(הערת מערכת: את המהדורה היום הכינה בירנית גורן)

זה נראה כל כך מזמן, כמו מעידן אחר: פעם, לפני טבח השבעה באוקטובר, מאות אלפי אזרחים יצאו לרחובות כדי להתנגד להפיכה המשטרית שהביאה עלינו הממשלה הנוכחית.

המפגינים צעקו אז "דה-מו-קרט-יה" בגרון ניחר, ובאולפני הטלוויזיה חברי הקואליציה ופרשנים תומכי הממשל דיברו על פאניקה מוגזמת והיתממו שאין ב"רפורמה" שהם מעבירים שום דבר שיפגע באופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

הפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 11 במרץ 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

ובכן, עכשיו זה רשמי: לראשונה מזה חמישים שנה, ישראל כבר לא מוגדרת דמוקרטיה ליברלית. ירדנו לדרגת "דמוקרטיה אלקטורלית" – כמו ברזיל, ארגנטינה ופולין.

השנמוך במעמדנו קורה בדוח השנתי של מכון v-dem השוודי, המפרסם מדי שנה את אינדקס הדמוקרטיות העולמי על בסיס מחקר של מאות מדדים אמפיריים.

הדוח נחשב למקור החשוב ביותר בעולם כיום להערכת רמת הדמוקרטיה של כל מדינה, ומשייך כל מדינה לאחת מחמש קטגוריות – החל בדמוקרטיה ליברלית וכלה באוטוקרטיה מוחלטת.

"ישראל איבדה את מעמדה ארוך השנים כדמוקרטיה ליברלית ב-2023 ומוגדרת כעת כדמוקרטיה אלקטורלית", נכתב בדוח. "הסיבה העיקרית לכך היא ההתדרדרות המשמעותית במדדי השקיפות ושלטון החוק, ומתקפות הממשלה על מערכת המשפט".

"הדירוג אליו הגיעה ישראל – דמוקרטיה אלקטורלית – מצביע על כך שנשמרת במדינה זכות ההצבעה, אך לא המחויבות לשוויון, זכויות מיעוט, חופש דיבור או שלטון החוק", כותב הבוקר מיכאל האוזר-טוב ב"הארץ".

עוד באפריל 2023, בשיאה של המהפכה המשפטית, הזהירו חוקרים בארץ כי ישראל עלולה לרדת בדירוג V-dem.

"ישנו ויכוח עד כמה מרחיקי לכת החוקים של לוין-רוטמן", אמרה אז ל"הארץ" פרופ' שרה קאהן-ניסר מהאוניברסיטה הפתוחה, "האם הם אכן מצטברים לכדי שינוי משטר, או שדיבורים על שינוי משטרי מגזימים בהשפעת ההצעות על מבנה המשטר בישראל?

"ובכן, תוצאות המחקר חד-משמעיות: מדובר בשינוי משטרי".

מבנה ברפיח שנפגע בתקיפה ישראלית, 11 במרץ 2024 (צילום: SAID KHATIB / AFP)

ראש המל"ל צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר – שניים מהאנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו – יטוסו בשבוע הבא לוושינגטון כנציגי נתניהו בשיחות עם הממשל האמריקאי על פעולה אפשרית ברפיח. המשלחת יוצאת לבקשת הנשיא ג'ו ביידן, בשיחתו עם נתניהו שלשום (שני).

בכירים בממשל האמריקאי אמרו אתמול לשליח זמן ישראל בארה"ב ג'ייקוב מגיד כי בכוונת הממשל להציג למשלחת הישראלית תוכניות חלופיות להמשך הלחימה בחמאס, מבלי להזדקק למבצע קרקעי מלא ברפיח.

"אנחנו לא רק אומרים, 'לא, אתם לא יכול לעשות את זה'. אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים לעבוד על חלופות אפשריות שעדיין עוזרות לכם להשיג את המטרות", אמר אחד מהבכירים.

אם האמריקאים מצפים שדרמר והנגבי יגיעו לשיחות בוושינגטון בלב פתוח ונפש חפצה, נתניהו הבהיר אתמול כי מדובר בנסיעת נימוסין בלבד, וכי הוא נותר איתן בדעתו שישראל חייבת לצאת למבצע צבאי ברפיח. בפתח ישיבת ועדת חוץ וביטחון בכנסת אתמול הצהיר:

חיילי צה"ל בבית החולים שיפא. מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

• נמשכים הקרבות בבית חולים שיפא בעיר עזה, זה היום השלישי ברציפות. הבוקר הודיע דובר צה"ל כי כוחות שייטת 13 וצוות הקרב של חטיבה 401 בהובלת אוגדה 162 חיסלו ביממה האחרונה כ-90 מחבלים ואיתרו במקום אמצעי לחימה. למעלה מ-300 חשודים נחקרו במתחם על ידי חוקרי יחידה 504 באגף המודיעין ורכזי שב"כ – ומעל ל-160 חשודים נלקחו להמשך חקירה בשטח ישראל.
• לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב פעלו הלילה למעצר 34 מבוקשים ברחבי הגדה המערבית ובקעת הירדן; הכוחות החרימו כספי טרור ואיתרו אמצעי לחימה.
• צה"ל אישר אמש כי לראשונה אי פעם, טיל שיוט שנורה מתימן חדר לישראל מבלי שיורט. הטיל, שנורה ביום ראשון בלילה, נפל בשטח פתוח ללא נפגעים ולא נגרם נזק. לדברי צה"ל, הטיל היה במעקב אחרי כוחות חיל האוויר.
• נמשכות התקיפות גם בדרום לבנון. אמש תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר מבנים צבאיים של חזבאללה במרחבים עייתא א-שעב, מיס אל ג'בל ואל עדייסא. תשתיות טרור נוספות של הארגון הותקפו במרחב א-נקורה ובמרחב ובכפר כילא.

שר החינוך יואב קיש בוועדת החינוך של הכנסת, 19 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פארסת פרס ישראל לשנת 2024 ממשיכה לבזות את כבוד המוסד ולהפוך אותו סופית לצ'ופר פוליטי.

אחרי שהחליט לבטל את כל פרסי ישראל השנה בתחומים הקבועים רק בגלל שוועדת הפרס בחרה באיל וולדמן לקבל את פרס ישראל ליזמות, הודיע הבוקר שר החינוך יואב קיש על הבחירה בזוכי הפרס בתחום התקומה והגבורה האזרחית: מנחם קלמנזון ואיתיאל זוהר.

קלמנזון וזוהר, חברי "צוות אלחנן", יצאו בבוקר השבעה באוקטובר מביתם בהתנחלות עתניאל שבדרום הר חברון ונסעו באופן יזום לקיבוץ בארי, שם נלחמו במחבלי חמאס במשך שעות רבות והצילו עשרות תושבים. חבר שלישי שהיה עמם, אלחנן קלמנזון, נרצח על ידי מחבל חמאס בבית האחרון שאליו נכנסו.

אין ספק שסיפורם של קלמנזון וזוהר הוא סיפור על אומץ ותושייה עילאיים. אבל באותה שבת היו עוד רבים אחרים שביצעו מעשי גבורה על-אנושיים, הצילו עשרות ומאות תושבים, ואף כאלה שמסרו את חייהם בתופת שהתרחשה שם. איך בוחרים מיהו הגיבור שמגיע לו לתת פרס? איך מדרגים גבורה בכלל?

וקשה שלא לתהות: איך ייתכן שמכל הגיבורים בשבעה באוקטובר, נבחרו בסופו של דבר שניים שהם במקרה גם מתנחלים מדרום הר חברון?

כי מה שווה פרס ישראל אם אי אפשר לחלק אותו לפי העדפה פוליטית.

גדעון סער, מרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

די מדהים שאפילו גדעון סער הממולח, שמכיר את בנימין נתניהו טוב מרבים אחרים בפוליטיקה, לא שעה לעצותיו שלו עצמו במהלך השנים: אסור לסמוך על אף הבטחה של נתניהו.

סער פרק את השותפות שלו עם המחנה הממלכתי בשבוע שעבר כדי להפוך לסיעה עצמאית שתוכל להשתלב במעגל מקבלי ההחלטות של המלחמה, וזאת אחרי שבחודשים האחרונים בילה שעות רבות בשיחות אינטימיות עם נתניהו.

סער, בפועל, הודיע כי הוא נותן לממשלת נתניהו רשת ביטחון של ארבעה מנדטים נוספים – והתנאי היחיד שהציב הוא הצטרפותו לקבינט המלחמה מצומצם.

אולם כעת מסתמן שסער לא יצורף לקבינט, בוודאי לא כבעל השפעה. מקסימום משקיף.

"למרות שציבורית ישנה תחושה של התקרבות בין השניים, חוסר האמון של נתניהו בסער גדול מדי", כותב הבוקר הכתב הפוליטי יהודה שלזינגר ב"ישראל היום". "אין הרמוניה בין השניים. נתניהו חושד שסער משחק משחק כפול ובעתיד, בקמפיין הבחירות הבא, יאגף אותו מימין תוך שימוש במעמד ובמידע מהקבינט".

נתניהו, על פי שלזינגר, יסביר את התנגדותו בכך ששותפיו הפוליטיים אינם מאפשרים לו זאת. "נתניהו יאמר שאם הוא מכניס את סער יצוצו דרישות גם להכנסת בן גביר וסמוטריץ', ובכך העסק מסתבך", כותב שלזינגר. "על כן, גם אם נתניהו היה רוצה לראות את סער בפנים, הוא לא יכול בגלל שותפיו".

אם למדנו משהו מ"בית הקלפים" של בנימין נתניהו, זה שדברים לא קורים במקרה.

תסריט אפשרי בהחלט: נתניהו הבטיח לסער מקום בקבינט כדי לעודד אותו לפרוש מהמחנה הממלכתי, על מנת להחליש את בני גנץ. במקביל, נתניהו דאג שבן גביר יציג דרישה לפיה אם סער בפנים – גם בן גביר רוצה.

ובא לציון הגועל.