בסרטים של קוונטין טרנטינו יש כמעט תמיד סצנה שבה כל גיבורי הסרט מכוונים זה אל זה אקדחים ומאיימים לירות. בסרט הישראלי המהביל שאנחנו (וטרנטינו!) תקועים בתוכו כבר יותר מחצי שנה, כל הגיבורים מכוונים זה לזה מחאות וחסימות צירים.

מתנגדי ההפיכה המשטרית מתכוונים לשבש היום את החיים בישראל בפעם המי-יודע-כמה, ולחסום צירי תנועה מרכזיים. מולם מתכוונים להתייצב תומכי ההפיכה המשטרית, שהודיעו כי בכוונתם לחסום היום את שערי הכניסה והיציאה מקיבוצים שעדיין נתפסים בעיניהם כגורם משמעותי במחאה. בקיבוצים המאוימים מבטיחים לחסום את החוסמים חסימה נגדית, בעזרת כלים חקלאיים כבדים כך שהחוסמים לא יוכלו לשחרר את חסימתם ויתקעו שם.

פעילי "אחים לנשק" קשורים אחד לשני בקריה במסגרת יום השיבוש במחאה על המהפכה המשפטית, 18 ביולי 2023 (צילום: מחאת קפלן)

אין מנוס מלקבוע: מדינת ישראל היא מדינה בהפרעה. וזה רק הולך ומחמיר ככל שהטמפרטורות עולות.

ההפגנה המרכזית של מתנגדי ההפיכה המשטרית צפויה להיערך היום מול בית ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. אירוע שיבוש נרחב נוסף צפוי להתקיים בשעה 16:30 בחמש תחנות רכבת מרכזיות ברחבי הארץ. "נגיע בהמונינו למחאה חוקית, דמוקרטית, עיקשת ואפקטיבית ברציפי רכבת ישראל", הודיעו מארגני המחאה.

שרת התחבורה מירי רגב ניצלה את ההזדמנות שהמפגינים מתכוונים למחות ב"טריטוריה שלה" והזדרזה לפרסם מכתב ששלחה אתמול ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ובו התריעה על מה שהיא כינתה "הכוונה של פורעי חוק המתכננים בבריונות להשבית את תנועת הרכבות בישראל בניגוד לחוק" – מכתב שאחרי שליחתו הוסיפה השרה ותהתה באנדרסטייטמנט הבריטי המעודן האופייני לה:

המפגינים שינסו היום להתגבר על המכשולים שתציב המשטרה ולחסום את תחנת רכבת השלום בתל אביב, יוכלו לצאת מהתחנה ולהמשיך להפגין ב"כיכר הדמוקרטיה". ראש עיריית תל אביב רון חולדאי חנך אתמול שלט חדש שהציבה העירייה בצומת הרחובות בגין-קפלן הסמוך לרכבת השלום, שקובע כי זה יהיה שם הכיכר מעתה והלאה.

"מדי שבוע בצומת קפלן-בגין, אזרחיות ואזרחים רבים מתאחדים סביב ערכי החירות והשוויון ונאבקים עליהם", נמסר מטעם עיריית תל אביב, "לתופעה הזאת יש שם, ואת השם הזה אנחנו חייבים להנציח ולהזכיר למעננו ולמען הדורות הבאים".

חבל שלא קראו לה "כיכר הד-מו-קרט-יה". אם כבר אז כבר.

Mideast Israel Palestinians US (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

אחרי חודשים של נתק, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שוחח אתמול בטלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולשכת ראש הממשלה הזדרזה להוציא הודעה לעיתונות בתום השיחה שבה הוכרז:

כלי התקשורת בארץ ובעולם פרסמו מייד כי ביידן סוף-סוף הזמין את נתניהו, יותר מחצי שנה מאז הושבע לראשות הממשלה – תקופה חסרת תקדים ביחסי ישראל-ארה"ב שבה הבית הלבן החרים, הלכה למעשה, את ראש ממשלת ישראל.

אלא שעם נתניהו, כרגיל, מתברר שהאמת איננה תמיד נר לרגליו ולא ברור כלל שהמילה "הזמנה" אכן מתאימה לתיאור השיחה בין הנשיא האמריקאי וראש הממשלה.

בהודעה הרשמית של הבית הלבן, כלל לא מוזכרת הזמנה כזו או אחרת. במסיבת העיתונאים של כתבי הבית הלבן, בנוכחות דובר המל"ל האמריקאי ג'ון קירבי, שאל אחד העיתונאים במפורש – האם ביידן הזמין את נתניהו לבית הלבן? ועל כך קירבי השיב:

במילים אחרות: הזמנה רשמית לבית הלבן לא יצאה, וביידן כנראה אמר לנתניהו משהו כמו 'בוא ניפגש מתישהו בחודשים הקרובים' (ובשפה אמריקאית: let's do lunch).

בהתחשב בביקורת שביידן סופג כעת בארה"ב על האופן שבו הוא מתייחס לנתניהו, ייתכן בהחלט שגם בבית הלבן הרגישו שצריך לצנן את הלהבות ולכן ה"הזמנה" נועדה בעיקר כדי להבהיר שלא מדובר בחרם לנצח.

במונחים דיפלומטיים, זה אמנם צעד אחד קדימה עבור נתניהו – אבל הדרך ארוכה עד שיפרשו לכבודו את השטיח האדום בשדרות פנסילבניה 1600 בוושינגטון הבירה.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בצעד חריג, פרסם אתמול שופט בית המשפט העליון נעם סולברג הודעה שנקראה כהבעת הסתייגות מהצעת החוק לביטול עילת הסבירות שהקואליציה מקדמת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא.

שמו של סולברג נכרך בהצעת החוק מתחילתה, כשבקואליציה טוענים שוב ושוב כי היא מבוססת על "מתווה סולברג" – בשל מאמר שכתב השופט לפני כשלוש שנים וחצי בכתב העת "השילוח", בו הסביר מדוע יש לצמצם את השימוש בעילת הסבירות בביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה.

כל מי שקרא את מאמרו של סולברג ואת הצעת החוק שהניח ח"כ שמחה רוטמן לא יכול היה שלא לשים לב כי אין בין השניים שום חפיפה, ולכן, ההבהרה של סולברג אתמול הייתה מתבקשת, כמעט צפויה.

אולם דקות ספורות אחרי שהפגין לכאורה אומץ לב ציבורי, הופיע במקום זאת מה שהפרשן המשפטי של זמן ישראל יובל יועז מכנה הבוקר "פחדנות שיפוטית": השופט הוציא הודעה נוספת, שבה הבהיר כי ההודעה הראשונה לא התייחסה כלל לעמדתו בנוגע לחוק המוצע כעת.

בקואליציה חגגו על ההתקפלות כמוצאי שלל רב. "השופט סולברג לא סתר את מהות החוק – צמצום עילת הסבירות בנוגע לנבחרי ציבור", נכתב בהודעה מטעם הליכוד. "הפער הקיים הוא טכני ונוגע אך ורק בדרך תיקונה, אם בפסיקה או בחקיקה. הקואליציה תקדם את תיקון עילת הסבירות בדרך של חקיקה, לפי מתווה סולברג".

לא ברור מה הייתה כוונתו של סולברג. אולי יגיע יום שבו יכתוב מאמר או פסק דין שבו יחווה את דעתו על הצעת החוק הדרקונית של רוטמן. אבל לנצח מעתה ייכרך החוק הזה בשמו, ברשות ובסמכות.

שר התקשורת שלמה קרעי מציג את הרפורמה שלו לחוק השידורים, 17 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הרצון של הממשלה הנוכחית לעקור מהיסוד כל סממן דמוקרטי של מדינת ישראל לא ייגמר במערכת המשפט. אתמול הציג שר התקשורת שלמה קרעי את מה שהוא מכנה רפורמה בחוק השידורים – ואנחנו נמשיך לכנות את זה הפיכה משטרית.

דפנה ליאל, הכתבת הפוליטית של חדשות 12, תיארה את היוזמה של קרעי כרפורמה שתסייע בעיקר לערוץ 14 – ערוץ הבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין הצעדים שקרעי מתכנן:

• ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, והחלפתם בגוף אשר יפקח על ערוצי התקשורת ויהיה בשליטת הממשלה. הגוף הזה גם יהיה אחראי על מדידת הרייטינג;
• איסור על שידורי פרסומות ברדיו הציבורי – פגיעה כלכלית מהותית בתאגיד השידור "כאן";
• הטבות כלכליות מרחיקות לכת לערוץ 14, הכוללות פטור מתשלום לעידן פלוס, פטור משידורים מירושלים, וכן היתר לגבות תשלום על שידורי הערוץ בפלטפורמות הסטרימינג (הוט, יס, סלקום ופרטנר) – מה שנאסר על ערוצים 12 ו-13 במקביל.
• וכן הסרת הערוצים 12 ו-13 משלטי הטלוויזיה הנמכרים כיום בשוק.

בניגוד למהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, ספק אם המהפכה של קרעי תצליח להוציא מאות אלפים לרחובות. אף טייס לא יבטל את התייצבותו למילואים בגלל זה, כוח קפלן לא יחסום את נתיבי איילון.

אבל אין דמוקרטיה בלי תקשורת חופשית. אין דמוקרטיה אחת שהממשלה שלה שולטת בערוצי הטלוויזיה כפי שמציע קרעי. ואין דמוקרטיה שיכולה לשרוד בלי עיתונות עצמאית שאינה תלויה בשלטון.

והרי ברור לכל שההפיכה המשטרית לא תיעצר שם. אחרי המשפט והתקשורת, יגיע גם התור של המשק החופשי והאקדמיה. מסלול אורבן בהונגריה מלא-מלא.

דגלי ישראל ומרוקו מוצבים במשרד החוץ המרוקאי ברבט, 11 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)

ישראל הכירה אתמול בריבונות מרוקו על סהרה המערבית, אזור שנכבש על ידי מרוקו לפני כמעט 50 שנה ומאז שנוי במחלוקת. מדובר באזור נרחב שיש בו מאגרי פוספט יקרי ערך. מרוקו השתלטה עליו ב-1975 וסיפחה אותו ב-1979 ומאז נאבקת בתנועת הפוליסריו שדורשת עצמאות לכ-600 אלף תושבי האזור.

הסכם השלום בין ישראל למרוקו שנחתם ב-2020 כחלק מ"הסכמי אברהם" הושג – בין היתר – בזכות תיווך דיפלומטי ישראלי שהוביל לכך שנשיא ארה"ב אז דונלד טראמפ, הצהיר על הכרה אמריקאית בריבונות מרוקו על סהרה המערבית.

המכתב ששלח אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו למלך מרוקו אמור להוביל לשדרוג הנציגות המרוקאית בישראל לרמת שגרירות ולהוביל בהמשך להזמנתו של נתניהו לביקור רשמי במרוקו – חגיגה תקשורתית מלכותית, שתרגש רבים בישראל ותשרת היטב את האינטרסים של ראש הממשלה אל מול המחלוקת הפנימית שהולכת ומחריפה.

מכת חום בישראל, יולי 2023. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

החדשות הטובות: הטמפרטורות צפוית לרדת קלות ביומיים הקרובים. החדשות הרעות: זו ירידה לצורך עלייה. גל החום הקיצוני שפוקד את ישראל בימים אלה צפוי להמשיך להלום בנו עד סוף החודש לפחות.

למרות שנדמה לנו שהחום אצלנו הוא בלתי נסבל, באמת שזה כלום לעומת מה שמתרחש בשאר העולם.

בארצות הברית, כמאה מיליון תושבים – כמעט שליש מאזרחיה – נמצאים תחת אזהרת גל חום קיצוני, עם טמפרטורות באזור ה-40 בחלקים נרחבים במרכז ומערב אמריקה הצפונית. באירופה, השיאים נשברים יום אחרי יום, כשבאיטליה נרשמו מעל 48 מעלות חום (!) השבוע.

באירופה בפרט, כמעט שאין מזגנים מותקנים, ותושבים רבים עוזבים את מרכזי הערים ונסים אל ההרים – מילולית – בחיפוש אחר דודה נחמדה שתארח אותם בבקתת השלג. עסקים נסגרים, עובדים לא מגיעים למשרד – וכל זה מיתרגם לפגיעה כלכלית קשה ברחבי העולם.

מי שחשב שאת משבר האקלים אנחנו משאירים לדור העתיד מתעורר כעת למציאות: המשבר כבר הפך לאסון. כאן ועכשיו.

"צוות שליין" – התמונה שהעלה ליאור שליין, 18 ביולי 2023 (צילום: חשבון האינסטגרם של ליאור שליין)

הסאטיריקן ליאור שליין חשף הבוקר בחשבון האינסטגרם שלו כי הוא עומד לחזור לטלוויזיה, שלוש שנים אחרי שתוכניתו "גב האומה" ירדה מהמסך.

תחת תמונה של מה שנראה כלוגו של התוכנית החדשה, "צוות שליין", הוא כותב: "מתי אני חוזר לטלוויזיה? עכשיו. נראה לי זמן מתאים". הוא לא מסר פרטים נוספים.

תוכניתו של שליין ירדה מערוץ 13 בקיץ 2020 לפני סיום החוזה עמו, ושליין וחברת ההפקות שלו תבעו את הערוץ על סך 45 מיליון שקל בגין הפרת חוזה. התביעה הסתיימה בפשרה: "רשת" שילמה לשליין 9 מיליון שקל, ובתמורה שליין התחייב לא לשדר בטלוויזיה במשך שנתיים.

בשנה שעברה פורסם כי שליין במגעים עם "רשת" על חזרתה של התוכנית.