אישיות
יוסי כהן

ראשי המוסד ושב"כ מתחלפים - ואיתם גם הסגנון

אחרי שוועדת גולדברג אישרה את מינויו של ר' לתפקיד ראש שב"כ הבא, ועם דדי ברנע בתפקיד ראש המוסד מזה חמישה חודשים, חילופי הראשים של שני הארגונים החשאיים של המדינה יביאו עמם גם סגנון פעולה וחשיפה ציבורית שונה מקודמיהם ● ברנע הנחבא אל הכלים הוא היפוכו של קודמו, יוסי כהן ● ואילו ר', שמבין בתקשורת ויודע ליחצ"ן את עצמו, לא בדיוק יימלט מאור הזרקורים ● פרשנות

עוד 537 מילים

כתובתו הרשמית של יאיר נתניהו, לכאורה אזרח פרטי, היא מעון ראש הממשלה ● נתניהו הבן ניצל עובדה זו כדי לטעון שלא קיבל כתבי תביעה בשני תיקים המתנהלים נגדו ● בעוד שבתיק אחד השופט איפשר לו להגיש כתב הגנה באיחור ניכר, בתיק השני פסקה השופטת נגד יאיר נתניהו - ומאחר שלא הגיש טיעונים להגנתו מלבד עניין הכתובת, הסיכוי שלו להפוך את ההחלטה בערעור קלושים ● פרשנות

עוד 1,368 מילים ו-3 תגובות

ראש המוסד היוצא יוסי כהן הוא יו"ר הליכוד הבא

בהופעה טלוויזיונית כמעט מושלמת, יוסי כהן אישר שהוא בדרכו לראשות הממשלה, ובליכוד מבינים כי הוא יהיה היו"ר הבא אחרי נתניהו ● כהן נכנס לתקופת צינון של שלוש שנים; אם נתניהו לא פורש בקרוב, כהן יהיה זה שיבוא מייד אחריו וידלג בקלילות על דור הביניים ● בלו"ז של ראש המוסד היוצא רשומות כבר כמה פגישות עם בכירים בליכוד, ביניהם אנשי שטח שמכירים את התנועה היטב ● פרשנות

עוד 543 מילים ו-4 תגובות

סמיילי ואני? לא, לא, לא!

אפרים הלוי, יליד בריטניה, התקדם במוסד עד שעמד בראשו ב-1995 ● ג'ורג' סמיילי, הסוכן הבדיוני מספריו של ג'ון לה קארה, טיפס במעלה היררכיית "הקרקס" הבריטי ● בעקבות מותו של לה קארה השבוע, הלוי מספר מנין סופר מותחני הריגול האגדי קיבל את ההשראה ● הוא גם מעריך מי תהיה המדינה הבאה שתחתום עם ישראל על הסכם נורמליזציה

עוד 1,398 מילים

הכתף הקרה מדובאי היא ההזדמנות לה הפלסטינים מייחלים

במשך שנים העלה העולם הערבי על נס את דגל המאבק הפלסטיני, אבל בפועל תמך בו במידה מועטה ● דווקא עכשיו, כשההסכם עם דובאי מסמל התנערות מרמאללה ומעזה, לפלסטינים יש הזדמנות לשנות את חוקי המשחק ● פתרון הסכסוך נהיה אינטרס מיידי של המדינות הערביות שמתקרבות לישראל, וגם של ישראל עצמה, ולפלסטינים יש אפשרות נדירה לשפר את עמדתם ולהניח הצעה חדשה ● פרשנות

עוד 1,923 מילים

פרשנות 8 שאלות שדנה ויס לא שאלה את ראש המוסד

יונית לוי הכריזה בחדשות 12 על "ראיון נדיר" עם ראש המוסד, שהתרחש מיד לאחר טקס החתימה על ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בוושינגטון ● אלא שבמקום לנצל את הבמה כדי לשאול את יוסי כהן שאלות קשות, דנה ויס נראתה יותר כמו מעריצה נלהבת שפגשה זה עתה את מלך הכיתה ● ערן הילדסהיים ניסח כמה שאלות אפשריות, שמזכירות קצת יותר עיתונות מאשר דוברות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים. מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר"... המשך קריאה

שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים.
מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר". הטעיה מכוונת שתכליתה אחת היא: לזכות ברייטינג גבוה. על כן לא הייתי מאשים ישירות את הגברת וייס, אלא את מנהלי הערוץ.
שאלות כמו אלו שמציע מחבר המאמר הנ"ל נשאלות במהלך ראיון ארוך או בלשכתו של ראש המוסד או באולפן הטלויזיה.

עוד 812 מילים ו-4 תגובות

עדכונים מהחזית נתניהו נזכר שיש לו משפט לנהל

בעוד ראש הממשלה חותם על הסכמי שלום סודיים בטקסים נוצצים בוושינגטון ונכשל בהתמודדות עם הקורונה בישראל, החל הנאשם נתניהו להתכונן לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו בעוד ארבעה חודשים ● יובל יועז מביא מקבץ התפתחויות מהימים האחרונים

עוד 865 מילים

לתביעת בוגרי קרן וקסנר נגד יאיר נתניהו יש סיכוי לקבוע תקדים

נסיונות משפטיים קודמים להגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע נגד קבוצת בני אדם נכשלו עד כה ● אבל ל-75 בוגרי קרן וקסנר שהגישו אתמול תביעת לשון הרע נגד בנו של ראש הממשלה - שכינה אותם "כת של פדופילים" וקרא שלא להעסיק אותם בשירות הציבורי בישראל - יש סיכוי לעמוד ברף שקבע בית המשפט העליון לתביעות כאלה ● פרשנות

עוד 939 מילים ו-1 תגובות

מחשש שבג"ץ יוציא נגדו צו שיפוטי מחייב, הודיע נתניהו מיוזמתו לבית המשפט שהוא לא יתערב במינוי מפכ"ל, פרקליט מדינה ויועמ"ש ● במקביל, היועמ"ש למעשה כפה על נתניהו הסדר ניגוד עניינים האוסר על נתניהו ממילא לעסוק במינויים במערכת אכיפת החוק ● במציאות שנוצרה, נתניהו אולי לא יהיה מעורב בבחירת המועמדים, אבל הוא עלול לשבש את המינויים ולייבש את המערכת ● פרשנות

עוד 803 מילים

לפני שבוע שוחח ראש המוסד עם קטאר, בכדי להבטיח את המשך אספקת הדולרים לעזה ● הקטארים התחייבו למימון עד סוף השנה ● אולם מעבר לזה, הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות מציב בפני ישראל שינוי טקטוני שעשוי לשנות את מערך הכוחות באזור ● בינתיים, חמאס מרגיש את הלחץ וממשיך בהפרחת בלוני תבערה ● פרשנות

אחת לכמה חודשים או שבועות או ימים, מתעוררת לה רצועת עזה מתרדמת הדולרים הקטאריים. כך גם בימים האחרונים. המשחק הזה – באש – הוא למעשה תסריט כתוב מראש, ששני הצדדים מנסים להתנהל על פיו.

זה הולך בערך כך: חמאס מתחיל לחוש את הלבה החברתית הרותחת כשאמצעי התשלום של התושבים ברצועה הולכים ואוזלים, הוא מתחיל לצאת בהצהרות מיליטנטיות, ממשיך בהפרחת בלוני תבערה, נותן אור ירוק להפגנות יומיות וליליות על הגדר וכשזה לא מספיק, מתבצע ירי רקטות של ארגונים "סוררים". בדרך כלל זה מסתיים בביקור של משלחת מצרית, יצירת קשר של ראש המוסד עם קטאר והבטחת מנת תשלומים נוספת.

זו המציאות בשנתיים האחרונות. יש שיגידו שישראל קונה שקט; יש שיגידו, חמאס נחלש מאד והופך תלוי וסמוך יותר לשולחנה של ישראל. במקרה הזה שתי התשובות נכונות. ישראל וחמאס יצרו מעין מאזן הרתעה הדדי ששני הצדדים מודעים לו ובשלב הזה אף אחד לא רוצה ולא מתאמץ לשנותו.

