אמיר בן-דוד
 
סדר יום חדש

יום שלישי, 2 ינואר 2024

 
 
המהפכה החוקתית של אסתר חיות

(הערת מערכת: את המהדורה הכינה היום בירנית גורן. אמיר בן-דוד נפל למשכב. נתפלל לשלומו ולחזרתו המהירה)

מספרים שהתיקון לחוק יסוד השפיטה המצמצם את הביקורת השיפוטית בעילת הסבירות – ולמעשה מבטל אותה בכל הקשור להחלטות ממשלה ושריה – נכתב במתכוון באופן קיצוני, כך שיהיה לאופוזיציה תמריץ להתפשר עם הקואליציה, ולקואליציה מספיק שומן לחתוך בו.

כך נהג שר המשפטים יריב לוין בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כשגלגל יחד עם שותפו לפשע ח"כ שמחה רוטמן הצעת חוק רדיקלית המאפשרת לקואליציה לשלוט לחלוטין בהרכב הוועדה. כזכור, הצעת החוק הזו "רוככה" אחרי שלוין "הודה" כי הלכו בה רחוק מדי וכי היא אכן הייתה פוגעת במרקם הדמוקרטי של מדינת ישראל.

שר המשפטים יריב לוין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט במליאת הכנסת בעת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט במליאת הכנסת בעת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלא שבמקרה של עילת הסבירות, לא הייתה שום פשרה והקואליציה לא נידבה שום ריכוך. קשה לשכוח את המראות ממליאת הכנסת, ב-24 ביולי 2023, של שר הביטחון יואב גלנט מתחנן בפני לוין לשנות את החוק. "תן לי משהו", הוא זועק לעברו, בזמן שלוין יושב זחוח ובין השניים נראה ראש הממשלה בנימין נתניהו עסוק בענייניו, כאילו כל הדיון הזה מתקיים מעל ראשו – ולא רק מילולית.

קשה לשכוח את המראות ממליאת הכנסת של גלנט מתחנן בפני לוין לשנות את חוק הסבירות. "תן לי משהו", הוא זעק לעברו

פחות מחצי שנה אחרי זה, ה"הישג" היחיד שרשמה הקואליציה במסגרת ההפיכה המשטרית שהניעה לפני שנה בדיוק, נפסל בבית המשפט העליון באחד מפסקי הדין החשובים בתולדות המדינה. לוין רצה מהפכה משטרית וקיבל במקום זה מהפכה חוקתית. "האמת חייבת להיאמר", סיכם אמש ארנון סגל, "שנה שלמה של ממשלת ימין מהחלומות בוזבזה ללא הישג בודד".

שנה של מלחמת אחים ברחובות, משבר חברתי ומשפטי חסר תקדים, החלשת החוסן הביטחוני והחברתי של המדינה – כל אלה הובילו ותרמו למתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר. ובסוף, לא נשאר מזה דבר. זה היה שווה את זה, יריב לוין? זה מה שדמיינת, שמחה רוטמן? היית עושה הכול בשנית, בנימין נתניהו?

הלקח חשוב. המחיר – בלתי נסבל.

 
דבר השופטים
השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ונעם סולברג בדיון על ביטול סעיף הסבירות, 12 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ונעם סולברג בדיון על ביטול סעיף הסבירות, 12 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הייתה הראשונה לצאת בפומבי נגד הרפורמה שהציג לוין ב-4 בינואר שנה שעברה. ימים ספורים אחר כך, בנאום בכנס משפטי בחיפה, תקפה חיות את "התוכנית לריסוק מערכת המשפט", כדבריה, ופנתה ללוין: "מדובר במתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. אדוני השר – לא זו הדרך".

שנה אחר כך, ושלושה חודשים אחרי שפרשה מכס השפיטה, חיות משאירה אחריה מורשת חשובה בהרבה ממה שלוין היה מסוגל להציע – מורשת עליה עבדה, עקב בצד אגודל, במשך 20 שנות כהונתה כשופטת עליון, ושש שנות כהונתה כנשיאה.

חיות היא האחרונה משופטי העליון שעוד כיהנו בתקופתו של הנשיא אהרן ברק. עם לכתה, נסתם הגולל על דור הביניים של בית המשפט העליון – ובין מאיר שמגר, ברק וכעת חיות, הם מותירים אחריהם מורשת מפוארת של רקמה חוקתית מתהווה שהפכה את בית המשפט העליון של ישראל למקור גאווה בעולם, ולגוף שממנו פוליטיקאים תאבי כוח חוששים כל כך.

בהחלטתו אתמול, הוכיח העליון כי הוא נותר המגן האחרון נגד שחיתות שלטונית ופגיעה בזכויות אדם. הוא התחליף לחוקה שמעולם לא נכתבה כאן.

בהחלטתו אתמול, הוכיח העליון כי הוא נותר המגן האחרון נגד שחיתות ופגיעה בזכויות אדם. הוא התחליף לחוקה שמעולם לא נכתבה

ההישג הגדול של חיות בפסק הדין שניתן אתמול איננו עצם פסילת התיקון לחוק היסוד בנושא עילת הסבירות – פסילה שהתקבלה על חודו של קול, בתמיכת שמונה שופטים לעומת שלושה שהעדיפו רק לתת לו פרשנות מצומצמת, ועוד ארבעה שהתנגדו לפסילתו בכלל. ההישג הגדול הוא ש-12 מתוך 15 השופטים הצהירו במפורש כי בית המשפט מוסמך לפסול חוקי יסוד על בסיס תוכנם.

שופט נוסף אף הוא אישר כי לבית המשפט הסמכות הזו, אך במצבים הרבה יותר קיצוניים. למעשה, רק שני שופטים – נעם סולברג ודוד מינץ – קבעו כי אין לבית המשפט כל סמכות להתערב בחוקי יסוד.

"זהו רוב מוצק ומהדהד, המביא את בית המשפט העליון להתייצב אל מול הכנסת והממשלה, ולשרטט קו גבול ברור להשתוללות של הפוליטיקאים, הן בהקשרי ההפיכה המשטרית והן בהקשרים אחרים, העשויים לזעזע את יסודות המרקם הדמוקרטי", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל. "פסק הדין בעניין עילת הסבירות, האוחז לא פחות מ-740 עמודים, הוא פסק דין היסטורי, המשתווה בחשיבותו לפסק דין בנק המזרחי מ-1995.

"זהו רוב מוצק ומהדהד, המביא את העליון להתייצב אל מול הכנסת והממשלה, ולשרטט קו גבול ברור להשתוללות של הפוליטיקאים"

"אז, לפני 27 שנים, נקבע כי לבית המשפט מסורה סמכות לפסול חוקים רגילים העומדים בסתירה לחוקי היסוד; כעת נקבע כי לא זו בלבד שעל הכנסת מוטלות מגבלות בחקיקת חוקי היסוד, אלא שלבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד על בסיס תוכנם ולקבוע כי הכנסת חרגה מגבולות סמכותה המכוננת.

"העובדה שבמסגרת פסק הדין גם יושמה הקביעה הזו, וסעיף הסבירות אכן בוטל הלכה למעשה, היא רק בונוס, אנקדוטה בפרספקטיבה היסטורית".

 
דבר הפוליטיקאים
ח"כ ניסים ואטורי מצלם את שמחה רוטמן, יצחק קרויזר והשר יריב לוין במליאת הכנסת אחרי ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)
ח"כ ניסים ואטורי מצלם את שמחה רוטמן, יצחק קרויזר והשר יריב לוין במליאת הכנסת אחרי ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, 24 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

קשה לומר שפסק הדין תפס את המערכת הפוליטית בהפתעה. מעבר לעובדה שכבר לפני שבוע התוצאה הודלפה לתקשורת (ועוד נגיע גם לזה), האפשרות שבית המשפט יפסול את חוק הסבירות הייתה הרווחת בקרב משפטנים ופוליטיקאים מאז הדיון בעתירות ב-12 בספטמבר 2023.

ועדיין, נראה כי הפער העצום לטובת פסילת חוקי יסוד והמשמעות החוקתית של פסק הדין הדהימה את המערכת הפוליטית, ובין השורות ניתן היה לזהות כי יחד עם ההכרעה ההיסטורית נחתה גם ההכרה הפשוטה: ההפיכה המשטרית מתה. היא נקברה קבורת חמור, ואסתר חיות שרה סולו אחרון על קברה.

נראה כי הפער העצום לטובת פסילת חוקי יסוד והמשמעות החוקתית של פסק הדין הדהימה את המערכת הפוליטית

הכתב הפוליטי של "כאן 11" מיכאל שמש דיווח אמש כי לשכת נתניהו תדרכה בימים האחרונים חברי כנסת וביקשה מהם לתקוף את בג"ץ על פרסום פסק דין הסבירות בזמן מלחמה. דף המסרים שהועבר: "השופטים מפלגים את העם בזמן מלחמה".

וזו אכן הייתה התגובה של מרבית חברי הקואליציה – זוטרים ובכירים. "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית", מסר שר המשפטים יריב לוין.

"מצער שבית המשפט העליון בחר להביא פסק דין בלב המחלוקת החברתית בישראל דווקא כשחיילי צה"ל מימין ומשמאל נלחמים ומסכנים את חייהם במערכה", נמסר מהליכוד.

"בשעת מלחמה ובשעה שחיילנו מקריבים את חייהם למעננו, יוצאים שופטי בג"ץ בפסק דין קיצוני, מפלג וחסר סמכות שדגל שחור מתנוסס מעליו", הצהיר בצלאל סמוטריץ'.

נכון להבוקר, היחיד שטרם הגיב הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מעניינת במיוחד הייתה התגובה של שר המשפטים לשעבר גדעון סער, הנחשב משפטן שמרן ומי שבעצמו ביקש בעבר לצמצם את השימוש בעילת הסבירות בביקורת השיפוטית.

"בפני השופטים עמדו שתי שאלות קשות", כתב סער בפוסט מפורט בטוויטר, "האם ברמה העקרונית יש בכלל לבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד? והאם יש מקום לפסול את התיקון לחוק היסוד הספציפי בעניין ביטול עילת הסבירות? לשאלה הראשונה ענו 12 מתוך 15 השופטים בחיוב. בצדק, לדעתי".

וחשובה לא פחות הייתה תגובתו של יו"ר המחנה הממלכתי – ומי שמסתמן כרגע כראש הממשלה הבא של ישראל – השר בני גנץ:

"את פסק הדין חובה לכבד, ואת הלקח מההתנהלות בשנה האחרונה חובה להפנים – אחים אנחנו, לכולנו גורל משותף…אחרי המלחמה, נדרש להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות ולחוקק חוק יסוד חקיקה שיעגן גם את מעמד חוקי היסוד. נעשה זאת בהסכמה רחבה, בשיח פתוח, ביסודיות ובממלכתיות, תוך כבוד בין כל אזרחי ישראל. גם זה יהיה חלק מהניצחון שלנו כמדינה וכחברה".

כמו שחיות הייתה אומרת: זו בדיוק הדרך, אדוני השר.

 
דבר התקשורת
עמית סגל באולפן חדשות 12 בדיון על פסק דין עילת הסבירות, 1 בינואר 2024 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
עמית סגל באולפן חדשות 12 בדיון על פסק דין עילת הסבירות, 1 בינואר 2024 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

היה מרתק לצפות אתמול בערוץ 12 בעת פרסום פסק הדין בשידור חי. הערוץ, כזכור, התהדר בסקופ של עמית סגל בשבוע שעבר, כשחשף לכאורה את טיוטת פסק הדין והתוצאה המסתמנת בו לפסילת ביטול עילת הסבירות ברוב של 8-7. אבל מה שארע אתמול בשידור חי, אל מול עיני הצופים, היה מדהים בפני עצמו.

באולפנו של עודד בן-עמי ישבו דרוכים ומוכנים בכירי הפרשנים – גיא פלג, עמית סגל, דנה ויס ויאיר שרקי. באולפן מרחוק ישב מוכן אמנון אברמוביץ'. כולם אחזו במכשירי הסלולר והמתינו לקבל את פסק הדין.

אני מניחה שברקע הדברים, היה גם המתח האם ההדלפה שסגל קיבל ופרסם בשבוע שעבר אכן הייתה מדויקת, האם מי מהשופטים שינה את דעתו מאז – ואולי אף בעקבות – ההדלפה. הרבה יוקרה מקצועית עומדת על הכף במצבים כאלה.

ואז פסק הדין התפרסם. והראשון להקריא ממנו היה גיא פלג, שהודיע בהשתאות כי למעשה 12 מתוך 15 השופטים תמכו בסמכות בית המשפט העליון לפסול חוקי יסוד. סגל, לצידו, התעקש שהכותרת היא בכל זאת פסילת סעיף הסבירות ברוב דחוק של 8-7. אבל איש מהנוכחים בשידור לא חלק עמו את התחושה הזו.

סגל, התעקש שהכותרת היא פסילת סעיף הסבירות ברוב של 8-7. אבל איש מהנוכחים בשידור לא חלק עמו את התחושה הזו

"הדיון על 8-7 בחוק הסבירות הספציפי הוא מסך עשן מול התוצאה הדרמטית של 12-3 על עצם הסמכות", אמר שרקי. "זהו הישג יוצא דופן של חיות, רוב מרחיק הרבה מעבר למה שניתן היה לשער".

וככל שהתמשך הדיון, ולמרות ציון חוזר שוב ושוב כי התוצאה נחשפה לראשונה על ידי סגל ממש כאן, בערוץ שלנו, הפך הסקופ לאות מתה – לסיפור משני ומפוספס.

ספק אם לסגל הייתה הטיוטה המלאה של פסק הדין, גם אם זה הרושם שנוצר מהדיווחים בשבוע שעבר. סגל מבין במשפט, הוא גם מבין בכותרות. לו היה בידיו פסק הדין המלא, היה מזהה בנקל את הרוב המוחץ והבשורה החוקתית העצומה שפסק הדין נושא עמו.

אינדיקציה נוספת לכך שלא היתה בידו הטיוטה המלאה היא העובדה ששידר בשבוע שעבר ציטוט שאותו ייחס לחיות. אולם הציטוט כלל לא מופיע בפסק הדין של חיות ולמעשה שייך לשופטת הפורשת ענת ברון.

קשה שלא לתהות מי המדליף שהוליך כך שולל את עמית סגל. מתחזק הרושם שאת ההדלפה קיבל מגורמים פוליטיים בעלי אינטרס, ולא מדובר בהדלפה של מי מהשופטים בעליון.

מי שהדליף לסגל את קטעי הטיוטה ואת התוצאה זה מישהו שעניינה אותו רק השורה התחתונה – מי בעד ומי נגד פסילת התיקון. לא מישהו שקרא, התעמק או הבין את המשמעות של הפסיקה כולה.

כך או אחרת, סגל נראה אתמול זעוף ואולי אפילו מאוכזב. בשלב מסויים, באחד המשדרים בהם השתתף, נראה הפרשן הוותיק אהוד יערי לצידו כשהוא צוחק בהנאה. הבוקר ננזף יערי על ידי מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס. אפשר רק לדמיין את הדרמה שהתחוללה בחדרים האחוריים קודם לכך.

 
דבר הציבור
ישראלים עושים קניות בשוק הכרמל בתל אביב, 31 בדצמבר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ישראלים עושים קניות בשוק הכרמל בתל אביב, 31 בדצמבר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אני גרה בשכונה בעלת צביון ליכודי-ש"סניקי מובהק. בקלפי שבה אני מצביעה, מרצ והעבודה לא קיבלו אפילו קול אחד, והליכוד עם ש"ס קיבלו ביניהם בערך 70 מנדטים.

בשיאה של המחאה נגד ההפיכה המשטרית, עלייה וירידה במעלית עם שכנים – שלא לדבר על טיול בגינה המשותפת עם הכלבים – היו מלווים במבטי שטנה כלפיי, "השמאלנית של הבניין" כמו שמישהו פעם אמר לי.

ואז בא השבעה באוקטובר ודברים השתנו. באופן ניכר. העובדה שאני עיתונאית הפכה אותי למיני-סלב בגינה, והשכנה הש"סניקית שלא הייתה אפילו מכירה בקיומי כשחלפה על פניי, הפכה למעריצה ממש. יש לה שאלות. כמעט כל בוקר היא רוצה לדעת מה קורה. מה חדש. מי אמר מה.

אם השכונה שלי היא איזושהי אינדקציה, אפשר להסכין ולהמר כך: לציבור לא אכפת מעילת הסבירות.

אם השכונה שלי היא איזושהי אינדקציה, אפשר להסכין ולהמר כך: לציבור לא אכפת מעילת הסבירות

לא אכפת לו מההפיכה המשטרית, גם לא מיריב לוין או אסתר חיות. זה חדשות האתמול. החיילים הנופלים והמשבר הביטחוני הרבה יותר רלוונטי עבורם. וגם כמה כסף כבר העבירו לעצמאים, למפונים ולמילואימניקים. ועליית מחירי הדלק. תנו לזה כמה ימים, ונושא הסבירות יישכח כלא היה.

ועוד הימור על בסיס המדגם הלא מייצג בשכונה: אף ספין של נתניהו ויועציו כבר לא יתפוס. הם לא מאמינים לו יותר – הם לא חושבים שהוא מנהל את המלחמה לטובת המדינה. הם לא רואים בו המנהיג הכול יכול שחשבו שהיה.

או כמו שאומרת השכנה הש"סניקית שלי: "חבל על ביבי. היה באמת ראש ממשלה טוב. אבל נשאר יותר מדי זמן ובסוף הרס. הוא צריך ללכת הביתה".

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה