דוח ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון שהתפרסם היום קובע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אחראי אישית לאסון שארע בל"ג בעומר לפני שלוש שנים, שבו נהרגו 45 בני אדם. עם זאת, הוועדה נמנעה מלהמליץ על הדחתו בנימוק שראש הממשלה הוא נבחר ציבור "בעל מאפיינים ייחודיים".

בנוסף, הדוח ממליץ שאמיר אוחנה לא ימונה שוב לתפקיד השר לביטחון פנים, ויעקב אביטן לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בכלל, "נוכח הממצאים לגבי תפקודו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד המפכ"ל קובי שבתאי בזירת האסון בהר מירון, 30 באפריל 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

הוועדה, שבראשה עמדה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דבורה ברלינר, הטילה על המפכ"ל קובי שבתאי אחריות אישית והמליצה על סיום תפקידו – אולם בשל המלחמה, ובשל העובדה ששבתאי ממילא אמור לפרוש בקיץ, הדוח קובע כי "בנסיבות מיוחדות אלה הוועדה מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיים את תפקידו".

מאחר שלאוחנה אין שום שאיפות לחזור למשרד לביטחון הפנים, שבתאי ממילא הולך הביתה, מפקד מחוז הצפון במשטרה שמעון לביא כבר התפטר מיוזמתו ואביטן בכלל עזב את הפוליטיקה – בהינתן כל זה, ההמלצות הפרסונליות של הדוח חסרות משמעות בפני עצמן.

בנימין נתניהו מגיע למסור עדות בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 21 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

הדוח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון משמש, בין היתר, כפרומו לקראת מה שעוד צפוי למדינה עם ועדת החקירה הממלכתית שתקום בעתיד: הוועדה לחקירת אסון השבעה באוקטובר.

שני האסונות הלאומיים – האחד האסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות המדינה, והשני האסון הביטחוני הגדול ביותר בתולדות המדינה – התרחשו שלוש שנים זה מזה, תחת אותו ראש ממשלה.

בעדותו לוועדה באסון הראשון אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, "אני לא יכול לקבל אחריות על מה שלא ידעתי" – וגם הוסיף והסביר שכראש ממשלה, הוא עסוק בעיקר באיומים הביטחוניים הרבים על המדינה ולא יכול לרדת לכל פרט בנוגע לכינוס דתי בהר מירון.

מי שרוצה לקבל הצצה למה שנתניהו צפוי לומר בוועדת החקירה לאירועי שבעה באוקטובר (אחרי שיעשה כל שביכולתו למנוע את הקמת וועדת החקירה, כפי שניסה למנוע גם את חקירת אסון מירון), מוזמן לקרוא הבוקר את מאמרו של הפרשן הפוליטי שלום ירושלמי בזמן ישראל, המספק הצצה מרתקת (ומבהילה) להלך הרוח בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה.

על פי ירושלמי, ראש הממשלה מעריך כי ישראל עומדת לשלוט ברצועת עזה בעשר השנים הקרובות: לפחות שנה-שנתיים עד שייגמר שלב המלחמה הראשון בחמאס, ואז שליטה "מבחוץ", בסגנון מה שנעשה כל השנים האחרונות בגדה המערבית.

"נתניהו", כותב ירושלמי, "משוכנע שאין מי שיכול לנהל כמוהו את המלחמה ואת המדינה. הוא 'איש הפלדה', כדברי מקורביו, והאחרים הם רכיכות חסרי ניסיון ויכולת – בעיקר השניים שמבקשים את מקומו, בני גנץ ויו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד".

ומה בנוגע לאחריות על מה שהתרחש במדינה בחודשים האחרונים? ובכן כמו במירון, ירושלמי מסביר שגם בשבעה באוקטובר – ביבי לא ידע:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, פברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השר לערעור הביטחון הלאומי איתמר בן גביר עשה כל שביכולתו לחמם את גזרת הר הבית, בתקווה שהיא תחמם סוף-סוף גם את גזרת הערים המעורבות והגדה המערבית, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקבל את המלצת צה"ל ושב"כ ולא להטיל הגבלות משמעותיות על תפילות רמדאן בהר הבית.

אחרי דיון עם כל ראשי מערכת הביטחון, נתניהו החליט כי "בשבוע הראשון של רמדאן תותר כניסת מתפללים להר הבית במספרים דומים לאלה שהיו בשנים הקודמות. מדי שבוע תתקיים הערכת מצב של היבטי הביטחון ובטיחות ותתקבל החלטה בהתאם".

דקות ספורות אחרי שהתקבלה ההחלטה, בניגוד מוחלט להמלצתו, הזדרז בן גביר להגיב:

סיכום ביניים למצבו של "איש הפלדה", הבוקר: ועדת החקירה לאסון מירון הטילה עליו אחריות אישית, גנץ לא סופר אותו ומתקבל בוושינגטון ולונדון בכבוד השמור לראשי מדינות, ובן גביר לא סופר אותו ומזלזל בו בפומבי. וכאן לא נגמרות הצרות שלנו, כי הנה מגיעה עוד אחת.

גבול ישראל–ירדן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

נדב איל מפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" את "תרחיש האימים" שמדאיג עכשיו מאוד את מערכת הביטחון.

על פי איל, מזהים במערכת הביטחון רצון ותוכניות של גורמים פרו-איראניים לנצל את הגבול השקט של ישראל עם ירדן, לשלוח חוליות טרור לחדור לישראל מהגבול המזרחי ולבצע פיגוע נרחב בסגנון הפשיטה הרצחנית של שבעה באוקטובר נגד יישובים ישראלים בבקעה.

"החשש הוא שהן ימומנו בידי טהרן, ויישלחו דרך עיראק ובחסות הגורמים המקומיים התומכים באיראן, ומעבר למדבריות בירדן – אל אזורים בישראל, לאורך נהר הירדן, לדוגמה", כותב איל. "כעת כבר נעשים מאמצים מבצעיים ומודיעיניים כדי לסכל אפשרות כזו".

גג שנפגע מרקטה בקריית שמונה ב-28 בפברואר 2024 (צילום: עיריית קריית שמונה)

• 17 נפילות של רקטות אותרו באזור קריית שמונה בעקבות המתקפה אתמול שכללה 30 שיגורים. לא היו נפגעים. בתגובה, צה"ל תקף את העמדות מהן שוגרו הרקטות. לאחר המטח הכבד על קריית שמונה, נורה טיל נ"ט לעבר אביבים. בית ולול נהרסו כליל.
• נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן מזהיר: "חייבת להיות הפסקת אש לפני רמדאן, או שישראל וירושלים יכולות להיות מסוכנות מאוד".
• חמאס מקשיח את עמדותיו במו"מ על שחרור החטופים והתגובות מכיוון הנהגת הארגון מגיעות באיטיות רבה. במערכת הביטחון מעריכים כי פניו של יחיא סנוואר דווקא להסלמה בחודש רמדאן, וכי הוא מקווה להבעיר את הגדה ואת הערים המעורבות, ולכן אינו מעוניין כרגע בהפסקת אש.
• סוכנות "רויטרס" מעדכנת הבוקר, כי ארצות הברית ניסחה מחדש הצעת החלטה למועצת הביטחון בנוגע למלחמה ברצועת עזה, כך ש"תקרא להפסקת אש מיידית בת כשישה שבועות, יחד עם שחרור כל החטופים".
• דובר צה"ל הודיע הבוקר כי צוות הקרב של חטיבת הנח"ל חיסל כעשרים מחבלים במרכז הרצועה במהלך היממה האחרונה, באמצעות ירי צלפים, הכוונת כלי טיס מאויש מרחוק ומטוס קרב. בנוסף: מטוסי קרב של צה"ל תקפו וחיסלו שני מחבלים שהשתתפו בטבח שבעה באוקטובר בניר יצחק.
• במהלך ביקורו בארה"ב בני גנץ התעקש שישראל חייבת לפעול גם ברפיח. "לא לפרז אותה – זה כמו לכבות 80% מהשריפה".

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ מגיע לנאום בסופר טיוזדיי בפאלם ביץ', פלורידה, ב-5 במרץ 2024 (צילום: CHANDAN KHANNA / AFP)

אף אחד לא באמת ציפה להפתעות מרעישות בסופר טיוזדיי של הפריימריז בארה"ב, והתוצאות אכן לא מפתיעות.

אם לא יקרו דברים יוצאי דופן בחודשים הקרובים, אנחנו צפויים לשידור חוזר של ההתמודדות בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ, כששניהם מבוגרים בארבע שנים מהבחירות הקודמות (שגם בהן הם היו המועמדים המבוגרים ביותר שאי פעם התמודדו על התפקיד) ובהיפוך תפקידים: הפעם ביידן יהיה הנשיא שמגן על המשרה, וטראמפ הטוען לכתר.

בפני ביידן לא עמד אתמול מכשול ממשי, בדרכו לקבל שוב את מועמדות המפלגה הדמוקרטית. ואמת היא שגם לטראמפ לא הייתה בעיה להביס את היריבה היחידה שעוד נותרה במרוץ הרפובליקאי – ניקי היילי – בדרכו להשיג שוב שליטה מוחלטת במפלגה.

היילי הצליחה, כצפוי, להשיג ניצחון אחד בלבד – בוורמונט – והובסה בכל יתר המדינות. אם לא יקרה משהו חריג ובלתי צפוי, היא אמורה להודיע בקרוב על פרישתה מהמרוץ, שבו אין לה באמת סיכוי, ולהכתיר סופית את טראמפ.

מחר אמור ביידן לשאת את נאום "מצב האומה" המסורתי מול שני בתי הקונגרס, מה שצפוי להיות נאום הבחירות הראשון הגדול של הקמפיין נגד טראמפ. גם בישראל ובמזרח התיכון יקשיבו לנאום רוב קשב, ויחפשו רמזים לתוכניותיו העתידיות של הנשיא בנוגע לרצועת עזה.

מנכ"ל מפעל הפיס בנימין דרייפוס עם זוכת פרס ספיר לשנת 2023 עופרה עופר אורן ויו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי, 5 במרץ 2024 (צילום: סיון פרג'/מפעל הפיס)

אתמול הוכרזו הזוכים בפרס ספיר, הפרס החשוב ביותר בישראל לספרות מקור. עופרה עופר אורן זכתה בפרס על ספרה "מה קרה להגר באילת" (הוצאת "כנרת זמורה דביר"), המבוסס על אונס קבוצתי שארע בצה"ל בשנות השישים – ונכתב בעקבות אירוע אונס התיירת הבריטית באיה נאפה.

"'מה קרה להגר באילת' הוא ספר בעל עוצמה נדירה, שנובעת הן מתכניו והן משליטתו באמצעי המבע הספרותי", נכתב בנימוקי הפרס, שכולל מענק של 180 אלף שקלים, תרגום של הספר לערבית ולשפה נוספת לפי בחירת הסופרת.

במקביל לפרס המרכזי, חולק גם הפרס לספר ביכורים בו זכתה אילנה רודישבסקי על ספרה "טסקה". הטקס התקיים השנה באופקים, כהזדהות עם תושבי הדרום.