פעמיים בתולדות ישראל הייתה למילה "סבירות" השפעה גורלית על המדינה. הפעם הראשונה הייתה בדיוק לפני 50 שנה, בקיץ של 1973, כשבכירי חיל המודיעין, בראשות ראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא, התעקשו על כך שיש רק "סבירות נמוכה" לפרוץ מלחמה כוללת עם צבאות ערב.

זו הייתה "הקונספציה" הארורה שהתנפצה על ראשנו ביום הכיפורים תשל"ד. בעוד שלושה חודשים תימלא הארץ אירועי זיכרון לציון יובל למחדל הנורא ההוא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל את ישיבת הממשלה, 9 ביולי 2023 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

הפעם השנייה מתחוללת לנגד עינינו, ממש היום. הקואליציה מתכוונת להעביר הערב בקריאה ראשונה את הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות. זו רק מראית עין. למעשה, לא מדובר בצמצום או בתיקון אלא בביטול מוחלט של עילת הסבירות, צעד שיערער את יסודות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.

נוסח החוק שאושר בשבוע שעבר בוועדת השרים לחקיקה ושיעלה היום להצבעה בכנסת יעניק חסינות מביקורת שיפוטית על סבירות ההחלטות של כלל נבחרי הציבור – שרים, חברי כנסת, וראשי רשויות מקומיות.

אם החוק יעבור, הם יוכלו מעתה והלאה לעשות ככל העולה על רוחם, בלי חשש שמעשיהם יעמדו לביקורת שיפוטית.

הם מבקשים שנסמוך עליהם שיפעילו שיקול דעת ואחריות. אבל כל מעשיהם משולחי הרסן וחסרי האחריות בחודשים האחרונים מעידים, שאין כל סיבה לעשות את זה. הממשלה מתכוונת להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית בהליך מזורז עד סוף החודש, ובכך להעניק לעצמה חופש מוחלט לעשות ככל העולה על רוחה.

מול ברית הבריונים שהתאחדה כדי להעביר את החקיקה הזו, ניצבים מאות אלפי מפגינים נחושים, שיוצאים כבר חצי שנה לרחובות; סקרים חד-משמעיים מוכיחים שרוב גדול של הציבור מסתייג מהצעדים הללו (כולל מצביעים רבים של הליכוד ומפלגות הימין);

בכירי המשפט הישראלי לדורותיו, כולל נשיאי בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים לממשלה, בכירי הכלכלה הישראלית, בכירי שירות הביטחון לדורותיו, וידידי ישראל בעולם – כולם חוזרים ומזהירים את ממשלת ישראל, שביטול עילת הסבירות יוביל להפקרות.

בין המפגינים הרבים שגודשים בחודשים האחרונים את הרחובות, בולטים ותיקי מלחמת יום כיפור, שמסמנים עצמם עם חולצות טריקו תואמות. וכך – בטוויסט אירוני ועצוב של הגורל הישראלי – מי שנפגעו בצעירותם מה"סבירות הנמוכה" של מחדל 1973, מנסים בזקנתם להילחם בביטול הסבירות של 2023.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן בדרכם לישיבת הממשלה, 9 ביולי 2023 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

גם אם יש לכם ביקורת על התנהלותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, וגם אם אתם לא מסכימים עם חלק מהחלטותיה בתקופה האחרונה (עניין לגיטימי, כמובן) – אם אתם אנשים הגונים, אתם לא יכולים שלא להעריך את קור הרוח והחוסן הפנימי, שאיתם היא מתמודדת עם הלחצים הבלתי אנושיים שמופעלים עליה כעת.

זובור. אין מילה אחרת לתיאור מה שהכינו לה אתמול בישיבת הממשלה. "זה היה טקס שבטי, יצרי ובוטה, שנועד להשפיל ולהפחיד את שומרי הסף", כותב הבוקר יוסי ורטר ב"הארץ", "מותר לממשלה לחלוק על עמדת הייעוץ המשפטי. מותר גם לבקש הבהרות, אפילו במליאת הממשלה.

"אבל יש סגנון ודרך ארץ וכבוד. אם לא לפרסונה, אז למוסד שהיא מייצגת. ואם יש ראייה חותכת לנחיצותה של עילת הסבירות, זה אופן התנהלותם החצופה והבריונית של השרים כלפי בהרב-מיארה, בהובלת שר המשפטים יריב לוין, שהיה הארסי מכולם, הקולני מכולם והמתלהם מכולם".

הקלטות מהאירוע הודלפו לחדשות 12 ולערוץ 14, שפתחו את מהדורת הערב שלהם עם ההקלטות יוצאות הדופן והמגמתיות מישיבת הממשלה.

בהקלטות של ערוץ 12 נשמע בעיקר קולו של יריב לוין; בהקלטות של ערוץ 14 היה זה קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. משום מה, השניים – שישבו זה לצד זה בישיבת הממשלה – נשמעו באופן ברור, בעוד שהמשתתפים האחרים נשמעו פחות טוב.

"מופע כזה לא נראה מעולם בישיבת ממשלה ישראלית, וסביר שגם לא באף מדינה אחרת בעולם", כותבים הבוקר טובה צימוקי ואיתמר אייכנר ב"ידיעות אחרונות", "אמבוש, זובור, ציד מכשפות, לינץ' מילולי, זפת ונוצות – הם אולי הביטויים המתאימים לתאר את מה שעברה אתמול היועצת המשפטית לממשלה במשך חמש שעות, שהיו שעתיים מעבר לזמן שתוכנן מראש".

גורמים "המקורבים ליועצת" ומצוטטים הבוקר ב"ידיעות", אומרים כי היא עמדה במתקפה "בגו זקוף", וכי "היא לא תיתן את ראשה ולא תתפטר".

• שלום ירושלמי עם פרטים נוספים מישיבת הממשלה והתגובות אחריה

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בריאיון לרשת סי-אן-אן, 9 ביולי 2023 (צילום: צילום מסך, סי-אן-אן)

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן יחגוג בסוף השנה 81. הוא היה בן שש כשמדינת ישראל נוסדה. הוא היה חבר בסנאט האמריקאי 36 שנים. הוא היה סגן נשיא ארצות הברית במשך שמונה שנים.

אני מציין את הפרטים הביוגרפיים הידועים הללו, כדי להדגיש את העובדה, שכשביידן אומר שהוא "לא זוכר דבר כזה", הוא נשען על אחד ממאגרי הזיכרון הפוליטיים העשירים בעולם.

אתמול העניק ביידן ראיון נרחב לרשת הטלוויזיה סי-אן-אן ואמר, בין היתר, כי הממשלה הנוכחית בישראל היא הממשלה הכי קיצונית שהוא זוכר.

הוא עשה כמיטב יכולתו להתחמק מהשאלה אם הוא מתכוון להזמין את נתניהו לבית הלבן, וציין רק כי הנשיא יצחק הרצוג יגיע לשם בקרוב (תרגום לעברית: אנחנו לא מחרימים את ישראל, חלילה. רק את מי שעומד בראשה).

כשנשאל על הסיכויים לשיפור היחסים בין ישראל לערב הסעודית, ביידן ענה כי להערכתו זה עלול לקחת עוד זמן רב. "אנחנו רחוקים מאוד משם", אמר, "יש לנו עוד הרבה על מה לדבר".

הנשיא יצחק הרצוג נושא דברים בטקס האזכרה הממלכתי לזכרו של בנימין זאב הרצל, 9 ביולי 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)

לא רק נשיא ארצות הברית התייחס אתמול למצב בישראל. גם נשיא מדינת ישראל נדרש לעניין.

הנשיא יצחק הרצוג נאם אתמול בטקס האזכרה הממלכתי לחוזה המדינה תיאודור הרצל, שאם עוד נותר מעט כוח בעצמותיו, ודאי התהפך בחוסר נחת בקברו, אשר בהר הנושא את שמו.

הרצוג הציע לחזור מייד לשולחן המשא ומתן בחסותו, כדי להגיע לפשרה שלהערכתו היא "בת השגה" בנושא המהפכה המשפטית.

הוא חזר והזהיר מפני "קרע נורא בעם" (מישהו מיועציו הקרובים חייב לספר לו שהקרע כבר נעשה), קרא לנבחרי הציבור "להתעשת" (כנראה שהוא לא עוקב אחרי החדשות לאחרונה), וזעק מדם ליבו:

(השאלות אמנם רטוריות, אבל התשובה עליהן ברורה: לא, זה לא שווה את זה)

באירוע אחר שבו השתתף אתמול, התייחס הרצוג במרומז לישיבת הממשלה שבה עברה היועצת המשפטית לממשלה זובור, ואמר – בדרכו ההרצוגית המאופקת:

זו העת לשוב ולהדגיש: היו לנו נשיאים אמיצים יותר מיצחק הרצוג.

סירות אשר שימשו פליטים עומדות בנמל בגראן קנריה שבאיים הקנרים בנובמבר 2021. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

למעלה מ-300 פליטים שיצאו למסע ימי מסנגל לאיים הקנרים בשלוש סירות נעדרים מזה שבועיים, כך מדווחת סוכנות "רויטרס" הלילה.

שלוש הסירות יצאו מקפונטין בדרום סנגל לקראת סוף חודש יוני, למסע שאורכו כ-1,700 ק"מ. מאז, משפחות הפליטים לא שמעו מהם ומקום הימצאם לא נודע.

האיים הקנרים הם יעד מרכזי עבור פליטים מאפריקה המבקשים להגיע משם לספרד. אזרחי סנגל בורחים מהמדינה בשל אי היציבות הפוליטית והעוני הרב במדינה. הם מגיעים לאירופה בתנאי שייט קשים במיוחד, בסירות קטנות עמוסות בפליטים.

האסון בהתהוות הנוכחי מצטרף לטרגדיה ליד חופי יוון בחודש שעבר, שם יותר מ-300 פליטים פקיסטנים טבעו למוות בספינת שייט שהייתה עמוסה מדי ושקעה במצולות – וכל זה לעיניי משמר החופים היווני שלא עשה דבר כדי למנוע את האסון.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נוחת בשדה התעופה סטנסטד באנגליה, 10 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

הנשיא ג'ו ביידן נחת הבוקר בלונדון לתחילת ביקורו באירופה לרגל פסגת נאט"ו שמתחילה מחר. בלונדון ביידן יפגוש את המלך צ'ארלס, לראשונה מאז מות המלכה אליזבת והכתרתו למלך.

פסגת נאט"ו תיערך השנה בוילנה, באופן סמלי לא רחוק מהגבול עם רוסיה – כשהמלחמה באוקראינה תהיה בלב הדיונים בין ראשי המדינות. במרכז מפגש הפסגה השאלה האם לצרף את אוקראינה וכן את שוודיה לברית נאט"ו, או לא.

במקרה של אוקראינה, גרמניה וארה"ב מתנגדות לצירופה של אוקראינה לברית כל עוד מתנהלת המלחמה בינה לבין רוסיה. "צריך לעזור לאוקראינה במלחמה, אבל מוקדם לדבר (על צירוף לנאט"ו). אין ביננו אחדות דעים בנושא", ביידן אמר בריאיון לסי-אן-אן – אותו ריאיון בו דיבר על נתניהו והממשלה הקיצונית בישראל.

מי שתומך בהצטרפות אוקראינה אבל מתנגד לצירוף שוודיה הוא נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ששוחח אמש טלפונית עם ביידן. ארדואן, לפי הדיווחים, אמר לביידן ששוודיה אמנם עשתה צעדים בכיוון הנכון אולם עדיין מאפשרת ל-PKK, מפלגת הפועלים של כורדיסטן, להפגין בשטחה נגד טורקיה.

ריטה מעניקה לרמי קלינשטיין פרס מפעל חיים בטקס פרסי אקו"ם בתל אביב, 9 ביולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המוזיקאים רמי קלינשטיין ויזהר אשדות קיבלו פרס מפעל חיים בטקס פרסי אקו"ם בתחום המוזיקה הפופולרית, שהתקיים אמש בתל אביב בנוכחות רשימה מרשימה של אמנים ותיקים וצעירים.

המפיק לואי להב והיוצרת אסתר שמיר זכו אף הם לפרסים מיוחדים מטעם דירקטוריון אקו"ם, על תרומה למוזיקה ולתרבות הישראלית.

קלינשטיין ואשדות נבחרו לקבל את הפרס על ידי ועדה מקצועית שכללה את זאב נחמה, מוקי, גיא מזיג ואהרן פררה. בטקס, העניקה לו את הפרס אשתו לשעבר של קלינשטיין ומי שהיא למעשה חלק נכבד ממפעל החיים המוזיקלי שלו – הזמרת ריטה.

"רמי, אין ראוי ממך" אמרה לו ריטה על הבמה והמשיכה:

קלינשטיין, מצדו, אמר בנאום התודות שלו: