אמיר בן-דוד  
 
מהדורת מלחמה: סדר יום חדש עם אמיר בן-דוד
יום חמישי, 11 ינואר 2024
 
תקציב 2024: החורף בפתח

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה, מזהיר מפני מה שצפוי לנו בשנה הקרובה. מה שנקרא ב"משחקי הכס": Winter is coming.

ישראל במשבר ביטחוני וחברתי שיהיו לו גם השלכות כלכליות מרחיקות לכת. שירות המילואים מתארך והיעדרותם המתמשכת של אנשי המילואים מורגשת בכל פינה, המלחמה בעזה יקרה, את העוטף צריך לשקם, הגליל העליון עדיין מפונה מאזרחים. זה אירוע כלכלי רב-ממדים שיהיו לו נפגעים רבים – בעיקר, כמו תמיד, מהשכבות החלשות ביותר בחברה, אלו שאין להם מעטפת הגנה פוליטית.

נגד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: פלאש90)
נגד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: פלאש90)

במכתב חריף ויוצא דופן ששלח אתמול הנגיד לראש הממשלה, כותב ירון את מה שידוע לכולנו: "ישראל נמצאת בפני אחת משעותיה המאתגרות ביותר… צו השעה בימים אלה הוא נקיטה בפעילות נמרצת והחלטית".

"ישראל נמצאת בפני אחת משעותיה המאתגרות ביותר… צו השעה בימים אלה הוא נקיטה בפעילות נמרצת והחלטית"

הנגיד מביע תמיכה בהעלאת מע"מ (מס שפוגע בעניים אפילו יותר מאשר בעשירים, שלחלקם יש מנגנונים להתקזז עליו) וביטול נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 3. הנגיד טוען שהוא לא רואה דרך אחרת לבצע את ההתאמות מחויבות המציאות בתקציב בלי לבצע את הצעדים הללו.

הנגיד הבהיר לראש הממשלה כי "כדי לחזק את האמון במשק הישראלי ולשמר את האיתנות שלו יש להחליט כבר כעת באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות מקיפות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות ו/או הגדלת הכנסות בתקציב 2024 ובתקציב 2025 וליישם חלק מהותי מהן באופן מיידי".

ההכרעות הללו יהיו חייבות להתקבל עד ישיבת התקציב שהייתה אמורה להיערך היום ונדחתה ליום ראשון בצוהריים. אלא ש"פעילות נמרצת ואחראית" והן "שקיפות ציבורית" הן לא המאפיינים הבולטים ביותר של ממשלת נתניהו עד כה. אבל אין לנו ברירה, חייבים לשמור על אופטימיות.

ובינתיים, ב"משחקי הכס" שלנו, השיגרה נמשכת, כאילו השבעה באוקטובר לא קרה. הכספים הקואליציוניים זורמים כרגיל, הממשלה מנופחת ובזבזנית, חברי הכנסת עסוקים בביצור מעמדם ובדאגה לבחירות הבאות.

"נתניהו מסרב להעלות את המע"מ באחוז אחד, בניגוד לעמדת בצלאל סמוטריץ' ומשרד האוצר", כותב הבוקר הפרשן הפוליטי שלום ירושלמי בזמן ישראל, "שר החינוך יואב קיש מאיים להצביע נגד התקציב בשל קיצוץ של 860 מיליון שקל ממשרדו.

"שר האנרגיה החדש אלי כהן מאיים להצביע נגד התקציב בגלל העלייה המסתמנת במחירי החשמל. גם שר הבריאות אוריאל בוסו רואה את תקציבי הבריאות נשחקים דווקא בתקופה שבה בתי החולים קורסים ממילא בעקבות המלחמה.

"אבל האיום הממשי ביותר מבחינת נתניהו הוא זה של השר איתמר בן גביר, שזועם על קיצוץ של 430 מיליון שקל מתקציב המשטרה. בן גביר משתולל ותוקף את סמוטריץ', שותפו הפוליטי לשעבר. ראש הממשלה נתניהו יודע שבן גביר לא צפוי.

"האיום הממשי ביותר מבחינת נתניהו הוא זה של השר איתמר בן גביר, שזועם על קיצוץ של 430 מיליון שקל מתקציב המשטרה"

"נתניהו, כדרכו במצבים כאלה, מזהה בעיה ודוחה הכול, הפעם את ישיבת התקציב. בימים הקרובים הוא ינסה שוב לפייס את בן גביר. הוא כבר מיומן בזה. ואנחנו שוב נשלם על זה ביוקר".

 
העיניים נשואות להאג
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, נשבע אמונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, עם פתיחת הדיון בעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל, 11 בינואר 2024 (צילום: צילום מסך, ICJ)
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, נשבע אמונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, עם פתיחת הדיון בעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל, 11 בינואר 2024 (צילום: צילום מסך, ICJ)

בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג החל הבוקר הדיון בעתירה של דרום אפריקה, המבקשת מבית הדין להכריז על המלחמה של ישראל בעזה "רצח עם".

דרום אפריקה טוענת כי בכוונת ישראל לבצע רצח עם, והיא מגבה את הטענה הזו בשלל אמירות בוטות של בכירים ישראלים – חברי כנסת, שרים, ראש הממשלה והנשיא – שמהם עולה כי זו אכן הכוונה של ישראל.

דרום אפריקה טוענת כי בכוונת ישראל לבצע רצח עם, והיא מגבה את הטענה הזו בשלל אמירות בוטות של בכירים ישראלים

דרום אפריקה תנסה לשכנע בכך לפחות תשעה מתוך 17 שופטי ההרכב (כולל שופט מטעמה, וכולל אהרן ברק מטעם ישראל), ואם תצליח – תדרוש מבית המשפט להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקה מיידית של המלחמה.

כדי לקבל צו ביניים כזה, רף ההוכחות יהיה נמוך למדי – מספיק לשכנע כי במצב העניינים הנתון, לא בלתי מתקבל על הדעת שישראל אכן מתכננת פעולות שיכולות להיחשב "רצח עם" ולכן יש צורך דחוף ומיידי לעצור אותן.

הוצאת צו כזה בתום הדיון מחר – שבו ישראל תפרוס את טיעוני ההגנה שלה, שיוצגו על ידי הפרקליט הבריטי מלקולם שו – עלולה לשמש עילה לסנקציות שונות נגד המדינה ונגד חברות ישראליות, ולקבע נרטיב היסטורי שלפיו ישראל חוללה מעשים הנחשבים לרצח עם.

מה האפשרויות העומדות בפני השופטים בהאג? בקצה האחד דחייה מוחלטת של העתירה, ובקצה השני קבלה מוחלטת שלה והוצאת צו המורה על הפסקה מיידית של המלחמה.

באמצע, המנעד רחב למדי: בית המשפט יכול להוציא צו המורה לישראל לפעול אך ורק על פי דיני המלחמה, להגדיל את הסיוע ההומניטרי, לחקור התבטאויות חריגות ולהעמיד לדין חיילים החורגים מהנורמות המחייבות.

בצל ההליך בהאג, וכנראה כצעד מקדים שישמש את ישראל בטיעוני ההגנה שלה, הודיעה אתמול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי בכוונתה לבחון משפטית כמה התבטאויות קיצוניות של בכירים ישראלים שקראו בשבועות האחרונים לפגוע בחפים מפשע בעזה.

בצל ההליך בהאג, היועמ"שית הודיעה כי בכוונתה לבחון משפטית כמה התבטאויות קיצוניות של בכירים ישראלים

הכוונה היא להתבטאויות קיצוניות כמו אלה של שר המורשת עמיחי אליהו ("פצצת אטום היא אופציה") ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ("אם בעזה יהיו מאה או מאתיים אלף ערבים ולא שני מיליון, כל השיח על היום שאחרי יהיה שונה") – אמירות שאי אפשר אלא לפרשן כהסתה לרצח עם, עבירה שאסורה גם על פי הדין הבינלאומי וגם על פי החוק הישראלי.

 
מסר מאחת שיודעת
יובל ארד, בתם של תמי ורון ארד (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
יובל ארד, בתם של תמי ורון ארד (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

צה"ל חשף אתמול לתקשורת הזרה מנהרה בלב חאן יונס, אשר לפי הערכות הושקעו בבנייתה מיליוני שקלים. דובר צה"ל מסר כי לאחר חקר המנהרה, ניתן לומר כי היו בה חטופים ישראלים.

ביום ראשון ימלאו 100 ימים מאז נחטפו 132 בני אדם אשר עדיין נמצאים בעזה. ארבעה נוספים נמצאים בשבי חמאס מזה כתשע שנים. ניסיונות צבאיים לחלץ חטופים לא צלחו עד כה (למעט בתחילת המערכה, כששוחררה אורי מגידיש). עסקה לשחרורם גם כן לא נראית באופק.

ההרגשה היא שישראל חסרת אונים – או לא עושה מספיק – כדי לשחרר את החטופים הללו, שהולכים ונמקים בתנאים בלתי אנושיים.

ההרגשה היא שישראל חסרת אונים – או לא עושה מספיק – כדי לשחרר את החטופים הללו, שהולכים ונמקים בתנאים בלתי אנושיים

מי שיודעת דבר או שניים על המצב הזה, ועל הסוף הרע ביותר שיכול להיות לו, היא תמי ארד, שבעלה הנווט רון ארד נפל בשבי בלבנון ב-16 באוקטובר 1986. אם וכשהיו אפשרויות להחזירו לישראל, המדינה פספסה אותן. עד היום, לא נודע מה עלה בגורלו.

כשארד נחטף, בתו יובל הייתה בת שנה. היא מעולם לא זכתה להכיר את אביה. היום, בגיל 38, היא שוברת שתיקה בפוסט שובר-לב שפרסמה בעמוד הפייסבוק של אמה תמי:

מהשבוע הראשון שאחרי השבת השחורה ההיא, כשהתחלתי להבין את גודל האסון שקרה לעם שלנו, אני משחזרת את ההיסטוריה המשפחתית שלנו, וכל מה שאני רוצה לעשות זה לצעוק.

גם לנו אמרו "כולם חוזרים, ראיתם את הטייסים ממלחמת יום כיפור". גם לנו אמרו "אנחנו עושים הכל". גם לנו אמרו "סבלנות". גם אנחנו ספרנו ימים, לילות, שבועות, חודשים ושנים. וגם אנחנו התחננו לצלב האדום, וגם אנחנו טסנו לרחבי העולם להיפגש עם בכירים בינלאומיים כדי שיפעילו לחץ. והיו סרטים צהובים ובלונים כחולים, סרטונים להעלאת המודעות, ראיונות לתקשורת ובקשות לעזרה.

כדי להחזיר את החטופים הביתה, מקבלי ההחלטות, הממשלה והעומד בראשה, צריכים לקבל החלטות קשות. צריך לשאת ולתת עם ארגון טרור רצחני, ובעיקר לתת. בנתינה לארגון טרור יש ויתורים כואבים. הם יכאיבו לנו כעם וכמדינה, והם יכאיבו לשרי הממשלה הזו מבחינה פוליטית. וזו בדיוק הסיבה שאין עסקה.

על עסקה צריך לקחת אחריות, להתייצב מול המצלמות, להישיר מבט ולהגיד "קיבלנו החלטה". וזה לא קורה כי המנהיגות והאחריות הן שתי תכונות שנפלו גם הן בשבי. וצריך להחזיר אותן הביתה יחד עם 136 אזרחי ישראל פצועים וכואבים. כי אנחנו עם ישראל, ואנחנו צריכים ויכולים לשאת בכאב הוויתור, כדי שכולנו נוכל להתחיל להחלים.

 
עדכוני מלחמה
  • משטרת ישראל ושב"כ חשפו הבוקר כי היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז ירושלים ושב"כ סיכלו פיגועי טרור שתכננו שני מחבלים תומכי דאעש במזרח ירושלים. המחבלים תכננו להכין מטענים ואמצעי חבלה ולהשתמש בהם נגד כוחות הביטחון, אך הם נעצרו בחודש נובמבר, בטרם מימשו את תוכניותיהם.
  • צה"ל פרסם אתמול מידע המוכיח, לטענתו, כי שני עיתונאי "אל ג'זירה" שחוסלו על ידי צה"ל ברצועת עזה היו למעשה פעילים בארגוני הטרור ברצועה ולקחו חלק בקידום פעולות טרור נגד כוחות צה"ל.
  • כוחות הביטחון סיכלו הברחה של 50 נשקים בחטיבת הבקעה והעמקים; צה"ל מיפה את בית המחבל מהפיגוע סמוך לצומת המשטרה הבריטית ונעצרו 24 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון ובחטיבת הבקעה והעמקים.
 
טוני סופרנו בן 25
הקאסט של "הסופרנוס". בה דה בינג (צילום: HBO)
הקאסט של "הסופרנוס". בה דה בינג (צילום: HBO)

קצת קשה להאמין, הזמן באמת טס – גם כשלא נהנים בכלל – והנה כבר חלפו להן לא פחות מ-25 מאז שידור הבכורה ב-10 בינואר 1998 של הפרק הראשון של "הסופרנוס", סדרת טלוויזיה שמככבת מאז בצמרת רשימות הסדרות שהגדירו וביססו את העידן המכונה "תור הזהב של הטלוויזיה".

לציון המאורע, החליטה HBO, שהפיקה ושידרה את שש העונות המופתיות של "הסופרנוס", להנגיש את הסידרה לדור הטיקטוק קצר הרוח, והעלתה את פרקי שתי העונות הראשונות לרשת החברתית – 25 שניות לכל פרק. בהמשך יועלו שאר פרקי הסדרה, חתוכים ל-25 שניות.

HBO העלתה את פרקי שתי העונות הראשונות לטיקטוק – 25 שניות לכל פרק. בהמשך יועלו שאר פרקי הסדרה

זה כמובן גימיק שיווקי חביב ולא יותר, שנועד בדיוק כדי להזין את מפלצת האייטמים הגדולה בעולם, עם פינות בתוכנות התרבות ותוכניות הבוקר, ודיוני "אוי ואבוי, מה קרה לתרבות המערבית, אנחנו דוהרים אל האבדון".

אבל אם אתם נמנים על מעריצי הסידרה, חוויות הצפייה בפרקי ה-25 שניות עלולה להעניק לכם חוויה נחמדה דווקא. מעין ריקאפ זריז במיוחד, שיתניע את הזיכרונות הפרטיים שלכם, מהימים שהייתם צעירים ב-25 שנה והעתיד של הטלוויזיה ושל מדינת ישראל נראה מבטיח.

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה