אמיר בן-דוד
 
סדר יום חדש

יום חמישי, 7 מרץ 2024

 
 
חרפת הליכוד

ועדת חקירה ממלכתית הטילה אתמול אחריות אישית (ולא מיניסטריאלית) על ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכתבה בין היתר:

"תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות של ראש קטן, של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה. הכתובת הייתה על הקיר, ידועה לרבים במשך שנים רבות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בזירת האסון במירון, 30 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בזירת האסון במירון, 30 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

ואז, כאילו כדי להמחיש את כל מה שכתבה הוועדה ולהדגים לציבור איך נראית התרבות הרעה הזו של ראש קטן ושל התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים, הדגימה התגובה של הליכוד איך ממזערים אחריות ואז גם מתחמקים ממנה.

זה היה מרהיב. ומעליב. תנועת הליכוד היא תנועה לאומית מפוארת שרשמה לזכותה הישגים גדולים בתולדות ישראל.  עצוב לראות שזה מה שנשאר ממנה אחרי שנות נתניהו:

"צר לנו על כך שלראשונה בתולדות המדינה הממשלה בראשות בנט ולפיד הקימה ועדת חקירה נגד קודמתה בימין הפוליטי, ושחבר מרכזי בוועדה הוא מקורבו של יאיר לפיד, שלמה ינאי, שקיבל הצעה ממנו למקום ברשימת יש עתיד לכנסת".

ועוד הוסיפה הודעת הליכוד וקבעה כי דוח הוועדה הוא "התרסה פוליטית מובהקת לחלוטין" וכינתה אותו "ניסיון ציני ומכוון של לפיד להפוך את אסון מירון לכלי ניגוח פוליטי".

מהר מאוד התברר שלא תנועת "הליכוד" עומדת מאחורי ההודעה המבישה, אלא ראש הממשלה עצמו, האיש שהוועדה קבעה כי הוא אחראי אישית לאסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

כי הפעם אפילו בכירי הליכוד הרגישו אי-נוחות לנוכח ההתנהגות המופקרת של התחמקות מאחריות. "מנהיגות צריכה לקחת אחריות", כתב שר הכלכלה ניר ברקת בהודעה שפרסם, "זו טעות קשה להפוך את ועדת החקירה של אסון המירון לאירוע פוליטי".

"אם אין משהו טוב/חכם/מנהיגותי להגיד, עדיף לא להגיד כלום", צייץ הח"כ מהליכוד אלי דלל.

"אם אין משהו טוב/חכם/מנהיגותי להגיד, עדיף לא להגיד כלום", צייץ הח"כ מהליכוד אלי דלל

ואפילו חברת הכנסת טלי גוטליב, שאין מקום רחוק מדי שהיא לא תלך אליו, הרגישה שהפעם ראש הממשלה הלך רחוק מדי. "אני חברת הליכוד ואינני מסכימה עם תגובת הליכוד המקוממת למסקנות ועדת מירון", היא צייצה.

גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שהוועדה הטילה עליו אחריות אישית לאירועים והמליצה שהוא לא ימונה יותר לשר האחראי על המשטרה, פרסם הודעה ממלכתית שבה הודיע כי הוא ילמד את הדוח ויפעל "להפיק ממנו את הלקחים הדרושים".

ורק ההורים השכולים, כמו תמיד, נותרים ספונים בכאבם.

הרב מאיר נחמן אלחדד, ששכל את שני בניו – יוסף דוד בן ה-18 ויוסף מרדכי בן ה-12 – אמר בראיון לגלי צה"ל:

"שוב פעם נתניהו מוצא מקום לברוח מאחריות. 45 קדושי מירון, הדם שלהם שותת עד היום, ואף אחד לא לוקח אחריות. בכל מדינה מתוקנת היו צריכים כל בעלי האחריות, כל בעלי התפקידים, לקום ולהתפטר בתוך שבוע מהאסון. והם לא נקטו בזה. הם ממשיכים לכהן".

 
מסעות בנימין השני
השר בני גנץ וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בדאונינג 10 בלונדון, 6 במרץ 2024 (צילום: המחנה הממלכתי)
השר בני גנץ וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בדאונינג 10 בלונדון, 6 במרץ 2024 (צילום: המחנה הממלכתי)

בשעה שבנימין "הראשון" נתניהו, הולך ומסתבך בנפתולי המציאות הכאוטית שהוא עצמו אחראי לה, הטוען לכתר – בנימין "השני" גנץ – מדלג בין בירות המערב ומתקבל בכבוד מלכים השמור למי שהעולם נושא אליו עכשיו עיניים, בתקווה שהוא יציל את ישראל מעצמה, ואולי יעזור להחזיר גם את המזרח התיכון למסלול של שפיות (יחסית. אנחנו בכל זאת במזרח התיכון. כדאי להנמיך ציפיות תמיד).

אחרי שורת פגישות עם בכירי הממשל בוושינגטון – כולל סגנית הנשיא קמלה האריס, שר החוץ אנתוני בלינקן, שר ההגנה לויד אוסטין והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן – המשיך גנץ ללונדון.

וכמו כדי להמחיש (שוב) את צדקת טענות ועדת החקירה בנוגע להחלטות של תרבות פוליטית רעה – שגרירת ישראל בבירת אנגליה ציפי חוטובלי קיבלה הנחיה מפורשת מראש הממשלה נתניהו, לא לסייע לשב"כ לטפל בענייני האבטחה של הביקור.

בימים כתיקונם, נסיעה של שר בכיר להיפגש עם מנהיגים בעולם, בלי אישור ובלי תיאום עם ראש הממשלה, ובניגוד מוחלט לדעתו – היא כשלעצמה שערורייה המעידה על סדרי ממשל לא תקינים. אבל מה לעשות, הימים אינם כתיקונם.

בני גנץ לא נכנס לממשלה כדי לשרת את בנימין נתניהו, אלא במידה רבה כדי להגן על אזרחי ישראל מפני בנימין נתניהו. ולכן, למרות שנסיעתו יכולה להיות ראויה לביקורת, היא גם מובנת ואפילו מוצדקת.

גם בעולם מבינים את זה. וכך, הזדמן אתמול "במקרה" ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק לחדר (בדאונינג 10) שבו גנץ נפגש עם היועץ לביטחון לאומי של בריטניה, טים בארו. סונאק "הפתיע" את גנץ והצטרף לשיחה ולצילום משותף.

אתמול הזדמן "במקרה" ראש ממשלת בריטניה לחדר שבו גנץ נפגש עם היועץ לביטחון לאומי, והצטרף לשיחה ולצילום משותף

כל מי שראה את סדרות הטלוויזיה "הבית הלבן" או "כן אדוני ראש הממשלה" או כל סדרה על הנעשה בחדרים האחוריים של הפוליטיקה העולמית, מבין מה המשמעות של "פגישה מקרית" כזאת.

יום שהתחיל בדוח של ועדת חקירה ממלכתית שמביעה אי-אמון בנתניהו ובכישורי הניהול שלו, המשיך כשבכירי המפלגה שלו ממהרים להסתייג ממנו – והסתיים בכך שמנהיגי העולם כבר לא מתייחסים אליו יותר כאל ראש ממשלת ישראל.

הישג מרשים ליום עבודה אחד.

 
בג"ץ מבטל את פיטורי יו"ר הדואר
מנכ"ל רשות הדואר מישאל ועקנין בדיון בבית המשפט העליון בעתירתו נגד פיטוריו, 7 בספטמבר 2023 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)
מנכ"ל רשות הדואר מישאל ועקנין בדיון בבית המשפט העליון בעתירתו נגד פיטוריו, 7 בספטמבר 2023 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

בהחלטה שניתנה היום, בג"ץ פסל את פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל ועקנין וקבע כי החלטת שר התקשורת שלמה קרעי יחד עם השר דוד אמסלם לפטר את ועקנין איננה סבירה באופן קיצוני – ולמעשה איננה חוקית.

ועקנין – הנחשב למי ששיקם את רשות הדואר ומוערך על עבודתו שם – עתר לבג"ץ (יחד עם רשות הדואר) נגד פיטוריו בשנה שעברה. בעתירה דנו שלושת שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, דוד מינץ וחאלד כבוב.

"קשה שלא להביע תמיהה הכיצד ננקטה לראשונה בתולדות החוק סנקציה של הדחת יו"ר דירקטוריון מכהן, כצעד ראשון, מבלי שננקטו לפני כן צעדים מתונים יותר ומבלי שמוצו אמצעים אחרים", כותב עמית בחוות דעתו, ומסכם: "נקל עלי לקבוע כי החלטת השרים להעביר את העותר מתפקידו היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני".

השופט עמית: "נקל עלי לקבוע כי החלטת השרים להעביר את העותר מתפקידו היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני"

החלטת בג"ץ, שלא במפתיע, הרתיחה את השר קרעי, שמסר בתגובה:

"כשתהיה קטסטרופה בשירותי הדואר, כשראשי רשויות יעתרו לבג"ץ כנגד חרפת השירות לציבור בדואר, בג"ץ יבקש את תגובת שר התקשורת ויאשים את ביבי.

"פסק הדין של בג"ץ, שלוקח את הסמכות מידי נבחרי הציבור לעצמו ומשאיר את האחריות עליהם, הוא הפרה יסודית היורדת לשורש המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. נתקן בעזרת השם".

 
הרוגים במתקפת החות'ים
הפגיעה בספינת הסחר True Confidence מטיל בליסטי שירו החות'ים במפרץ עדן, 6 במרץ 2024 (צילום: U.S. Central Command via AP)
הפגיעה בספינת הסחר True Confidence מטיל בליסטי שירו החות'ים במפרץ עדן, 6 במרץ 2024 (צילום: U.S. Central Command via AP)

מתקפות המורדים החות'ים בתימן מאז 7 באוקטובר על אוניות משא במפרץ עדן גבו עד כה בעיקר מחיר כלכלי, בשל העיכובים שיצרו במעבר מכליות בין אסיה לאירופה. אתמול המחיר קפץ משמעותית, עם שלושה הרוגים במתקפת טילים על ספינה מסחרית בבעלות ליברית.

הספינה, True Confidence שמה, שנשאה דגל של ברבדוס, נפגעה מטיל בליסטי שנורה לעברה משטחי תימן שבשליטת החות'ים, כך דיווח הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית. שלושה אנשי צוות נהרגו במקום, ורבים נפצעו.

זה הטיל החמישי שהחות'ים ירו ביומיים האחרונים. טיל נוסף פגע באוניה Sky II וגרם לה נזק. טיל שלישי יורט על ידי המשחתת USS Carney שארצות הברית הציבה באזור. שני טילים נוספים נחתו בים ללא גרימת נזק.

"המתקפות חסרות האחריות הללו של החות'ים פוגעות בסחר העולמי וכעת גבו את חייהם של מלחים תמימים", נאמר בהודעה של צבא ארה"ב.

"המתקפות חסרות האחריות הללו של החות'ים פוגעות בסחר העולמי וכעת גבו את חייהם של מלחים תמימים"

ארצות הברית ובריטניה הגיבו אתמול במספר תקיפות על מטרות של החות'ים על אדמת תימן.

 
עדכוני מלחמה
דויד ששון, שנהרג בקרב בדרום רצועת עזה ב-6 במרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)
דויד ששון, שנהרג בקרב בדרום רצועת עזה ב-6 במרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)
  • סמ"ר דויד ששון, בן 21 מגנות הדר ולוחם ביחידת עוקץ, נפל בקרב בדרום רצועת עזה. בקרב נפצעו באורח קשה שלושה לוחמים מחטיבת הקומנדו ושני לוחמים מיחידת עוקץ. שבעה לוחמים נוספים נפצעו באורח קל עד בינוני.
  • כוחות צה"ל, בהכוונת אמ"ן ושב"כ, חיסלו אתמול את עמאר עטיה דרויש אלעדיני, שהיה אחראי על ירי תלול-מסלול של חמאס במרחב מחנות המרכז. לפי דובר צה"ל, אלעדיני שימש כפעיל בארגון עשרות שנים. במסגרת תפקידו היה אחראי להטמנת רקטות וכן היה אמון על שיגורי רקטות החל ממבצע עופרת יצוקה ועד למלחמה הנוכחית.
  • כוחות צוות הקרב החטיבתי 7 המשיכו ביממה האחרונה בפשיטות על מספר תשתיות טרור בשכונת חמד בחאן יונס ואיתרו מחסן המשמש לייצור אמצעי לחימה, מטענים וציוד צבאי. כמו כן, הכוחות איתרו במרחב פירים והשמידו מפקדות השייכות לארגוני הטרור ברצועת עזה.
  • כוחות צה"ל הפילו אתמול רחפן נפץ ששיגור חזבאללה מדרום לבנון, אחרי שזוהה חוצה משטח לבנון לאזור מטולה. בנוסף, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי של חזבאללה במרחב יארון ומבנה צבאי נוסף של הארגון במרחב כפרא.
 
מדינת ישראל נגד שמעון ריקלין
שמעון ריקלין בעמדת השידור של ערוץ 20 בכיכר הבימה, אוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
שמעון ריקלין בעמדת השידור של ערוץ 20 בכיכר הבימה, אוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

פרקליטות המדינה הגישה נגד שדרן ערוץ 14 שמעון ריקלין, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כתב אישום בגין "גריפת ממון לכיסו על חשבון קופת הציבור", כדברי כתב התביעה. התביעה מבקשת מבית המשפט לחייב את ריקלין לשלם לקופת המדינה קרוב למיליון שקל.

פרקליטות המדינה מבקשת מבית המשפט לחייב את שמעון ריקלין לשלם לקופת המדינה קרוב למיליון שקל

ריקלין הקים עסק מסחרי על קרקע בשטחי יהודה ושומרון שהותרה להקצאת המקרקעין בפטור ממכרז פומבי, למטרת הקמת מפעל "תעשייתי" למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה. הסיפור נחשף לראשונה בתחקיר של אבנר הופשטיין ב"זמן ישראל" לפני שנתיים.

על פי החשד, ריקלין פנה ב-2006 למנהל האזרחי וביקש להקצות עבורו קרקע לצרכי תעשייה באזור שער בנימין והצהיר כי בכוונתו להקים במקום "מפעל ליודאיקה". אולם לאחר שקיבל את הקרקע, הסב אותה לאולם אירועים בשם "באר מרים", בניגוד לייעודה המקורי.

מעבר להפרת ההסכם עם המנהל האזרחי, המשמעות של שינוי הייעוד היא שריקלין צריך לשלם קנס עבור "תשלום חורג" על כל שנות ההפרה. לאחר שסירב לשלם, הכין מתאם פעולות הממשלה בשטחים תביעה אזרחית כנגדו.

הפרשה התגלגלה ב-2020 לפתחו של משרד המשפטים אשר הכין תביעה אזרחית בשם הממונה על הרכוש הממשלתי, הגוף האחראי על הסדרי הקרקע בשטחי איו"ש, בדרישה להפסקת השימוש החורג ולהשבת הכספים שנים אחורה.

מסיבה שאינה ברורה, המתין משרד המשפטים יותר משלוש שנים עד להגשת התביעה.

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה