חמישים וחמש מילים בלבד כולל תיקון מספר 4 לחוק יסוד השפיטה שעבר אתמול בקריאה שניה ושלישית בכנסת, ברוב סימלי של 64:0, אחרי שהאופוזיציה נטשה את ההצבעה בהפגנתיות.

אלה 55 מילים שהבעירו אתמול את המדינה.

המחאה נגד המהפכה המשפטית מול הכנסת, 24 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

האם ישראל קמה הבוקר אל היום הראשון בדיקטטורה? ברור שלא. מותר לבקר את השלטון, מותר להפגין נגד השלטון, מותר לפעול נגד השלטון. אלה מאפיינים חשובים של חברה חופשית.

תומכי הרפורמה המשפטית יטענו – כפי שהם חוזרים וטוענים בחודשים האחרונים בכל במה אפשרית – שישראל מתעוררת היום חופשית יותר. לשיטתם, נבחרי הציבור, שקיבלו מנדט מבוחריהם להנהיג את המדינה, יכולים מהבוקר לפעול בחופשיות גדולה יותר, בלי מורא השופטים, ולממש את ההבטחות שנתנו לבוחריהם.

אם כך, איך זה שרבים כל כך במדינה מרגישים הבוקר מבוזים, חבולים, מרומים, ובעיקר חרדים מפני הבאות?

אם תשאלו את השרים וחברי הכנסת שהתגודדו אתמול סביב שר המשפטים יריב לוין ל"סלפי היסטורי" – הדיכאון הזה הוא פרי "הנדסת תודעה" של מתנגדי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומתנגדי הממשלה, שיעשו הכול כדי להפיל אותה, כולל לזרוע אימה שאין לה ביסוס בקרב תומכיהם, תוך ניצול המשאבים הגדולים שעומדים לרשותם.

למשל – בקניית עמודי הפרסום היקרים בחזית כל העיתונים הבוקר, שמתפרסמים כעמודים שחורים עם כיתוב קטן למטה "27/7/2023 – יום שחור לדמוקרטיה הישראלית".

שערי העיתונים הבוקר, 25 ביולי 2023 (צילום: מטוויטר, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

אבל עבור מאות האלפים שיצאו גם אתמול להפגנות מחאה בכל הארץ בחום בלתי נסבל – מפגינים נחושים שרבים מהם יוצאים לרחובות יום אחרי יום כבר חודשים, ושאלפים מהם צעדו השבוע מתל אביב לירושלים ברגל – "תמונת הניצחון" הזחוחה הזו בכנסת היא ההוכחה המושלמת לכך שהפחדים שלהם מבוססים: שהשלטון המרכזי מנותק מהם, מנותק מחרדותיהם, לא סופר אותם, תוקע להם אצבע בעין, בז להם.

עשרות אלפי המפגינים שעלו אתמול לירושלים, התגודדו סביב הכנסת והצמידו ענפי רוזמרין לאפם כדי להתגבר על צחנת הבואש, הם השדרה המרכזית של החברה הישראלית. היו ביניהם מבוגרים שזוכרים את קום המדינה וצעירים שלא זוכרים את מלחמת לבנון השנייה; חובשי כיפות וחילונים; חיילי מילואים נאמנים לצד פעילים נגד הכיבוש.

אלה האנשים ששומעים כבר חודשים את חברי הכנסת ושרי הממשלה שלהם משמיצים אותם שהם אנרכיסטים, שורפי אסמים, אפילו בוגדים.

אתמול נאם באוזניהם בני בגין – לא בדיוק הטייפ-קאסט של שמאלני עוכר ישראל. "אני גדלתי בתנועת הליכוד, שהייתה תמיד תנועה לאומית-ליברלית", הוא אמר, "מאבי למדתי פעם שיעור חשוב על ההבדל שבין לאומיות ללאומנות.

"לאומיות – אמר לי אבא שלי – מתאפיינת באהבה. אהבת הלאום. אהבת התרבות. אהבת העבר הלאומי. אהבת הארץ. לאומנות מתאפיינת בשנאה. שנאת האחר, שנאת כל מי ששונה ממך, שנאת זרים. לצערי הרב – ישראל הפכה היום למדינה לאומנית".

מה שהתחיל בתחילת ינואר במסיבת העיתונאים היהירה של שר המשפטים יריב לוין, המשיך לאורך כל החודשים האחרונים בישיבות ועדת החוקה שהיו קרקס ציבורי יותר מאשר דיון רציני ושקול על עתיד המבנה המשפטי של ישראל, המשיך עם השמצות והסתה פרועה נגד מבקרי המשטר – הסתיים אתמול בהצבעה שתיזכר לדיראון עולם בכנסת.

איתמר בן גביר, יריב לוין ואופיר כ"ץ חוגגים את העברת החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת, 24 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אם היה לשרי ממשלת ישראל מעט אינטליגנציה רגשית, הם היו לכל הפחות משפילים מעט את מבטם, מדברים במתינות ובזהירות, מתאמצים – ולו למראית עין – להתנהג בממלכתיות ולהתייחס בהבנה ובכבוד לחששות העמוקים בחברה.

הם הרי שומעים את הקולות ורואים את המראות: הם יודעים שהציבור מפולג, כפי שלא היה מפולג אולי מעולם. הם מודעים לסכנות שמאיימות עכשיו על הכלכלה, על הביטחון ועל יחסי החוץ של ישראל.

האם זו העת לצילומים חגיגיים עם חיוכים מאוזן לאוזן?

יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי שהחקיקה לביטול עילת הסבירות עברה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אי אפשר היה לטעות", כותבת הבוקר סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות", "שר המשפטים, שיממה קודם מילא את מקומו של ראש הממשלה כשזה עבר השתלת קוצב לב, נראה כמי שממשיך את התפקיד בטבעיות רבה. יריב לוין, ראש הממשלה".

הפרשן הפוליטי של זמן ישראל שלום מגלה הבוקר כי לוין והשר לביטחון לאומי אימר בן גביר דאגו אתמול לא להשאיר את נתניהו לבד במהלך כל השעות שהובילו להצבעה בכנסת.

"במשך כל זמן ההצבעה אתמול על החוק לצמצום עילת הסבירות הם שמרו אישית על נתניהו", כותב ירושלמי. "נתניהו רצה לעכב את החקיקה או להגיע לאיזושהי פשרה, אבל הוא כבר לא היה יכול. הוא שבוי בידי מחנה לוין בממשלה ובידי בן גביר".

ואילו ח"כ טלי גוטליב הסבירה לירושלמי:

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב במחנה גלילות, 2 במאי 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)

הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי היה אמור לפגוש את ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום ראשון, יממה לפני שההצבעה על ביטול עילת הסבירות תחל בכנסת. אבל נתניהו, כידוע, אושפז בבית חולים שיבא תל השומר לצורך השתלת קוצב לב.

אתמול, אחרי שנתניהו השתחרר מבית החולים ועשה את דרכו לכנסת, הלוי ביקש להיפגש עם נתניהו בדחיפות, לפני שההצבעה תתחיל. נתניהו סרב. לפי הדיווחים, ראש הממשלה אמר לרמטכ"ל: "אין בכך צורך, אני כבר מעודכן".

הכוונה הייתה, כמובן, למצב הכשירות של צה"ל אל מול כעשרת אלפי מילואימניקים אשר הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם אם החקיקה תעבור.

ובכן, החקיקה עברה אמש. כרגע ידוע על כמה מאות שכבר מימשו את האיום – כולל כמאתיים משרתים בסיירת מטכ"ל שהודיעו אמש כי לא יגיעו למילואים. בנוסף, עולים דיווחים על משרתי קבע, כולל בכירים במטכ"ל, השוקלים את המשך דרכם. גם בשב"כ ובמוסד מתקיימים דיונים פנימיים.

בתוך כך, כדי להבהיר מי המרוויח העיקרי מכל המצב, שחרר אתמול מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה הודעת ניצחון משלו:

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022 (צילום: שיר רותם/פלאש90)

כדאי לשים לב למילים "לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות" שהוכנסו לתיקון מס' 4 בחוק יסוד השפיטה. הן לא נמצאות שם במקרה. כהונת מפכ"ל המשטרה תסתיים בקרוב. ימונה גם נגיד חדש לבנק ישראל. הממונה על התחרות תחת איום מפורש, ועוד שומרי סף רבים אחרים.

הביקורת השיפוטית על כל המינויים הללו, כמו גם על החלטות רבות נוספות (או הימנעות מהפעלת סמכות), היא מעתה והלאה מצומצמת מאוד.

בקואליציה לא מסתירים את התיעוב העמוק כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שמתנגדת למהפכה המשפטית.

