ארגון "עד כאן"

ארגון "עד כאן" הוא ארגון שמטרותיו הרשמיות הן "פעילות ציבורית לשמירה על חוסנה של מדינת ישראל לאור ערכי הציונות וביצוע מחקרים על תופעות הפוגעות בחוסנה ובתדמיתה של מדינת ישראל".

באתר הארגון נכתב, כי הוא פועל לחקור את הפעילות של ארגוני זכויות אדם, מבפנים, ו"לחשוף את האמת אודות פעילות ארגונים אלו". כלומר, מדובר בארגון ימני שעוסק בעניינים ציבוריים, שבמרכזם פעילות המכוונת נגד ארגוני זכויות אדם.

ואכן, בשנים האחרונות נחשף, כי פעילותם של חברי "עד כאן" היא לעקוב אחר העשייה של ארגוני זכויות אדם שונים, וביניהם "בצלם", "שוברים שתיקה", "אנרכיסטים נגד גדרות", "תעאיוש" ועוד.

פרויקט שהוביל "עד כאן" כונה פרויקט "השתולים", במסגרתו החדיר הארגון את פעיליו אל תוך ארגוני חברה אזרחית, המתנגדים לכיבוש ואינם מסכימים לאידאולוגיה הימנית שלו, כדי לרגל אחריהם ובמטרה לפגוע בהם

פרויקט שהוביל "עד כאן" כונה פרויקט "השתולים", במסגרתו החדיר הארגון את פעיליו אל תוך ארגוני חברה אזרחית, המתנגדים לכיבוש ואינם מסכימים לאידאולוגיה הימנית שלו, כדי לרגל אחריהם ובמטרה לפגוע בהם, בפעילותם ובפעיליהם. בנוסף, היה שיתוף פעולה בין "עד כאן" לבין וועד מתיישבי שומרון, שהוא גוף בעל אוריינטציה פוליטית ימנית מובהקת.

הליך הקובלנה הפלילית הפרטית שהוגש

ביום 27.02.2018 הגיש ארגון "עד כאן" קובלנה פלילית פרטית לבית משפט השלום בירושלים נגד שלשה נקבלים – קובי משה סניץ, אילן שליף ויונתן פולק. נטען כלפי הנקבלים כי הם חברים בארגון "אנרכיסטים נגד גדרות", וכי הם מובילים הפגנות של פלסטינים נגד "מכשול התפר" (גדר ההפרדה), כדי לגרום להסרתו.

נטען, כי הנקבלים מובילים את ההפגנות הנערכות מדי שבוע, בימי שישי, בכפרים נעלין, בלעין ונבי צאלח, מסייעים לארגון ההפגנות ולגיוס מפגינים זרים, עוסקים במתן מידע על נוכחות כוחות הביטחון ותנועותיהם באזור ההפגנות, וכן מסייעים לפעולות אלימות מצד המפגינים כלפי חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב, הכוללות יידוי אבנים, במטרה לפגוע בהם.

עוד נטען, כי במעשיהם אלה, משנת 2013 ואילך, ביצעו הנקבלים, ביחד עם המפגינים האחרים, עבירות של *תקיפה בצוותא* כלפי חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב. לצד ארגון "עד כאן" כקובלת, צורפו שלשה קובלים נוספים

עוד נטען, כי במעשיהם אלה, משנת 2013 ואילך, ביצעו הנקבלים, ביחד עם המפגינים האחרים, עבירות של *תקיפה בצוותא* כלפי חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב. לצד ארגון "עד כאן" כקובלת, צורפו שלשה קובלים נוספים.

בכתב הקובלנה אין פירוט של שום מעשה ספציפי ומסוים הנטען כלפי הנקבלים, אין פירוט של מועדי תקיפה כלשהם, אין פירוט של שמות חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב שנפגעו, לכאורה, על ידי הנקבלים, ואין כל פירוט בדבר מעמדם של שלשת הקובלים הנוספים ובדבר הקשר בינם לבין הקובלנה ולטענות הכלולות בה.

הקובלנה הפלילית הפרטית שהוגשה סותרת את עקרונות המשפט הפלילי

עיון בקובלנה הפלילית הפרטית מעלה שהיא הוגשה כחלק ממאבקו הפוליטי של ארגון "עד כאן" בהתנגדות הפוליטית של מפגינים פלסטיניים, לרבות הנקבלים, נגד קיומה של גדר ההפרדה בין ישראל לבין שטחי הפלסטינים בגדה המערבית.

אין מדובר "בסכסוך פרטי" שבין תוקף ספציפי לבין נפגע ספציפי. אין מדובר ביחסים שבין אדם לחברו, ללא זיקה להפרת סדר ציבורי. אין מדובר ביחסים שבין מזיק לבין ניזוק. אם בכלל, מדובר בטענות כלליות, בלתי קונקרטיות ובלתי ספציפיות בדבר הפרת הסדר הציבורי ובדבר הפרעה לכוחות הביטחון במילוי תפקידיהם. עניינן של טענות אלה אינו במישור היחסים שבין קובל פרטי, שאינו מסוגל, ואף אינו מתיימר, להצביע על פגיעה קונקרטית וספציפית כלשהי בו, לבין נקבל.

אין מדובר "בסכסוך פרטי" שבין תוקף ספציפי לנפגע ספציפי. אין מדובר ביחסים שבין אדם לחברו, ללא זיקה להפרת סדר ציבורי. אין מדובר ביחסים שבין מזיק לבין ניזוק

עניינן של טענות אלה הוא בין הריבון, המיוצג בידי התביעה הכללית – פרקליטות המדינה, לבין מפירי הסדר הציבורי. עובדה היא, שפרקליטות המדינה, המוסמכת להיות זרועו של הריבון ושל חייליו ושוטריו בתחום אכיפת החוק, לא העלתה בדעתה להגיש כתב אישום נגד הנקבלים.

זאת, על אף שביום 22.06.2017 פנה ארגון "עד כאן" לשר הביטחון בכתב וביקש ממנו להרחיק שניים מן הנקבלים משטחי הגדה המערבית, בטענה *לפגיעה* בחיילי צה"ל. פניית הארגון לשר הביטחון לא נענתה, והצו המבוקש לא הוצא.   

ארגון "עד כאן" נטל את החוק לידיו והגיש קובלנה פלילית פרטית בענין לא לו – בענין ציבורי מובהק. בכך, לא זו בלבד שרתם את עקרונות המשפט הפלילי למאבקו הפוליטי, ולא זו בלבד שנטל לידיו את סמכויותיה של פרקליטות המדינה, תוך התעלמות מהימנעותה לפעול במקרה זה, אלא פעל נגד אינטרס הציבור.

הנזק שנגרם בכך לעקרונות המשפט הפלילי אינו ניתן כלל למדידה. זו התערבות בלתי הולמת ובוטה במעשים השמורים לציבור-הריבון, ולו בלבד. ועוד זאת – קובלנה פרטית זו מבקשת לגרור את בית המשפט אל מגרש היריבות הפוליטית, ובכך נזקה.

ארגון "עד כאן" נטל את החוק לידיו והגיש קובלנה פלילית פרטית בענין לא לו – בענין ציבורי מובהק

אי לכך, על היועץ המשפטי לממשלה להפסיק (לעכב) את ההליכים בקובלנה פלילית פרטית בלתי הולמת זו כפי שעשה בענין קובלנתו הבלתי הולמת של ארגון "שורת הדין" נגד הווקף המוסלמי, בגין פעולות שונות שעשה בהר הבית.

אם היועץ המשפטי לממשלה לא יעשה זאת, על בג"ץ להורות לו לעשות את המעשה הנכון – הפסקת (עיכוב) הליכיה של קובלנה בלתי הולמת זו.

ומכל מקום, על בית משפט השלום בירושלים להימנע מלהיגרר אל מגרש היריבות הפוליטית, ועליו לבטל את כתב הקובלנה הזה.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.