אמיר בן-דוד
 
סדר יום חדש

יום חמישי, 28 דצמבר 2023

 
 
כאילו שום דבר לא נשבר

(הערת מערכת: את הניוזלטר היום הכינה בירנית גורן. אמיר בן-דוד ישוב בשבוע הבא)

התוכנית האחרונה של "ארץ נהדרת" שלשום נפתחה בקטע מטלטל שבו נראה אודי כגן כחייל שחוזר לביתו אחרי 60 ימים במלחמה, היישר אל תוך ויכוח ישראלי טיפוסי סביב שולחן ארוחת הערב, בעד ונגד, רק ביבי ורק לא ברק. "הכול פה נשאר אותו הדבר", שר כגן, "כאילו שום דבר לא נשבר, נשאר אותו הדבר".

24 שעות אחר כך, באותו ערוץ, חשף עמית סגל את טיוטות פסקי הדין של 15 שופטי בג"ץ בעתירה נגד הסעיף שעבר בכנסת בחודש יולי לצמצום עילת הסבירות בביקורת השיפוטית. שמונה שופטים בעד ביטול הסעיף – פסילת חוק יסוד לראשונה בתולדות ישראל – שבעה שופטים נגד. החלטה דרמטית על חודו של קול.

החלוקה בין שופטי בית המשפט העליון בהחלטה על עילת הסבירות לפי הטיוטה שהודלפה לעמית סגל, 27 בדצמבר 2023 (צילום: חדשות 12)
החלוקה בין שופטי בית המשפט העליון בהחלטה על עילת הסבירות לפי הטיוטה שהודלפה לעמית סגל, 27 בדצמבר 2023 (צילום: חדשות 12)

החשיפה של סגל נתנה את האות למחול שדים כללי, שבלע אל תוכו את העובדה שמתנהלת כאן מלחמה – וכמו במערכון "ארץ נהדרת", הוכיח שהכול פה נשאר אותו הדבר. ביחד ננצח, אולי, אבל לחוד נמשיך לריב.

"הסערה במערכת הפוליטית, המשפטית, התקשורתית והציבורית מאיימת לבלוע כל שריד לדיון רציונלי", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "אך בתוך סופת הרפש הזו, מוטב להפריד בין שלוש זירות של הדיון, שכל אחת מהן בעלת חשיבות עצומה" – ושלוש הזירות שהוא מונה הן עצם ההדלפה, העובדה שפסק הדין ניתן על חודו של קול – ועצם התקדים שבביטול חוק יסוד.

ההדלפה

מטבע הדברים, העניין הראשוני התעורר מעצם ההדלפה מבית המשפט העליון. הסקרנות הטבעית לנסות לנחש מי המדליף או המדליפה הפכה לדרישה לחקירה משטרתית, כשהתנועה לאיכות השלטון פנתה ליועצת המשפטית לממשלה תוך שהיא טוענת כי עצם ההדלפה נועדה להלך אימים על השופטים, על מנת שישנו את דעתם לפני פרסום פסק הדין הסופי.

"על היועצת המשפטית לממשלה להורות על חקירת ההדלפה באופן מיידי", נכתב בהודעת התנועה. "אין אף תקדים בו פסיקת בית המשפט הודלפה לתקשורת, כאשר ברור כי מטרת ההדלפה היא להרתיע את השופטים ולנסות להשפיע על עמדתם המקצועית".

"ברור כי מטרת ההדלפה היא להרתיע את השופטים ולנסות להשפיע על עמדתם המקצועית"

אלא שדווקא יש תקדים להדלפה מבית המשפט העליון. יועז מזכיר במאמרו הבוקר כי בפברואר 2008 שידר העיתונאי ברוך קרא, אז בחדשות 10, ידיעה מרעישה בדבר תוצאותיו של פסק דין שטרם פורסם, בעניין עסקת הטיעון שנחתמה בין היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז לנשיא המדינה דאז משה קצב.

קרא ידע לספר כי תוצאת פסק הדין היא דחיית העתירות נגד העסקה ברוב של שלושה נגד שניים, וכי נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, נמצאת בדעת מיעוט.

כמו כן, בתחילת השנה חשף משה ארבל, לימים שר הפנים, כי החלטת בית המשפט העליון בעניין מינויו של אריה דרעי לשר הודלפה לאנשי ש"ס עוד בטרם פורסמה. ויש כמובן את ההדלפה המפורסמת ביותר, מבית המשפט העליון האמריקאי, ביוני 2022 – אז הודלפה טיוטת פסק הדין שהפך את החלטת רו נגד וייד בעניין ההפלות.

שופטי בית המשפט העליון בדיון על ביטול סעיף הסבירות, 12 בספטמבר 2023 (צילום: DEBBIE HILL / POOL / AFP)
שופטי בית המשפט העליון בדיון על ביטול סעיף הסבירות, 12 בספטמבר 2023 (צילום: DEBBIE HILL / POOL / AFP)

ועדיין, הדלפות מבית המשפט העליון הן עניין נדיר. "ההדלפה אינה משרתת את בית המשפט העליון כמוסד", כותב יועז. "היא פוגעת אנושות ביוקרתו של בית המשפט, שלאורך כל השנים ידע למצב עצמו מחוץ למשחק הפוליטי-תקשורתי המקובל, של הדלפות ותדרוכים".

"ההדלפה פוגעת אנושות ביוקרתו של בית המשפט, שלאורך כל השנים ידע למצב עצמו מחוץ למשחק הפוליטי-תקשורתי המקובל"

האם יש מקום לפתיחת חקירה משטרתית בנושא ההדלפה הנוכחית? ייתכן. לעיתונות אין סיבה או מוטיבציה לדרוש חקירה כזו – הדלפות הן נשמת אפה של תקשורת חופשית. וממילא ספק אם חקירה משטרתית תמצא את המדליף או המדליפה. בפסק דין שבו מעורבים 15 שופטים, מעורבים גם אינספור עוזרים, מתמחים ומזכירות. כמו שאמר ארבל בזמנו, כשפסק דין דרעי הודלף לש"ס:

"אתם מבינים לבד שבהרכב של 11 שופטים, כשלכל אחד יש כמה עוזרים משפטיים, אין סודות בחדר. ויש כמה אנשים שיש להם חברים וחברים של חברים שמדברים".

ההחלטה

ויש את העניין המהותי יותר, והוא עצם ההחלטה שצפויה להתפרסם בימים הקרובים בעניין עילת הסבירות. לפי דיווח הבוקר ב"הארץ", הנשיאה לשעבר אסתר חיות וממלא-מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן פנו לשאר שופטי ההרכב בבקשה להקדים את פרסום פסק הדין, שהיה מיועד להתפרסם בתוך שבועיים.

לפי החשיפה של סגל אמש, 15 שופטי ההרכב נחלקים בין שמונה שופטים שהכריעו כי יש לפסול את סעיף הסבירות בחוק יסוד השפיטה, לעומת שבעה שמתנגדים. את פסק הדין המרכזי בעד הפסילה כתבה חיות, ואילו את זה שנגד כתב השופט נעם סולברג. "מבחינה ציבורית ופוליטית, זהו אסון המתרגש על בית המשפט העליון", כותב יועז הבוקר.

"מבחינה ציבורית ופוליטית, זהו אסון המתרגש על בית המשפט העליון", כותב יועז הבוקר

התגובות לפסק הדין האפשרי לא אחרו לבוא – וכמובן מהחשודים המיידיים, שקפצו על ההחלטה כמוצאי שלל רב. יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן – מאבות ההפיכה המשטרית ואחד האנשים המפלגים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית – הרהיב עוז והאשים את בית המשפט העליון בפילוג:

"בימים אלה, כשחבריי ואני בכנסת מעבירים את כל החוקים בהסכמות ובקונצנזוס כדי לשמר את אחדות העם ואחדות הכוחות הלוחמים, מתן פסק דין תקדימי המשנה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל על חודו של קול הוא מעשה חסר אחריות לאומית.

"אני קורא לבית המשפט העליון ולשופטיו להתעשת ולהתחבר לרוח האחדות והאחריות המפעמת בכל שדרות הציבור, ולהימנע מיצירת מחלוקת לא נדרשת בעם".

אל רוטמן הצטרפו בצלאל סמוטריץ' ("כפי שהכנסת לא מקדמת כעת חוקים שבמחלוקת, כך ראוי ומצופה משאר מוסדות השלטון"), איתמר בן גביר ("לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד. נקודה. סימן קריאה") והדוקטור של הליכוד, שלמה קרעי ("אם יחליט מי שיחליט לדרדר את מדינת ישראל לפי התהום, נצטרך להידרש לכך באופן מיידי").

באופן פרדוקסלי, החלוקה המסתמנת בקרב השופטים היא תמונת מראה של הכמעט-תיקו במערכת הפוליטית בשנים האחרונות: אם מכפילים את מספר השופטים בשמונה – כלומר 15 הופך ל-120 – אזי החלוקה מסמנת 64 מול 56. נשמע מוכר?

מי אמר שבית המשפט העליון לא מייצג את הציבור במדויק.

באופן פרדוקסלי, החלוקה המסתמנת בקרב השופטים היא תמונת מראה של הכמעט-תיקו במערכת הפוליטית בשנים האחרונות

 
עדכוני מלחמה
רס"ן דביר דוד פימה, סרן (במיל') נריה זיסק ורס"ל (מיל') אסף פנחס טובול – שנפלו ברצועת עזה ב-27 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
רס"ן דביר דוד פימה, סרן (במיל') נריה זיסק ורס"ל (מיל') אסף פנחס טובול – שנפלו ברצועת עזה ב-27 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
  • שני קצינים ולוחם צה"ל נפלו אתמול בקרבות ברצועת עזה: רס"ל (מיל.) אסף פנחס טובול, בן 22 מקריית מוצקין, לוחם בעוצבת "סער מגולן", נפל בקרב בדרום הרצועה. סרן (מיל.) נריה זיסק, בן 24 ממשואות יצחק, מפקד פלגה בעוצבת "עקבות הברזל", נפל בקרב במרכז הרצועה. ורב-סרן דביר דוד פימה, בן 32 מכפר יונה, סמג"ד בעוצבת "בני אור", נפל בקרב במרכז הרצועה.
  • לוחמים מבית הספר לחי"ר השמידו אתמול תשתית טרור בבניין בשכונת דרג' טופאח בעזה, אשר ממנו שוגרו קודם לכן טילי אר-פי-ג'י לעבר כלי רכב של חיילי צה"ל. בנוסף, כוחות צה"ל הלוחמים במרחב חיסלו ביממה האחרונה מספר מחבלים, כך דיווח דובר צה"ל.
  • כוחות צה"ל, יחידת הסייבר בלהב 433 של משטרת ישראל ושב"כ פעלו הלילה במבצע נרחב בגדה המערבית להחרמת כספי טרור של חמאס. דובר צה"ל דיווח כי הלוחמים החרימו מיליוני שקלים ועצרו 21 מבוקשים בהחזקת כספי הטרור.
 
התרופה שאנו כה זקוקים לה
עטיפת האלבום של אביתר בנאי, "עוגן במים". איור עטיפה: אורין קדרון, מתוך פרויקט "זיכרון עוטף", מיזם איור של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.
עטיפת האלבום של אביתר בנאי, "עוגן במים". איור עטיפה: אורין קדרון, מתוך פרויקט "זיכרון עוטף", מיזם איור של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.

בכל תקופת שפל יש קרן אור קטנה שמנחמת, שמכניסה מעט אופטימיות אל תוך האופל ומאחה את רסיסי הלב שלא יכול לעמוד במראות ובשבר שמסביב. במלחמה הנוכחית – ולא משנה מה יהיה שמה, היא לנצח תיזכר בתור "השבעה באוקטובר" – קרן האור הזו היא אביתר בנאי.

"בשמונה באוקטובר הייתי אמור להיכנס להקלטות לאלבום חדש. שירים חדשים. בשבעה באוקטובר זה קיבל ביטול חזק", כתב בנאי ביום שלישי בעמוד הפייסבוק שלו, עת הכריז על צאתו של אלבומו החדש "עוגן במים", והמשיך:

"ביום חמישי של אותו השבוע הראשון של המלחמה, עליתי לשידור לייב בפייסבוק מהבית, זה היה חלק מאותה תנועה ישראלית מתפרצת להוסיף חיים, אומץ, נחמה, התנדבות וערבות הדדית. לשיר לאנשים ולאסוף מתוכי דיבורים שעושים איזה סדר פנימי בכאוס הכללי. לתת מעצמי מה שיש לתת. במשך תשעה שבועות עשיתי את זה בכל יום חמישי.

"בכל מפגש כזה הכנתי קאבר או שניים של שירים ישראלים שגדלתי עליהם.
משהו בישראליות שלי מבקש את עצמו. והשירים האלה נותנים לי הקשר ומקום ושייכות, אני זקוק לזה עכשיו מאוד. כולנו זקוקים לזה עכשיו.

"הבקשה שלי להנציח את הביצועים האלה היא לא רק כדי לקשור את עצמי ולהתפייס עם שיריי נעוריי, אלא, ואולי בעיקר, כדי לזכור דרכם איך אפשר לצמוח מתוך אסון, איך בעת כזו צריך ואפשר להטות את החיים אל הטוב, אל הנחמה ואל המנגינה".

כבר בהאזנה הראשונה לאלבום הבנתי: זו התרופה שאני כה זקוקה לה בימים אלה, מלאי הכאב והזעם ולפעמים גם ייאוש. זו התזכורת לישראליות היפה שצצה אחרי השבעה באוקטובר ומתחילה להתפוגג בימים אלה ממש. מוזיקה היא התשובה.

כל אחד ימצא באלבום הזה שירים שהוא אוהב במיוחד, בביצועים מלאכיים וענוגים עם העוצמה הפנימית הייחודית כל כך לאביתר. הוא הקודש והחול, וקולו תפילה וגעגוע.

בסוף השבוע הזה, סגרו את הטלוויזיה, השתיקו את קבוצות הווטסאפ, עצמו עיניים והתמסרו ל"עוגן במים". אתם תרגישו הרבה יותר טוב אחרי זה. מבטיחה.

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה