כאילו היו חסרות לישראל חזיתות, אויבים, יריבים ומבקרים – עושה רושם שממשלת ישראל והעומד בראשה עושים עכשיו הכול כדי להסתכסך גם עם התומכת הגדולה והחשובה ביותר שלנו בזירה הבינלאומית: ארצות הברית.
הקצב שבו נדלקות עכשיו שרפות, מעורר אצל רבים את החשד – שלא לומר החרדה – שבהנהגה הישראלית מכהנים עכשיו פירומנים.
איתמר בן גביר ובנימין נתניהו בישיבת ראשי סיעות הקואליציה בכנסת, 23 במאי 2023 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
אתמול זה בלט במיוחד, אחרי שמועצת הביטחון של האו"ם קיבלה החלטה הקוראת להפסקת אש מיידית ברצועת עזה ושחרור מיידי של כל החטופים הישראלים בלי כל תנאים.
נדמה שרק פירומנים לא יתמכו עכשיו בהפסקת אש שכזו.
ארה"ב – שאין צורך להרחיב כאן את מידת חשיבותה הביטחונית, הכלכלית, הפוליטית והדיפלומטית לישראל – נמנעה בהצבעה ולא השתמשה בזכות הווטו שלה. בעקבות זאת, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל לאלתר את יציאתה של המשלחת בראשות השר רון דרמר וראש המועצה לביטחון לאומי צחי הנגבי לוושינגטון – משלחת שנועדה לצאת ביום שישי על פי בקשת הנשיא ג'ו ביידן.
נתניהו האשים את וושינגטון ב"נסיגה ברורה מעמדתה העקבית במועצת הביטחון" ובכך שהיא "פוגעת גם במאמץ המלחמתי וגם במאמץ לשחרור החטופים".
איך הצעת החלטה הקוראת לשחרור מיידי של כל החטופים בלי כל תנאים מוקדמים פוגעת במאמץ לשחרור החטופים? תשאלו את נאמני ותומכי ראש הממשלה, שיצאו לבליץ ברשתות החברתיות ובתקשורת, בטענה המופרכת וחסרת הבסיס, שהצעת ההחלטה של מועצת הביטחון התעלמה מהחטופים הישראלים. נראה שבעולמם של הפירומנים – כל שרפה נוספת היא רק עילה לעוד חגיגה פורימית עליזה.
איך הצעת החלטה הקוראת לשחרור מיידי של כל החטופים בלי כל תנאים מוקדמים פוגעת במאמץ לשחרור החטופים?
ההחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם אתמול אינה החלטה מחייבת אלא דקלרטיבית. אבל עלולות להיות לה בהמשך השלכות שונות, שלא מומלץ לזלזל בהן – אלא אם כן אתם חכמולוגים מסוגו של איתמר בן גביר, שהזדרז אתמול לצייץ בחדווה "או"ם שמום". זה ציוץ שעליו ראוי לומר שני דברים:
- זה שראשי התיבות של שם המשפחה שלך הם ב"ג, לא הופך אותך לבן-גוריון;
- קודם תקים מדינה, אחר כך תתחכם על חשבון העולם.
ההחלטה של האו"ם עלולה להציב את ישראל בהמשך בעמדה לא נוחה מול בתי הדין הבינלאומיים, עלולה להקשות על המשך ניהול המשא ומתן מול חמאס, ומעבירה לקהילה הבינלאומית ולאויבי ישראל (הרבים מספור) מסר לפיו ישראל מבודדת מתמיד, מסוכסכת גם עם ארה"ב, ולפיכך גם פגיעה מתמיד.
אנחנו עוד מלקקים את הפצעים מהפעם הקודמת שבה הממשלה הנוכחית דחקה את כולנו לפינה שבה ישראל נראתה פגיעה מתמיד.