נושא
בתי חולים

בריאות ללכת 20 דקות ולקרוס, לעבוד רק שעה ביום

רופאים, חולים ומחקרים רבים מדברים על תסמינים נפוצים וקשים של הקורונה שנמשכים מספר שבועות או חודשים אחרי ההחלמה הרשמית, כמו עייפות כרונית, קשיי נשימה ובעיות בלב ● אבל המידע החלקי והסותר שפורסם בנושא לא מגלה כמה מהמחלימים סובלים מהם, ולמשך כמה זמן ● בפועל, לישראל ולממשלות אחרות אין שום מאגר מידע מסודר על תופעת ה-long covid19, ולאיש אין מושג מה היקפה האמיתי

עוד 2,389 מילים

"צריך לשתף פעולה עם האשפוז החרדי המחתרתי"

חשיפת מערך האשפוז הביתי המחתרתי לחולי קורונה חרדים מעוררת תגובות מפתיעות ● חולים כרוניים מדווחים כי הם חוששים להגיע לבתי חולים בעידן הקורונה, ואינם מקבלים את הסיוע הדרוש להם בביתם ● במקביל, מומחים קוראים למדינה לאמץ את המודל החרדי הסודי - במקום להילחם בתופעה ● "כל העולם הולך לשם, וגם במערכת בארץ יודעים שזה מה שצריך להיות פה. חייבים להעביר את האשפוז לבתים"

עוד 1,493 מילים ו-1 תגובות

בתי חולים קורסים מעומס, אבל הרשות לאשפוז כלל לא דנה בפיזור חולים

חשיפת זמן ישראל בתי חולים באזורים "אדומים" קורסים מעומס עקב ריבוי חולי קורונה, ואילו בתי חולים באזורים "ירוקים" יכולים לקבל מטופלים נוספים, אבל למערכת הבריאות אין תוכנית לפיזור חולים ברחבי הארץ ● הגוף היחיד שמוסמך להחליט על ניוד חולים בין בתי חולים הוא הרשות העליונה לאשפוז, אבל הוא לא דן בכך אפילו פעם אחת מאז התפרצות הקורונה ● משרד הבריאות: הרשות תתכנס בשבוע הבא

עוד 1,803 מילים

פרופ' עידית מטות מאיכילוב עוררה סערה, כאשר חשפה כי משרד הבריאות שינה את ההגדרה לחולי קורונה קשים, וטענה כי בעקבות כך נופחה חומרת הגל השני - טענה שמשרד הבריאות מכחיש ● כעת, גם בסורוקה ובבילינסון מצטרפים לדבריה ● בבתי חולים אחרים ובקופות החולים מסרבים להתבטא בנושא, מחשש להתנכלויות מצד המשרד

עוד 1,518 מילים ו-1 תגובות

הפתעה: ירידה חדה בתמותה בארץ בחודש מרץ

דווקא בשיא משבר הקורונה, נרשמה ירידה של 12% במספר המתים בארץ - בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות ● לפי ההערכות, הירידה נובעת גם מהצמצום החד בביצוע הליכים רפואיים (שעלולים גם לסכן חיים), עקב מצב החירום שהוכרז במערכת ● אבל פרופ' נדב דוידוביץ', ראש המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון, סבור כי מדובר בבשורות רעות ● "ביטול טיפולים רפואיים גורם לירידה זמנית חדה בתמותה, אבל היא חוזרת אחר כך עם ריבית"

עוד 691 מילים

משרד הבריאות מגלגל אחריות: בתי החולים יחליטו איזה טיפולים לבטל

פרסום ראשון משרד הבריאות דורש מבתי החולים לבטל חלק מהניתוחים, הטיפולים והבדיקות שאינם מצילי חיים בשל הקורונה, אך מסרב לומר אילו הליכים יוקפאו ואילו ימשיכו להתנהל כרגיל ● במשרד לא גיבשו מדיניות בנושא, והתירו לכל בית חולים לפעול כראות עיניו ● פעילים למען זכויות החולים מודאגים: "יש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול לסכן את חיי המטופלים"

משרד הבריאות מסרב לקחת אחריות על ביטולם של הטיפולים האלקטיביים (הלא-דחופים) בבתי החולים כתוצאה ממגיפת הקורונה, נמנע מהגדרת הקריטריונים שקובעים איזה טיפולים לבטל, ולמעשה מגלגל את ההחלטה בנושא לפתחם של בתי החולים. כך עולה מתכתובת שהגיעה לידי זמן ישראל.

כבר לפני כחודש הודיע משרד הבריאות לבתי החולים כי עליהם לבטל פעילות אלקטיבית, כדי לפנות מקום לחולים קשים במגיפת הקורונה, שלפי הערכות משרד הבריאות היו עלולים להציף את בתי החולים בהמוניהם. מדובר היה בבדיקות, בטיפולים ובניתוחים חשובים, שחלקם ניתנים לנכים ולחולים במחלות כרוניות קשות, וכן בבדיקות שמשמשות לאבחון מרבית המחלות.

משרד הבריאות קבע כי בבתי חולים תוקם "ועדה למקרים חריגים בראשות מנהל בית החולים, אחות ראשית ומנהלי מחלקות", שתקבע אלו טיפולים לא ניתן לבטל.

מנתונים שהציגו רופאים ופורסמו בתחקיר זמן ישראל עלה כי במקרים רבים התוצאה הייתה פגיעה קשות בבריאות ובאיכות חייהם של החולים במחלות שונות (שאינן קורונה), תוך סיכון עתידי גבוה של חולים אלה.

בשבוע שעבר, על רקע הירידה במספר חולי הקורונה הקשים, הודיע משרד הבריאות כי יאפשר להחזיר חלק מהטיפולים האלקטיביים – אך שוב לא פרסם מה הם הקריטריונים להחזרתם.

פלאש 90 (צילום: פלאש 90)
חבר צוות רפואי בבית החולים ברזילי באשקלון, מחזיק דגימה של בדיקת קורונה (צילום: פלאש 90)

על רקע חוסר הבהירות בנושא, הוגשה לשר הבריאות, יעקב ליצמן, בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, לדעת מה המדיניות לפיה מבוטלים הטיפולים.  בפנייה, שהוגשה מטעם הקליניקה לזכויות החולה במכללה למינהל, ארגון "נקודת מפנה" לקידום מדיניות רווחה בראשות רן מלמד, והתנועה לחופש המידע, נכתב:

"נבקש לדעת את פירוט ההנחיות בנוגע לטיפולים אלקטיביים וועדות החריגים, מי רשאי לפנות אליהם וכיצד, הקריטריונים לדיון בוועדת החריגים ולוחות הזמנים של הדיונים, הקריטריונים שלפיהם מוחלט מדוע לקיים דווקא טיפולים אלה ופעולות אלה כפעולות מותרות ולא טיפולים ופעולות אחרים" (שאלות דומות נשלחו גם למנהלי בתי החולים).

לתדהמת הפעילים בארגונים שהעלו את השאלה, השיבה להם עורכת הדין שגית חדד, יועצת משפטית ממשרד הבריאות: "כדבר שבשגרה, בתי החולים נדרשים לביצוע סדרי עדיפויות על סמך צרכים רפואיים והדבר בא לידי ביטוי לדוגמה בקביעת תורים… אם כן, בתי החולים מיומנים בביצוע סדרי עדיפויות ביחס למידת הצורך של טיפול מסוים עבור המטופל, ושיקול הדעת בעניין זה נתון להם".

"מכל מקום", כתבה חדד, "ככל שמטופל נתקל בבעיה בנוגע למענה בלתי סביר מביה"ח, הוא רשאי לפנות לאגף פניות הציבור במשרד הבריאות לבירור המקרה".

"משרד הבריאות מגלגל את האחריות על ביטול הטיפולים על בתי החולים במקום לקבוע קריטריונים ולפקח עליהם", אומרת לזמן ישראל עו"ד רים אסדי, מנהלת הקליניקה לזכויות החולה. לדברינ, "לא ברור מה בתי החולים כן מאשרים ומה לא, והתוצאה היא שבבית חולים אחד דוחים חולה, ובבית חולים אחר מקבלים אותו. יש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול להביא לפגיעה במטופלים ואף לסיכון שלהם.

עו"ד רים אסדי (צילום: באדיבות המרואיין)
עו"ד רים אסדי (צילום: באדיבות המצולמת)

"חולים מטורטרים, וסופגים דחיות של בדיקות, ניתוחים וטיפולים חשובים. אצל חלקם זה עלול להגיע חלילה לסכנת חיים, ואצל אחרים זה 'רק' יגרום לסבל מתמשך ויעכב תהליכים רפואיים חשובים, שגם כך נמשכים זמן רב. יש חולים שמרוב ביורוקרטיה מוותרים על הטיפולים בעצמם ופוגעים בעצמם. זה מצב של כאוס, שנובע כולו מהעובדה שבמקום לקבוע כללים ברורים ושקופים משרד הבריאות מטיל את הכול על שיקול דעתם של מנהלי בתי החולים"

"לא ברור מה בתי החולים כן מאשרים ומה לא, והתוצאה היא שבבית חולים אחד דוחים חולה, ובבית חולים אחר מקבלים אותו. אני חושבת שיש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול להביא לפגיעה במטופלים ואף לסיכון שלהם"

בשבוע שעבר יצאה הנחיה להחזיר חלק מהטיפולים, זה משפר את המצב?

תשובה: "אני חוששת שלא, כי גם ההנחיה הקודמת וגם ההנחיה הנוכחית לא ברורות ואנחנו ממילא לא יודעים איך הנחיות אלו מיושמות. המציאות ממשיכה להיות מציאות של כאוס, שפוגעת בהרבה חולים במחלות שאינן קורונה, וזה לא טוב כי מערכת הבריאות נועדה לטפל בכל החולים".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

עוד 549 מילים

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

אפידמיולוג: "תעבירו את החולים הקלים הביתה כדי למנוע קריסה"

בעקבות הידבקותם של רופאים בקורונה, שליחתם של עשרות אנשי צוות לבידוד וסגירת מחלקות באיכילוב, מתאר האפידמיולוג והמומחה לניהול בריאות, פרופ׳ נדב דוידוביץ', את הדינמיקה שעלולה להביא בתי חולים לקריסה וכיצד למנוע אותה ● "המערכות הוזנחו שנים, נוכחות חולי הקורונה הקלים מעמיסה עליהן"

עוד 971 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה