כשהייתי נער, וזה היה כבר די מזמן, הייתה בדיחה פופולרית על השחקנית ברוק שילדס שהגיעה לבקר בישראל, ועל איזה ניג'ס ישראלי – נקרא לו בני – שנדבק לפמליה שלה, כרכר סביבה, התחנף אליה ועשה הכול כדי למצוא חן בעיניה.

לקראת סוף הביקור – ממשיכה הבדיחה – פנתה ברוק שילדס למעריץ הישראלי ושאלה אותו איך היא תוכל לגמול לו על הטיפול המסור שקיבלה, ובני – שרק חיכה לבקשה – אמר שהכי יפה יהיה אם כשהיא תעמוד על כבש המטוס, בדרכה חזרה הביתה, תנפנף לעברו לשלום ותקרא "בני, אני אוהבת אותך".

ברוק שילדס, ממשיכה הבדיחה, נענתה לבקשה, אבל כשהיא נפנפה לבני לשלום – הוא, שצפה בה יחד עם חבריו – נפנף בידו בפחחחח הביטול וקרא לעברה "לכי-לכי, מי צריך אותך בכלל".

פועלים תולים כרזת בחירות של הליכוד, המראה את בנימין נתניהו ודונלד טראמפ, בירושלים, ב-4 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נזכרתי בבדיחה הישנה ההיא, כי היא הזכירה לי את הוויכוח שמנהלים עכשיו מעריציו ותומכיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הביקורת שנמתחת על ישראל בארה"ב.

הרי ממש לא מזמן הם נהגו להציג את קשריו המעולים של נתניהו בוושינגטון ואת בקיאותו בנבכי הפוליטיקה האמריקאית כ"ליגה אחרת", שמגמדת את כל מתחריו, שלא מגיעים לקרסוליו.

ועכשיו, כשבוושינגטון מייבשים את נתניהו, שלא לומר משפילים אותו, כל מיני זבי חוטם משולי ערוץ 14 שולחים את אמריקה לחפש את החברים שלה, משל היו בני והחברים שלו מול ברוק שילדס שעזבה אותם.

שר בליכוד, המצוטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות" מתוך "שיחה סגורה" שהוא ניהל כביכול, הסביר מה מרגישים בממשלה בנוגע לסוגיה הנפיצה: "הממשל האמריקאי מתנהג כלפי נתניהו בצורה לא הוגנת ומשפילה. לא מכבודו של נתניהו להתחנן לפגישה. זה בהחלט אירוע קשיח ובעייתי".

שרים אחרים בממשלה המצוטטים הבוקר ב"ידיעות" בלי אזכור שמם, אומרים שיחסו של ממשל ביידן כלפי נתניהו חמור אפילו יותר מיחסו של ממשל אובמה. אחדים מהם טוענים כי הנשיא יצחק הרצוג חייב לבטל את נסיעתו המתוכננת לוושינגטון בשבוע הבא (בסביבתו של הרצוג אומרים כי הביקור מתואם עם נתניהו).

הכתב המדיני הוותיק שמעון שיפר מסכם הבוקר:

התחזית: זה לא יקרה.

ח"כ יצחק קרויזר מצביע בבחירות לוועדה לבחירת שופטים, 12 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

היום יימשכו הדיונים בוועדת החוקה לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות.

אתמול פורסם נוסח מעודכן של הצעת החוק, שכולל שני שינויים בהשוואה לנוסח שאושר בקריאה ראשונה בכנסת. אחד מהם – שנועד למנוע ביקורת שיפוטית מתוקף עילת הסבירות על "הימנעות ממשלה מקבלת החלטה" – נועד לאפשר לקואליציה לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במשך זמן רב.

הקואליציה הסכימה "לרכך" את הצעת החוק ולהסיר סעיף שהופיע בנוסח המקורי של ההצעה, ושהעניק חסינות מביקורת שיפוטית על אי סבירות גם לראשי ערים. ההנחה היא שזו הייתה "עז" שהוכנסה להצעת החוק כדי שאפשר יהיה להוציא אותה ולהציג מראית עין של "הלכנו לקראתכם, אז למה אתם ממשיכים לכעוס כל כך?"

אתמול נבחר ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית לנציג השני של הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, שאותה ראש הממשלה ושר המשפטים ממילא לא מתכוונים לכנס. קרויזר – שנבחר בהצבעה חשאית בתמיכת 86 ח"כים – יצטרף לח"כ קארין אלהרר מהאופוזיציה שנבחרה בחודש שעבר.

בראיון לכאן ב אתמול, חשף קרויזר את השקפת עולמו השיפוטית, ואמר כי "אדם שלא מחובר לתפישת העולם היהודית והציונית" לא אמור לכהן כשופט בישראל כי "אין שום סיבה בעולם לתת למישהו שלא מחובר לעולם הציוני ואולי אפילו פועל נגד תפיסת עולם של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כמדינת הבית של העם היהודי".

הוא גם הסביר כי אזרחי ישראל מצפים שהרכב השופטים ישקף את הרכב האוכלוסייה הישראלית ולכן הוא מתכוון לפעול, כחבר הוועדה, לבחירת "שופטים יוצאי העדה האתיופית, שופטים חרדים ושופטים מזרחים".

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: ליאור מזרחי/פלאש90)

מי שרוצה להבין איך ייראה העתיד המשפטי של מדינת ישראל אם ההפיכה המשטרית תושלם, מוזמן לעקוב אחרי התגובות לפסק הדין של בית המשפט העליון, שהכריע אתמול בהרכב של שבעה שופטים, וברוב של שישה מול אחד (נעם סולברג) על אי חוקיותו של ההסדר המאפשר לשלול מעובדים זרים את ההפרשות הסוציאליות שנצברו לזכותם – אם לא עזבו את הארץ במועד שנקבע להם.

שופטי הרוב בבג"ץ קבעו כי ההסדר האמור פוגע באופן שאינו מידתי בזכות הקניין של העובדים הזרים והורו לכנסת לגבש בתוך שישה חודשים הסדר חלופי והוגן יותר.

מאחד העותרים – אזרח סין שעבד בענף הבנייה בישראל כחוק במשך 12 שנים – חולטו כמעט 100 אלף שקלים שנצברו לזכותו, רק בגלל שלא עזב את הארץ במועד שנקבע לו, כי הוא היה בשיקום רפואי בעקבות תאונת עבודה קשה.

לכאורה זהו עניין שדוקר את העין, נכון? ובכן, לא אם תשאלו את שר המשפטים יריב לוין. הוא זעם אתמול על פסיקת בגץ ואמר:

צה"ל משבש ניסיון פגיעה בגדר המערכת בגבול עם לבנון, 12 ביולי 2023 (צילום: דובר צה"ל)

בלבנון עוקבים בהנאה בלתי מוסתרת אחרי הדרמה שמתחוללת בישראל, מזהים חולשה ופועלים לנצל אותה. אתמול נשא מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה נאום לציון 17 שנים למלחמת לבנון השנייה ואמר, בין היתר:

פעילי חיזבאללה ניסו אתמול לחבל בגדר, אך מטען של צה"ל שהופעל נגדם הבריח אותם מהמקום.

בצה"ל עוקבים אחרי ההתפתחויות, וההערכה כרגע היא שנסראללה "ילך על הקצה" וימתח את הגבולות, אולי אפילו יסתכן בכמה ימי קרב, אבל לא יחתור למלחמה כוללת.

מצד שני, לכולם ברור שלהסלמה ביטחונית יש תמיד דינמיקה משל עצמה ואינה תמיד בשליטה של הצדדים המעורבים. אם יתפרץ אירוע ביטחוני בגבול הצפון, לא בטוח שהוא יסתיים באופן שבו מי מהצדדים תכנן מלכתחילה.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס בישיבת סיעה במשכן הכנסת, 5 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא פחות מארבעה גברים נרצחו אתמול בארבע תקריות ירי שונות בחברה הערבית. הנרצחים: בן 30 מכפר קרע, בן 30 משפרעם, בן 54 מעררה ובן 22 מנצרת. מתחילת השנה נרצחו 121 אזרחים בחברה הערבית. בכל השנה שעברה נרצחו 111.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס אמר הלילה, בעקבות מקרי הרצח האחרונים, כי לצד הקורבנות הרבים שנרצחו יש גם "מאות רבות של פצועים, אלפי משפחות הרוסות – וחברה שלמה שהופקרה לארגוני פשע".

לעבאס ברור על מי מוטלת האחריות להידרדרות. "תודה רבה ממשלת ישראל, כל הכבוד נתניהו, המינוי המוצלח של השר לביטחון לאומי החזיר סדר והביא משילות וביטחון עצמי לארגוני הפשע".

הסופר מילן קונדרה ב-1968 (צילום: CTK Photo/Pavel Vacha via Alamy)

הסופר הצ'כי מילן קונדרה הלך אתמול לעולמו בפריז, בגיל 94. קונדרה, אחד הסופרים האהובים במאה ה-20, התפרסם בזכות ספריו "הבדיחה", "ספר הצחוק והשכחה", "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום", "אלמוות", ואחרים.

ספריו עסקו, בין היתר, בטראומה של צ'כוסלובקיה מולדתו, עם פלישת ברית המועצות ב-1968. קונדרה עצמו, שנולד בצ'כוסלובקיה ב-1929, סבל מרדיפה פוליטית, ספריו נאסרו לפרסום במדינה והוא פוטר מעבודתו כפרופסור במכון ללימודי קולנוע. ב-1975 עזב את פראג והיגר לצרפת, שם חי עד יום מותו.

"קשה להגזים עד כמה קונדרה היה מרכזי, בשנות השמונים, לתרבות הספרותית בארצות הברית ובעולם בכלל", הספיד אותו הבוקר ה"ניו יורק טיימס". "הוא היה הסופר הצ'כי המפורסם ביותר מאז קפקא, והרומנים שלו חשפו חברה משכילה ומתוחכמת במזרח אירופה, הנאנקת מפחד תחת דיכוי המשטר הסובייטי".

כולם מועמדים לאמי: קיירן קלקין, ג'רמי סטרונג, בריאן קוקס, אלן רוק ושרה סנוק – שחקני הסדרה "יורשים", מרץ 2023 (צילום: Charles Sykes/Invision/AP)

אם אתם חולמים להיות שחקני דרמה בסדרה טלוויזיונית ויום אחד לזכות באמי, תעשו הכל כדי להתקבל לסדרה של HBO. גם בתפקיד משנה. סטטיסטית, זהו הסיכוי הגבוה ביותר בתעשייה לזכות בפרס הנכסף.

המועמדויות לפרסי האמי לשנת 2023 התפרסמו אתמול, והערוץ שוב הוכיח שידו על העליונה בסדרות איכות, ולא משנה שהיריבה "נטפליקס" משחררת בכל שנה פי כמה וכמה יותר סדרות מקור.

שלא במפתיע, "יורשים" מובילה עם 27 מועמדויות – כל השחקנים הראשיים שלה מועמדים לפרס, ובאופן חסר תקדים שלושת הגברים הראשיים מתמודדים אחד מול השני בקטגוריית השחקן הטוב בסדרת דרמה. ארבעה נוספים מועמדים בקטגוריית שחקן המשנה בסדרת דרמה – גם כן הישג חסר תקדים.

שתי המתמודדות העיקריות מול "יורשים" הן סדרות שגם כן הפכו לסנסציה השנה – "האחרונים ביננו" עם 24 מועמדויות ו"הלוטוס הלבן" עם 23 מועמדויות. שתיהן, כמובן, גם כן סדרות של HBO.

טקס פרסי האמי אמור להתקיים בלוס אנג'לס ב-18 בספטמבר, אולם כרגע לא ברור האם יידחה בשל שביתת התסריטאים שמשבשת את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בהוליווד.