משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
Courtesy Rubens Ben, rubensben.com

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי".

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

עוד 1,395 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 18 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־286 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווחים בלבנון: בכיר בכוח רדואן של חזבאללה חוסל

רס״ל אפרים בן עמרם, בן 25, נפטר לאחר שנפצע קשה מפגיעת כטב"ם בגולן ● שני לוחמי צה״ל בחופשה נפצעו בינוני וקל מפיצוץ מטען בגדה ● ביום ראשון הקרוב: 1,000 צווי גיוס יישלחו לבני המגזר החרדי; הצווים הראשונים ישלחו לצעירים רווקים, שעובדים ומחזיקים ברישיונות נהיגה ● דיווח: ביידן צפוי לפרוש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב, ייתכן שכבר בסוף השבוע ● מח"ש סגרה את תיק החקירה נגד סנ"צ יאיר חנונה בגין אלימות נגד מפגינים

עוד 56 עדכונים
אמיר בן-דוד

על אדונים ומשרתים

נתניהו שוקל למזג את הדיון בתיקון לחוק שיאריך את שירות החובה עם התיקון לחוק שיפטור משירות חובה את רוב החרדים, בעוד תרגיל "מבריק" של ראש הממשלה שנועד לאלץ את גלנט ורבים באופוזיציה לתמוך בחוק המשולב ● וגם: ועידת חרטום הישראלית ● Bring Them Home ● האג לא שמח ● עדכוני מלחמה ● בשורה חיובית לביידן: קורונה ● ועוד...

ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 17 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

תמונת הניצחון האסטרטגי

השיח אודות "תמונת הניצחון", שולט בחודשים האחרונים בדיון הישראלי העוסק במלחמה. אלא שבדומה לסוגיות אחרות בביטחון הלאומי הישראלי, תצורתו הפופולרית מטעה, ומסיטה את הדיון למחוזות עקרים ואף מסוכנים לביטחונה של ישראל.

עם התמשכות המלחמה, טבעי שהציבור יבקש לראות בעיניים את תוצר המאמץ שלו, המשולב וההירואי. סנוואר יוצא מהמחילות כשידיו מורמות, חזרתם בשלום של כל החטופים, או מראה גופות בכירי חזבאללה – יאותתו לעם היושב בציון כי הנה המלחמה הנוראית הגיעה סופסוף לסיומה. הבסנו את אויבינו, ותשקוט הארץ 40 שנה.

ד"ר זיו אורנשטיין, בעל תואר שלישי במזה''ת, כותב על הקשר שבין ביטחון לאומי ומגמות חברתיות וטכנולוגיות במערב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
באמת מאוד רצויים הרעיונות שלך. רק לא מוסבר איך מגיעים אליהם: איך ישראל הופכת ל"בת המועדפת" של המערב, איך נבנה ציר ים מדינות ערב? אם הכוונה ל"יוזמה הישראלית" - זה לא נאמר בפירוש. לסיכום... המשך קריאה

באמת מאוד רצויים הרעיונות שלך. רק לא מוסבר איך מגיעים אליהם: איך ישראל הופכת ל"בת המועדפת" של המערב, איך נבנה ציר ים מדינות ערב? אם הכוונה ל"יוזמה הישראלית" – זה לא נאמר בפירוש.
לסיכום: "תוכנית ביידן", הציר המתון עם ישראל כנגד הציר הג'יהאדיסטי: קצר יותר ומוכר יותר לרוב הצבור המתעניין.

עוד 1,064 מילים ו-1 תגובות

כל הסימנים מראים: חמאס במצוקה קשה

העובדה שדף עלה מעל הקרקע מוסברת בין השאר בשחיקה הגדולה של הכוחות והמפקדים אחרי השהייה הארוכה במנהרות ● בצה"ל מדברים על כך שהצליחו לפצח חלק ניכר מהלוגיקה המבצעית וההנדסית של חמאס ● צה"ל ממשיך לעבוד גם בציר פילדלפי, שם התגלו עשרות מנהרות ● מי שיכולה לפתור את המשבר בציר היא מצרים, עם הסכמה על בניית מכשול בשטחה ● פרשנות

עוד 913 מילים

חיי החטופים הם הדבר היחיד שאינו ספין או פייק

בין אם מוחמד דף חוסל ובין אם לא, ואני מאמין שכן, החשיבות באירוע לא חורגת בהרבה מהחיסול עצמו. החשיבות העיקרית היא בכך שישראל לא קיבלה את המידע על מיקומו מריגול אלקטרוני, אלא מרשת של מלשינים עזתים. אותם פליטים שהקיפו את דף ברפיח, ודיווחו עליו מייד לישראל.

פירוש הדבר עבור יחיא סנוואר שהוא איננו דג במים, כפי שגיבורי תנועות שחרור לאומי קלסיות חותרים למצוא עצמם בתוך עמם – אלא בין כרישים. הוא חייב להסתיר עצמו לא רק מעיניה של ישראל, אלא מעיניהם הכועסות של העזתים שהחריב עליהם את עולמם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 781 מילים

למקרה שפיספסת

הלילות הרבה יותר חמים – ובערים גרוע יותר

מעבודה שנעשתה בשירות המטאורולוגי עולה שהערים בישראל חמות בשלוש–ארבע מעלות מהאזורים הכפריים ● השירות הציג השבוע דוח מקיף על מגמות ההתחממות והקצנת האקלים הצפויות בישראל בעשורים הקרובים, אבל העבר לא פחות מעניין: ב־30 השנה האחרונות ישראל התחממה בכמעט שתי מעלות – פי שלושה מהקצב העולמי

עוד 814 מילים

גיוס חרדים - צו השעה, גיוס בעלי פטור משירות - צו הדקה

לאחר מעל תשעה חודשי לחימה, ברור כמעט לכל בר בי רב (למעט לחרדים), כי אי השוויון בנטל שרות החובה לא יכול להמשיך יותר. המצב הפוליטי העכשווי איננו מאפשר תזוזה לכוון של גיוס חרדים. להפך, הממשלה משתמשת בכל תרגיל ומניפולציה כדי לבלום את גיוסם הממשי.

לעניות דעתי, גם אם נחווה בקרוב שינוי פוליטי חריף והחלפת הממשלה וראשה, וגם אם תקום כאן ממשלה חדשה עלינו לטובה, שתקבע בחוק ובתקנות כי בשנים הקרובות יגויסו בכל מחזור 25-50 אחוז מבחורי הישיבה החרדים – עדיין מדובר בפתרון לטווח בינוני. פתרון היכול לארוך 3-5 שנים, שלא נותן מזור מיידי לבעיית כוח האדם האקוטית של צבא מילואים קטן מדי ומותש מדי.

מרדכי איש שלום הוא בוגר מלחמת יום כיפור והמכללה לביטחון לאומי, לשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה וכלכלן ראשי. כיהן כציר\נספח כלכלי בכחצי תריסר מדינות בצפון אמריקה ואירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 770 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

בית הדין לצדק בהאג יחל את הליך ההוכחות נגד ישראל ביוני 2025

לזמן ישראל נודע כי בית הדין הבינלאומי לצדק החליט להקדיש חודשיים לשמיעת עדויות בתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל לפי האמנה למניעת רצח עם ● התביעה תשמיע את עדויותיה בכל חודש יוני 2025, ואילו ההגנה תקבל את כל חודש אוקטובר 2025 לשמיעת עדויות ● המועדים הללו מוקדמים ממה שציפו בישראל ● בנוסף, דרום אפריקה צפויה לפנות בזמן הקרוב לבית הדין בטענה שישראל הפרה את צווי בית המשפט עד כה

עוד 485 מילים

הסיעות החרדיות כופות על ציבור המשרתים ארבעה חודשים ביציאה

הקואליציה העבירה הלילה בקלות את חוק הארכת השירות הסדיר בקריאה ראשונה ● נתניהו אפילו לא היה צריך להתאמץ ולהתייצב להצבעה ● במקביל הוא הגה תרגיל נוסף: לאחד בדיוני ועדת חוץ וביטחון את חוק ההשתמטות עם חוק הארכת השירות הסדיר כדי שגם הסיעות החרדיות יצביעו בעדו, בזמן שהם פוטרים את הציבור שלהם ● פרשנות

עוד 868 מילים ו-2 תגובות
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

האלים לצידו של טראמפ

השבוע החולף שצף באירועים חדשותיים קיצוניים במערכת הבחירות בארה"ב - ומכולם יוצא טראמפ כשידו (שלא לומר אגרופו) על העליונה ● אבל כשבוחנים כל אירוע בנפרד, ספק אם יהיה להם משמעות בטווח הארוך של הקמפיין - כל עוד ביידן הוא המתמודד של המפלגה הדמוקרטית ● פרשנות

עוד 1,664 מילים

שיטת הסנקציות כואבת אבל אולי מחטיאה את המטרה

משיחות עם פעילי ימין קיצוני וגורמים פיננסיים עולה כי הסנקציות מקשות את החיים לחלקם, לאלה המנהלים אורח חיים נורמטיבי ● אבל הן לא עוצרות את הבנייה במאחזים או את ההתנכלויות לפלסטינים ● גורם במערכת הפיננסית: "הסנקציות הן כסת"ח אחד גדול"

עוד 2,335 מילים

מפלגת המפץ הגדול של הימין תישאר בינתיים על המדף

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן החליט לאפסן את התוכניות הפוליטיות שלו לעת עתה, ובמקביל ליברמן ובנט לא מגיעים להכרעה מי יוביל מפלגת ימין משותפת ● מסתמן כי השניים ירוצו בנפרד אם וכאשר יתקיימו בחירות ומפלגת הימין הפוטנציאלית החדשה תישאר בהקפאה, ללא מנהיגות ותוכן ● פרשנות

עוד 590 מילים
היום ה־285 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מפקד חיל האוויר: לא הייתה בחיל בעיה של כשירות מבצעית ב־7 באוקטובר

בג"ץ הותיר על כנו את הצו המונע ממבקר המדינה לערוך ביקורת לגבי תפקוד גופי הביטחון במלחמה ● דיווח: לפי התחקיר שנערך באגף המודיעין בעקבות המלחמה, חמאס נערך למתקפה נגד ישראל במשך 7–8 שנים ● משרד החינוך יפרסם את ציוני הבגרות, חרף החשש שמורים – שבשל העיצומים לא הזינו את ציוני המגן – ישנו את הניקוד הפנימי של תלמידיהם בהשפעת ציוני הבגרויות

עוד 52 עדכונים

מתניהו אנגלמן מתעקש לקיים בדיקה מקיפה מטעמו בנוגע למלחמת 7 באוקטובר, אולם היועמ"שית טוענת כי ביקורת בנושאי מדיניות הביטחון של המדינה "אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי" ● ההתקוטטות בין שני שומרי הסף מגיעה הבוקר לדיון בבג"ץ, כשהמטרה היא לא לסכל הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ● פרשנות

עוד 897 מילים

שנים מדברים על זה שישראל טובעת בפסולת ● עכשיו המטאפורה הופכת למציאות: רשויות מקומיות ברחבי הצפון קיבלו השבוע הודעה שנגמר המקום באתרי ההטמנה ועליהן לצמצם בחדות את מספר משאיות האשפה שהן שולחות ● בניסיון למצוא פתרון עלה הרעיון להעמיס את האשפה של יישובי הצפון על רכבות ולשגר לנגב ● "זה מחדל מטורף. חלם זה כאן"

עוד 1,230 מילים

"משתמשים בילדינו כדי לייצר הון עתידי למועצה"

העימות בין נציגי הנהגות ההורים והמליאה לבין הנהלת מועצה אזורית אשכול ומשרד החינוך על מיקום הלימודים ביישובי העוטף בשנת הלימודים הבאה הגיע השבוע לשיא ומהווה חרך הצצה להתארגנות הקלוקלת של המדינה לשיקום העוטף וליצירת אמון מחודש במוסדות ● "הנוער שלנו מפורק. יש אלכוהול, סמים, נשירה – והמועצה מתעקשת להחזיר אותנו אל קו האש"

עוד 2,292 מילים ו-2 תגובות

הסיעות החרדיות, שפועלות בחסות רבניהן להשתמטות, עלולות להצביע בעד חוק הכבדת הנטל בקריאה ראשונה ● במחנה הממלכתי הציבו תנאים חדשים לתמיכה בחוק אך עשויים להיעדר מההצבעה ולהקל על הקואליציה ● במקביל, ועדת חוץ וביטחון הולכת על ביצים בניסיון לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי המסרב להתגייס ● פרשנות

עוד 832 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה