משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
Courtesy Rubens Ben, rubensben.com

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי".

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

עוד 1,395 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 במאי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־588 למלחמה ● 58 חטופים עדיין בעזה

עינב צנגאוקר: "בעקבות שחרורו של עידן אלכסנדר קיבלנו אות חיים ממתן"

הרשויות בעזה דיווחו ש־54 איש נהרגו הלילה בתקיפות בחאן יונס שבדרום הרצועה; לפי פרסום באל־חדת', 28 איש נהרגו בצפון הרצועה ● מטה המשפחות: "כל הסימנים מראים שישראל במרחק של שעות מ'החמצת המאה'" ● אחיו של החטוף אבינתן אור סיפר על פגישתו עם סמוטריץ': "שמעתי שיש דברים שהם הרבה יותר חשובים מלשחרר את אחי"

עוד 16 עדכונים

ותודה לחות'ים

חלון הממ"ד שלנו צופה על קיר בית ישן. בקיר הבית יש חור ובו מקננת דוכיפת, ציפורנו הלאומית. הידעתם שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית ב-2008 בבחירות דמוקרטיות בהן זכתה ב-35% מהקולות? היא ניצחה את הפשוש והחוחית בפער אדיר.

לשם השוואה, מפלגת הליכוד זכתה בבחירות האחרונות ב-23% מהקולות. הדוכיפת הייתה לוקחת את הליכוד בהליכה. למעשה מפלגת הליכוד זכתה ליותר אהדה מהדוכיפת רק בשנת 1981, אז זכתה ל-37% מהקולות.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 774 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

כחצי שנה אחרי שהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר בשל ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה, עושה רושם שבית הדין הפלילי הבינלאומי מנסה לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפס בהחלטה התקדימית הזו ● השבוע שוב פסק בית הדין לטובת ישראל, אחרי פסיקה נוספת לפני כשלושה שבועות ● האם יש קשר בין המהלכים הללו לבין הסנקציות שהטיל הנשיא טראמפ על בית הדין? ● פרשנות

עוד 719 מילים ו-1 תגובות

העיוורון האסטרטגי כלפי החברה הדרוזית עלול להוביל לתהום

החברה הדרוזית בישראל הייתה לאורך השנים סמל לנאמנות אזרחית. שילוב גבוה בשירות בצה"ל, הזדהות עם המדינה, השתתפות פעילה בחיים הציבוריים – כל אלה הפכו את החברה הדרוזית למקרה בוחן של אזרחות משתלבת.

אך מתחת לפני השטח, הולכת ונבנית מציאות אחרת של הדרה, אפליה מבנית, והיעדר מדיניות אמיצה שתעניק לעדה אופק ברור.

עירן קייס הוא דרוזי ערבי ישראלי. עמית במרכז מנדל צפון בתוכנית למנהיגות חברתית בצפון, פעיל חברתית וחוקר עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ההזנחה הזו הולכת שנים אחורה, יחד עם התנשאות בואכה גזענות. מה לנו כי נלין על הממשלה הכהניסתית-חרדל"ית-משיחית-אנטי ליבראלית הזו עם עוד מקום המדינה עם מפלגות המרכז-שמאל נזרעו זרעי ההזנחה. ... המשך קריאה

ההזנחה הזו הולכת שנים אחורה, יחד עם התנשאות בואכה גזענות. מה לנו כי נלין על הממשלה הכהניסתית-חרדל"ית-משיחית-אנטי ליבראלית הזו עם עוד מקום המדינה עם מפלגות המרכז-שמאל נזרעו זרעי ההזנחה. מה שלא תיקנו אבותינו יתקלקל גם יתקלקל בידי יורשיהם הבורים ועמי הארצות.

עוד 581 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בן גביר בשירות נטורי קרתא

השר לביטחון לאומי הבחין בגרפיטי של דגלי אש"ף בשכונה של נטורי קרתא בבית שמש, ובמקום פרצה מהומה ● אנשי הפלג הזניח הזה זכו לפתע ליחסי ציבור שלא חלמו עליהם, והסרטונים מההתגוששות הפכו מייד לוויראליים ● עבור קבוצה חרדית קיצונית שמסרבת לקבל תקציבים מהמדינה שהיא לא מכירה בה, ברור שמדובר באירוע שהוא מכרה זהב - והתרומות רק יגברו מעתה בקצב מהיר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 682 מילים ו-2 תגובות

מדוע ישראל לא קוטפת את פירות המהלכים הדרמטיים במזרח התיכון?

ה אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר.
ו רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם.
ז אֲ‍נִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר – הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.
(תהילים קכ)

מה שחזינו בו השבוע בסעודיה ובמפרץ הוא היפוכו של שיר המעלות, בו הישראלי השכן לערבים הוא שוחר השלום, בעוד שהם – פניהם למלחמה. בהיפוך דברי התנ"ך, העולם הערבי רוצה שלום, וישראל פניה  למלחמה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,131 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קאראווג'ו חוזר לרומא, והמציאות מדממת כמו בציוריו

תערוכת קאראווג'ו הגדולה נפתחה בבירת איטליה ימים ספורים לאחר מותו של האפיפיור פרנציסקוס, והיא מתקיימת בין מסע הלוויה חסר תקדים בהיקפו, הפגנות המוניות ביום חג לאומי, ותורים אינסופיים למוזאון ● באולמות ארמון ברבריני, הדרמה בציוריו של גדול ציירי המאה ה-17 מוכיחה שגם 400 שנה אחרי מותו, הצייר האיטלקי הוא במאי קולנוע שהקדים את זמנו ● שאול אדר במסע אחר חלוץ סגנון הבארוק

עוד 2,306 מילים

מהדרכת תיירים לשכר מינימום: מורי הדרך שוב נשארו מאחור

מיכל הלכה ללמד במכללה, טל התחילה לעבוד בבית אבות, ויאנה מלמדת מרחוק – רוב מורי הדרך לתיירים מחו"ל לא חזרו למקצוע ● רק עשרות מתוך כ־2,000 חזרו להדריך בהיקף משמעותי, בעוד רבים אחרים מתקיימים משכר מינימום או מדמי אבטלה ● הארגונים המייצגים אותם הגישו לממשלה הצעות להסבות מקצועיות וליצירת תעסוקה ייעודית – אך רובן נגנזו או לא קודמו כלל

עוד 2,694 מילים

בזמן שהעיניים על עזה, צה"ל החל ליישם בגדה את "מודל רפיח"

מתחת לרדאר, צה"ל פינה את כל האוכלוסייה מאזור "משולש הטרור" - מחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א-שאמס - על מנת שהכוח הלוחם יוכל לפעול שם באין מפריע ● "הגענו למציאות מאד בעייתית מבחינה ביטחונית", אומר לזמן ישראל קצין בכיר, "כל כניסה הפכה למבצע, עם לחימה בדרך אל היעד וממנו. זה לא הותיר לנו ברירה אלא ללכת למודל של פינוי אוכלוסייה וטיהור מבית לבית" ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-2 תגובות

וושינגטון מרכיבה את המזרח התיכון מחדש

בעוד ראש הממשלה מצהיר כי המלחמה לא תיעצר, ארה"ב מנהלת מגעים עם איראן, חמאס והחות'ים, ומקדמת נורמליזציה עם סוריה – ללא מעורבות ישראלית ● בזמן ששליחו של טראמפ קובע עובדות בשטח, נתניהו נאחז בסיסמאות ישנות ובפנטזיות על "ניצחון מוחלט" ● פרשנות

עוד 1,327 מילים
היום ה־587 למלחמה ● 58 חטופים עדיין בעזה

צה"ל: יורט טיל ששוגר מתימן; התרעות הופעלו בירושלים, בתל אביב ובסביבותיהן

כלי תקשורת פלסטינים מדווחים על לפחות 115 הרוגים בתקיפות אוויריות כבדות של ישראל ברצועה ● באסם נעים, מבכירי חמאס: הארגון מקיים שיחות ישירות עם וושינגטון על סיום המלחמה ● נשיא בית המשפט העליון פנה ללוין בבקשה שיכנס את הוועדה לבחירת שופטים ● צה"ל הודיע שאיתר את האתר שבו נטמן החייל ארתור גסנר, שנהרג ב־1949 ומאז הוגדר כמי שמקום קבורתו לא נודע

עוד 50 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שלטון בית עפרה

בקריאתו "לחבל" באופן אקטיבי בשחרור עידן אלכסנדר, הסיר עמית סגל סופית את המסכה והבהיר שבין חיי אדם לבין ביצור שלטון ההתנחלויות – אין דילמה ● בשונה משופרי ערוץ 14, הוא לא מגן על נתניהו אלא רואה בו "חמורו של משיח" בדרכו לארץ השלמה ● פרשנות

עוד 1,178 מילים

יקנעם שוב חומדת את עמק השלום

התוכנית לבניית שכונה על מורדות עמק השלום, המרחב הירוק הנהדר שבין יקנעם למנשה, מסרבת לגווע ובקרוב תוכרע במוסדות התכנון ● חוץ ממאות יחידות דיור מתוכננת תחנה לשאיבת ביוב, שבמקרה של תקלה יזרום לעמק ולנחלים שחוצים אותו ● פרופ' אורי שיינס: "לבנות עיר על הוט ספוט עולמי של מגוון ביולוגי – זה פשוט טירוף"

עוד 885 מילים ו-2 תגובות

מאות לוחמים מסרבים לשוב לעזה

ערב חידוש הלחימה בעזה, מאות חיילי מילואים – בהם קצינים שלחמו בקו הראשון – מצהירים שלא יחזרו לשרת כל עוד המדינה מפקירה את החטופים ● במכתב שחתמו עליו כ־300 לוחמים הם טוענים שהמלחמה הפכה לחסרת תכלית ומשרתת מטרות פוליטיות ● חלקם הודחו, אחרים שוקלים לסרב, וכולם מדווחים על תסכול עמוק, משבר מוסרי וחוסר אמון מוחלט בהנהגה

עוד 1,890 מילים ו-32 תגובות

פסק הדין שפסל את הליך מינוי נציב שירות המדינה פורסם מתחת לרדאר בזמן שכל המדינה עקבה אחר שחרורו של עידן אלכסנדר ● אולם מדובר באחד מפסקי הדין החשובים בעידן נשיאותו של עמית - המתווה את הדרך להתייצבותו של בג"ץ אל מול קריסת הנורמות של מנהל תקין ● פסק הדין גם משמש קדימון למה שצפוי בשנים הקרובות: דו-קרב אידיאולוגי עז בין עמית הליברל, לבין סולברג השמרן ● פרשנות

עוד 1,318 מילים ו-5 תגובות
היום ה־586 למלחמה ● 58 חטופים עדיין בעזה

אישה נפצעה באורח אנוש וגבר נפצע קשה בפיגוע ירי ליד ברוכין שבשומרון

דיווח: איחוד האמירויות וערב הסעודית גיבשו הצעה לשחרור החטופים וסיום המלחמה, שלפיה חמאס ימסור את נשקו, וישראל תצא מהרצועה לטובת גורמים בינלאומיים ● צה"ל קרא לפלסטינים להתפנות ממספר אזורים בשכונת רימאל בעיר עזה ● פורסם תיעוד נוסף מניסיון ההתנקשות בסנוואר; טרם נמסר האם נהרג בתקיפה ● דיווח: ויטקוף לא הצליח לשכנע את נתניהו להתגמש במו"מ

עוד 63 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה