(הערת מערכת: את המהדורה היום הכינה בירנית גורן)
15 חודשים אחרי השבעתה, קשה שלא להשתחרר מההרגשה שממשלת נתניהו השישית היא בעצם מתיחה אחת גדולה על חשבוננו. כאילו אמרו חבריה לעצמם, אם איננו יכולים להיכנס לספרי ההיסטוריה באמצעות עשייה וצמיחה, לפחות נקבע שיא כממשלה הגרועה בתולדות המדינה. אף אחד כבר לא ישכח אותנו.
החלמאות, חוסר המקצועיות, ההשתנה מהמקפצה, גסות הרוח, הניתוק, ההרס ומחיר הדמים – אין להם סוף.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה ב-24 בדצמבר 2023 (צילום: Ohad Zwigenberg / POOL)
אם קיווינו שהשבעה באוקטובר לפחות יהווה נקודת מפנה שאחריו חברי הממשלה יתעשתו, באה פארסת חוק הגיוס ומוכיחה שהממשלה הזו פשוט גרועה בכל מצב ובכל נושא. אפשר לצלצל בכל הפעמונים ולהפעיל את כל קריאות ההשכמה – זה מה יש, ועם זה נפסיד.
מחר תעלה לאישור הממשלה הצעת החלטה למתווה חוק הגיוס שהניח ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצעה שאיש (מלבד החרדים אולי) לא חושב שהיא טובה, שלא תעמוד בשום מבחן בג"ץ – כולל מול השופטים השמרנים ביותר בעליון – ושספק אם תתגבש לידי חוק.
שלושה מתנגדים משמעותיים יצאו אתמול נגד הצעת ההחלטה של נתניהו: היועצת המשפטית לממשלה, הממונה על התקציבים באוצר והשר בני גנץ.
שלושה מתנגדים משמעותיים יצאו אתמול נגד הצעת ההחלטה של נתניהו: היועמ"שית, הממונה על התקציבים ובני גנץ
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הבהירה כי לא תוכל להגן על המתווה המוצע בבג"ץ; הממונה על התקציבים יואב גרדוס הצהיר כי החוק המוצע יהרוס את המשק ויגרור נזקים כלכליים אדירים; ואילו גנץ הודיע שאם החוק הזה יעבור בכנסת, הוא יפרוש מהממשלה.
מבין השלושה, נתניהו חושש בעיקר מהיועמ"שית. לא כי אכפת לו משלטון החוק – לנתניהו כבר לא אכפת מדבר מלבד שימור שלטונו – אלא כי פסילת החוק בבג"ץ ועצירת התקציבים לישיבות יסמנו את סוף דרכה של הממשלה שלו.
את הציבור צריך להדאיג במיוחד המכתב ששלח גרדוס לנתניהו. "הנזק הכלכלי הינו ממשי ואין עליו עוררין", כותב הממונה על התקציבים באוצר ומזהיר:
"בעתיד הקרוב מדינת ישראל תאסור בחקיקה על כ-150,000 גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה… סך היקף הגברים החרדים המועסקים כיום הינו כ-110,000 איש. לכן, יש להדגיש את המשמעות הכלכלית ההרסנית של איסור זה דווקא עבור האוכלוסייה שהשתלבותה בשוק העבודה הינה כה קריטית עבור מדינת ישראל".
גרדוס מעריך את הנזק המצטבר במעל 100 מיליארד שקל למשק הישראלי, וזה בלי לדבר על העובדה שלא רק שאין בחוק צעד לכיוון שוויון בנטל, הוא למעשה מגדיל את הנטל באופן משמעותי על צד אחד ורק מרחיב את הפערים החברתיים והכלכליים בנשיאת הנטל.
בימים רגילים, האיום של גנץ כי יפרוש מהממשלה אם החוק המוצע יעבור בכנסת היה חסר כל חשיבות: לנתניהו קואליציה יציבה גם בלי גנץ, וממילא ככל שנוקפים ימי הלחימה, נראה כי ראש הממשלה עושה מה שבא לו ולעתים אף בוחר שלא לערב את חברי קבינט המלחמה המצומצם.
אלא שהשילוב בין פרישת גנץ מהממשלה ופסילת החוק בבג"ץ – מה שללא ספק יקרה – עשויים להפוך לסערה המושלמת שתפיל סופית את הבית שנתניהו בנה.
כמעט מפתה לקוות שזה יקרה סוף-סוף.