(הערת מערכת: את הניוזלטר היום הכינה בירנית גורן. אמיר בן-דוד יחזור מחר)

שני נאומים נשא מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה. מתברר שלא רק אצלנו אוהבים לדבר הרבה ולהבטיח נקמות מרחיקות לכת. ולא רק אצלנו, הצהרות הרהב מיועדות בעיקר לבייס. במקרה של נסראללה, לא מדובר בפלסטינים או באיראן. למזלנו, למזכ"ל ארגון הטרור אכפת קצת יותר מהמדינה שלו.

נסראללה הבטיח נקמה על חיסול סאלח אל-עארורי, ולמרות שרשמית ישראל לא לקחה אחריות על חיסולו של בכיר חמאס בביירות בשבוע שעבר, לכולם ברור – ובפרט ללבנונים – כי המבצע המדויק בשכונת דאחייה בדרום ביירות, שבו נהרגו לצד עארורי עוד שלושה בכירים בחמאס ושלושה אזרחים לבנונים, לא באמת בוצע על ידי צבא ליכטנשטיין.

הלווייתו של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי בביירות, לבנון, 4 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

את התגובה הראשונה שמעו מאות אלפי תושבי הצפון במשך כל סוף השבוע. חזבאללה ירה מעל 60 טילים מדויקים – לראשונה מאז השבעה באוקטובר – לעבר בסיס צה"ל בהר מירון. במזל, לא היו נפגעים – אבל זו ההתקפה העמוקה ביותר שחזבאללה ביצע לתוך ישראל מאז תחילת הלחימה. צה"ל, בתגובה, הפגיז מטרות חזבאללה באזור צידון, בעומק של כ-35 ק"מ לתוך לבנון.

בהודעה שהוציא חזבאללה נאמר כי המטח לעבר מירון הינו "חלק" מהתגובה על חיסול עארורי. "לא בכדי חזבאללה פירט בהודעה את מה תקף", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל, "הוא עשה זאת כדי להמחיש כי גבה מחיר יקר מנכס צבאי חשוב.

"ההסבר המפורט חשוב לו יותר מהפעולה עצמה – זה ממחיש את מרחב הפעולה הצר של נסראללה. חזבאללה נזקק לתת הסברים לזירה הפנים-לבנונית השסועה ולציבור השיעי, שסופר יותר מ-150 הרוגים מאז תחילת הלחימה.

"הנחת העבודה בצה"ל היא כי חזבאללה ימשיך לנסות למצוא פרצה בחגורת ההגנה העבה שפרס צה"ל מול לבנון, כדי לגבות מחיר. אם חלילה הוא יצליח, תמיד יוכל לתלות על ה'הישג' הזה את הנקמה על חיסול עארורי. אם לא יהיה כזה הישג, אפשר יהיה להסתפק בירי על מירון".

עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", מצביע על האבסורד שבמצב הנוכחי:

ראש עיריית צפת שוקי אוחנה הבהיר הבוקר כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. "צריך למצוא לזה פתרון, זה לא יכול להישאר בצורה הזו", אמר בריאיון לרדיו 103fm. "אם מישהו חי באיזו אשליה שהתושבים המפונים חוזרים לבתים, הם לא חוזרים. אף אחד לא יחזור לאזור הזה.

"אם אין ברירה, נהיה כיפת הברזל של המדינה, אבל בואו נסיים וניתן פה פתרון אחת ולתמיד – כי את הטראומה של השבעה באוקטובר בדרום, אנחנו לא רוצים בצפון. לכן חייבים לתת פה מענה מיידי".

סמ"ש שי גרמאי, לוחמת מג"ב שנפלה בקרב בג'נין ב-7 בינואר 2024

המצב המתוח גם בגדה המערבית גבה הבוקר שני קורבנות.

סמ"ש שי גרמאי, לוחמת במג"ב איו"ש, נהרגה הלילה בעת שהייתה ברכב מבצעי שנפגע ממטען בפעילות במחנה הפליטים ג'נין. גרמאי, בת 19 תושבת כרמיאל, הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.

דובר צה"ל מסר כי באותה פעילות נפצעו עוד שלושה לוחמי מג"ב – אחד מהם באורח קשה. הפצועים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים רמב"ם. מסוק קרב של צה"ל חיסל מהאוויר שישה מחבלים וסייע באש לחילוץ.

הבוקר נהרג אזרח ישראל בפיגוע ירי בכביש 465, סמוך לצומת המשטרה הבריטית. החוליה שביצעה את הפיגוע נתפסה.

בנוסף, צה"ל, שב"כ ומג"ב פעלו הלילה במשך כעשר שעות במבצע לסיכול טרור בכפר קטנה. הכוחות החרימו אמצעי לחימה רבים ברחבי הגדה, כמו גם ציוד בבית דפוס של חמאס בשכם, אשר שימש להדפסת חומרי תעמולה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, ירושלים, 1 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שלושה חודשים עברו מאז אותה שבת ארורה, בשבעה באוקטובר, ושלטי ה"ביחד ננצח" שפוזרו ברחבי הארץ מתחילים לדהות ולקמול בצדי הכביש. המלחמה רחוקה מלהסתיים, בפורמט כזה או אחר, אבל ניכר כי לכולם נמאס לחכות לשש אחרי ושאר קלישאות כדי לדרוש תשובות ולבוא בחשבון עם האחראים בכל הרמות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מודע היטב לשינוי הנושב בציבור, ויחד עם האנשים הסובבים אותו הוא עושה את מה שהוא הכי טוב בו: להסיט את האשמה אל אחרים ולהסית נגדם – ואז להתנהג כאילו הוא היחיד שיכול לפתור את הבעיה שהוא עצמו יצר.

מהרגע הראשון נתניהו שם את ראשי הצבא ומערכת הביטחון על הכוונת. ציוץ לילי שנמחק ימים ספורים אחרי תחילת המלחמה גרר להתנצלות נדירה מצד ראש הממשלה – הכרה שהקמפיין התחיל מוקדם מדי. אבל הוא לא נגנז, הוא פשוט חיכה לשעת כושר. השעה הגיעה כבר מזמן. אנחנו פשוט התחממנו לאיטנו בסיר.

העליהום על הרמטכ"ל הרצי הלוי בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ביום חמישי היה מתוזמר, מתוזמן ויצא לפועל בדיוק מרבי. אילו נתניהו רק היה יודע לנהל את המדינה כמו שהוא יודע לנהל את מכונת הרעל, ספק אם ישראל הייתה מגיעה למצב של השבעה באוקטובר מלכתחילה.

"לא היה דבר כזה מעולם", אמר אמש האלוף (מיל.) נעם תיבון באולפן ערוץ 13. "מה שהיה פה זה מארב מתוכנן של נתניהו ושריו עם שתי מטרות: הראשונה, למנוע את הדיון על התכלית האסטרטגית על היום שאחרי; והמטרה השנייה – לסמן את הרמטכ"ל כמי שאשם במחדל".

"כשמירי רגב ודוד אמסלם הופכים דיון לבדיחה, נתניהו מעדיף לשתוק או למלמל משהו. עניין של שלום־בית", כותב הבוקר עקיבא נוביק ב"הארץ". "כשבן גביר רוכב על המלחמה בשביל קמפיין הבחירות שהוא חי בו, נתניהו עושה הערכת סיכונים, סוגר מדפים ומקווה שהשר לביטחון לאומי ימשיך להדליף רק שבחים לעצמו ולא דברים רגישים באמת. גם בעניין הזה נתניהו מעדיף את 'ניהול הסכסוך'. וכמו שלמדנו בדרך הקשה, זאת מדיניות שטבעה בסופו של דבר להתפוצץ".

וגם בעניין הזה, נתניהו שוכח שיש צד שני שלא קופא על שמריו. מתישהו, האופוזיציה ההולכת וגדלה נגד נתניהו תרים ראשה ותפעל. הימור מושכל: בחירות ב-2024. זו השנה האחרונה של נתניהו בלשכת ראש הממשלה.

סגן אלוף רועי יוחאי יוסף מרדכי שנפל ב-6 בינואר 2024 ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

• סגן-אלוף רועי יוסף מרדכי, מפקד מגמה בחטיבת הנח"ל, נפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה. מרדכי, בן 31 מתל אביב, הוא חתנו של אלוף (מיל.) פולי מרדכי.
• צה"ל ושב"כ חיסלו בשבת בתקיפה אווירית את מפקד גדוד נוציראת של ארגון חמאס אסמעיל סראג', ואת סגנו אחמד והבה.
• כוחות מחטיבת גולני זיהו וחיסלו ארבעה מחבלי נוח'בה תוך כדי שהם מעמיסים אמצעי לחימה לרכב באל בורייג'. כלי טיס מאויש מרחוק תקף את המחבלים והשמיד את אמצעי הלחימה.
• כוחות מחטיבת הנח"ל איתרו והשמידו אתר שיגור ממנו בוצע ירי למרחב אשקלון במרחב בית לאהיה.
• הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, וראש השב"כ רונן בר נכנסו ביום שישי למנהרות חמאס בלב חאן יונס, כשעימם מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן וראש אגף המודיעין אלוף אהרון חליוה.

עצרת להחזרת החטופים בשבי חמאס בכיכר החטופים בתל אביב, 6 בינואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מזה שלושה חודשים – 92 ימים, מעל 2,200 שעות – מוחזקים בשבי חמאס 136 ישראלים, 110 מתוכם עדיין בחיים מוגדרים בחיים.

"הרבה בנות חוו פגיעות מיניות קשות, הן פצועות פציעות מאוד מאוד קשות ומורכבות שלא מטופלות. הן חובשות את עצמן, או שאנחנו עזרנו להן לחבוש", סיפרה אתמול בעצרת להחזרת החטופים בתל אביב אגם גולדשטיין־אלמוג, בת 17, ששוחררה משבי חמאס לפני שישה שבועות אחרי 51 יום שם.

"אני לא יכולה לדמיין בכלל מה המצב שלהן, באיזו תקווה הן נאחזות. אני מבקשת מכם לעשות הכל כדי להוציא אותן. ממש לפעול ולזוז ולהזיז. זו זכות בסיסית שמגיעה לכולם – לחזור הביתה, למשפחות, לבנות חיים".

ואילו מורן סטלה ינאי, שוחררה לאחר 54 ימים בשבי חמאס, הזכירה מהו הפחד הגדול באמת: