נושא
ברית המועצות

המבנה שרד את הנאצים ואת הקג"ב. הקפיטליזם זה סיפור אחר

יהודי אוקראינה יצאו למאבק נגד פרויקט ענק של דירות יוקרה, שעלול להביא לקריסת "בית הכנסת של הקצבים" ההיסטורי באודסה, שמצבו הפיזי רעוע גם כך ● אבל בהיעדר דרכים חוקיות להתמודד עם הבעיה, הם מנסים לגלות יצירתיות ● "באודסה קשה לעשות משהו באופן חוקי, אז אנחנו רוצים לבייש את חברת הנדל"ן", אומרת מובילת המאבק

עוד 959 מילים

מיוחד סטלין כוכב עליון

בארצות הברית ובמערב אירופה, פסליהם של שליטים אכזריים וגזענים נופלים בזה אחר זה, וההיסטוריה מקבלת פנים ראויות יותר ● אבל ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר מתרחש תהליך הפוך ● יוסיף סטלין - שהיה אחראי ישירות לרצח מיליונים מבני עמו - זוכה לתהילה מחודשת בחסות פוטין והכנסייה ● הצעירים אינם מכירים אותו, ומי שכן מכיר זוכר אותו כ"מנהיג חזק עם חולשות" ● קסניה סבטלובה על הרודן ששלח את סבה אל מותו, ועמד מאחורי עלילת הדם שהרסה את חייה של סבתה הרופאה

עוד 2,176 מילים ו-1 תגובות

פרופ' דן בן-כנען מתגורר בעיר חרבין, אחד ממוקדי ההתפרצות המחודשת של מגפת הקורונה בסין, ונצור בדירתו יותר משלושה חודשים ● השלטונות עוקבים אחר עוזרת הבית שלו בעזרת אפליקיצה מיוחדת, עבודתו כעיתונאי נתונה לפיקוח ולצנזור, והוא לא ראה את אשתו מינואר (היא נתקעה בארה"ב) ● אך הוא מלא הערכה לטיפול הסיני במשבר: "הדאגה לאזרח כאן היא הרבה יותר משמעותית מאשר בישראל הדגולה" ● ויש לו גם מסר לבנימין נתניהו

עוד 2,182 מילים ו-1 תגובות

איש הדת המצרי שהעז לשבור את החרם הלא-רשמי על חמאס ● המענה היצירתי שהטורקים מצאו למשבר הכלכלי חסר התקדים ● האתגרים של ראש ממשלת עיראק החדש ● השמועות שאולי יהפכו למציאות במפרץ הפרסי ● והפגישה ששינתה את ההיסטוריה של האזור כולו - או שלא ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 831 מילים ו-1 תגובות

מחדל המוזיאון יום עצוב לווטרנים

הממשלה הקצתה מיליונים, תורמים העבירו סכומים דומים, נתניהו בירך, אלקין שמח והמוזיאון "נחנך" ● אז איך זה שעדיין לא הושלמה הקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה? ● לאחרונה התגייסה משפחת הרצוג להצלת המצב והמוזיאון ● אך הווטרנים הקשישים חוששים: אנחנו כבר לא נזכה לבקר בו

עוד 1,833 מילים

בגיל 15 נחתתי היישר ליום העצמאות הראשון שלי בקיבוץ, וקינאתי כל כך בחברים שנשארו בברית המועצות, וזכו לעמוד במשמר הכבוד לגיבורי המאבק בנאצים ● השנה לא ייערכו חגיגות בקיבוץ אליו עליתי, וגם החגיגות הלאומיות ברוסיה איבדו מזוהרן ● "החגים שלנו סימלו עבורי את הערכים הטובים שהיו בחברה של אותם ימים – חברות, עזרה הדדית, אחווה, שייכות. היום זה כבר לא קיים כאן", מספרת לי אמא בשיחת זום ● ואני מתגעגעת לקצת תחושת עצמאות

עוד 940 מילים

נס גדול היה שם הפעילים הנשכחים למען אסירי ציון

במשך עשרות שנים הובילו רבנים, מנהיגים וסטודנטים יהודים - בעיקר בארצות הברית - את המאבק למען מסורבי העלייה בברית המועצות ● אבל אחרי ששני מיליון יהודים יצאו בשלום מברית המועצות, ההיסטוריה שכחה את מי שנלחם למענם ● יוזמה חינוכית חדשה מנסה להחזיר לתודעה את הפעילים שעשו הכל למען אסירי ציון

בסבב ההקרנות של סרטה "מבצע חתונה", המתאר את ניסיונם של הוריה לחטוף מטוס כדי להימלט מברית המועצות לישראל, הבחינה ענת זלמנסון-קוזנצוב כי בני נוער ניגשים אליה באופן קבוע בתום הסרט. לדברי הקולנוענית הישראלית, הם אמרו לה שהם מעולם לא שמעו על מאבקם של יהודי ברית המועצות.

המאבק הזה היה אירוע מכונן בהיסטוריה היהודית של המאה ה-20, ואחד הניצחונות המרשימים אי פעם עבור זכויות אדם.

במשך שני עשורים, משנות ה-60 ועד ראשית שנות ה-90, דור של יהודים – אמריקאים בעיקר – פעל לשחרור בני עמו מלפיתת הברזל של ברית המועצות.

ועדיין, אם תשאלו היום צעירים יהודים על הצלחת המאבק הקשה הזה לפתיחת השערים עבור 2 מיליון יהודים סובייטים, הם ודאי יבהו בכם חסרי מושג.

"הבנתי שגם אם סיימתי את הסרט, מלאכתי עדיין לא הושלמה", אומרת זלמנסון-קוזנצוב.

בעשורים האחרונים, המאבק למען יהודי ברית המועצות נשכח במידה רבה, והוא נכלל רק לעתים רחוקות בתכניות הלימוד בישראל ובארצות הברית. "צריך להחזיר את זה לסדר היום החינוכי", אומר דיוויד וקסברג, שהיה פעיל במאבק.

רוב יהודי ברית המועצות עזבו את ארץ מולדתם והיגרו לישראל (יותר ממיליון יהודים עלו לארץ בין השנים 1990 ו-2015), לארצות הברית ולגרמניה, אך וקסברג מאמין שסיפור המאבק למענם חייב להימסר הלאה לדורות הבאים.

בנוסף, הוא חושב שיש הרבה מה ללמוד מהחוזק הרוחני, המנטלי והמורלי של אסירי ציון – היהודים הסובייטים מסורבי העלייה, שעמדו בחזית המאמץ המסוכן לעזוב את ברית המועצות ואת מדינות הגוש המזרחי.

למרות שרבים מהם רצו לעזוב, מסורבי עלייה כמו סילווה זלמנסון ואדוארד קוזנצוב הם אלה שהגישו בפועל בקשות לאשרת יציאה, ולפיכך סבלו מההשלכות הקשות של עצם הגשת הבקשה ורצונם לחיות בחופשיות כיהודים.

התגובות לסרטה של זלמנסון-קוזנצוב עודדו אותה ליזום שיתוף פעולה בין קבוצה של אנשים ומוסדות בישראל ובארצות הברית – "פרויקט הרפיוזניק", יוזמה חדשה שמבקשת ללמד את סיפור המאבק למען יהודי ברית המועצות.

הפרויקט, שמופיע באתר של מרכז לוקשטיין לחינוך יהודי בתפוצות באוניברסיטת בר-אילן, מציע מערכי שיעור וכלים חינוכיים למורים ולמדריכים. השיעורים האינטראקטיביים (שקיימים כרגע רק באנגלית) מכסים טווח רחב של נושאים, בהם זהות יהודית, אקטיביזם, והיסטוריה של יהדות ברית המועצות.

"זה ממש הטריד אותי שלא קיים שום חומר חינוכי על המאבק. יש גם מעט מאוד, אם בכלל, יצירות תרבותיות בנושא", אומרת מנהלת מרכז לוקשטיין, חנה גרמן.

מורי שפירא, לשעבר מנהל חברת הייטק בעמק הסיליקון, נרתם לעזור בגיוס תרומות ויחסי ציבור כדי להמשיך בפרויקט ולתמוך ביוזמות עתידיות בנושא. בצעירותו, שפירא השתתף במאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות.

"בשנים ההן אפשרו רק ל-1,000 אנשים לעזוב. כבלנו את עצמנו לגדרות של הקונסוליות והשגרירויות של ברית המועצות. רבנים נעצרו", נזכר שפירא. "יהודים מכל הזרמים פעלו יחד, הייתה תמיכה מצד פוליטיקאים אמריקאים, והיו גויים צדיקים שראו בזה עניין של זכויות אדם וסייעו לנו", הוא אומר.

"זו הייתה פסגת תחושת ההעצמה של יהודים אמריקאים", אומר ד"ר שאול קלנר, פרופסור חבר לסוציולוגיה ולימודי יהדות באוניברסיטת ואנדרבילט.

מתוך אוסף המזכרות של מורי שפירא מהמאבק למען יהדות ברית המועצות (צילום: סם ברזין)
מתוך אוסף המזכרות של מורי שפירא מהמאבק למען יהדות ברית המועצות (צילום: סם ברזין)

קלנר, שכותב ספר על האופן שבו הפעילות למען יהדות ברית המועצות עיצבה את התרבות היהודית האמריקאית בשנים ההן, אומר שהתנועה לשחרור יהודי ברית המועצות לימדה את היהודים האמריקאים לפעול יחד בצורה אפקטיבית.

לדבריו, "הם ניהלו מאבק מול ממשלות ברית המועצות, ישראל וארצות הברית, והם השתמשו באסטרטגיות שיכולות לשמש השראה לאקטיביסטים של היום".

בסופו של דבר, סבור קלנר, המאבק למען יהדות ברית המועצות היה קורבן להצלחתו שלו: ברגע שהמאבק הסתיים בניצחון, היתרונות שצמחו ממנו התפוגגו.

"אני חושש שהיהודים האמריקאים לא לוקחים את עצמם מספיק ברצינות ככוח פוליטי והיסטורי. זו יכולה להיות הסיבה לכך שהמאבק והשחקנים העיקריים שלו – היהודים האמריקאים עצמם – נשכחו", אומר קלנר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ב 2020 האתר החינוכי על מאבק יהדות בריה"מ יהיה זמין גם בעברית! כ 30 שיעורים ופעילויות מוכנים להדפסה, ללא עלות. בקרו באתר באנגלית https://www.refusenikproject.org/ אפשר להרשם לקבלת עדכון... המשך קריאה

ב 2020 האתר החינוכי על מאבק יהדות בריה"מ יהיה זמין גם בעברית! כ 30 שיעורים ופעילויות מוכנים להדפסה, ללא עלות. בקרו באתר באנגלית https://www.refusenikproject.org/

אפשר להרשם לקבלת עדכון כאשר האתר בעברית יהיה זמין
https://sovietjewry.wixsite.com/education

עוד 526 מילים ו-1 תגובות

משפחה בשלט רחוק "ילדה שלנו, אולי היינו רק מקשים עלייך"

ישראל העלתה עשרות אלפי צעירים ממדינות בריה"מ לשעבר, מתוך תקווה שהוריהם יבואו בעקבותיהם ● אבל לא תמיד זה עבד ● אירה טולצ'ין אימרגליק, שמשפחתה מתגוררת עד היום בחברובסק (עניין של שבע שעות טיסה ממוסקבה) מביאה את סיפורי המשפחות שחיות עד היום עם המרחק ● "אני מזמינה לעצמי סושי בטייק-אווי בארץ, וגם לבית של ההורים שלי באוקראינה, ואנחנו יושבים לאכול יחד בסקייפ"

עוד 2,305 מילים

הפיהרר הסתובב בארגנטינה על סוס, שתה קפה באמסטרדם או עלה לרכבת בדרום העמוק של ארצות הברית? ● מחקר חדש מנסה לשים סוף לתיאוריות הקונספירציה לפיהן אדולף היטלר יצא בחיים מהבונקר השרוף שלו

עוד 1,833 מילים ו-1 תגובות

לא בטוח שהעולם למד את לקחי צ'רנוביל

ראיון אלכסדנר קלנטירסקי היה אחד המהנדסים שהשתתפו בניטרול הכור בצ'רנוביל ועצירת התפשטות הנשורת הגרעינית ● "אם לא היינו בונים את הסרקופג, חצי מאירופה הייתה נמחקת, אם לא כולה. הרגשנו שזה היה מרוץ נגד הזמן" ● אחרי שעלה לארץ, וראה רבים מחבריו מתים ממחלות קשות, הוא אומר שאסון נוסף עשוי להתרחש באותו הכור - אם הפיקוח על המקום לא ימשיך להיות הדוק

עוד 2,243 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה