אלן בלום פרסם את ספרו "דלדולה של הרוח באמריקה" (The closing of the American Mind) ב-1987. הספר זכה להצלחה עצומה ולחלוטין בלתי צפויה, שהפכה את מחברו היהודי לעשיר ולמפורסם, ואת כותרת הספר למונח המככב מעת לעת בכותרות עיתונים (וניוזלטרים).
ספרו של בלום היה כתב אישום חריף ובוטה – ולא פעם גם מקומם, בעיקר בהתייחסותו השמרנית והלעגנית למוזיקה פופולרית – נגד מערכת ההשכלה הגבוהה בארצות הברית, שאיבדה את המצפן המוסרי והאינטלקטואלי שלה ונעה אל קריסה בלתי נמנעת לתהום הבורות והדעות הקדומות.
נשיאת הרוואד קלודין גיי מופיעה בפני ועידת החינוך בבית הנבחרים בנושא אנטישמיות בקמפוסים, וושינגטון, 5 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
ספק רב אם פרופ' בלום היהודי וחברו הטוב, חתן פרס נובל היהודי סול בלו, שכתב את ההקדמה ל"דלדולה של הרוח באמריקה", העלו בדעתם שדור אחד אחריהם שלוש נשיאות של שלוש מהאוניברסיטאות החשובות ביותר באמריקה – הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה – יתפתלו, יגמגמו, ויתקשו לענות על השאלה הפשוטה: "האם קריאה לרצח העם היהודי מפרה את הקוד האתי של מוסדות הלימוד שלכן?"
קשה להאמין, אבל זה בדיוק מה שקרה הלילה (שעון ישראל) במהלך שימוע בקונגרס בנושא האנטישמיות הגואה בקמפוסים של אמריקה.
חברים בוועדת החינוך של בית הנבחרים האמריקאי תקפו את נשיאת הרווארד קלודין גיי, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מגיל ונשיאת MIT אלי קורנבלות – על הקריטריונים שלהן להעסקת חברי סגל ופיתוח תוכניות לימודים, שצמצמו את הגיוון והמחשבה האינטלקטואלית במוסדות הלימוד הללו והובילו לכך שקריאות אנטישמיות ברחבי הקמפוס הפכו לגיטימיות.
בשיאו של הדיון – שאין ספק שיהיה אבן דרך בכל דיון עתידי על מצב ההשכלה הגבוהה באמריקה, פוליטיקת הזהויות, וחלוקת העולם בצורה פשטנית, שלא לומר ילדותית, לשולטים ונשלטים, קולוניאליסטים וילידים וכן הלאה – חברת בית הנבחרים, הרפובליקאית אליס סטפניק, בעצמה בוגרת הרווארד, קראה לנשיאת הרווארד להתפטר מתפקידה.
Congress Education Colleges Antisemitism (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
זאת, אחרי שגיי הדגישה את המחויבות של הרווארד לחופש הביטוי גם על רקע קריאות "מהנהר ועד לים פלסטין תהיה חופשית" בהפגנות של פרו-פלסטינים, והקריאה "לעשות גלובליזציה לאינתיפאדה" (או בתרגום לעברית פשוטה: מהים ועד לנהר פלסטין תהיה חופשיה מיהודים, ותומכי המאבק הפלסטיני צריכים להרחיב את ההתקוממות אל כל יהודי העולם).
ספוטניק שאלה את גיי, מגיל וקורנבלות בזו אחר זו האם מבחינתן הקריאה להשמדת יהודים מפרה את תקנון ההתנהגות במוסדות להשכלה גבוהה שהן מובילות, או מפרה כללים הנוגעים לבריונות ולהטרדה בתחומי הקמפוס.
שלוש הנשיאות – קשה להאמין – התקשו לענות על השאלה הפשוטה הזו, ונדרשו לאקרובטיקה מילולית מגוחכת, רק כדי לא לענות בצורה פשוטה על שאלה פשוטה.
שלוש הנשיאות – קשה להאמין – התקשו לענות על השאלה הפשוטה הזו, ונדרשו לאקרובטיקה מילולית מגוחכת
"לא שמעתי קריאות להשמדת יהודים בקמפוס", אמרה קורנבלות.
"אבל שמעת קריאות לאינתיפאדה", הקשתה סטפניק (צריך להסביר שכוונתה הייתה לא לתמיכה של סטודנטים באינתיפאדה – כלומר "התקוממות" – פלסטינית, שאותה ניתן להצדיק כקריאה פוליטית לגיטימית להתקוממות נגד הכיבוש, אלא קריאות להרחיב את ההתקוממות הפלסטינית לאינתיפאדה נגד היהודים באמריקה).
נשיאת MIT סאלי קורנבלות מופיעה בפני ועדת החינוך בבית הנבחרים בנושא אנטישמיות בקמפוסים, וושינגטון, 5 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
"שמעתי קריאות שיכולות להתפרש כאנטישמיות, תלוי בהקשר, כאשר קוראים להשמדת העם היהודי", גמגמה קורנבלות.
"אז קריאות כאלה לא מפירות את תקנון ההתנהגות ב-MIT?" המשיכה סטפניק ללחוץ.
"קריאות כאלה ייבדקו בחשד להטרדה", ענתה קורנבלות.
סטפניק הפנתה את אותה שאלה על קריאות להשמדת העם היהודי למגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, שענתה עליה: "אם הקריאה תוביל למעשים, אפשר להתייחס אליה כאל הטרדה, כן".
אבל סטפניק לא הרפתה: "אני מתייחסת ספציפית לקריאות להשמדת יהודים. האם זה נחשב הטרדה או בריונות?"
"זה תלוי הקשר", אמרה מגיל.
"זה תלוי הקשר?" נדהמה סטפניק, "זו העדות שלך היום בפני הקונגרס? קריאה להשמדת יהודים היא תלוית הקשר? היא לא נחשבת אוטומטית להטרדה או לבריונות? הרי זו השאלה שהכי קל להשיב עליה מיד 'כן', גברת מגיל".
נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מגיל מופיעה בפני ועדת החינוך בבית הנבחרים בנושא אנטישמיות בקמפוסים, וושינגטון, 5 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
"אם הדיבור יעבור לשלב המעשים, זו עלולה להיחשב הטרדה", אמרה מגיל.
"מעשים – כלומר: הוצאה לפועל של השמדת היהודים? הקריאה היא לא הטרדה?" סטפניק ממש התקשתה לא לצאת מגדרה בשלב הזה. מגיל, שהבינה כי היא נופלת פה לבור עמוק, נסוגה מעט – ועם חיוך קטן ואירוני על פניה אמרה: "זה יכול להיחשב הטרדה, כן".
ד"ר קלודין גיי מהרווארד, שהיה לה מספיק זמן להבין לאן נושבת הרוח, לא הבינה לאן נושבת הרוח, והמשיכה להתעקש שקריאות להשמדת יהודים צריכות להיות "תלויות הקשר".
וסטפניק סיכמה את הדיון: "זו הסיבה ששלושתכן צריכות להתפטר מייד. אלה לא תשובות קבילות".