(הערת מערכת: את המהדורה היום הכינה בירנית גורן)

15 חודשים אחרי השבעתה, קשה שלא להשתחרר מההרגשה שממשלת נתניהו השישית היא בעצם מתיחה אחת גדולה על חשבוננו. כאילו אמרו חבריה לעצמם, אם איננו יכולים להיכנס לספרי ההיסטוריה באמצעות עשייה וצמיחה, לפחות נקבע שיא כממשלה הגרועה בתולדות המדינה. אף אחד כבר לא ישכח אותנו.

החלמאות, חוסר המקצועיות, ההשתנה מהמקפצה, גסות הרוח, הניתוק, ההרס ומחיר הדמים – אין להם סוף.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה ב-24 בדצמבר 2023 (צילום: Ohad Zwigenberg / POOL)

אם קיווינו שהשבעה באוקטובר לפחות יהווה נקודת מפנה שאחריו חברי הממשלה יתעשתו, באה פארסת חוק הגיוס ומוכיחה שהממשלה הזו פשוט גרועה בכל מצב ובכל נושא. אפשר לצלצל בכל הפעמונים ולהפעיל את כל קריאות ההשכמה – זה מה יש, ועם זה נפסיד.

מחר תעלה לאישור הממשלה הצעת החלטה למתווה חוק הגיוס שהניח ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצעה שאיש (מלבד החרדים אולי) לא חושב שהיא טובה, שלא תעמוד בשום מבחן בג"ץ – כולל מול השופטים השמרנים ביותר בעליון – ושספק אם תתגבש לידי חוק.

שלושה מתנגדים משמעותיים יצאו אתמול נגד הצעת ההחלטה של נתניהו: היועצת המשפטית לממשלה, הממונה על התקציבים באוצר והשר בני גנץ.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הבהירה כי לא תוכל להגן על המתווה המוצע בבג"ץ; הממונה על התקציבים יואב גרדוס הצהיר כי החוק המוצע יהרוס את המשק ויגרור נזקים כלכליים אדירים; ואילו גנץ הודיע שאם החוק הזה יעבור בכנסת, הוא יפרוש מהממשלה.

מבין השלושה, נתניהו חושש בעיקר מהיועמ"שית. לא כי אכפת לו משלטון החוק – לנתניהו כבר לא אכפת מדבר מלבד שימור שלטונו – אלא כי פסילת החוק בבג"ץ ועצירת התקציבים לישיבות יסמנו את סוף דרכה של הממשלה שלו.

את הציבור צריך להדאיג במיוחד המכתב ששלח גרדוס לנתניהו. "הנזק הכלכלי הינו ממשי ואין עליו עוררין", כותב הממונה על התקציבים באוצר ומזהיר:

גרדוס מעריך את הנזק המצטבר במעל 100 מיליארד שקל למשק הישראלי, וזה בלי לדבר על העובדה שלא רק שאין בחוק צעד לכיוון שוויון בנטל, הוא למעשה מגדיל את הנטל באופן משמעותי על צד אחד ורק מרחיב את הפערים החברתיים והכלכליים בנשיאת הנטל.

בימים רגילים, האיום של גנץ כי יפרוש מהממשלה אם החוק המוצע יעבור בכנסת היה חסר כל חשיבות: לנתניהו קואליציה יציבה גם בלי גנץ, וממילא ככל שנוקפים ימי הלחימה, נראה כי ראש הממשלה עושה מה שבא לו ולעתים אף בוחר שלא לערב את חברי קבינט המלחמה המצומצם.

אלא שהשילוב בין פרישת גנץ מהממשלה ופסילת החוק בבג"ץ – מה שללא ספק יקרה – עשויים להפוך לסערה המושלמת שתפיל סופית את הבית שנתניהו בנה.

כמעט מפתה לקוות שזה יקרה סוף-סוף.

גדעון סער נושא דברים בישיבת הסיעה של הימין הממלכתי, 18 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כשגדעון סער נפרד מבני גנץ והתפצל לסיעה נפרדת, ההערכה השלטת הייתה כי בכוונתו להישאר בממשלה גם אם גנץ יפרוש, וכי יספק לנתניהו רשת ביטחון ליציבות הממשלה.

ייתכן שזו הייתה אמת לשעתה: סער, כך נראה, בנה על כך שנתניהו יצרף אותו לקבינט המלחמה. זה לא יקרה. במקום זאת, ראש הממשלה הזמין את סער להצטרף כמשקיף. גם זה לא יקרה.

לפי דיווח של מורן אזולאי ב-ynet הבוקר, סער דחה את הצעת הליכוד "לשמש כמוזמן מעת לעת בקבינט המלחמה" (היש הצעה מעליבה מזה?) והמשמעות היא כי הוא בדרכו החוצה.

לפני שבוע, בישיבת סיעת תקווה חדשה בכנסת, אמר סער כי הוא "תובע את האפשרות לנסות ולהשפיע על שינוי כיוון במלחמה, ולהשמיע את קולנו במוקד הניווט שלה. לא נוכל לוותר על כך. נכנסנו לממשלה לה התנגדנו רק עקב המלחמה ורק כדי להשפיע בעניין המלחמה. אם לא נוכל לעשות זאת – לא נוכל להיות בממשלה".

לכשנשאל מהו הדדליין שהציב לנתניהו בעניין צירופו לקבינט המלחמה, השיב סער: "אמרתי 'ימים ספורים', וזו הגדרה שברורה לכל אחד. אינני רואה תועלת במריחת העניין".

סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס בריאיון ל-ABC ב-24 במרץ 2024 (צילום: צילום מסך, ABC)

לקולות הרמים בממשל ביידן שיוצאים נגד פעולה רחבת היקף ברפיח הצטרפה אתמול סגנית הנשיא קמלה האריס, ואף רמזה שלפעולה ישראלית כזו, בניגוד לעמדתה של ארה"ב, יהיו השלכות על יחסי שתי המדינות.

"היינו מאוד ברורים בכמה וכמה שיחות, ובכל דרך אפשרית, שמבצע צבאי רחב היקף ברפיח יהיה טעות עצומה", אמרה אתמול האריס בריאיון לרשת ABC בארצות הברית. "אנחנו רואים מיליון וחצי אנשים ברפיח שנמצאים שם כי אמרו להם ללכת לשם. ואני למדתי את המפות – לאנשים האלה אין לאן ללכת".

כשנשאלה האם יהיו השלכות מצד ארה"ב אם ישראל בכל זאת תיכנס לרפיח, האריס השיבה: "אני לא פוסלת כלום".

צריך להדגיש את מה שלא מודגש מספיק בתקשורת בישראל: האמריקאים לא קוראים לעצירת המלחמה, הם עדיין תומכים באופן מלא במיגור תשתיות חמאס ומיטוט שלטונו ברצועת עזה. וגם הם מבינים שרפיח היא המפלט האחרון של בכירי הארגון.

מה שהאמריקאים כן מתנגדים לו באופן נחרץ הוא פעולה "רחבת היקף" – מערכה כמו זו שצה"ל הוציא לפועל בצפון ומרכז הרצועה או בחאן יונס – הכוללת כניסת אוגודת שריון, חי"ר והנדסה והפצצות משמעותיות של חיל האוויר, וכל זה באזור שבו מכונסים כרגע כמעט כל תושבי הרצועה.

ללא פינוי התושבים מרפיח, אין מה לדבר על מלחמה מלא-מלא שם. זה מה שהאמריקאים אומרים. ואת זה גם נתניהו מבין. אבל ראש הממשלה מתעקש להצהיר שוב ושוב כי צה"ל ייכנס לשם גם ללא תמיכת האמריקאים. לצערנו הרב, האמריקאים הם היחידים כנראה שעדיין מאמינים למילה של נתניהו.

מבחינת נתניהו, רפיח הפך לדו-קרב באו-קיי קורל: הקלימקס שבו יושג "הניצחון המוחלט". אם לא על חמאס, אז לפחות על האמריקאים. כי בתודעה של נתניהו, הוא פשוט חייב להכריע משהו או מישהו כדי להביא את בשורת המנצח למצביעיו.

חיילי צה"ל בחאן יונס, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

• צה"ל ושב"כ החלו אתמול במבצע במערב חאן יונס, במהלכו הושמדו כ-40 מטרות טרור מהאוויר והכוחות חיסלו מחבלים מטווח קצר בהיתקלויות.
• הפעולה בחאן יונס כוללת כניסת הכוחות לבית החולים בשכונת אל-אמל, ודובר צה"ל מסר כי "בעקבות מידע מודיעיני מדויק הקיים בידי צה"ל ושב"כ, לפיו במרחב ישנם מחבלים שמשתמשים בתשתיות אזרחיות למטרות טרור, צה"ל ושב"כ החלו לפעול במרחב".
• חיל האוויר תקף במהלך הלילה מבנה צבאי של חזבאללה בו שהו מחבלים במרחב מיס אל ג'בל. קודם לכן, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי של הארגון במרחב בליידא וכן מטרות טרור במרחב עיתא א-שעב שבדרום לבנון.
• לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב עצרו אתמול חמישה מבוקשים ברחבי חטיבת עציון, והחרימו אמצעי לחימה במרחב העיר בית לחם. מתחילת המלחמה נעצרו בגדה המערבית ובבקעה כ-3,600 מבוקשים – כ-1,600 מהם מזוהים עם חמאס.

מטוס איזיג'ט בנתב"ג, ארכיון (צילום: IMNATURE/iStockphoto)

אחרי חמישה חודשי הפסקה, חברת התעופה איזיג'ט חוזרת היום להפעיל טיסות מנתב"ג. זו חברת הלואו-קוסט המשמעותית הראשונה שמחדשת את טיסותיה לישראל מאז השבעה באוקטובר.

בשלב זה, איזיג'ט תתפעל קווים לשישה יעדים: אמסטרדם, בזל, ברלין, ג'נבה, לונדון ומילנו. התקווה בענף התיירות היא שחזרתה של חברת התעופה תוריד את מחירי הטיסות הגבוהים, במיוחד לקראת חג הפסח בחודש הבא.

כמו כן, בענף התעופה צופים כי חזרתה של איזיג'ט תוביל את הדרך לחזרתן של חברות לואו-קוסט נוספות שחדלו לטוס לישראל בעקבות המלחמה.