אישיות
יוסי כהן

הכתף הקרה מדובאי היא ההזדמנות לה הפלסטינים מייחלים

במשך שנים העלה העולם הערבי על נס את דגל המאבק הפלסטיני, אבל בפועל תמך בו במידה מועטה ● דווקא עכשיו, כשההסכם עם דובאי מסמל התנערות מרמאללה ומעזה, לפלסטינים יש הזדמנות לשנות את חוקי המשחק ● פתרון הסכסוך נהיה אינטרס מיידי של המדינות הערביות שמתקרבות לישראל, וגם של ישראל עצמה, ולפלסטינים יש אפשרות נדירה לשפר את עמדתם ולהניח הצעה חדשה ● פרשנות

עוד 1,923 מילים

פרשנות 8 שאלות שדנה ויס לא שאלה את ראש המוסד

יונית לוי הכריזה בחדשות 12 על "ראיון נדיר" עם ראש המוסד, שהתרחש מיד לאחר טקס החתימה על ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בוושינגטון ● אלא שבמקום לנצל את הבמה כדי לשאול את יוסי כהן שאלות קשות, דנה ויס נראתה יותר כמו מעריצה נלהבת שפגשה זה עתה את מלך הכיתה ● ערן הילדסהיים ניסח כמה שאלות אפשריות, שמזכירות קצת יותר עיתונות מאשר דוברות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים. מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר"... המשך קריאה

שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים.
מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר". הטעיה מכוונת שתכליתה אחת היא: לזכות ברייטינג גבוה. על כן לא הייתי מאשים ישירות את הגברת וייס, אלא את מנהלי הערוץ.
שאלות כמו אלו שמציע מחבר המאמר הנ"ל נשאלות במהלך ראיון ארוך או בלשכתו של ראש המוסד או באולפן הטלויזיה.

עוד 812 מילים ו-4 תגובות

עדכונים מהחזית נתניהו נזכר שיש לו משפט לנהל

בעוד ראש הממשלה חותם על הסכמי שלום סודיים בטקסים נוצצים בוושינגטון ונכשל בהתמודדות עם הקורונה בישראל, החל הנאשם נתניהו להתכונן לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו בעוד ארבעה חודשים ● יובל יועז מביא מקבץ התפתחויות מהימים האחרונים

עוד 865 מילים

לתביעת בוגרי קרן וקסנר נגד יאיר נתניהו יש סיכוי לקבוע תקדים

נסיונות משפטיים קודמים להגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע נגד קבוצת בני אדם נכשלו עד כה ● אבל ל-75 בוגרי קרן וקסנר שהגישו אתמול תביעת לשון הרע נגד בנו של ראש הממשלה - שכינה אותם "כת של פדופילים" וקרא שלא להעסיק אותם בשירות הציבורי בישראל - יש סיכוי לעמוד ברף שקבע בית המשפט העליון לתביעות כאלה ● פרשנות

עוד 939 מילים ו-1 תגובות

מחשש שבג"ץ יוציא נגדו צו שיפוטי מחייב, הודיע נתניהו מיוזמתו לבית המשפט שהוא לא יתערב במינוי מפכ"ל, פרקליט מדינה ויועמ"ש ● במקביל, היועמ"ש למעשה כפה על נתניהו הסדר ניגוד עניינים האוסר על נתניהו ממילא לעסוק במינויים במערכת אכיפת החוק ● במציאות שנוצרה, נתניהו אולי לא יהיה מעורב בבחירת המועמדים, אבל הוא עלול לשבש את המינויים ולייבש את המערכת ● פרשנות

עוד 803 מילים

לפני שבוע שוחח ראש המוסד עם קטאר, בכדי להבטיח את המשך אספקת הדולרים לעזה ● הקטארים התחייבו למימון עד סוף השנה ● אולם מעבר לזה, הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות מציב בפני ישראל שינוי טקטוני שעשוי לשנות את מערך הכוחות באזור ● בינתיים, חמאס מרגיש את הלחץ וממשיך בהפרחת בלוני תבערה ● פרשנות

אחת לכמה חודשים או שבועות או ימים, מתעוררת לה רצועת עזה מתרדמת הדולרים הקטאריים. כך גם בימים האחרונים. המשחק הזה – באש – הוא למעשה תסריט כתוב מראש, ששני הצדדים מנסים להתנהל על פיו.

זה הולך בערך כך: חמאס מתחיל לחוש את הלבה החברתית הרותחת כשאמצעי התשלום של התושבים ברצועה הולכים ואוזלים, הוא מתחיל לצאת בהצהרות מיליטנטיות, ממשיך בהפרחת בלוני תבערה, נותן אור ירוק להפגנות יומיות וליליות על הגדר וכשזה לא מספיק, מתבצע ירי רקטות של ארגונים "סוררים". בדרך כלל זה מסתיים בביקור של משלחת מצרית, יצירת קשר של ראש המוסד עם קטאר והבטחת מנת תשלומים נוספת.

זו המציאות בשנתיים האחרונות. יש שיגידו שישראל קונה שקט; יש שיגידו, חמאס נחלש מאד והופך תלוי וסמוך יותר לשולחנה של ישראל. במקרה הזה שתי התשובות נכונות. ישראל וחמאס יצרו מעין מאזן הרתעה הדדי ששני הצדדים מודעים לו ובשלב הזה אף אחד לא רוצה ולא מתאמץ לשנותו.

זו המציאות בשנתיים האחרונות. יש שיגידו שישראל קונה שקט; יש שיגידו, חמאס נחלש מאד והופך תלוי וסמוך יותר לשולחנה של ישראל. במקרה הזה שתי התשובות נכונות

אז נכון שישראל מאיימת בימים האחרונים ברמיזות פומביות – למשל, השר אלי כהן בראיון בגלי צה"ל ביום שלישי – ובהעברת מסרים שקטים דרך המצרים, כי היא תחדש את הסיכולים הממוקדים ובכך למעשה תצא מהמשוואה הנוכחית מול חמאס. בזהירות המתבקשת, נראה שעל פניו זהו איום בלבד.

בפעם האחרונה שישראל ביצעה סיכול ממוקד משמעותי של דמות בכירה ברצועה, הייתה בחיסולו של בהאא אבו אל עטא, ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. הסיבה לחיסול הזה הייתה מדיניות עצמאית וקיצונית שניהל אבו אל עטא. המדיניות הזו, שכללה ירי רקטות עצמאי ופיגועים על עבר הגבול, איתגרה את חמאס, "עקפה אותו מימין" וציירה אותו כחלש מול ישראל.

לכן, החיסול של אבו אל עטא שירת קודם כל את חמאס, הוא גרם לכך שעזה חזרה לדבר בקול אחד, ברור צפוי וחדור מודיעינית. מבחינת ישראל, היא הוציאה מהמשחק גורם מערער, מה שאיפשר לה להתמקד במדיניות היברידית מול חמאס: מקל וגזר.

זה בדיוק המצב עכשיו. כל הפעילות מעזה היא תחת מטריה של חמאס ובפיקודו, ומבחינת ישראל יש כתובת אחת שיודעים לקרוא את ההיגיון הפנימי שלה. לכן סיכולים ממוקדים רק יערערו את המצב.

כאן נכנסים לתמונה שיקולים רחבים יותר. ישראל יכולה לבצע סיכולים ממוקדים משמעותיים ברצועה, אבל יהיה לכך מחיר שלא בטוח שכדאי או רצוי לשלם עכשיו. כרגע, תשומת הלב במישור המדיני נתונה למפרץ הפרסי ולאמירויות; במישור הפוליטי ליום שני ולשאלת הבחירות; ובמישור הביטחוני לצפון, שם נותרו עדיין גחלים לוחשות.

ישראל יכולה לבצע סיכולים ממוקדים משמעותיים ברצועה, אבל יהיה לכך מחיר שלא בטוח שכדאי או רצוי לשלם עכשיו. כרגע, תשומת הלב במישור המדיני נתונה למפרץ הפרסי ולאמירויות

ועכשיו נחזור לתסריט הקבוע. לפני שבוע שוחח ראש המוסד יוסי כהן עם קטאר, בכדי להבטיח את המשך אספקת הדולרים לרצועה. הוא לא יצא מהשיחה בידיים ריקות, ועל פי ההערכות קטאר התחייבה למימון קבוע לרצועת עזה עד סוף השנה.

אלא שכאן בדיוק המקום לדבר על השינוי הטקטוני שהתרחש בשבוע שעבר עם ההכרזה על נירמול היחסים עם איחוד האמירויות. קטאר – המוקצת בעולם הסוני המתון, שמונהג על ידי הציר מצרים-סעודיה-אמירויות – נתפסת כמי שלוקחת את החלק הפעיל ביותר בתמיכה במאבק הפלסטיני.

אם התמיכה הכספית לרצועה תגיע ממדינות "הציר", זה מהלך שבהחלט יכול לשרת את האינטרס של שני הצדדים: הציר הסוני יצבור נקודות כמי שלא התנער מהפלסטינים, וישראל תחליף כסף קטארי עוין בכסף של בעלות ברית.

זה כבר נידון, זה כבר מוסכם, השאלה היא מתי זה ייצא לפועל.

עוד 527 מילים

לגנץ ואשכנזי יש דרכים לדעת הכול. הגיע הזמן שישתמשו בהן

הסיטואציה שבה שר הביטחון וראש הממשלה החליפי יחד עם שר החוץ מכנסים מסיבת עיתונאים רק כדי לדווח לציבור שהם לא יודעים כלום ולא מעודכנים בשום דבר היא שיא אבסורדי חדש ● זה שנתניהו מקבל החלטות מדיניות וביטחוניות כמו שליט יחיד אינו דבר חדש ● אבל במערכות הצבא והביטחון יש גורמים רבים שמכירים את הסודות הכי כמוסים - וגנץ ואשכנזי צריכים להתחיל להשתמש בהם ● דעה

בתיאטרון האבסורד שאנחנו חיים בו, יש בכל יום מערכה חדשה, הזויה יותר מקודמתה.

אתמול כינסו ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, ושר החוץ גבי אשכנזי מסיבת עיתונאים רק כדי לדווח לציבור כי הם לא יודעים ולא מעודכנים בשום דבר. שיבוש שלטוני כזה וגירוש ממוקדי קבלת ההחלטות הוא מקור להסתרה ובירור פנימי, ולא סיבה למסיבה פומבית, אבל אצלנו כבר הכול כנראה הולך.

גנץ לא צריך באמת להיות מופתע. הוא לא עולה חדש. עשרות שנים הוא במרכז העשייה הביטחונית, חלק ניכר מהזמן הוא עובד מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא מכיר את דפוס הפעולה.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ידע על מכירת הצוללות למצרים? כן, בדיעבד, אחרי שראש האגף המדיני ביטחוני, האלוף עמוס גלעד שמע מהמצרים וסיפר לו.

האם שר הביטחון גנץ עצמו והרמטכ"ל אביב כוכבי ידעו על הכוונות של נתניהו בעניין הסיפוח, שתוכנן להתבצע כזכור ב-1 ביולי? ראש הממשלה הודיע להם איך צריך להיערך בשטח? מה יקרה אם תפרוץ מיני אינתיפאדה ביום הסיפוח? גם לא.

השר יובל שטייניץ, דוברו של נתניהו, אמר אתמול שגנץ בכלל לא היה צריך לדעת כלום, כמו שגם הוא עצמו לא דווח מבעוד מועד על ההסכם עם האמירויות. ההבדל הוא פשוט: גנץ הוא ראש ממשלה חליפי, שטייניץ בקושי משקיף בקבינט.

אבל בכל זאת, כל סיפור תזרים המידע מעורר תמיהה.

ראש המוסד יוסי כהן בישל את ההסכם עם האמירויות שעיקרו שלום תמורת סיפוח. איפה כל מערכות המודיעין הצבאי שכפופות לגנץ? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום עם מדינה ערבית חשובה, ועל מטוס חמקן מפחיד שעלול לעבור לאיחוד האמירויות בעקבות ההסכם הזה?

איפה כל מערכות המודיעין? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום ועל מטוס חמקן שעלול לעבור לאמירויות בעקבות ההסכם הזה?

לפני חמש שנים נפרץ הטלפון הסלולרי של בני גנץ. חברה ישראלית העבירה כנראה את המידע לגורמים באירופה, שעבר לאיראנים. המוסד ידע על זה, והעביר את האינפורמציה לשב"כ. ראש השב"כ נדב ארגמן דיווח לגנץ במרץ 2019. גנץ חשד אז שכהן הדליף את הסיפור כדי לסייע לנתניהו בבחירות ודרש לחקור את ראש המוסד בעניין הזה בוועדת החוץ והביטחון. אם גנץ יהיה פעם ראש הממשלה, אולי הוא יחזור לפרשה הקשה שהותירה בו צלקות עמוקות.

בנימין נתניהו עם ראש השב"כ נדב ארגמן בטקס מצטייני השב"כ, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
בנימין נתניהו עם ראש השב"כ נדב ארגמן בטקס מצטייני השב"כ, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

אנחנו מעלים את סיפור הסלולרי כאן רק כדי להבהיר כי במערכות הצבא והביטחון יש גורמים רבים שמכירים את הסודות הכי כמוסים. נתניהו אוהב אמנם לעבוד ולחלוק סודות מדינה רק עם אנשי אמונו הקרובים: ראש המוסד כהן; ראש המל"ל מאיר בן שבת, שהוא גם מועמד לראשות השב"כ; או שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר. גם את רוני אלשיך הביא נתניהו למשטרה על תקן של נאמן אישי, עד שהכול התקלקל לו.

אבל אנשים מנוסים (גנץ) ומתוחכמים (אשכנזי) לא יכולים לשחק רק את תפקיד הניצבים אצל נתניהו. יש להם דרכים לדעת הכול, והם צריכים להשתמש בהן. זהו המנהל התקין וחלוקת המידע הרגיש והמתחייב בין ראשי המדינה, ולא הסתרה מחשש מופרך של הדלפה מוקדמת.

עוד 527 מילים

זה התחיל בתקופת ראש המוסד מאיר דגן, הבשיל בימי תמיר פרדו, והגיע לכלל הסכם עם איחוד האמירויות במשמרת של הקודקוד הנוכחי, יוסי כהן ● חתימת ההסכם הופכת את שיתוף הפעולה הביטחוני של ישראל עם מוחמד בן זאיד לגלוי ● והמסר לטהרן ברור: לירושלים יש עכשיו קשרים רשמיים עם עוד מדינה הגובלת באיראן ● פרשנות

עוד 869 מילים

"משרד הביטחון לא הפיק לקחים מפרשת הצוללות"

פרסום ראשון "איך ייתכן שמשרד הביטחון וצה"ל לא קיימו אפילו דיון אחד או תחקיר פנימי בעקבות פרשת הצוללות?" ● "נוכח כל תהליך קבלת ההחלטות, תמוה בעיני שמבקר המדינה לא נכנס לזה" ● "גוף הרכש במשרד הביטחון ממשיך לקנות, והדורשים המבצעיים ממשיכים לדרוש, ופה הצליחו לכופף את המשרד" ● בכיר לשעבר במשרד הביטחון חושף את המנגנון שאפשר את עסקת כלי השיט המושחתת, ומזהיר: דבר לא השתנה

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

היועץ המשפטי לממשלה ו-11 שופטי בג"ץ הכריעו כי אין מניעה שנתניהו יכהן כראש ממשלה למרות העמדתו לדין ● אולם הדיון על הנבצרות איננו נוגע לשאלה הערכית - אלא לשאלה המעשית ● התנהלותו של נתניהו לאחרונה מראה שזו כבר לא שאלה תיאורטית ● אפילו השיקול ללכת שוב לבחירות יכול להוות עדות שנתניהו לא יכול למלא את תפקידו כראוי ● העתירה לבג"ץ קרובה מאי פעם

עוד 1,962 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה