עמדותיה המהותיות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בכל הקשור לגיוס תלמידי ישיבות וחוק הגיוס כבר ידועות, והן משתקפות היטב בתצהיר המשלים שהגישה אתמול (חמישי) פרקליטות המדינה, לקראת הדיון הדרמטי הצפוי ביום ראשון הקרוב בבג"ץ.

מה שהוא בכל זאת בגדר מידע חדש העולה מתוך המסמך עב הכרס שהגישה הפרקליטות אמש, נוגע לרצונה של היועצת לעגן את עמדותיה האמורות בפסק דין של בג"ץ.

חלק מהמשבר המשטרי שישראל מצויה בו סובב סביב סירובה של הממשלה לאמץ ללא סייג את עמדותיה המשפטיות של היועצת המשפטית. לשיטתה של היועצת, די בכך שהוא קובעת שעל פעולה שלטונית מסוימת חלה "מניעה משפטית" כדי להביא לכך שההחלטה הבלתי-חוקית מתאיינת, הייתה כלא הייתה.

לשיטתה של היועצת, די בכך שהוא קובעת שעל פעולה שלטונית מסוימת חלה "מניעה משפטית" כדי להביא לכך שההחלטה הבלתי-חוקית מתאיינת, הייתה כלא הייתה

זו לפחות הייתה עמדתה של היועצת עד אתמול. כעת, נראה שעל מבצרו של משרד המשפטים ברחוב צלאח א-דין בירושלים השתלטה רוח פרגמטית יותר.

היועצת הפנימה שבנסיבות העימות השורר בינה לבין ממשלת ישראל, לא די בכך שהיא תגיד את מילות הקסם "מניעה משפטית" כדי לגרום לממשלה להפסיק לפעול שלא כדין. היועצת זקוקה לבית המשפט העליון לצידה, ולשם כך היא נכונה להילחם בבג"ץ על מנת לקבל פסק דין התואם את עמדותיה המשפטיות.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נואמת בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, 27 במאי 2024 (צילום: פלאש90)

ההנחה היא שגם לממשלת ישראל יש גבולות כלשהם, ושהיא לא תעז לפעול בניגוד לפסק דין מפורש של בג"ץ.

בשבועיים האחרונים אישרו כידוע הן ועדת השרים לענייני חקיקה והן ממשלת ישראל את ההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס שגובש בתקופת הממשלה הקודמת, כך שהליכי חקיקתו בכנסת יימשכו מאותה נקודה שאליה הגיעה הכנסת הקודמת – דיונים בוועדת החוץ והביטחון לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.

ההחלטות של ועדת השרים ושל הממשלה נעשו בניגוד לעמדתה המפורשת של היועצת, שקבעה כי יש מניעה משפטית להחיל דין רציפות על ההצעה, שנוסחה בשנת 2022, זמן רב לפני פרוץ המלחמה בעזה.

ההחלטות של ועדת השרים ושל הממשלה נעשו בניגוד לעמדתה המפורשת של היועצת, שקבעה כי יש מניעה משפטית להחיל דין רציפות על ההצעה, שנוסחה בשנת 2022, זמן רב לפני פרוץ המלחמה בעזה

לא רק הממשלה פעלה בניגוד לעמדתה המשפטית של בהרב-מיארה. גם עורך הדין הפרטי שנשכר לייצג את הממשלה בעתירות בעניין הגיוס, עו"ד דורון טאובמן ממשרדו של עו"ד רם כספי, הודיע לבית המשפט כבר לפני שבועיים, כי בכוונת הממשלה להשלים את הליכי החקיקה של החוק, באמצעות החלת דין רציפות, עד לסוף חודש יולי, דהיינו בתוך חודשיים.

המסר לשופטים הוא: המתינו מעט עם פסק דין המחייב אותנו לגייס את תלמידי הישיבות. עוד רגע הם שוב מקבלים פטור.

שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונועם סולברג בדיון בנושא גיוס חרדים. 26 בפברואר 2024 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

העיסוק בהצעת החוק במסגרת העתירות הנוכחיות הנוגעות לגיוס תלמידי הישיבות עלול לתעתע. לא בכדי אישרה הממשלה החלטות שונות בחודשים האחרונים, שבהן כינתה את ההליכים המתנהלים בבג"ץ ככאלה המתמקדים ב"חוק הגיוס".

אך העתירות כלל אינן מתמקדות ואינן מבקשות לפסול שום חוק. הן מכוונות כלפי הרשות המבצעת בלבד, ומבקשות להביא לגיוס הלכה למעשה של תלמידי ישיבות חרדים, מאחר שאין כל חוק או החלטת ממשלה תקפה שיכולים לתרץ את המשך אי גיוסם.

העתירות כלל אינן מבקשות לפסול שום חוק. הן מכוונות כלפי הרשות המבצעת ומבקשות להביא לגיוס הלכה למעשה של תלמידי ישיבות חרדים, מאחר שאין כל חוק או החלטת ממשלה שיכולים לתרץ את המשך אי גיוסם

ברור מדוע הממשלה, באמצעות עורך דינה הפרטי, נתלית ביוזמה הנוכחית לחדש את הליכי חקיקת חוק הגיוס מהממשלה הקודמת: זהו אינטרס פוליטי ראשון במעלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחוקק חוק שיעגן מחדש את הפטור מגיוס לאוכלוסייה החרדית, ובה בעת לסנדל את השר בני גנץ, החתום על הצעת החוק הזו.

אך היועצת המשפטית מתעקשת להניף את דגל אי החוקיות מעל המהלך, לא רק בשל המניעה המשפטית להחיל דין רציפות על הצעת החוק הזו, אלא בעיקר מאחר שבית המשפט אינו יכול לפסוק היום, בהתבסס על מצב משפטי עתידי, שיתממש או לא יתממש.

"לעת הזו", כתבה הפרקליטות לבג"ץ לקראת הדיון בעתירות, "אין מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות. גם הצעת החוק הממשלתית המקודמת בימים אלה אינה יכולה לשנות ממצב דברים זה".

מחאת אחים לנשק מול ביתה של מירי רגב על רקע חוק הגיוס, 27 במאי 2024 (צילום: Jonathan Shaul/Flash90)

ובמילים פשוטות: זה ממש נהדר שעורך הדין של הממשלה משוכנע בכך שהעתיד ייפרש לפניו בדיוק כפי שהוא חוזה אותו – דין הרציפות יוחל, הכנסת תחוקק, הפטור לחרדים יחודש, והכול יבוא על מקומו בשלום.

אך שופטי בג"ץ אינם רשאים להסתמך על מצב משפטי שטרם בא לעולם, על מנת לדחות כיום עתירות הנטועות במצב המשפטי הנכון להיום, לא למחר.

מוחרתיים, בדיון בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, שאף ישודר בשידור חי, אפשר יהיה לגלות האם השופטים נכונים להמשיך להעניק גיבוי גורף, מוסדי ואישי, ליועצת המשפטית לממשלה, כפי שעשו בכל השנים האחרונות.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שעתרה לבג"ץ בנוגע להחלטת הממשלה, שלפיה עורך דין פרטי ייצג בבג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות לא רק את הממשלה אלא אף את משרדי הממשלה הרלוונטיים וצה"ל. עתירה זו תובא לדיון ביום ראשון הקרוב בפני הרכב מורחב של בג"ץ, לצד חמש העתירות העוסקות בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות והמשך תקצובם של מוסדות תורניים.