(הערת מערכת: בירנית גורן הכינה את המהדורה היום. אמיר בן-דוד יחזור מחר)
סוף שבוע קשה במיוחד עבר על כוחותינו ברצועת עזה. שמותיהם של 14 לוחמים שנפלו ברצוצה (ולוחם נוסף שנהרג בגבול הצפון) הותרו לפרסום; עשרות חיילים נפצעו – 12 מהם במצב קשה. זו היממה הקטלנית ביותר במלחמה מאז 7 באוקטובר.
לוחמי גבעתי בפעילות ברצועת עזה. 24 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
המחיר הגבוה הוא תוצאה של מורכבות הלחימה בשלב הזה: לא עוד השטחה ולחימה על שטח רחב, כעת צה"ל נדרש לעבוד בפינצטה, בקרבות פנים אל פנים, באזורים שבהם לכאורה כבר השיג שליטה.
המחיר הגבוה הוא תוצאה של מורכבות הלחימה בשלב הזה: לא עוד השטחה ולחימה על שטח רחב, כעת צה"ל נדרש לעבוד בפינצטה
"רוב התקפות הנגד של חמאס נעשות בשיטות של גרילה ובהיקף קטן, כשמטרתן השגת תוצאה מצטברת", מסביר הבוקר עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ". "שיטת הפעולה כוללת ירי צלפים, שיגור רקטות אר־פי־ג'י והפעלת מטעני חבלה. רוב ההתקפות הללו מסוכלות, אך די במה שמצליח להתבצע כדי לגבות מצה"ל מחיר יומי של אבדות".
"יש לשים לב למינוחים שבהם משתמש צה"ל בימים האחרונים – ניכרת כאן זהירות רבה", כותב אמיר בר-שלום הבוקר בזמן ישראל. "המינוח 'אחיזה מבצעית' שבה משתמש דובר צה"ל, הוא כנראה דרגה מתחת לשליטה. זו טרמינולוגיה המשדרת תיאום ציפיות של צה"ל אל מול הציבור הישראלי, והרצון להימנע מהצהרות שיכולות לסבך אותו בעתיד בקרב התודעה מול חמאס".
והצהרות כאלו, באמת לא חסרות. "דבר אחד ברור", הצהיר שר הביטחון יואב גלנט, "יחיא סנוואר שומע כעת את הטרקטורים של צה"ל מעליו, את פצצות חיל האוויר ואת הפעולה של צה"ל. הוא יפגוש גם את קני הרובים שלנו בקרוב".
את מי דברי הרהב הללו משרתים? האם הדברים אמורים להפחיד את סנוואר? האם הם אמורים לעודד את הציבור בישראל?
"חודשיים וחצי מאוחר יותר, צדקת המלחמה נותרה בעינה", כותב הראל ב"הארץ", "אבל לאורך זמן, הציבור יתקשה להתעלם מהמחיר הכבד — וגם מהחשד כי מטרות המלחמה שסומנו בקול תרועה רמה עדיין רחוקות מהשגה וחמאס אינו מראה סימני כניעה בטווח הזמן הקרוב".
"לאורך זמן, הציבור יתקשה להתעלם מהמחיר הכבד — וגם מהחשד כי מטרות המלחמה שסומנו בקול תרועה עדיין רחוקות מהשגה"