לא פחות מ-109 שופטים ורשמים מונו אתמול (ראשון) בטקס השבעת שופטים המוני, במשכן נשיאי ישראל.
זה היה אירוע חסר תקדים בהיקפו – המקבילה השיפוטית של טקסי הסמכת עורכי דין, שנערכו בעבר באצטדיון טדי – ונוכח ריבוי המשתתפים העתיקו אותו אנשי בית הנשיא מהטרקלין הפנימי אל רחבת הדשא המקיפה את בית הנשיא.
בעיתוי שנראה כלקוח מדרמה קולנועית, בעוד הטקס החגיגי מתקיים במשכן הנשיא, הטילה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פצצה: אנשי הפרקליטות הגישו באותן דקות לבג"ץ תצהיר תשובה מטעמה במסגרת העתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על מנת לבחור ללא דיחוי נשיא חדש לבית המשפט העליון, ושני שופטים חדשים במקום הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון שפרשו לפני שמונה חודשים.
בהרב-מיארה קובעת כי על שר המשפטים מוטלת חובה למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון מכוח הוראות הדין. בתשובתה היא עורכת בידול בין הדרישה למינוי נשיא לבין הדרישה למנות שני שופטים חדשים
בהרב-מיארה קובעת כי על שר המשפטים מוטלת חובה למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון בהקדם האפשרי, וזאת מכוח הוראות הדין. בתשובתה, שהוגשה לקראת הדיון הצפוי בעתירה בשבוע הבא, היא עורכת בידול בין הדרישה למינוי נשיא לבית המשפט העליון, לבין הדרישה למלא את השורות בעליון ולמנות שני שופטים חדשים.
הסיבה לכך היא שלשם מינוי שופטים לעליון נדרש רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה, ולכן קובעת היועצת כי "אין תוחלת" להוראה שיפוטית שתחייב את הצדדים להגיע להסכמות.
לא כך ביחס למינוי נשיא העליון. לשם בחירתו, אומרת היועצת, די ברוב רגיל של חמישה מחברי הוועדה, ולכן אין לשר המשפטים שום סיבה לעכב את ההליך למינוי נשיא. ממילא נדרש פרסום שמותיהם של המועמד או המועמדים לתפקיד הנשיא ברשומות 45 ימים לפני הדיון בוועדה – כך שלשיטת היועצת יש להניע את התהליך הזה באופן מיידי.
"הנצחת מחדל אי-בחירת נשיא של קבע לבית המשפט העליון, בניגוד לחוק", כתבה הפרקליטות בשם היועצת לבג"ץ, "חותרת תחת עקרונות יסוד משטריים במדינה, ובהם בראש ובראשונה הפרדת רשויות ועצמאות מערכת המשפט.
"הנצחת מחדל אי-בחירת נשיא של קבע לבית המשפט העליון, בניגוד לחוק, חותרת תחת עקרונות יסוד משטריים במדינה, ובהם הפרדת רשויות ועצמאות מערכת המשפט"
"עם התפנות משרת נשיא בית המשפט העליון, קמה בענייננו חובה על הגורמים המוסמכים – הוועדה לבחירת שופטים ובכלל כך שר המשפטים העומד בראשה – לפעול לבחירת נשיא לבית המשפט העליון".
מבחינה פרקטית, היועצת פועלת באופן הממקסם את האינטרס הציבורי, נוכח התנהלותו של שר המשפטים יריב לוין והתנהלות קואליציית ההפיכה המשטרית הזוחלת. היא מפרקת את מהלכו של לוין, השומר בכיסו את מינוי נשיא העליון הבא כמעין בן ערובה, שרוב חברי הוועדה – המתנגדים לעמדותיו – יסכימו להתפשר איתו ביחס לזהותם של שני השופטים שימונו לעליון.
עד עתה לוין התנה את הסכמתו למנות נשיא לעליון בכך שאחד או שניים מהכיסאות הפנויים בעליון יופנה למועמדים מטעמו, כלומר מטעם פורום קהלת, פטרונה האידיאולוגי של ההפיכה המשטרית.
בהרב-מיארה מפרקת את לוין מהנשק הזה המצוי בידיו. אם בג"ץ יקבל את עמדתה ויורה לשר המשפטים לעשות את הצעדים הנדרשים לשם מינוי נשיא לעליון, הרי שלא יישאר בידיו של לוין אמצעי להפעלת לחץ על קבוצת הרוב בוועדה לבחירת שופטים.
אין להם אמנם רוב מיוחד של שבעה מבין תשעה על מנת למנות מועמדים לעליון כרצונם – לצד לוין עומדים ח"כ יצחק קרויזר והשרה אורית סטרוק – אך גם אין להם שום סיבה להסכים למינוי מועמדים שאינם ראויים להתמנות לעליון.
וזה בדיוק מה שעושה היועצת המשפטית. במישור העקרוני היא מסכימה שגם בסוגיית מינוי שופטים לעליון הצדק לצד העותרים, אך במישור הפרקטי היא קובעת שאין תוחלת לפסק דין כזה, מאחר שבג"ץ אינו יכול לכפות על חברי הוועדה פשרה שתוביל להסכמות על מינוי שופטים ברוב מיוחד.
במישור העקרוני היועמ"שית מסכימה שגם בסוגיית מינוי שופטים לעליון הצדק לצד העותרים, אך במישור הפרקטי היא קובעת שאין תוחלת לפסק דין כזה, מאחר שבג"ץ אינו יכול לכפות על חברי הוועדה פשרה
גם העמדה הזו משרתת במלואה את האינטרס הציבורי. לעליון ראוי שימונה נשיא קבוע באופן מיידי. אך אין סיבה מיוחדת ללחוץ שדווקא הקואליציה הנוכחית תשתתף בעיצוב דמותו של העליון לשנים הבאות.
מסכת השה התמים
לוין ידע שתשובתה של היועצת המשפטית לממשלה לעתירה נגדו לבג"ץ צפויה להימסר אמש. גם הוא עצמו היה אמור למסור תשובה מטעמו. מאחר שכבר התברר בשבועות האחרונים שעמדתה של היועצת שונה באופן קיצוני מעמדתו שלו, התירה בהרב-מיארה ללוין לקבל ייצוג נפרד.
מסיבות שבוודאי עוד יתבררו, לוין בחר דווקא בציון אמיר, עורך דין שלא עשה את תהילתו בתחום הבג"צים. אמש (ראשון) הגיש אמיר, בשם לוין, בקשה לדחות בשבוע ימים את תשובת השר לעתירה, בנימוק שמונה לייצגו רק בימים האחרונים וכי הוא מבקש קודם כל ללמוד את תשובת היועצת.
אמש הגיש אמיר, בשם לוין, בקשה לדחות בשבוע ימים את תשובת השר לעתירה, בנימוק שמונה לייצגו רק בימים האחרונים וכי הוא מבקש קודם כל ללמוד את תשובת היועצת
אך את התשובה המעשית, הלא פורמלית, השמיע לוין כבר אתמול, בנאום שנשא בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא. הטקסט שיצא מפיו בעניין זה, והמהווה מענה מיידי לעמדתה של היועצת, שומט לסתות:
"אני מבקש במעמד הזה לומר לחבריי לוועדה, המלאכה הקשה הניצבת בפנינו טרם הושלמה. נותרו עדיין מינויים, ובראשם המינויים לבית המשפט העליון, שעלינו להשלים. אני משוכנע שאם נגלה פתיחות ונכונות לפשרות, כפי שגילינו עד עכשיו, נצליח להגיע להסכמות גם בעניינים האלה.
"לצערי, יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור, אשר הם המשקפים את הכרעת העם בבחירות. הדבר נעשה באמצעות שטף של עתירות, שתכליתן ניצול האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה, כדי להעביר באופן חד צדדי את כלל סמכויות ניהול הוועדה לידי ראשי המערכת המשפטית. הטקס שמתקיים כאן היום מוכיח – שזו לא הדרך."
מפתיע שלוין עדיין מאמין שהוא יכול לעטות על עצמו את מסכת השה התמים, כאילו זה משכנע מישהו. "פתיחות ונכונות לפשרות"? כיצד זה מתיישב עם הדורסנות שבה נהג בקידום מהלכי ההפיכה המשטרית, ההשתלטות הפוליטית שתיכנן על הוועדה לבחירת שופטים ועל הרכבו של העליון, ביטול עילת הסבירות וביטול יכולתו של העליון לפסול חקיקה?
גם טענתו של לוין כאילו הוא רואה את עצמו שותף למשימה ש"עלינו להשלים" היא העמדת הפנים. מי שמונע דיון בוועדה בבחירת שופטים לעליון הוא לוין עצמו. מי שמונע דיון בוועדה במינוי נשיא לעליון הוא לוין עצמו. בדיון הזה, הוא לא נמצא בצד של אלה שרואים לעצמם חובה להשלים את המשימה.
בנוסף, שר המשפטים ממשיך להחזיק בעמדה הכוזבת, שלפיה נדרש קונצנזוס בוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת מועמדים, או לפחות בעת מלחמה.
בנוסף, שר המשפטים ממשיך להחזיק בעמדה הכוזבת, שלפיה נדרש קונצנזוס בוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת מועמדים, או לפחות בעת מלחמה
אין שום תירוץ שלוין לא ימצא כדי להשיג באופן ציני את מטרותיו. עד שבעה באוקטובר הוא לא ראה ערך מיוחד בפשרות ובהגעה להחלטות על בסיס הסכמות רחבות. כעת, משהתברר שהוא מצוי במיעוט בוועדה, פתאום חשוב שהכול ייעשה בהסכמה מלאה.
את התשובה לעמדתו זו של לוין, ניסחה היועצת המשפטית בצורה קולעת:
"אכן, תפיסתו המוצהרת של השר היא כי יש למנות נשיא בהסכמה רחבה. אולם אין בכך כדי לקנות סמכות משפטית יש מאין, להימנעות ממושכת מהעמדת בחירת נשיא לבית המשפט העליון על סדר יומה של הוועדה, או להצדיק הימנעות שכזו, המובילה לפגיעה במערכת המשפט".
ובקיצור: הדרישה לקונצנזוס היא רק תירוץ להימנעות מנקיטת הצעדים הנדרשים לשם מינוי נשיא, רק בגלל שלוין לא מעוניין שיצחק עמית ימונה לנשיא.
מגוחכת במיוחד הטרוניה של לוין על "ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור". מי שמשתק את פעולת הוועדה הוא זה שמבטל את מעמדם של נבחרי הציבור.
אין שום ביטול של מעמד נבחרי הציבור – אדרבה, יועלו המועמדים לתפקיד נשיא העליון, השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון, להצבעת חברי הוועדה, לרבות השרים וחברי הכנסת החברים בוועדה, וייבחר מי שייבחר.
לוין הפייסן וחובב הקונצנזוס ממשיך למעשה לאיים בקידום ההפיכה המשטרית, והוא אפילו לא עושה זאת באופן מרומז במיוחד. כשהוא מדבר על "האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה", הוא למעשה אומר – היזהרו לכם כעת, כי עם שוך הקרבות ההפיכה המשטרית תחזור במלוא הקיטור.
כשלוין מדבר על "האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה", הוא למעשה אומר – היזהרו לכם כעת, כי עם שוך הקרבות ההפיכה המשטרית תחזור במלוא הקיטור
זו עוד סיבה לא למצמץ מול איומיו והפצרותיו הנוכחיות. לוין לא השתנה וכבר לא ישתנה. מי שמתנהג בצורה כזאת, מבין רק כוח.












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו