פרוייקטור הקורונה ד"ר סלמאן זרקא הזהיר השבוע כי בתי החולים נמצאים כעת "תחת העומס הכבד ביותר שבו היו עד כה מאז תחילת משבר הקורונה", זאת, לדבריו, "בין השאר בעקבות שילוב של תחלואה בקורונה והתפרצות של מחלות נשימתיות שאינן קורונה".

דבריו של זרקא עשויים לעורר תמיהה, כיוון שמספר החולים הקשים והבינוניים בבתי החולים בישראל היה גבוה יותר בגל השני של המגפה וכפול בגל השלישי שלה. האם יש כרגע מחלות אחרות שמבהילות לבתי החולים מטופלים במספרים דומים לאלה של הקורונה?

ביולי דווח על התפרצות של נגיף RSV –ֲ Respiratory Syncytial Virus – הגורם לקשיי נשימה חמורים אצל פעוטות וילדים, וכן של נגיפים נוספים הגורמים לקשיי נשימה אצל ילדים. דווח על עומסים כבדים במחלקות הילדים, וכן על מותו של ילד בן 12 מדלקת ריאות קשה בבית החולים תל השומר, שנמצא שלילי לקורונה.

מבדיקה שערכנו מול מספר בתי חולים עולה שהמצב אינו כה חמור כפי שזרקא הציג אותו. התפרצות ה־RSV דעכה והתפוסה ירדה ביחס ליולי. מנהל של אחד מבתי החולים אמר על דבריו של זרקא "אוי, נו, איזו הגזמה".

מנכ"ל בית החולים זיו סלמאן זרקא (צילום: David Cohen/Flash90)

עם זאת, בבתי החולים מאשרים שעומס התחלואה במחלות מדבקות שאינן קורונה גבוה משמעותית בקיץ הנוכחי מאשר בשנים קודמות, ומזכיר דווקא תקופות חורף. זאת, בשל מחלות של ילדים ומבוגרים כאחד שאופייניות לחורף, אך לא התפרצו בחורף האחרון בשל הסגרים והריחוק החברתי.

ואכן, כפי שזרקא ציין, העלייה בתחלואה מצטרפת לעומס שיוצרת הקורונה ומקשה על פעילות בתי החולים שנאבקים על תוספות תקציב וכוח אדם. הממשלה הוסיפה לבתי החולים בשנה וחצי האחרונות אלפי תקנים, ועדיין, הרופאים ועובדי הבריאות טוענים שהתוספות אינן מספיקות, ומערכת הבריאות כולה שרויה בגל של סכסוכי עבודה.

80% תפוסה בחורף, 120% תפוסה בקיץ

"ביוני–יולי הייתה עלייה משמעותית בהגעת ילדים חולים במחלות שבדרך כלל מופיעות בחורף", אומר פרופסור רם וייס, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי רמב"ם, "בעיקר RSV וכן נגיפים נוספים האופייניים לעונת החורף וגורמים למחלות נשימה בילדים.

"בדרך כלל בחורף אנחנו במחלקות הילדים עם יותר מ־100% תפוסה, לפעמים מגיעים ל־120%, ואילו השנה היינו בחורף עם 80% תפוסה וביוני–יולי היינו בכ־120%. כאילו שהחורף זז לתוך הקיץ.

"בדרך כלל בחורף אנחנו במחלקות הילדים עם יותר מ־100% תפוסה, לפעמים מגיעים ל־120%, ואילו השנה היינו בחורף עם 80% תפוסה וביוני–יולי היינו בכ־120%. כאילו שהחורף זז לתוך הקיץ"

ד"ר רם וייס, מנהל מחלקת ילדים ברמב"ם (צילום: בית החולים רמב"ם)

"יש לכך הסברים שונים, ביניהם ההנחה שבחורף המדינה הייתה בסגר והילדים למדו בזום ומיעטו לצאת מהבית ולהיפגש, מה שהביא לירידה בהדבקות שהופיעו אחר כך כשהכול נפתח. למעשה הסגר והלמידה מרחוק 'דחו' את התחלואה. באוגוסט ההגבלות ירדו ואנחנו עם 100% תפוסה במרבית הימים.

"תופעה דומה התרחשה במחלקות הפנימיות עם מחלות ריאות שונות ומחלות נוספות שמאפיינות את החורף, שמיעטו להגיע השנה בחורף והופיעו באיחור באביב ובקיץ. עכשיו, באוגוסט".

"בחורף המדינה הייתה בסגר, ילדים מיעטו לצאת מהבית ולהיפגש – מה שהביא לירידה בהדבקות שחזרו אחר כך כשהכול נפתח. למעשה הסגרים 'דחו' את התחלואה"

היו גם מקרים של מוות מהמחלות הללו, או רק אשפוזים?
"בקרב ילדים לא היו מקרי מוות, חלילה. אצל אצל מבוגרים ברור שיש מקרים שחולים מבוגרים ומורכבים מתים, בין אם בגלל מחלות הריאה או מחלות אחרות או צירוף של שניהם".

בשנה שעברה דווח על היעלמות של השפעת, היא גם חזרה לאחרונה?
"כרגע אנחנו לא נתקלים באופן משמעותי בשפעת. אבל אין סיבה להניח שהיא לא תחזור".

ילד חולה, צילום אילוסטרציה, למצולמים אין כל קשר לכתבה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

יש גם קורונה אצל ילדים שמאושפזים ברמב"ם?
"כרגע מאושפזים ילדים בודדים שמגיעים בגלל מחלות קשות אחרות ומתגלים כחיוביים לקורונה. היו במשך הזמן כ־20 ילדים שהגיעו עם תסמונות פוסט־קורונה, בעיקר PIMS".

ממונה הקורונה סלמאן זרקא אמר שבתי החולים בתפוסה הכי גדולה שלהם והמצב הכי קשה מאז תחילת המגפה. זה המצב בפועל אצלכם?
"אנחנו לא בתפוסה הכי גבוהה מתחילת המגפה, מספר חולי הקורונה רחוק מהשיא שלו ואין חולים במחלות אחרות במספר שמשלים את ההפרש. אבל אנחנו בלי ספק במצב קשה, ובמובנים מסוימים הוא יותר קשה מאשר בשיא הקורונה.

"בגלים הקודמים הייתה התייחסות של מצב חירום, כמו מלחמה, וההתגייסות הייתה בהתאם, פתחו את החניון התת קרקעי, העבירו כוח אדם למחלקות הקורונה, ביטלו פעילות אלקטיבית. זה הקל עלינו את ההתמודדות עם המצב שהיה קשה גם אז.

"אנחנו במצב קשה, במובנים מסוימים יותר קשה מאשר בשיא הקורונה. בגלים הקודמים הייתה התייחסות של מצב חירום, כמו מלחמה, וההתגייסות הייתה בהתאם"

"עכשיו ההתייחסות היא שאנחנו במצב קבוע שאין סיבה להניח שישתנה, הכול עובד כרגיל ואנחנו צריכים להתמודד גם עם הקורונה וגם עם הפעולות הרגילות. החניון התת־קרקעי נפתח מעל רף מסוים של חולי קורונה שעוד לא הגענו אליו, ובינתיים אנחנו מתמודדים כבר הרבה זמן עם מה שיש ומתוחים עד הקצה. אנחנו תמיד עמוסים, אבל עכשיו זה מחמיר ואנחנו לא רואים לזה סוף".

טכנאים בוחנים בדיקות קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה, 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

בהנחה שלא ניתן להאריך עד בלי די את הסגרים והמגבלות, מה הפתרון, לדעתך, שיאפשר לכם לתפקד?
"בסופו של דבר הכול מתנקז למחסור הכרוני בתקנים. לא חסרים רופאים שממתינים לתקן התמחות ואחיות בלי עבודה, צריך להוסיף תקנים כי גם בלי הקורונה אנחנו מתקשים".

"בסופו של דבר הכול מתנקז למחסור הכרוני בתקנים. לא חסרים רופאים שממתינים לתקן התמחות ואחיות בלי עבודה. גם בלי הקורונה אנחנו מתקשים"

"עמוסים בכל הגלים, בכל המחלות ובכל העונות"

עוד ב־2019, לפני שפרצה מגפת הקורונה, דו"ח של משרד הבריאות המליץ להגדיל את כוח האדם ומספר מיטות האשפוז בבתי החולים, בעיקר במחלקות הפנימיות, באופן דרמטי.

הממשלה הקודמת התעלמה מהדו"ח גם אחרי פרוץ המגפה, עד שפרץ הגל השני של הקורונה והאחיות פתחו בשביתה. לאחר מכן, הוספו כ־2,000 תקנים של אחים ואחיות, ובאופן זמני גם 5,000 תקנים של רופאים ורופאות מתמחים.

עם דעיכתה של הקורונה באביב 2021, משרד האוצר ביקש לפטר את 5,000 הרופאים שגויסו במהלך המגפה, אך חזר בו עקב מחאה חריפה של ההסתדרות הרפואית ואיום בשביתה, וכן בשל הגל הרביעי.

לאחרונה הורו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ להוסיף כ־100 תקני רופאות ורופאים, כ־500 תקני אחים וכ־200 תקנים לעובדים פרה־רפואיים, כדי לחזק את ההתמודדות עם הקורונה ולהשלים את ביצוע המלצות הדו"ח.

תוספות כוח האדם בשבעת בתי החולים הציבוריים (שאינם ממשלתיים או של קופות החולים), ביניהם כל בתי החולים בירושלים, מתעכבות עקב הוויכוח בין הממשלה לבתי החולים על הסיוע הכספי שהם דורשים למימון שכר העובדים.

בתי החולים הציבוריים פתחו בעיצומים ומבטלים פעילות אלקטיבית. ההסתדרות הרפואית מאיימת לצרף את שאר המוסדות לעיצומים ורופאים יוצאים להפגנות. במקביל, פתחו השבוע העובדים הטכנולוגיים־רפואיים במערכת הבריאות בעיצומים, בדרישה שגם להם יתווסף כוח אדם.

חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

פרופסור צבי פרידלנדר מהמרכז הרפואי הדסה, המשמש בזמן התפרצויות קורונה גם כמנהל של אחת המחלקות הפנימיות וגם של אחת ממחלקות הקורונה בבית החולים, מודאג ממצבה הכללי של המערכת לא פחות מאשר ממצב התחלואה הנוכחי.

לדברי פרידלנדר: "המצב היום לא כל כך גרוע כמו בגל השני והשלישי . בגל השני היינו עם יותר מ־100 חולי קורונה, בשלישי עם 160, עכשיו אנחנו עם כ־40 ולשמחתי המספר הפסיק לעלות כרגע, כנראה בזכות חיסוני הבוסטר".

"ביוני–יולי היה עומס רב במחלקות הילדים, אבל גם זה ירד עכשיו. במחלקות הפנימיות פחות מלא מאשר בחורף אבל יותר מלא מאשר בקיץ. כרגע הן בתפוסה מלאה.

"אנחנו לא במצב של החורף, כשחולים שוכבים במסדרונות, אבל גם לא במצב של הקיץ שבו המחלקות לרוב לא מלאות. הסיבה היא שיש יותר מחלות חורף מאשר בקיץ רגיל, בעיקר אסטמה ו־SOPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית).

"חלק מזה נובע מ'דחיה' של מחלות מתקופות קודמות. בחורף היו פחות 'מחלות חורף', בגלל המסכות והסגרים, ואחר כך, בתקופה שבה שררה האשליה שהקורונה נגמרה, הן התפרצו בגלל הורדת המסכות והיחס הרגוע. יש גם מקרים של אנשים שהזניחו טיפולים רפואיים בשנה שעברה  וכעת הם סובלים מהחמרה במצבם הבריאותי או פשוט ניגשים לטפל בעצמם".

"יש מקרים של אנשים שהזניחו טיפולים בשנה שעברה וכעת סובלים מהחמרה במצבם הבריאותי או פשוט ניגשים לטפל בעצמם"

פרופסור צבי פרידלנדר, הדסה (צילום: בית החולים הדסה)

מנהל מחלקה ברמב"ם הציג תמונה דומה לגבי העומסים, אבל אמר שבאיזשהו מקום המצב עכשיו עוד יותר גרוע, כי בגלים הקודמים הייתה התגייסות בשל מצב חירום זמני ועזרו לכם.
"אני לא יודע. בתחושה שלי כל התקופה הזאת קשה. בגל הראשון שהיה בסך הכול קטן בהיקפו, גם ביחס לגל הנוכחי, הייתה באמת אווירת מלחמה, הכול נסגר, הכול נדחה, ולשם שינוי מישהו גם העריך את העבודה שאנחנו עושים.

"בגל השני, ועוד יותר בשלישי, כבר שררה הבנה שאי אפשר להפסיק הכול, גם את הפעילות האלקטיבית בבתי החולים שגם היא חיונית וגם את הדבר הקטן הזה שנקרא חיים שמטיבו גורם להדבקה. כמובן שעכשיו השגרה ממשיכה בצורה יותר מובהקת. בשורה התחתונה, בכל הגלים אנחנו מאוד מאוד עמוסים".

"בגל הראשון הייתה אווירת מלחמה, הכול נסגר ולשם שינוי העריכו את העבודה שאנחנו עושים. בגל השני והשלישי כבר שררה הבנה שאי אפשר להפסיק לחיות"

אתה יכול לתת דוגמא שתמחיש את העומס והשחיקה שאתם נמצאים בהם?
"אני לא רוצה להתחיל לספר סיפורי זוועה, אבל תראה את המצב האישי שלי: בכל גל של הקורונה אני מנהל גם מחלקת קורונה וגם מחלקה פנימית. תחשוב איזה עומס זה! ואני לא היחיד!"

אחות בבית חולים, אילוסטרציה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

קולגה שלך, מנהלת הטיפול הנמרץ בשערי צדק, פרסמה פוסטים שבהם כעסה על מטופלים שהפרו את ההוראות ונדבקו, ואחר כך על כאלה שלא התחסנו. אתה מזדהה?
"קראתי את הפוסטים שלה. אני לא מסכים עם הרמזים שלה על ויכוח בין הרופאים אם לטפל במי שלא מתחסן. האם אנחנו מתבאסים על מי שלא מתחסן? בוודאי. בעיקר בשבילו, חבל על בני האדם שמקבלים החלטות שגויות ומסכנים את עצמם, וגם בשבילנו. חשוב להתחסן בכל החיסונים. אבל אנחנו מטפלים ונמשיך לטפל בכולם, במי שמעשן, במי שנוהג בפראות ונפגע בתאונה, בכולם.

"האם אנחנו מתבאסים על מי שלא מתחסן? בוודאי. בעיקר בשבילו, חבל על בני האדם, וגם בשבילנו. חשוב להתחסן בכל החיסונים. אבל אנחנו מטפלים ונמשיך לטפל בכולם"

"תשמע, בסוף, הקורונה תלך ויגיעו מחלות אחרות. בין המשמרות שלי כרופא, אני גם בן אדם שחי שם בחוץ ואין לי שום רצון שיימשכו הסגרים והמגבלות. הפתרון למצוקה של בתי החולים הוא מאוד פשוט: תקנים. אנחנו עמוסים גם כשאין קורונה, בחורף ובקיץ.

"בתור מנהל של מחלקה פנימית בהדסה אני שייך לשתי קבוצות מקופחות. הרפואה הפנימית מוזנחת, ובתי החולים הציבוריים מוזנחים. המדינה כופה עלינו לתת הנחות מופלגות לקופות החולים כמו שבתי חולים אחרים נותנים, ולא מסייעת לנו כמו שהיא מסייעת להם.

"בשורה התחתונה, אתה יודע מה התקינה שלנו? אנחנו עובדים עם תקנים שלא השתנו מאז 1976. תוחלת החיים עלתה ב־15 שנה, האוכלוסייה גדלה פי שלושה, ואנחנו עם תקנים של 1976. איך שלא תסתכל על זה יש כאן בעיה שצריך לפתור".