אמיר בן-דוד
 
סדר יום חדש

יום ראשון, 31 מרץ 2024

 
 
ותבער הארץ

השבועות חולפים, החודשים נוקפים, ואיתם גוברים נקיפות הלב ונקיפות המצפון, והתחושה המעיקה  שהממשלה ובעיקר העומד בראשה לא נוקפים אצבע לקדם עסקה לשחרור החטופים בעזה. אולי אפילו מעכבים אותה בכוונה.

אתמול ניצתה שוב האש ברחובות. והיום מתכננת תנועת המחאה לעלות לירושלים לארבעה ימי זעם, שיסמנו הסלמה במאבק הציבורי נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה.

מפגינים חוסמים את נתיבי איילון בהפגנה למען שחרור החטופים ונגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, 30 במרץ 2024 (צילום: איתי רון/פלאש90)
מפגינים חוסמים את נתיבי איילון, 30 במרץ 2024 (צילום: איתי רון/פלאש90)

אתמול בערב הפגינו אלפים בכמה מוקדי מחאה. כעשרים מקרובי החטופים קראו לשרים בני גנץ וגדי איזנקוט ולחברי כנסת הגונים, להצטרף אליהם במאמץ "להחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן מיידי".

בהפגנה מחוץ לבית ראש הממשלה בקיסריה אמר ראש אמ"ן לשעבר עמוס מלכא כי כל יום נוסף שראש הממשלה נשאר בתפקידו מסכן את ביטחון ישראל. קבוצה המייצגת רוב מוחלט של משפחות החטופים הכריזה על מאבק אזרחי רחב והאשימה את ראש הממשלה "אתה המכשול לעסקה, נפעל להחלפתך המיידית".

בהפגנה בקיסריה אמר ראש אמ"ן לשעבר עמוס מלכא כי כל יום נוסף שנתניהו נשאר בתפקידו מסכן את ביטחון ישראל

אלה דברים קשים שמעולם לא נשמעו כמוהם בישראל בתקופת מלחמה.

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, סגנית יו"ר הוועדה למשפט חוקתי ושלטון החוק בלשכת עורכי הדין, כותבת הבוקר בזמן ישראל כי בוויכוח הציבורי המתלהט עכשיו בנוגע לכשירותו ויכולתו של נתניהו להוביל את ישראל בימי משבר אלה, נשכחת העובדה ש"נתניהו שקוע עד צוואר בניגודי עניינים בין חובתו לפעול למען המדינה, לבין האינטרס האישי שלו בהימשכות המלחמה כדי לדחות את משפטו הפלילי ולהימלט מאימת הדין".

זהו אותו ניגוד עניינים שעליו עו"ד הולץ-לכנר עצמה התריעה בעתירות לבג"ץ ושהיה במוקד מחאות ציבוריות הרבה לפני שבעה באוקטובר.

"אמון הציבור בקברניט הוא קריטי כדי שהציבור הישראלי כולו ידע כי השיקולים לגבי עסקת החטופים וההקרבה העצומה הנדרשת במלחמה הם ענייניים בלבד ואין חשש לשקילת אינטרסים אישיים של נאשם בפלילים, המנצל את המצב לדחיית משפטו", היא כותבת.

החרפת הטון בקרב ארגוני המחאה כבר מעוררת תגובות נגד רבות, שגם כמוהן מעולם לא שמענו.

"אף אחד לא ישרוף את המדינה שלי", כותב הבוקר חגי לובר, שבנו יהונתן נהרג בעזה, בפוסט פייסבוק שנהפך ויראלי תוך דקות, וסביר להניח שיהדהד היום בכל תוכניות האקטואליה. "הבן שלי הלך להגן ולשחרר את הילדים שלכם, ונהרג", כותב לובר אל משפחות החטופים, "עזב הכול, השאיר אחריו אישה בהריון וילד בן תשעה חודשים, ונהרג. הוא לא יחזור יותר, בשום הסכם.

"ולכן מותר לי להגיד לכם: אין לכם זכות 'להסיר כפפות'. אין לכם זכות לקלל את נבחרי הציבור. אין לכם זכות לצרוח 'בושה'. אין לכם זכות להפר את הסדר הציבורי. אין לכם זכות לחסום את נתב"ג. אין לכם זכות להכריז על שביתה במשק. תתאפקו. שומעים? ת ת א פ ק ו".

והוא מוסיף ומבטיח מה יקרה אם צעדי המחאה נגד הממשלה יחריפו: "אני ואחרים נהיה שם. משפחות שכולות, פצועי צה"ל, ומשפחות חטופים שחושבות אחרת. נעמוד יחד מול האנרכיה, ולא ניתן לכם. פשוט לא".

