ההנחה המקובלת ביחסים בינלאומיים היא שהצד המנצח במלחמה הוא זה שמכתיב את תנאי הסיום שלה. במלחמה הנוכחית, ישראל ספגה מהלומת פתיחה כבדה והפלסטינים בעזה חוו חורבן בסדר גודל שכמוהו לא ראינו – אבל הזמן חולף, החורף הגיע, ושני הצדדים ממשיכים להתבצר בעמדותיהם, ומתעקשים להכתיב את תנאי הסיום לצד השני, שמסרב לקבל אותם.

אתמול אישר מקור רשמי במצרים את הידיעה שפורסמה לראשונה בסוכנויות הידיעות "רויטרס", לפיה ישראל הציעה הפסקת אש של חודשיים בלחימה, שבמהלכה ישוחררו חטופים בתמורה לאסירים פלסטינים (בהם ככל הנראה גם אסירים "כבדים", עם דם על הידיים) ומנהיגי חמאס יורשו לצאת מרצועת עזה למדינה אחרת.

מחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים בקריאה לשחרור החטופים המוחזקים בשבי חמאס בעזה, 22 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

על פי המקור, ששוחח עם סוכנות הידיעות AP, הנהגת חמאס דחתה את ההצעה ומתעקשת על עמדתה המקורית: חמאס לא ישחרר חטופים עד שישראל תסיים את המלחמה ותיסוג לחלוטין מרצועת עזה. כאמור, מנהיגי חמאס עדיין מתנהגים כמי שניצחו במערכה הזו ויכולים לכפות את תנאי הסיום שלה.

דיווחים שונים בתקשורת הבינלאומית מציגים אופציות שונות. לפי "וול סטריט ג'ורנל", חמאס "פתוח לדון בשחרור כל הנשים והילדים תמורת הפסקה משמעותית במלחמה". ב"וושינגטון פוסט" הוצג מתווה הכולל את שחרור כל החטופים הישראלים מעזה תמורת שחרור מאות מחבלים מבתי הכלא בישראל.

גורם מדיני המצוטט הבוקר ב-ynet אומר כי "יש פערים מאוד גדולים, ואין התקדמות במגעים… אסור להשלות אף אחד, זה ייקח עוד הרבה זמן".

איך כל המהומה הזו מסביב משפיעה על ההתקדמות של לוחמי צה"ל ברצועה? "בינתיים נראה שהפעולה בחאן יונס מתקדמת הרבה יותר ממה שמצטייר לציבור בישראל", כותב הבוקר הפרשן הצבאי אמיר בר-שלום בזמן ישראל, "בצה"ל לא ממהרים לחשוף עד כמה, מתוך הנחה שיחיא סנוואר עוקב אחרי התקשורת הישראלית שנותרה מקור המידע העיקרי שלו".

אבל רמזים שכן פורסמו בימים האחרונים מעידים על כך שצה"ל מתקרב מאוד למוקדי הכוח של חמאס בחאן יונס, כולל כניסה מורכבת ומסוכנת למנהרות שנחשבות ל"נכס אסטרטגי" של חמאס, ובהן מנהרות שבהן הוחזקו בוודאות חטופים ישראלים עד לא מזמן.

הפלסטינים דיווחו אתמול על 50 הרוגים במערב חאן יונס ויחידות מיוחדות של צה"ל יצאו לפשיטות בלב מחנה הפליטים.

נראה שאנחנו מתקרבים מאוד למבחן העליון של הנחת העבודה של מערכת הביטחון בישראל, לפיה רק הגברת והידוק הלחץ על חמאס יביא לבסוף לשחרור החטופים בתנאים שישראל יכולה לקבל.

שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון, נובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

השמות שמוצמדים למבצעים הצבאיים בתקופה האחרונה לא מוצלחים במיוחד. השם "חרבות ברזל" לא תפס, זה ברור, ובמקביל נפתחה מערכה בינלאומית רחבת היקף לאבטח את נתיבי השיט בים האדום מפני מתקפות החות'ים, במבצע שזכה לשם חסר ההשראה "מבצע שומר השגשוג".

המבצע הזה חייב הקמת קואליציה בינלאומית שכמוה לא ראינו שנים. אתמול נודע כי בריטניה הובילה מתקפה נרחבת בגיבוי של לא פחות מ-23 מדינות – בהן ארה"ב, גרמניה, בחריין, קנדה, הולנד ואוסטרליה – נגד שמונה מטרות של החות'ים בתימן.

בהודעה שפרסם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק נמסר כי המתקפה באה בתגובה ל"המשך המתקפות הבלתי חוקיות והפזיזות של החות'ים נגד כלי שיט שעוברים בים האדום ובאזור", וכי היא נועדה "לשבש את היכולת של החות'ים להמשיך במתקפותיהם על הסחר העולמי ועל ימאים חפים מפשע ברחבי העולם, תוך הימנעות מהסלמה".

בכלל, נראה שבריטניה מתגעגעת לימים שבהם היא מילאה תפקיד של מעצמה ימית ובחשה בפוליטיקה הסבוכה של המזרח התיכון. אולי זו החרדה מפני מה שצפוי בקרוב, כשארה"ב תשקע לחלוטין במרוץ לנשיאות – מה שעלול לגרום להפקרת הזירה הבינלאומית לטובת התמקדות בסוגיות פנים אמריקאיות.

ראש ממשלת בריטניה לשעבר וכיום שר החוץ דיוויד קמרון יגיע היום לישראל במסגרת "מסע דילוגים" בין בירות האזור, שבמהלכו יבקר גם בטורקיה, בקטאר וברשות הפלסטינית.

לפי הודעה שפרסם אתמול משרד החוץ של בריטניה, קמרון צפוי להיפגש היום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר החוץ ישראל כץ, וצפוי להעלות בפניהם את החשש הגובר בבריטניה מהמספר הגבוה של הרוגים פלסטיניים ברצועת עזה ומהחשש שהרצועה עומדת בפני אסון הומניטרי.

קמרון גם צפוי להגיד לבכירים הישראלים שאיתם ייפגש, כי בריטניה תומכת בכך שהרשות הפלסטינית היא זו שתיקח לידיה את השליטה ברצועה בתום המלחמה.

דונלד טראמפ חוגג את זכייתו בפריימריס של המפלגה הרפובליקאית בניו המפשייר, 23 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)

זה היה צפוי: דונלד טראמפ עשה הלילה צעד משמעותי נוסף לקראת שידור חוזר של ההתמודדות מול ג'ו ביידן במרוץ לבית הלבן בנובמבר.

אחרי ניצחונו המוחץ באיווה בשבוע שעבר, שהוביל לפרישתו של רון דה-סנטיס, גבר הלילה טראמפ על ניקי היילי בפריימריס הרפובליקאים בניו המפשייר.

על פי ספירה של כמעט כל הקולות, טראמפ גבר על היילי בהפרש של כ-12%. זו תוצאה לא רעה עבור היילי, שאולי תיתן לה רוח גבית להמשיך ולהתמודד בכמה מדינות נוספות, אבל זה תלוי בעיקר בהון שעומד לרשותה. בחירות בארצות הברית הן עסק ארוך ויקר מאוד.

עם פרסום המדגמים הראשונים שבישרו על נצחונו של טראמפ, היילי בירכה אותו ובהירה כי היא לא מתכוונת לפרוש מהמרוץ. "המרוץ הזה רחוק מלהסתיים", היא אמרה לתומכיה, "אני לוחמת וכעת אנחנו האחרונים שעומדים מול דונלד טראמפ. מועמדות של טראמפ היא ניצחון של ביידן בחמישה בנובמבר, ונשיאות של קמלה האריס".

בהמשך נאם גם טראמפ מול תומכיו, העליב את היילי ורמז כי אם היא תנצח בפריימריז – מה שלדבריו אין סיכוי שיקרה – היא תמצא את עצמה תוך רבע שעה תחת חקירה, כי על פי טראמפ הוא יחשוף עליה דברים שהיילי לא מעוניינת שייחשפו. טראמפ גם רמז כי אם דה-סנטיס לא היה פורש, גם הוא היה מוצא עצמו תחת חקירה.

וזוהי רק ההתחלה. זו הולכת להיות שנה של פוליטיקה מטונפת וחסרת מעצורים בארה"ב. והיא תשפיע על כולנו.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה, 24 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל )

• כוחות אוגדה 98 ממשיכים בהתקפה רחבה במרחב חאן יונס, ועל פי הודעת דובר צה"ל הבוקר חיסלו מחבלים רבים באמצעות ירי צלפים, טנקים ותקיפות אוויריות. בנוסף, לוחמי חטיבת יפתח זיהו תצפיתן חמוש והצליחו לחסל אותו לפני שירה על חיילי צה"ל.
• צה"ל תוקף משעות הבוקר את אזור לבונה בדרום לבנון באמצעות ירי ארטילרי.
• כוחות הנדסה של צה"ל הרסו הלילה בעיירה עיינבוס ליד שכם את דירתו של מחבל פעיל חמאס, שסייע לבצע את פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי, שבו נרצחו ארבעה ישראלים בחודש יוני שעבר.
• רשת "אל מיאדין" בלבנון – המזוהה עם חזבאללה – מדווח כי "יותר משמונה טילים פגעו הבוקר בבסיס האמריקאי קוניקו בסוריה". לפי הדיווח, מדובר בתקיפה החמישית של הבסיס הזה בימים האחרונים.
• ישראל מונעת מנציגי הצלב האדום לבקר את הפלסטינים שכלואים בישראל ומסרבת למסור לארגון מידע אודות מחבלים המוחזקים בישראל מאז השבעה באוקטובר. עתירה בנושא הוגשה לבג"ץ.

קיליאן מרפי מככב ב"אופנהיימר" ומרגו רובי מככבת ב"בארבי" (צילום: Warner Bros., Melinda Sue Gordon/Universal Pictures)

האקדמיה האמריקאית לקולנוע פרסמה אתמול את רשימת המועמדים לפרסי האוסקר, שיחולקו ב-10 במרץ בלוס אנג'לס, בשנה שמסתמנת כאחת השנים המוצלחות ביותר של הקולנוע האמריקאי.

את רשימת המועמדויות מוביל כצפוי "אופנהיימר" של כריסטופר נולן, עם 13 מועמדויות. השנה – שתירשם בתולדות ימי הקולנוע כשנת "ברבנהיימר", על שם הקרב ראש בראש בין "אופנהיימר" ל"ברבי" – הוכרעה בקופות בניצחון של "ברבי" (שגרפה 1.5 מיליארד דולר, לעומת מיליארד דולר של אופנהיימר) אבל בניצחון של "אופנהיימר" אצל קובעי הטעם באקדמיה.

"ברבי" מסתפקת בשמונה מועמדויות – בעוד שבמאית הסרט גרטה גרוויג והכוכבת הראשית מרגו רובי לא נכנסו לרשימת המועמדים, לתדהמתם של רבים בתעשייה.

זו תהיה שנה עם שמות גדולים: מרטין סקורסזה מועמד לפרס הבימוי על האפוס הקולנועי המופלא "רוצחי פרח הירח", שזיכה במועמדות לפרס שחקן המשנה את רוברט דה-נירו, המגלם בסרט את אחד מתפקידיו הגדולים.

ג'ודי פוסטר – שמככבת עכשיו גם בעונה החדשה של "פארגו" בטלוויזיה – מועמדת לפרס שחקנית המשנה על תפקידה ב"ניאד", לצד אנט בנינג שמועמדת לפרס השחקנית הראשית בסרט זה. קיליאן מרפי ("אופנהיימר") יתמודד ראש בראש עם ברדלי קופר ("המאסטרו") על פרס השחקן.

יקירי הניוזלטר בילי אייליש ואחיה פיניאס או'קונל מועמדים לפרס האוסקר השני שלהם על שיר הנושא ל"ברבי", אחרי שכבר זכו באוסקר לפני שנתיים על שיר הנושא לסרט ג'יימס בונד.

ויש גם זווית ישראלית צנועה: הסרט "מכתבים לחזיר" של טל קנטור מועמד לפרס האוסקר לסרט אנימציה קצר. הסרט "גולדה" של גיא נתיב מועמד לפרס האיפור.