לפני הכול צריך לומר את מה שככל הנראה מוסכם על כולם: אם מחר בבוקר תיכפה על ישראל מלחמה, לא תהיה לצה"ל בעיה לגייס מילואים. כל מי שיידרש לשירות יתייצב מייד.

הבעיה היא לא במקרה חירום חד-משמעי כזה, אלא בשגרה הצה"לית שקודמת לחירום. באימונים. בקורסים המתקדמים. בהכשרות. בפרויקטים המיוחדים. וכמובן: בשאלה מה יקרה אם המלחמה הבאה תיפתח ביוזמה ישראלית שתהיה שנויה במחלוקת. כבר היו דברים מעולם.

מחאה של "אחים לנשק" ליד ביתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף בירושלים, 16 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"במטה הכללי של צה"ל מוטרדים מאוד מהנזקים המיידיים שגורם המשבר סביב ההפיכה המשטרית", כותב הפרשן הצבאי של "הארץ" עמוס הראל. הכותרת הראשית של "הארץ" הבוקר היא "במטכ"ל התריעו בפני גלנט: הנזק ללכידות הצבא כבר מורגש".

שר הביטחון יואב גלנט קיים אתמול הערכת מצב עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ובכירים נוספים במטה הכללי של צה"ל, בניסיון להעריך את השפעת המאבק על הצבא.

ברקע הדברים מתנהל קמפיין מצד תומכי הרפורמה הטוען כי האיומים על כשירות הצבא ועל היקף הסרבנות הצפוי, מנופחים על ידי מארגני המחאה והתקשורת, כשלמעשה מדובר בעיקר באנשי מילואים ותיקים שממילא לא נקראים לשירות, ולכן הצהרתם שלא יתייצבו לא מעלה ולא מורידה.

גם הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" עוסקת הבוקר בנושא הזה: "משבר המילואים שצה"ל מנסה לטשטש". רונן ברגמן כותב, כי בצה"ל החלו להימנע במתכוון מלזמן בצו אנשי מילואים שהודיעו כי לא יתייצבו בעקבות ההפיכה המשפטית, כדי ליצור "מכבסת מספרים" שתצייר תמונה טובה יחסית של המצב ותסווה את הגל האמיתי של אנשי המילואים שלא מתכוונים להתייצב לשירות.

גורם בטחוני בכיר המצוטט הבוקר בידיעות אומר: "צה"ל כבר ניזוק ועניין הלכידות ללא ספק יעסיק אותנו מאוד בשנים הקרובות".

סדרנית הכנסת מוציאה את ח"כ מירב כהן מישיבה של ועדת החוקה בהוראת יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, 16 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היום בשעה 11:00 יתחילו בוועדת החוקה של הכנסת להצביע על מאות ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת מהאופוזיציה לנוסח הצעת החוק לביטול עילת הסבירות.

את הדיונים שנערכו אתמול ניהל יו"ר הוועדה שמחה רוטמן ביד רמה ובאגרסיביות נטויה, מה שהעיד על כך שאין לו כל עניין לדון ברצינות בהסתייגויות ובחששות הרבים, והוא ממוקד מטרה: להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת מוקדם ככל האפשר.

חברי האופוזיציה מחו על הזמנים הקצרים שהוקצו להם להסתייג מהצעת חוק חשובה כל כך, ופנו ליועצת המשפטית של הכנסת בדרישה שתתערב ותורה לדחות את ההצבעות. האם היועצת המשפטית תתערב בניהול ענייניה של הוועדה שעוסקת כעת – בין היתר – במאמץ לצמצם את כוחם של היועצים המשפטיים? לא מומלץ לעצור את הנשימה בציפייה.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון הזהיר אתמול כי הנוסח שעליו דנים כעת בוועדת החוקה הוא "לא מתווה סולברג, אולי מתווה קהלת… שינוי הנוסח לאחר הקריאה הראשונה אינו נוסח 'מרוכך' יותר של ההצעה אלא אף מחריף את הקשיים שהיו עוד לפניה".

מחר צפויות הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על קידום הצעת החוק. ההפגנה המרכזית תיערך מול בית ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, במטרה להפעיל לחץ על יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, כדי שיודיע על השבתת המשק. גורמים "בסביבתו" של בר-דוד המצוטטים הבוקר בעיתונים, אומרים שהוא לא מתכוון להורות על שביתה כללית.

מחאת יוצאי אתיופיה ביולי 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

מחקר מקיף שנערך עבור קרן אדמונד דה רוטשילד ומצוטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות" חושף תמונת מצב מדאיגה אודות שילובם של בני ובנות העדה האתיופית במקצועות ההייטק ובאקדמיה.

לפי המחקר, רק 50% מתלמידי י"ב בעדה עומדים בדרישות הכניסה לאוניברסיטאות (לעומת 75% ב"חינוך העברי", שזה כנראה שם קוד ל"באוכלוסייה היהודית").

זאת ועוד: מבין הזכאים להיכנס לאוניברסיטאות, שיעור יוצאי אתיופיה נמוך משמעותית משיעור הלומדים לתואר ראשון באוכלוסייה; שיעור הנשירה בקרבם במהלך הלימודים גבוה בהרבה; ושיעור אלה מביניהם שפונים ללימודי מדעים, טכנולוגיה והנדסה, נמוך משמעותית מהשיעור הממוצע באוכלוסייה.

על פי המחקר, גם כשישראלים ממוצא אתיופי מסיימים בהצלחה את הלימודים ומשתלבים בתעשייה, הם מרוויחים באופן משמעותי פחות מהמקבילים להם בעלי נתונים זהים. פערי השכר באותו ענף ובאותה רמת השכלה עומדים – על פי המחקר – על לא פחות מ-30-35% לרעת יוצאי אתיופיה.

השכר הממוצע למתכנתים גברים מכלל האוכלוסייה הוא 24,209 שקלים לחודש, בעוד שהשכר הממוצע למתכנת בן העדה אתיופית הוא 13,708 שקלים בלבד – פער של 77%! השכר הממוצע במחקר מדעי ופיתוח לנשים מכלל האוכלוסייה הוא 12,450 שקלים לחודש, בעוד שהשכר הממוצע לנשים מהעדה האתיופית באותו תחום הוא רק 7,198 שקלים.

"בתור אישה שעובדת בתחום ההייטק, ובפרט בתור אישה אתיופית בתחום, אני מאוד מתחברת לממצאי המחקר", אומרת ל"ידיעות אחרונות" עדן איסו מחדרה, בוגרת מדעי המחשב בטכניון, שעובדת בחברת הייטק, "קשה לשאוף להיות משהו מסוים כשאת לא רואה במקומות האלה אנשים בצבע שלך, כשאין לך מודל להזדהות איתו".

הנשיא יצחק הרצוג וג'ו ביידן בבית הנשיא בירושלים, 14 ביולי 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)

נשיא מדינה יצחק הרצוג ימריא הלילה לארצות הברית, לביקור בן ארבעה ימים בוושינגטון ובניו יורק.

הלו"ז של הנשיא צפוף ונראה כמו הרשימה הנסתרת שראש הממשלה בנימין נתניהו שומר בפתקים של הטלפון, תחת הכותרת "אלו הדברים שאני הכי אוהב": פגישה עם הנשיא ג'ו ביידן בבית הלבן, עם סגניתו קמלה האריס, עם בכירי הממשל והסנטורים – והדובדבן שעל הקצפת: נאום בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס.

זאת, בנוסף למפגש עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ועם ראש עיריית ניו יורק אריק אדאמס. ויש כמובן את הקהילה היהודית בניו יורק שמתכננת להרצוג אירועי שטיח אדום, ואף מילה על השופינג בעונה הכי יפה בתפוח הגדול.

אמש דיווחה מוריה אסרף-וולברג בחדשות 13 על שיחה קשה שניהל נתניהו עם שגריר ישראל בוושינגטון ואחיו של הנשיא, מייק הרצוג. לפי הדיווח, ראש הממשלה האשים את השגריר במצב המתוח בין ישראל וארצות הברית ואף הטיח בו: "היית צריך לעשות יותר כדי להשיג הזמנה לבית הלבן".

מעבר לעובדה שכל דיווח ותמונה שתצא מביקורו של הנשיא בארה"ב תכאיב לנתניהו יותר מאשר מכשיר ההולטר שהותקן תחת עורו כדי לנטר את מצב ההתייבשות שלו, לכל צד בנסיעה לוושיגנטון יש מטרה:

האמריקאים רוצים להוכיח שהם אוהבים את ישראל ומסורים לה כתמיד – זו רק הממשלה הנוכחית שהם לא סובלים; וישראל רוצה לוודא שהאמריקאים ממשיכים לתמוך בה ולהעביר לה סיוע כרגיל ולא מבצעת "חשיבה מחדש" כפי שמבטיחים העיתונים.

בית קברות פונוביץ' בבני ברק ב-2017 (צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

כל מי שלא מאמין שכשיבוא המשיח המתים יקומו לתחייה ויצעדו כמו בסרט זומבים לעבר בית המקדש בירושלים, חייב להסכים שבמדינה צפופה כמו ישראל אי אפשר להמשיך ולקבור את המתים ב"קבורת שדה" בזבזנית. אחרת, הדורות הבאים יחיו כאן בתוך בית קברות אחד גדול.

כל זה לא מעניין את שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף. הוא פועל עכשיו להפסיק בפועל את שיטת הקבורה בקומות, שפותחה כדי להתמודד עם בעיית הנדל"ן האקוטית, ולחזור ולאפשר קבורה באדמה לכל מי שמעוניין בכך. גולדקנופף פועל לביטול תוכנית המתאר הארצית לבתי עלמין (תמ"א 19) שנועדה לשחרר שטחים רבים למגורים, באמצעות קבורה צפופה יותר.

קבורה בקומות נחשבת כשרה מבחינת היהדות (בניגוד ליוזמות אחרות, נועזות יותר ויעילות יותר, שעדיין לא זכו לאישור הרבנות הראשית). אבל למרות שהיא כשרה, היא עדיין מעוררת התנגדות גדולה בקרב הציבור החרדי, וגולדקנופף בממשלה כדי לטפל בזה.

במסגרת הצעת מחליטים שתוגש לממשלה, מציע גולדקנופף קבורה באדמה לכל דורש. לשם יישום ההחלטה, הורה השר לרשות מקרקעי ישראל למפות ולאתר אלפי דונמים פנויים להרחבת ולהקמת בתי קברות.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה ב-2020 נכללו תחזיות למחסור של 1.5 מיליון חלקות קבר במחוזות תל אביב והמרכז בעשורים הקרובים. את גולדקנופף זה כנראה פחות מטריד.

ג'יין בירקין ב-1969 (צילום: United Archives GmbH / Alamy)

בכל תחנת רדיו שמכבדת את עצמה בעולם צחקקו אתמול במבוכה לפחות פעם אחת על רקע הדואט הבלתי נשכח של ג'יין בירקין וסרג' גינסבורג "אוהב אותך… גם אני לא", שמגיע בשיאו למפגן של גניחות תשוקה.

ג'יין בירקין מתה אתמול בגיל 76, והגם שהיא מזוהה יותר מכל עם הדואט המפורסם ועם תיק העור היוקרתי של הרמס שקרוי על שמה – היא הייתה הרבה יותר מאלה.

למרות שהייתה בכלל בריטית במקור, בירקין הגדירה לעולם מהו שיק צרפתי והייתה אחת הסמלים הבולטים של שחרור האישה בסיקסטיז.

הרבה לפני שצירוף המילים "העצמה נשית" נכנס למילון, בירקין הפגינה עוצמה נשית מהי ב-Blow Up של אנטוניוני. יחד עם גינסבורג, לו הייתה נשואה במשך עשור, היא הוציאה שמונה אלבומים.

כולם מכירים את דואט הגניחות, אבל צריכים להכיר את "הבלדה למלודי נלסון" – אחד מאלבומי המופת הגדולים בתולדות המוזיקה (ברשימת עשרים האלבומים הגדולים שלי בכל הזמנים, ואני לא יודע מילה צרפתית).

בירקין שיחקה ביותר משבעים סרטים, חלקם נחשבים יצירות מופת של הקולנוע הצרפתי. והיא גם אמא של שרלוט גינסבורג הנפלאה ושל השחקנית לו דואיון. וכמובן: מושא פנטזיה של גברים ונשים בכל העולם.

ממש במקרה הוציא השבוע גידי גוב שלושה שירים נשכחים, שהקליט כבר לפני עשרים שנה, והחליט לגנוז. אחד השירים הוא עיבוד לשיר "חשבנו" של עלי מוהר, שפורסם ב-1998 במדור הספורט (!) של המקומון "העיר".

"חשבנו שנהיה צעירים לנצח והנה זקנו / חשבנו שביבי ייפול מזמן והנה עוד כאן הוא" – פותח מוהר את הפואמה שחיבר לפני 25 שנה, וממשיך: "חשבנו שעד גיל 30 ניגע בתהילה אבל לא נגענו / חשבנו שנצא פעם עם ג'יין בירקין, אבל איפה – לא יצאנו".

את הפנטזיה הזו אפשר לגנוז. ג'יין בירקין מתה.

קרלוס אלקרס אחרי שניצח את נובאק ג'וקוביץ' בגמר הגברים בווימבלדון, 16 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

ברכות לקרלוס אלקרס, המלך החדש של הטניס העולמי, שניצח אתמול בגמר וימבלדון כמו גדול את נובאק ג'וקוביץ', השליט הבלעדי של הטורניר הבריטי בשנים האחרונות ושיאן הגראנד סלמים עם 23 זכיות.

אלקרס – אלוף ארה"ב – רק בן 20, ונראה שהוא עומד להיות הטניסאי הדומיננטי בעולם בעידן שאחרי ג'וקוביץ'-נדאל-פדרר. הוא ניצח את ג'וקוביץ' אחרי כמעט חמש שעות של טניס אדיר (שבשיאו ג'וקוביץ' שבר מחבט מרוב תיסכול). וזו הייתה ההופעה הראשונה של אלקרס בגמר וימבלדון, כשג'וקוביץ' היה שם תשע פעמים.

ברכות לנבחרת העתודה בכדורסל של ישראל, שהגיעה אתמול הכי קרוב שאפשר לזכייה באליפות אירופה. הנבחרת הייתה קרובה מרחק קליעת עונשין אחת מזכייה, והצליחה לגרור את צרפת להארכה, שבסיומה היא הפסידה 89:79 ותסתפק בתואר המכובד "סגנית אלופת אירופה".

וברכות לאצן הישראלי בלסינג אפריפה שזכה אתמול במדליית זהב בריצת 200 מטרים באליפות אירופה עד גיל 23 ונמצא בעמדת זינוק מעולה לקראת האולימפיאדה הקרובה בפריז.