"גלי תפוטר ברגע שיוחלט שאחת מארבע העילות לפיטורי יועץ משפטי לממשלה קיימת", כתב אתמול בטוויטר מקורבו של נתניהו, העסקן יעקב ברדוגו ופירט:

"כעת, אם תחליט הממשלה לפטר את בהרב-מיארה, הרי שבהיעדר עילת הסבירות, אם תוגש עתירה נגד הפיטורין, עשוי בג"ץ להתקשות למצוא עילה למנוע אותם", כותבת הבוקר טובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות".

מפגינים נגד המהפכה המשטרית חוסמים את נתיבי איילון בתל אביב, 24 ביולי2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ממוצע הגיל בהפגנות הראשונות נגד ההפיכה המשטרית, לפני כחצי שנה, היה גבוה. כנראה מעל חמישים. ככל שהמחאה התגברה, עוד ועוד צעירים נכנסו לאירוע.

אתמול בלילה באיילון כבר היה ברור: דור ה-Z יוצא להילחם על עתידו. והוא נחוש, לא מפחד להתעמת, וגם לא מתכוון להיכנע בקלות.

לא כדאי לשרי הממשלה וחברי הכנסת הזחוחים של הקואליציה להקל ראש בתפנית הזו ברחובות. אם עד עכשיו נשמעו איומים מצד אנשי מילואים על הפסקת התנדבות, הם יכולים להפוך בקרוב מאוד לדיונים פומביים על נכונותם של תיכוניסטים להתגייס לסדיר. דיונים כאלה כבר נערכים, לעת עתה רק בזירות הפרטיות של קבוצות הווטסאפ המשפחתיות.

ההפגנות אתמול גלשו גם לאלימות משטרתית נגד מפגינים, וגם לאלימות של אזרחים זה נגד זה. בצומת מלל, על כביש 531, נדרסו שלושה מפגינים על ידי נהג כבן 25 שדהר לתוכם. הנהג הדורס נמלט מהמקום ונעצר מאוחר יותר על ידי המשטרה.

בכניסה לקיבוץ חצרים התפתחה קטטה בין תומכי הרפורמה המשפטית לתושבי הקיבוץ, במהלכה קב"ט הקיבוץ שלף אקדח וירה באוויר.

ערב תשעה באב, הסכנה למלחמת אזרחים אלימה בישראל מעולם לא נראתה מוחשית יותר.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: iStock)

שעה קלה אחרי ההצבעה אתמול בכנסת, כבר הוגשו לבג"ץ שש עתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה לביטול עילת הסבירות. עתירות נוספות צפויות להיות מוגשות היום ואולי בימים הקרובים.

אפשר להמר בבטחה שהעתירות יגיעו לדיון בהרכב מורחב – בג"ץ לא ידחה אותן על הסף. יותר קשה להמר מה יחליטו השופטים במקרה הנפיץ הזה, שאין לו אח ורע בהיסטוריה המשפטית של המדינה.

בג"ץ מעולם לא פסל חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד עד כה, והשאלה האם יש לבג"ץ סמכות לפסול חוק יסוד נתון במחלוקת משפטית גם בין השופטים המכהנים היום בעליון.

האם הפעם הראשונה שבג"ץ יפסול חוק תהיה דווקא כשמדובר בחוק יסוד השפיטה, שלמעשה מעגן את פעילות בית המשפט העליון? ניגוד העניינים המוסדי הזה לא יעלם מעיני שופטי ההרכב.

"בקרוב", כותב הבוקר גידי ויץ ב"הארץ", "כשיידרש בג"ץ לעתירות נגד חוק הסבירות, יתברר אם שופטי העליון שותפים למיליוני ישראלים המבקשים לשמר משהו מגחלת הדמוקרטיה, או שהם מתכוונים לסייע לה להתאבד".

"אין תקדים לפסילת חוק יסוד", מצטט ויץ שופט בדימוס, "אבל אין תקדים גם למציאות הנוכחית. אם בג"ץ לא יפסול את החוק, זה ייתן לקואליציה רוח גבית להמשיך הלאה במשימתה, הכנעה טוטאלית של מערכת המשפט וחיסול הביקורת השיפוטית".

גם מעבר לאוקיינוס נשמעה אתמול בת-קול של חרדה.

זמן קצר אחרי שנודעו תוצאות ההצבעה בכנסת, הבית הלבן פרסם הודעה חריגה, בה הביע צער על כך שממשלת ישראל הובילה חקיקה חד-צדדית בנושא עילת הסבירות, ולא חתרה לקונצנזוס רחב, כפי שהנשיא ג'ו ביידן הפציר בה לעשות.

בשעות הלילה, כשמראות הפיזור האלים של המפגינים באיילון שודרו בכל העולם, הבית הלבן הוציא תגובה נוספת: