(הערת מערכת: את המהדורה היום הכינה בירנית גורן)
בין שלל התהפוכות והטלטלות שצה"ל עובר בשנה החולפת – ועוד יעבור לא מעט לכשיתחילו המפקדים הבכירים שהיו אחראים למחדל השבעה באוקטובר להתפטר בשוך הקרבות – הוא המיטוט המוחלט של החומות שהפרידו בין הצבא לפוליטיקה. חומות שאולי, בעצם, לא היו שם מעולם ורק שיקרנו לעצמנו שצה"ל הוא "צבא העם".
הסערה התורנית פרצה אתמול סביב נאומו של מפקד אוגדה 98, תת-אלוף דן גולדפוס, שהפנה את דבריו למנהיגי המדינה "מכל הצדדים" וקרא להם, במילים פשוטות, להתעשת ולפעול למען שוויון בנטל ולהתרומם לגודל השעה.
תא"ל דן גולדפוס, מפקד אוגדה 98, בשיחה עם התקשורת בפאתי חאן יונס, 13 במרץ 2024 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
"תקשיבו לליבו של לוחם שנלחם מ-7 באוקטובר בשבת הארורה, ומאז לא הפסקתי להילחם", פתח את דבריו. ולא בכדי.
באותה שבת ארורה, גולדפוס היה הקצין הבכיר ביותר שהגיע ליישובי העוטף בשעות הראשונות של מתקפת חמאס. בכתבה שפורסמה עליו ב-10 באוקטובר ב"ידיעות אחרונות" מספר הכתב הצבאי יואב זיתון שגולדפוס "הגיע בשבת ב-8:00 למתחם מסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים בה התרחש הטבח – ולאחר מכן עבר ישוב-ישוב וניהל קרבות מול מחבלים רבים".
"אני לא יכול לתאר את המראה שראיתי", גולדפוס סיפר אז. "מראה סוריאליסטי. אירוע פסיכי. זו לא מסיבת טבע, זו מסיבת טבח".
"אני לא יכול לתאר את המראה שראיתי", גולדפוס סיפר אז. "מראה סוריאליסטי. אירוע פסיכי. זו לא מסיבת טבע, זו מסיבת טבח"
מאז אותה שבת, גולדפוס והאוגדה שברשותו הובילו את הקרבות ברצועת עזה וגם היום, כשרבים מהכוחות הקרקעיים יצאו מהרצועה, אוגדה 98 ממשיכה לנהל את הקרבות באזור חאן יונס.
"אנחנו נלחמים, אנחנו לא מתעייפים, אנחנו נחושים לנצח", אמר אתמול גולדפוס. "אנחנו נחושים להביא הביתה את החטופים, בין אם באופן ישיר או עקיף, בכל דרך שנצטרך, על מנת להחזיר את הביטחון למדינה ולאזרחיה".
בשלב זה הפנה גולדפוס את דבריו לעבר הדרג הפוליטי, ואף התייחס ברמז למחלוקת סביב אי-גיוס חרדים לצבא:
"אל תדאגו, אנחנו אנשי הצבא, המפקדים והלוחמים, לקחנו בעבר, לוקחים בהווה, וניקח בעתיד אחריות על כל מעשינו. אנחנו לא בורחים מאש – ולא נברח מאחריות. אנחנו מרכינים ראש לנוכח הכישלון המהדהד שלנו, אך בד בבד שומרים על ערכינו – למעננו ולא למען אויבינו – ומשיגים הישגים רבים בשדה הקרב.
"אבל אתם חייבים להיות ראויים לנו. אתם חייבים להיות ראויים לאותם לוחמים שקיפחו את חייהם, לאותם אנשי המילואים שלא עניין אותם מאיזה צד הם ונלחמים זה לצד זה. תוודאו שכולם לוקחים חלק, שלא נחזור ל-6 באוקטובר, שכל המאמץ לא היה לשווא, תשימו את זה טוב טוב בראש, בכל יום בכל שעה.
"מדם ליבו של לוחם אני מבקש מכם להיות ביחד, מאוחדים. לדחוק את הקיצון ולאמץ את הביחד. תמצאו את הביחד והמחבר. אנחנו בשדה הקרב מצאנו אותו ולא מתכוונים לוותר עליו. תעשו שזה יהיה שווה".
דבריו של גולדפוס התקבלו ברגשות מעורבים.
מצד אחד, רבים אימצו את המסר (שר הפנים משה ארבל: "אני חותם על כל מילה", שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "מפקד מהזן שצה"ל צריך היום יותר מתמיד").
מצד שני, היו כאלה שהרימו גבה לנוכח הבחירה לשאת נאום בעל נופך פוליטי, הנוזף בפומבי בדרג המדיני שלו הוא כפוף (קרן מרציאנו: "מה הוא מטיף מוסר לדרג המדיני כשהוא על מדים?!").
מצד שני, היו כאלה שהרימו גבה לנוכח הבחירה לשאת נאום בעל נופך פוליטי, הנוזף בפומבי בדרג המדיני שלו הוא כפוף
"יסלחו לי כל המתפעלים: הנאום שנשא מפקד אוגדה 98 אתמול הוא לא פחות משערורייה", כותב הבוקר נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות", "הוא מלמד על אובדן שליטה, בעיה שמלווה את צה"ל מאז 7 באוקטובר. עם כל הכבוד לרחשי ליבו של קצין מוערך, הלחימה בעזה לא נתנה לו זכות ולא סמכות להביע עמדה בסוגיות פוליטיות".
גם בצה"ל לא אהבו את היוזמה של גולדפוס, בעיקר מפני שלא הקריא את הנאום שעבר את בדיקת דובר צה"ל ואושר לו – אלא נאום אחר, שלא עבר בדיקה ולא קיבל אישור. הרמט"כל רב-אלוף הרצי הלוי זימן את גולדפוס לשיחת בירור שתערך מחר, זאת אחרי שדובר צה"ל מסר אתמול בתגובה רשמית כי "הדברים שנאמרו על ידי הקצין לא אושרו עם מפקדיו".
גולדפוס מצטרף לשורה של קצינים מוערכים שצו מצפונם לא אפשר להם להימנע מלהתבטא, ונקלעו בכך למחלוקת ציבורית.
סגן הרמטכ"ל יאיר גולן בטקס לרגל יום השואה במוזאון "יד ושם" בירושלים, 5 במאי 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
כזכור, בנאום שנשא יאיר גולן בעת שהיה סגן הרמטכ"ל ביום השואה ב-2016, הוא הצביע על "תהליכים" מעליית הנאצים באירופה שנחשפים כעת בישראל:
"אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016".
אם היה לו סיכוי להתמנות לרמטכ"ל, הוא הסתיים באותו רגע. והנאום הזניק את גולן לתוך השמאל הפוליטי ומלווה אותו עד היום. לפחות הוא זוכה לומר מדי פעם, "אמרתי לכם".
דבריו של גולדפוס לא חריפים כמו אלו של גולן. איך אפשר שלא להסכים עם העקרונות שהוא מדבר עליהם? וממילא גולדפוס לא מתח ביקורת על צד כזה או אחר ספציפית.
אבל בימינו, גם להגיד את המובן מאליו לפעמים דורש אומץ – ותמיד יעורר מחלוקת. מי כמו הרמטכ"ל מבין זאת. ולכן, ספק אם גולדפוס יינזף מחר על תוכן דבריו. במקסימום, הלוי ייקח אותו לפרוצדורה.