 
מתחדשים המגעים בקהיר
משפחות החטופים המוחזקים בעזה בהפגנה בתל אביב, 30 במרץ 2024 (צילום: איתי רון/פלאש90)
משפחות החטופים המוחזקים בעזה בהפגנה בתל אביב, 30 במרץ 2024 (צילום: איתי רון/פלאש90)

בצל התלהטות הוויכוח הפנימי בישראל, יוצאת היום לקהיר משלחת ישראלית לחידוש המגעים לקראת עסקה אפשרית בין ישראל לחמאס. קבינט המלחמה צפוי להתכנס הערב כדי לדון על המשך המשא ומתן.

לפי דיווח של דנה ויס בחדשות 12 בסוף השבוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו אולץ להסכים לשלוח את צוות המו"מ רק אחרי לחץ בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני המורחב – כולל משרים בליכוד, אשר שינו את את דעתם בנוגע לעסקת החטופים אחרי שקראו את הריאיון עם החטופה עמית סוסנה ב"ניו יורק טיימס", שם תיארה את מסכת ההתעללויות והתקיפות המיניות שחוותה בעת שהייתה בשבי.

לפי הדיווח של ויס, השרים כעת תומכים בוויתורים מפליגים יותר משהסכימו להם קודם, וקראו לראש הממשלה לאפשר לראש המוסד דוד ברנע להמשיך במגעים – עם מרחב פעולה לשיקול דעתו. נתניהו נותר במיעוט.

"נתניהו 'משחק אותה' קשוח – אבל בעיקר מול החטופים", כותב הבוקר רון ברגמן ב"ידיעות אחרונות". "ואת ההתנהלות הזו של קבינט המלחמה והממשלה כולה מנרמלים בעיני הציבור השרים גנץ ואיזנקוט. שני הרמטכ"לים לשעבר הצטרפו לממשלה כדי 'להיכנס מתחת לאלונקה' ולהציל את עם ישראל, אבל בחלוף הזמן התברר כי מעל האלונקה הזו שוכב בעצם נתניהו, לא כולנו".

 
ההישגים של גלנט בוושינגטון
שר הביטחון יואב גלנט בצאתו ממשרד החוץ של ארצות הברית, אחרי שנפגש עם שר החוץ אנתוני בלינקן, בוושינגטון, 25 במרץ 2024 (צילום: ROBERTO SCHMIDT / AFP)
שר הביטחון יואב גלנט בצאתו ממשרד החוץ של ארצות הברית, אחרי שנפגש עם שר החוץ אנתוני בלינקן, בוושינגטון, 25 במרץ 2024 (צילום: ROBERTO SCHMIDT / AFP)

טל שניידר, הפרשנית המדינית של זמן ישראל, כותבת הבוקר כי בשיחות שניהל שר הביטחון יואב גלנט בוושינגטון בשבוע שעבר, הושגה התקדמות בנושא הכנסת כוח בינלאומי לעזה אשר יורכב מחיילי שלוש מדינות ערביות, ויפעל בין היתר לאבטח את שיירות הסיוע וחלוקת המזון והתרופות.

"המדינות הפוטנציאליות – מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות – העבירו מסרים דיפלומטיים נחרצים בחודשים האחרונים", כותבת שניידר, "הם סיימו לפתור לישראל בעיות טקטיות. אותן מדינות מוכנות להיות מעורבות בפרויקט שיקום רצועת עזה – כמו גם בסיוע לייצוב הרשות הפלסטינית – אך ורק אם הוא מתבצע במסגרת כוללת של חתירה לפתרון שתי המדינות".

"אותן מדינות מוכנות להיות מעורבות בפרויקט שיקום הרצועת רק אם הוא מתבצע במסגרת חתירה לפתרון שתי המדינות"

ביום שישי חשף "הוושינגטון פוסט" כי ממשל ביידן אישר בחשאי חבילת סיוע ביטחוני נוספת לישראל בשווי מיליארדים. אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל, מדווח הבוקר כי החבילה סוכמה באותו ביקור של גלנט – הישג משמעותי, בהינתן שהביקור התנהל תחת עננת המתיחות העצומה בין נתניהו לממשל ביידן.

"ההישג של גלנט אילץ את נתניהו לרכך את עמדתו הנוקשה כלפי ממשל ביידן", כותב בר-שלום, ומסביר כי בעקבות זאת נמלך נתניהו בדעתו והורה למשלחת מטעמו, הכוללת את השר רון דרמר וראש המל"ל צחי הנגבי, לצאת השבוע לוושינגטון – אחרי שביטל את נסיעתה בשבוע שעבר.

 
פיגוע דקירה בבאר שבע
זירת פיגוע הדקירה בבאר שבע, 31 במרץ 2024 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)
זירת פיגוע הדקירה בבאר שבע, 31 במרץ 2024 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

קצין צה"ל כבן 20 נפצע קל הבוקר בפיגוע דקירה בתחנה המרכזית בבאר שבע. הדוקר, נאג'י אבו פרייח, הוא אזרח ישראלי בן 28 מרהט המוכר למשטרה, בעל עבר פלילי רב, והוא היה אמור להתחיל בעוד שבועיים לרצות עונש של עבודות שירות שנגזר עליו בעקבות עבירות סמים ורכוש.

מפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב אמיר כהן, אמר בשטח: "אנחנו בתקופה מאתגרת. לא היה לנו מידע מודיעיני ספציפי. אנחנו מכירים את הזהות שלו ועושים פעולות להבין את המניעים שלו ולהבין אם היה לו סיוע נוסף. מדובר בוודאות בפיגוע".

"אנחנו מכירים את הזהות שלו ועושים פעולות להבין את המניעים שלו ולהבין אם היה לו סיוע נוסף. מדובר בוודאות בפיגוע"

לפי הודעת המשטרה, הדוקר נורה ונהרג על ידי חייל צה"ל שהיה במקום.

במקביל, צה"ל עצר את איש כוחות הביטחון ברשות הפלסטינית החשוד בביצוע הפיגוע בבקעה ביום חמישי. בפיגוע נורתה אש לעבר כלי רכב ישראלים. שניים נפצעו באורח בינוני ואחד קל. לפי צה"ל המחבל, מוחמד אל־סעדי, הסגיר את עצמו.

 
עדכוני מלחמה
רס"ל אלון קודריאשוב ז"ל שנפל ברצועת עזה ב-29 במרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)
רס"ל אלון קודריאשוב ז"ל שנפל ברצועת עזה ב-29 במרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)
  • רס"ל אלון קודריאשוב, בן 21 מיחידת אגוז של עוצבת הקומנדו, נפל ביום שישי בחאן יונס באירוע שבו טיל RPG פגע במבנה שבו שהו חיילי אגוז. 16 לוחמים נוספים נפצעו – שישה מהם באורח קשה וחמישה באורח בינוני.
  • על פי הודעת דובר צה"ל, עשרות מחבלים חוסלו ביממה האחרונה בקרבות הנערכים בבית החולים שיפא ובסביבתו. בנוסף, חיל האוויר תקף מהאוויר כ-80 מטרות, כולל מספר מבנים בשכונת רימאל ובסביבתה מהם שוגרו טילי נ"ט ונערכו ניסיונות צליפה לעבר חיילי צה"ל.
  • אחרי הערכת מצב שנערכה בצה"ל הוחלט כי חלק מהאזורים בעוטף עזה לא ייחשבו יותר כשטח צבאי סגור. בין היתר הוסרו המגבלות שהוטלו על מרחב יער רעים, שבו נערכה מסיבת הנובה שנהפכה לטבח.
  • על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית "שהאב", כוחות צה"ל פועלים משעות הבוקר המוקדמות בג'נין ובקלקיליה, ובמקום נערכים עימותים בין חיילי צה"ל לבין חמושים פלסטיניים.
 
מכללת ספיר נפתחת היום
המכללה האקדמית ספיר בשדרות, אוקטובר 2023 (צילום: שני שושן, דוברת המכללה האקדמית ספיר)
המכללה האקדמית ספיר בשדרות, אוקטובר 2023 (צילום: שני שושן, דוברת המכללה האקדמית ספיר)

לראשונה מאז שבעה באוקטובר, מכללת ספיר בשדרות תפתח את שעריה והסטודנטים – שעד היום יכלו רק ללמוד מרחוק, באופן מקוון – ייקראו לחזור לספסל הלימודים.

מכללת ספיר מרוחקת ארבעה קילומטר בלבד מהגבול עם עזה. בשבעה באוקטובר סטודנטים רבים, אנשי סגל, בוגרים ובני משפחותיהם – נרצחו או נחטפו. מאות מהסטודנטים המתגוררים בסביבות המכללה נאלצו לפנות את בתיהם.

חידוש הלימודים עם פתיחת סמסטר ב' היום, מלווה במחאה של הסטודנטים בספיר שטוענים כי החזרה למקום מוקדמת מדי, ומתנגדים להחלת חובת נוכחות בשיעורים. במכללה מודעים לטענות הרבות מצד סטודנטים שנאלצו לעזוב את האזור וטוענים שאי אפשר לכפות עליהם לחזור לשם עכשיו.

"אנו רואים בחזרה לקמפוס חשיבות עליונה לתקומת האזור ולשיקום הביטחון של כל אחת ואחד מאיתנו", אמר נשיא המכללה פרופ' ניר קידר, "ובאותה נשימה אנו מבינים את תנאי חוסר הוודאות שאופפים רבים מאיתנו, ולכן הוחלט על חזרה הדרגתית ומדודה לקמפוס".

"אנו רואים בחזרה לקמפוס חשיבות עליונה לתקומת האזור ולשיקום הביטחון של כל אחת ואחד מאיתנו"

 
משהו לקרוא
 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה