אף ישראלי לא ישכח לעולם את פניו התינוקיות הצוהלות תחת פלומה ג'ינג'ית של כפיר ביבס.

התינוק המתוק – שהיום הוא יום הולדת שנה שלו – נחטף לעזה בשבעה באוקטובר, כשאין לו כל דרך להבין את עולם המבוגרים האכזרי, את הסכסוך הישראלי-פלסטיני או את ההבדל בין עוטף עזה לרצועת עזה. כמו כל תינוק, הוא רק רצה להישאר צמוד לאבא ירדן או לאמא שירי  – שגם פניה המעונות ברגעי החטיפה ירדפו אותנו לעד.

התינוק כפיר ביבס המוחזק בשבי חמאס (צילום: מטה משפחות החטופים)

מי לא מצא את עצמו שוקע בהרהורים נוגים על גורלו של כפיר הקטן? מי לא ניסה לדמיין איך זה להיות תינוק חטוף במנהרות החשוכות? מי לא שאל את עצמו האם יש לכפיר ביבס סיכוי לשרוד בתוך הגיהנום התת-קרקעי הזה?

עוד לפני שמלאה לו שנה, כפיר ביבס ואחיו אריאל בן הארבע הפכו בעל כורחם לסמל של האכזריות, הרשעות והאימה של זוועות החודשים האחרונים. קשה לתפוס את זה, ובלתי אפשרי לדמיין את זה: רבע מחייו של כפיר ביבס עברו עליו בשבי חמאס. בתקווה שהוא הצליח לשרוד, ושיש מי שמטפל ודואג לו.

יוסי שניידר וג'ימי מילר, בני משפחתה של שירי ביבס, מתראיינים הבוקר ל"ידיעות אחרונות" בתוך הבית ההרוס והמגואל בדם של משפחת ביבס בניר עוז.

"שרה נתניהו אמרה לנו שאנחנו עושים יותר מדי רעש", אומר מילר בסרקזם, "אם יאיר ואבנר היו בשבי, אני רוצה לראות איך המדינה הזאת הייתה מתנהלת ואיך שרה הייתה מתנהלת.

"הייתה פה סיטואציה קטסטרופלית. נכנסו לפה מחבלים ולקחו תינוק כזה קטנטן. שירי וירדן בחרו לחיות פה כי היה להם נוח ונחמד, אבל המדינה השתמשה בהם בתור מגן אנושי והפקירה אותם במשך שעות. אנחנו לא רוצים לקבל את כפיר בגיל בר מצווה".

ושניידר מוסיף: "את סנוואר אפשר לחסל מחר, את חמאס אפשר למוטט מחרתיים, אבל לחטופים אין עוד דקה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה ב-7 בינואר 2024 (צילום: RONEN ZVULUN / POOL / AFP)

צריך להתבונן בצורה מפוכחת במציאות האיומה ולהודות בצער, שגורל החטופים אינו נתון בידי ישראל. אנחנו תלויים בהחלטות של מנהיגי חמאס, ואין כל סיבה להניח שדווקא עכשיו ליבם יתרכך והם יגלו אנושיות.

זה לא אומר שישראל לא צריכה להעמיד את גורל החטופים בראש סדר העדיפויות שלה, ולפעול בכל העוצמה כדי לשחרר אותם. אבל מרגע שראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את מטרת המלחמה "מיטוט שלטון חמאס" והתעלם לחלוטין מגורל החטופים, היה ברור שמבחינתו הם נטל שכובל את יכולת הפעולה הצבאית של ישראל.

אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם ישראל הייתה מגדירה את שחרור החטופים כמטרה היחידה של המלחמה בעזה – ונצמדת אליה עם הצהרות נוסח "קודם תשחררו את החטופים ורק אחר כך נהיה מוכנים לדון בהכנסת סיוע הומניטרי ובהקלות לאוכלוסייה האזרחית".

האם הלחץ הבינלאומי היה עובר ככה מישראל לחמאס? האם היו משתחררים ככה יותר חטופים בעסקה הראשונה? האם חייהם של שלושת החטופים שנמלטו מהשבי ונורו בידי חיילי צה"ל היו ניצלים, אם החיילים היו יודעים שמטרתם העליונה היא שחרור חטופים ולא "מחיקת חמאס"? לעולם לא נדע.

הצמרת המדינית וגורמי המקצוע גיבשו מתווה עקרונות שאמורים להנחות את ישראל במשא ומתן חדש בנוגע לעסקת חטופים, אך ראש הממשלה החליט להקשיח את העמדות שסוכמו מבלי לתאם זאת שאר עם שרי קבינט המלחמה. כך חשפה אתמול מוריה אסרף וולברג, הכתבת המדינית של ערוץ 13.

המתווה שגובש בקבינט אמור היה להיות מקודם באמצעות מתווך – לפני שראש הממשלה טרפד את המהלך. על פי הפרסום, חלק מהשרים התעמתו עם נתניהו על הנושא והביעו את זעמם. מלשכת נתניהו מסרו כי "העיקרון שחמאס דרש וראש הממשלה נתניהו דחה על הסף זו הדרישה של חמאס לסיים את המלחמה".

מה הקשר בין התגובה הזו לבין הטענה שנתניהו פועל מאחורי גבם של חברי קבינט המלחמה שלו? אין קשר. עושה רושם שחזרנו לעולם הספינים, הטריקים והשטיקים שאפיינו את הימים שקדמו לשבעה באוקטובר. אותם ספינים, טריקים ושטיקים שעיוורו אותנו בדרכנו אל התהום הזאת.

לוחם צה"ל במנוחה ליד הגבול עם רצועת עזה, 25 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

בצמרת צה"ל יש תמימות דעים, שהלוחמים שנכנסו לעזה נלחמו היטב, גילו אומץ לב והקרבה, עמדו ביעדים ובאתגרים שהוצבו להם – ועל הדרך הפריכו את כל החששות שהיו קודם, על רוח הלחימה של דור הרשתות החברתיות והקורונה.

אבל הלחימה בעזה מתארכת ואין לה כרגע סוף נראה לעין, וההתבוססות בבוץ העזתי מתחילה לגבות מחיר, מעבר למחיר הכבד שמשלמות המשפחות השכולות והפצועים.

"בחלק מהיחידות הקרביות, מספר הלוחמים שנפלטו מהשירות עקב קשיים מנטליים גבוה יותר או משתווה למספר הפצועים בקרבות", מגלה הבוקר עמוס הראל ב"הארץ".

"אי אפשר להימנע מהמסקנה, שהחשש של ראש הממשלה מהעיסוק ביום שאחרי ברצועת עזה, נכנס לשלב המסוכן", כותב הבוקר הפרשן הצבאי אמיר בר שלום בזמן ישראל.

וב"ידיעות אחרונות" מדווח הכתב הצבאי יואב זיתון כי מפקדי חטיבות המילואים מזהירים מפני משבר חריף במערך המילואים עקב העומס הכבד של המלחמה, שמצטרף לקשיים הכלכליים בבית, בעיקר של מילואימניקים עצמאיים, וחוסר ודאות לגבי העתיד, שמתחיל להיות מורגש.

מפקד חטיבה במילואים סיפר על קצין שלו שגר במטולה, אשר פונתה מתושביה, שביקש להישאר בחטיבה למרות שזו שוחררה זמנית מהשירות, לצרכי התרעננות: "אין לו לאן לחזור, אז הוא ביקש להישאר בינתיים במפקדה עד לתעסוקה הבאה שלנו בחודש פברואר, שתהיה בגזרת רמאללה, 40 יום".

הרמטכ"ל הרצי הלוי בביקור ביחידת יהל"ם, 15 בינואר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

• הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, אמר אתמול ללוחמים שפגש בצפון, כי "הסבירות למלחמה בצפון גבוהה מבעבר".
• צה"ל התיר אתמול לפרסום שהדו"ח הפתולוגי מבדיקת גופותיהם של החיילים רון שרמן (19), ניק בייזר (19) והאזרח אליה טולדנו (28) שנחטפו לרצועת עזה ונהרגו שם, קבע שאין על גופם סימני חבלה או ירי, כך שהם לא נפגעו כתוצאה מפגיעה ישירה במנהרה שבה שהה מח"ט צפון הרצועה של חמאס, אחמד רנדור, שחוסל סמוך למקום.
• אמו של רון שרמן, ד"ר מעין שרמן, טוענת שנאמר לה שאחת האפשרויות הסבירות היא שבנה מת כתוצאה משאיפת גזים רעילים שהוחדרו למנהרות על ידי צה"ל. לטענתה, במהלך השבעה על בנה סיפרו לה כי בצה"ל ידעו את מיקומו בכל רגע מתחילת המלחמה.
• חיילי צה"ל הרגו ביממה האחרונה כ-40 פעילי טרור באזור חאן יונס.
• חמאס החל לשקם גדודים בצפון רצועת עזה, באזורים שצה"ל החל לפנות בהדרגה, אחרי שהודיע כי המשימות בהם הושלמו. על פי מקורות בישראל, חמאס החל למנות מפקדים חדשים לגדודים במקום אלה שנהרגו במלחמה.
• ארה"ב תקפה הלילה מטרות של החות'ים בתימן. התקיפה כוונה נגד משגרי טילים שכבר היו מוכנים לשיגור. התקיפה יצאה לדרך אחרי שכטב"ם חות'י פגע בספינה אמריקאית, גרם לה נזק אך לא פגע באנשים שעליה.
• רשת אן-בי-סי באמריקה דיווחה אתמול כי ממשל ביידן כבר החל לגבש תוכנית לשיקום רצועת עזה ב"יום שאחרי נתניהו". על פי הדיווח, סעודיה וארבע מדינות ערביות נוספות הסכימו להשתתף בשיקום הרצועה לצד "רשות פלסטינית משותפת", וסעודיה אף הסכימה לנורמליזציה עם ישראל, אם ישראל תסכים לנתיב שיוביל להקמת מדינה פלסטינית.

ישיבת קבינט ניהול המלחמה בקריה, 10 בינואר 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)

מסמך פנימי שהופץ בימים האחרונים לחברי המטה לביטחון לאומי (מל"ל) נושא את הכותרת "שעון לחימה – חוסן לאומי" ומעניק לממשלה ציונים בנושאים שונים שמרכיבים את החוסן הלאומי.

מטרת המסמך, שחובר על ידי ראש חטיבת המחקר והפיתוח במל"ל יואב זקס, היא לבדוק את "היכולת לשאת בנטל המלחמה, ובהמשך להתאושש ולצמוח כלכלית וחברתית".

איתמר אייכנר, שמפרסם הבוקר קטעים מהמסמך ב"ידיעות אחרונות", מפרט את הציונים שהמדינה מקבלת מהמל"ל (כל "הציונים" – מתוך 100, כמקובל):

• טיפול בתושבי הצפון – 30
• הסברה – 40
• סיוע כלכלי לנפגעים – 40
• מענה לאנשי מילואים – 40
• תחושת ביטחון – 50
• טיפול בתושבי הדרום – 60
• יציבות כלכלית – 65
• שיח חברתי מאחד – 65

מה שנקרא: לא עולה כיתה, וגם לא בבית ספרנו. במל"ל מתנערים מהמסמך וטוענים שהוא משקף רק את חוות דעתו של הכותב, ולא את עמדת המועצה.