ישראל נמצאת כבר זמן רב בתוך תהליך מואץ של אימוץ סטנדרטים לאומיים קלוקלים, שעד לא מזמן התנשאנו עליהם.
שידורי טלוויזיה רבים – בעיקר בערוץ 14, אבל לא רק – לא רחוקים בהרבה משידורי הטלוויזיה בעולם הערבי, שבהם מציגים רק צד אחד, ומייחסים רק לו את כל התבונה והצדק.
עטיפת הסינגל "חרבו דרבו" של נס וסטילה (צילום: Apple Music)
הצהרות המנהיגים – שמתחרים ביניהם מי יאיים על אויבינו בחורבן גדול יותר – סגרו מזמן את הפער עם שידורי "קול הרעם מקהיר", שפעם סיפקו פה השראה למערכונים.
"חרבו דרבו", שיר השנה הבלתי מעורער של נס וסטילה, הוא בהחלט להיט ענק (כולם ביחד: "שיריוווווון") אבל בינינו: הוא לא רחוק מאוד משירי התהילה של חמאס ומסרטוני ה"שועטים לירושלים" של החות'ים.
"חרבו דרבו" הוא להיט ענק, אבל בינינו, הוא לא רחוק מאוד משירי התהילה של חמאס ומסרטוני ה"שועטים לירושלים" של החות'ים
ולאחרונה אימצנו גם את הפרקטיקה הנפסדת, לפיה אומרים דבר אחד לעולם באנגלית, ודבר שונה לחלוטין – לפעמים הפוך ממש – לקהל דובר העברית. זוכרים שזו הייתה פעם טענה עקרונית שלנו כלפי המנהיגים הפלסטינים? ש"לא צריך להקשיב להם כשהם מדברים אנגלית באו"ם, צריך לשמוע מה הם אומרים לבני עמם בערבית בבית"? הגענו גם לשם.
תהליך החרבו-דרבוזציה של החברה הישראלית מגיע השבוע לשיאו, לקראת הדיונים שאמורים להיפתח מחר בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג על השאלה האם מה שישראל מחוללת כעת ברצועת עזה הוא רצח עם או לא. ובכן – תלוי את מי אתם שואלים, תלוי איפה, תלוי מתי, ובעיקר תלוי באיזו שפה.
אם תשאלו את השר איתמר בן-גביר, את ח"כ טלי גוטליב או את ליצן החצר שמעון ריקלין – לא רק שלא מדובר ברצח עם, מה שעשינו שם עד עכשיו בכלל לא מספיק. צריך להדק ולפצפץ ולנתץ ולרסק ולגרש ולשטח ואז לבנות שם מחדש את גוש קטיף, ושכל האנטישמים יסתמו את הפה המטונף שלהם.
אם תשאלו את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שליחו המיוחד לבית הדין הבינלאומי, אהרן ברק, מדובר בכלל בפעולות מדודות, שנבדקו היטב על ידי טובי המשפטנים, נעשו במלוא הזהירות והאחריות, ובכלל – אנחנו כבר ממילא בדרכנו אל השלב השלישי בפעילות, שכולל צמצום כוחות והקטנת הלחץ על האוכלוסייה האזרחית.
"תהום פעורה בין האופן שבו ישראלים רואים את המלחמה בעזה והאופן שבו שאר העולם רואה אותה", נכתב אתמול ב"ניו יורק טיימס", ובהרחבה:
"מנהיגים ישראלים אימצו רטוריקה שונה בבואם להסביר לקהלים שונים איך המלחמה בעזה תתנהל לאורך השנה הקרובה. בעלי תפקידים בישראל החלו להסביר לתקשורת הבינלאומית שהכוחות הישראלים עוברים לשלב הרבה פחות אינטנסיבי במערכה, בעיקר בצפון רצועת עזה, תוך התחשבות בטענות שנשמעות בעולם בנוגע להיקף ההרס והפגיעות באוכלוסייה אזרחית.
אבל אחרי שהאמירות האלה פורסמו ביום שני, מנהיגים ישראלים הזדרזו להרגיע את הציבור הישראלי שהם מחויבים למלחמה ארוכת טווח בעזה שמטרתה להרוס את חמאס, גם אם הטקטיקה הצבאית משתנה".