בשבוע הבא יתייצבו נציגי דרום אפריקה בפני שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ויציגו את טיעוניהם לבקשה להכריז על ישראל כמי שמנהלת "השמדת עם" בעזה.

הטיעונים שגיבשו המשפטנים בדרום אפריקה יתבססו על צילומי ההרס הנרחב ברצועת עזה, מספר ההרוגים הפלסטינים יוצא הדופן – ועל ההכרזות המופקרות של אינספור פוליטיקאים ואישי ציבור בישראל, המוכיחות כי מטרת המלחמה בעזה היא הרעבה, גירוש, ואף השמדה טוטאלית.

בית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: iStock)

דרום אפריקה מבקשת מבית הדין להוציא לאלתר צו ביניים, שיחייב את ישראל לעצור את כל הפעולות הצבאיות בעזה. אם אכן יוצא צו כזה וישראל לא תענה לו, הנושא יעלה לדיון במועצת הביטחון של האו"ם, ושם נהיה תלויים בהטלת וטו אמריקאי, והחשש הוא שארה"ב תתקשה להטיל וטו על החלטה שמבקשת למנוע "השמדת עם".

למחרת הדיון בבקשה של דרום אפריקה יתייצבו נציגי ישראל לדיון, ויבקשו להפעיל את הנוהל המתיר למדינה הנתבעת לצרף להרכב הכולל 15 שופטים גם שופט מטעמה. בדיון בנושא שנערך השבוע אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה שמו של פרופ' אלן דרשוביץ, כמי שאולי יציג את הקייס הישראלי בפני העולם.

ראש המל"ל צחי הנגבי הזכיר השבוע כי "ישראל חתומה על האמנה נגד רצח עם מזה עשרות שנים, ובוודאי שלא נחרים את הדיון. נתייצב ונהדוף את התביעה האבסורדית שמהווה עלילת דם".

בין צעדי התגובה הנשקלים כעת בישראל: הגשת תביעה נגדית לבית הדין נגד איראן וחמאס (על רצח עם) ונגד דרום אפריקה עצמה (על תמיכה בארגון טרור).

איך הגענו בתוך שלושה חודשים ממצב שבו אלפי פלסטינים פושטים על ישובים ישראלים כדי לשחוט, לאנוס ולשרוף את כל מה שנקרה בדרכם, לכך שאנחנו נראים בעיני העולם כמי שאחראים ל"השמדת עם"?

בעיקר בזכות הפה הגדול של הפוליטיקאים הקטנים שמובילים עכשיו את ישראל, עם התרברבויות על "הטלת פצצת אטום" ו"שיטוח עזה", וההבטחות לגרש את כל הפלסטינים אל המדבר, לעשות להם את מה שהובטח לעמלק, ולהקים על חורבות עזה את גוש קטיף.

"השיח בחברה הישראלית בנוגע להרס, הרג, גירוש ו'הגירה מרצון' (תחת השם המכובס 'הגירה הומניטרית') הוא כה רחב ועמוק, שישראל תתקשה להסביר את ההצהרות לעיל", כותבת הבוקר טל שניידר בזמן ישראל. שניידר מצטטת מכתב הטענות של דרום אפריקה, שם נכתב:

דרום אפריקה היא מהתומכות הגדולות של הפלסטינים בעולם. בחודש שעבר היא החזירה את כל הסגל הדיפלומטי שלה מהארץ במחאה על התקיפות בעזה, ומשרד החוץ בתגובה החזיר את השגריר אלי בלוצרקובסקי "להתייעצויות".

איך יתנהלו הדיונים בהאג? "קו ההגנה של ישראל יהיה להראות שהיא עושה הכול למניעת פגיעה בחפים מפשע, שהיא מכניסה תדיר סיוע הומניטרי לרצועה ופעולת רק נגד חמאס", נכתב הבוקר במאמר המערכת של "הארץ", "אך הדרך האפקטיבית לערער את יסודות התביעה היא לסלק מהממשלה את המסיתים לפשעי מלחמה.

"רק כך יתאפשר לשכנע את העולם, שרעיונות העוועים שהם מפיצים אינם מייצגים את המציאות. יש לעשות זאת בדחיפות, לפני שהם ידרדרו את ישראל למעמד של פושעת מלחמה".

הדיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק הנבצרות, 28 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אחרי ההחלטה לפסול סעיף בחוק יסוד המבטל את עילת הסבירות, החליטו אתמול שופטי העליון – ברוב של שישה נגד חמישה – לדחות את תחולתו של חוק הנבצרות, כך שהוא יחול רק מהכנסת הבאה.

זהו למעשה פסק הדין המשמעותי האחרון עליו תהיה חתומה הנשיאה היוצאת של בית המשפט העליון, אסתר חיות, והוא מוקדש כמעט במלואו לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת.

שופטי הרוב מוכיחים באותות ובמופתים כי התיקון שעשתה הכנסת לסעיף הנבצרות הוא מקרה זועק לשמים של חקיקה פרסונלית. חברי הכנסת אפילו לא טרחו להסתיר זאת.

החוק הפרסונלי נתפר למידותיו של ראש הממשלה נתניהו. "הפסיקה לא עסקה רק בניתוח משפטי-חוקתי של העתירות", כותבת הבוקר טובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות", "שופטי הרוב לא חסכו שבטם מהאירוע 'המכונן' שגילם את רציונל החקיקה.

"הצהרת ראשת הממשלה בנימין נתניהו בחודש מרץ האחרון שהוא 'נכנס לאירוע', בניגוד להסדר ניגוד העניינים עימו, הדגישה ביתר שאת את הממד הפרסונלי ותפירת החוק למידותיו של אדם מסוים".

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל מזכיר הבוקר, כי "חוק הנבצרות" שנחקק במרץ 2023 היה חלק מ"מבול החקיקה הפרסונלית, שהיא אחד המאפיינים של ההפיכה המשטרית ופריקת עול שלטון החוק על ידי הממשלה והקואליציה" וכי כל תכליתו של החוק הייתה להפוך "את מנגנון הנבצרות לכמעט בלתי אפשרי ליישום, ולמעשה שיחרר את נתניהו מהחשש – האמיתי או המדומיין – כי יוכרז נבצר מתפקידו".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון על חוק הנבצרות, 28 בספטמבר 2023 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

לשכת ראש הממשלה תדרכה, כזכור, את חברי הקואליציה לתקוף את שופטי בג"ץ על עיתוי פרסום פסק הדין בעניין הסבירות, בזמן שמתנהלת מלחמה. וזה למרות שנתניהו ואנשיו, כמו שאר הפוליטיקאים, יודעים היטב שפרסום פסקי הדין כעת נובע מהוראת החוק הקובעת כי שופטים חייבים לסיים את כתיבת ופרסום פסקי הדין בתוך שלושה חודשים מיום פרישתם.

כך עובדת מכונת הרעל: התעלמות מהאמת, ניצול נקודה רגישה בקרב הציבור – ושיסוי הציבור באותו אויב לכאורה. על הכוונת הפעם, שוב, אסתר חיות, הנשיאה הפורשת של בית המשפט העליון.

בגיליון העיתון החרדי "שביעי", תתפרסם מחר בפרינט קריקטורה פרי עטו של המאייר אור רייכרט ובה נראית חיות כשהיא משפדת חייל באמצעות דגל עם מאזני הצדק – ועומדת עם רגל עליו כמנצחת. גיליון העיתון כבר זמין באופן דיגיטלי באינטרנט וכך התגלגלה הקריקטורה לרשתות החברתיות, ומשם אל הנהלת בתי המשפט.

במכתב חריף ששלח עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, להנהלת העיתון, הוא דורש הסרת הקריקטורה "מכל המדיות שבשליטתכם" ומבהיר:

סיכם זאת היטב איש ההייטק עמית מנדלבאום בציוץ בטוויטר:

סהר ברוך שנהרג במהלך מבצע חילוצו משבי חמאס ב-7 בדצמבר 2023 (צילום: מטה החטופים)

• דובר צה"ל הודיע אתמול למשפחתו של סהר ברוך כי בנם החטוף נהרג במהלך מבצע חילוץ שלא צלח ב-7 בדצמבר. במבצע אז נפצעו קשה שני לוחמים, ובהודעה שמסר דובר צה"ל אחרי אותו מבצע קבע כי לא היו חטופים במקום. כעת אישר צה"ל כי ברוך נהרג באותו מבצע, אך אמר כי לא ניתן לקבוע אם נהרג מירי כוחותינו או על ידי חמאס.
• בנאום ארוך כהרגלו, הזהיר אתמול מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה את ישראל כי חיסולו של סאלח אל-עארורי בלב ביירות יגרור תגובה מצד הארגון הלבנוני. "אם ישראל חושבת לתקוף בלבנון, המלחמה שלנו תהיה לא מוגבלת – אנחנו לא חוששים ממערכה ולא חוששים ממלחמה, ומי שחושבים ללכת למלחמה יצטערו על כך", אמר.
• עוד בלבנון: צה"ל תקף מספר פעמים ביממה האחרונה, כולל הבוקר, תשתיות טרור של חזבאללה בלבנון, וכן חיסל חוליית מחבלים שהייתה באזור. בנוסף, הרמטכ"ל הרצי הלוי ביקר אתמול בגבול הצפון, קיים שם הערכת מצב והצהיר כי "אנחנו במוכנות חזקה מאוד בצפון".
• בעזה, צה"ל חיסל ביממה האחרונה חוליות נ"ט של מחבלי חמאס ברחבי הרצועה, והכוחות איתרו משגרי רקטות ארוכות טווח בלב המחנה אל בורייג'.
• בשבועות האחרונים השמידו לוחמי יחידת יהל"ם, בשיתוף כוחות מיוחדים, את תוואי המנהרה שנחשף מתחת לבית החולים שיפא. אתמול חשף צה"ל תיעוד של השמדת תוואי המנהרות הללו.
• צה"ל, שב"כ ומג"ב פתחו אתמול במבצע נרחב לסיכול טרור במחנה הפליטים נור א-שמס בגדה המערבית. הכוחות עצרו 18 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון והבקעה. מתחילת המלחמה, נעצרו כ-2,600 מבוקשים ברחבי הגדה – מחציתם משויכים לחמאס.