זו המציאות בשנתיים האחרונות. יש שיגידו שישראל קונה שקט; יש שיגידו, חמאס נחלש מאד והופך תלוי וסמוך יותר לשולחנה של ישראל. במקרה הזה שתי התשובות נכונות

אז נכון שישראל מאיימת בימים האחרונים ברמיזות פומביות – למשל, השר אלי כהן בראיון בגלי צה"ל ביום שלישי – ובהעברת מסרים שקטים דרך המצרים, כי היא תחדש את הסיכולים הממוקדים ובכך למעשה תצא מהמשוואה הנוכחית מול חמאס. בזהירות המתבקשת, נראה שעל פניו זהו איום בלבד.

בפעם האחרונה שישראל ביצעה סיכול ממוקד משמעותי של דמות בכירה ברצועה, הייתה בחיסולו של בהאא אבו אל עטא, ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. הסיבה לחיסול הזה הייתה מדיניות עצמאית וקיצונית שניהל אבו אל עטא. המדיניות הזו, שכללה ירי רקטות עצמאי ופיגועים על עבר הגבול, איתגרה את חמאס, "עקפה אותו מימין" וציירה אותו כחלש מול ישראל.

לכן, החיסול של אבו אל עטא שירת קודם כל את חמאס, הוא גרם לכך שעזה חזרה לדבר בקול אחד, ברור צפוי וחדור מודיעינית. מבחינת ישראל, היא הוציאה מהמשחק גורם מערער, מה שאיפשר לה להתמקד במדיניות היברידית מול חמאס: מקל וגזר.

זה בדיוק המצב עכשיו. כל הפעילות מעזה היא תחת מטריה של חמאס ובפיקודו, ומבחינת ישראל יש כתובת אחת שיודעים לקרוא את ההיגיון הפנימי שלה. לכן סיכולים ממוקדים רק יערערו את המצב.

כאן נכנסים לתמונה שיקולים רחבים יותר. ישראל יכולה לבצע סיכולים ממוקדים משמעותיים ברצועה, אבל יהיה לכך מחיר שלא בטוח שכדאי או רצוי לשלם עכשיו. כרגע, תשומת הלב במישור המדיני נתונה למפרץ הפרסי ולאמירויות; במישור הפוליטי ליום שני ולשאלת הבחירות; ובמישור הביטחוני לצפון, שם נותרו עדיין גחלים לוחשות.

ישראל יכולה לבצע סיכולים ממוקדים משמעותיים ברצועה, אבל יהיה לכך מחיר שלא בטוח שכדאי או רצוי לשלם עכשיו. כרגע, תשומת הלב במישור המדיני נתונה למפרץ הפרסי ולאמירויות

ועכשיו נחזור לתסריט הקבוע. לפני שבוע שוחח ראש המוסד יוסי כהן עם קטאר, בכדי להבטיח את המשך אספקת הדולרים לרצועה. הוא לא יצא מהשיחה בידיים ריקות, ועל פי ההערכות קטאר התחייבה למימון קבוע לרצועת עזה עד סוף השנה.

אלא שכאן בדיוק המקום לדבר על השינוי הטקטוני שהתרחש בשבוע שעבר עם ההכרזה על נירמול היחסים עם איחוד האמירויות. קטאר – המוקצת בעולם הסוני המתון, שמונהג על ידי הציר מצרים-סעודיה-אמירויות – נתפסת כמי שלוקחת את החלק הפעיל ביותר בתמיכה במאבק הפלסטיני.

אם התמיכה הכספית לרצועה תגיע ממדינות "הציר", זה מהלך שבהחלט יכול לשרת את האינטרס של שני הצדדים: הציר הסוני יצבור נקודות כמי שלא התנער מהפלסטינים, וישראל תחליף כסף קטארי עוין בכסף של בעלות ברית.

זה כבר נידון, זה כבר מוסכם, השאלה היא מתי זה ייצא לפועל.

עוד 527 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה