ב- 25.07.19 נפל דבר בפוליטיקה הישראלית. קם המחנה הדמוקרטי. מחנה זה מהווה הבטחה גדולה לשינוי ממשי בחייה של מדינת ישראל
* * *
מחנה זה מהווה תקווה לחיים טובים יותר, לטובת כל החברה הישראלית, על כל קהילותיה ועדותיה. האיחוד בין "ישראל דמוקרטית" לבין "מרצ" הוא איחוד רעיוני סביב עשרה עקרונות משותפים, הקובעים את דרכן הפוליטית של שתי התנועות:
1
היפרדות מהפלסטינים, חלוקת הארץ בינינו לבינם וקביעת גבול בין שני העמים, על יסוד העקרון ששלמות העם חשובה משלמות הארץ וקודמת לה.
2
הבטחת ביטחונה של מדינת ישראל.
3
חתירת אמת לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים על בסיס קיומן של שתי מדינות עצמאיות ובנות-קיימא לשני העמים.
4
הבטחת צביונה של מדינת ישראל על פי עקרונות היסוד שנקבעו במגילת העצמאות, לאמור – מדינה דמוקרטית עם רוב יהודי מוצק.
5
הגנה מלאה על המיעוט בישראל ועל מלוא זכויותיו הפרטיות והקבוצתיות, ויצירת שותפות אמת בין הרוב לבין המיעוט במדינה.
6
הקפדה יתרה על שלטון החוק, והגנה על רשויותה הממלכתיות של המדינה ועל מערכת בתי המשפט שלה, ובראשה – בית המשפט העליון.
7
קביעת סדר עדיפויות חדש בכלכלה ובחברה, לפיו משאביה הכלכליים של המדינה יופנו לפתרון הבעיות החברתיות בתוכה, ולא לישובים או לגופים מחוצה לה.
8
יצירת תשתית נאותה ומבוססת לחייהם, לחינוכם ולעתידם של בני הדור הצעיר בחברה הישראלית.
9
עידוד ההשכלה הגבוהה, החדשנות והפיתוח הטכנולוגי המתקדם בחברה הישראלית, במוסדותיה ובכלכלתה.
10
שליטה על משאביה הטבעיים של המדינה, לטובת הדורות הבאים ולא לטובת עתירי הון יחידים.
"העבודה" לא השכילה לפעול כפי שפעלו מרכיבי המחנה הדמוקרטי. היא העדיפה צירוף פוליטי לצורך קמפיין בחירות, לשם "משיכת קהלים חדשים", שספק אם יגיעו
יבורכו מנהיגי מרצ וישראל דמוקרטית על שהשכילו להתעלות מעל לשאיפות פוליטיות אישיות, על שהשכילו לראות את טובת החברה והמדינה ועל שחתרו בכל כוחם לאיחוד זה. מדובר באיחוד רעיוני סביב עקרונות משותפים, ולא באיחוד לשם קמפיין בחירות לצורך "משיכת קהלים חדשים".
מימים ימימה, העקרונות המפורטים היו והינם גם עקרונותיה של "העבודה". אבל, "העבודה" לא השכילה לפעול כפי שפעלו מרכיבי המחנה הדמוקרטי. היא העדיפה צירוף פוליטי לצורך קמפיין בחירות, לשם "משיכת קהלים חדשים", שספק אם יגיעו, וכבלה את ידיה בהתחייבויות פוליטיות שסותרות עקרונות אלה.
בצירופה של "גשר", זנחה "העבודה" את עקרונותיה-היא, בתקווה למשיכת קולות "מהימין הרך", שבמקרה הטוב ערכם מנדט אחד או שניים. אין בכך שום היגיון פוליטי, שכן כנגד משיכת קולות זו, "העבודה" מסתכנת באובדן קולות של ציבור בוחריה הוותיק, האמון על העקרונות הנ"ל שנזנחו, ויתכן שקולותיהם רבים יותר מקולות "הקהלים החדשים".
צירוף "גשר" עלול להתברר כמקח טעות, שלא יסייע לעבור את רף החסימה. גם אם תעבור, ההתחייבויות הפוליטיות יציבו אותה בימין הפוליטי, לצד ממשלת ימין רעה. בעבור נזיד עדשים, מסתכנת "העבודה" בחיסולה העצמי או בחבירה לממשלת נתניהו
צירוף "גשר" עלול להתברר כמקח טעות, ויתכן ש"העבודה", ביחד עם "גשר", לא תעבור את רף החסימה. גם אם תעבור, ההתחייבויות הפוליטיות הכרוכות בהרכב החדש של רשימתה מציב אותה בצד הימני של המפה הפוליטית, לצד ממשלת ימין רעה, שעלולה להתברר כנוראה מקודמתה.
כך, בעבור נזיד עדשים, מסתכנת "העבודה" בחיסולה העצמי או בחבירה לממשלת נתניהו, לאחר הבחירות. כך או כך, "העבודה" עלולה לסיים את יום הבחירות וידיה על ראשה.
גם אם השעה מאוחרת, היא טרם חלפה: מנהיגי "העבודה" ייטיבו עשות אם יצטרפו לאיחוד הפוליטי הטבעי – "המחנה הדמוקרטי", ויעדיפוהו על הרפתקנות פוליטית מסוכנת, שהורתה ולידתה במניעים אישיים, וכרוכה באובדן דרכה הפוליטית ארוכת השנים של "העבודה".
מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו