1

עינת רון שבה לסורה

נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופטת עינת רון, נחשבת לבבת עינם של שוטרי משטרת ישראל. כמי ששירתה 25 שנה בפרקליטות הצבאית והתקדמה עד לתפקיד התובעת הצבאית הראשית, ומשם עברה למערכת בתי המשפט – קשה לחשוב על שופטת בעלת ראייה יותר ממסדית ממנה.

אין פלא שהמשטרה מיהרה פעם אחר פעם לבית המשפט בראשון לציון, בבקשות רגישות להארכת מעצר או להטלת איסור פרסום בשורה של חקירות לאורך השנים.

טוויסט בעלילה נרשם עם העמדתו לדין של קצין המשטרה סנ"צ ניסים (ניסו) גואטה, באשמה שתקף מפגינים בהפגנות המחאה בבלפור בשנת 2020. לפני כחודש וחצי הרשיעה רון את גואטה בשתי העבירות, תוך שקבעה כי אין באווירה הקשה שנוצרה במקום בין המפגינים לבין השוטרים כדי להצדיק את פעולותיו האלימות.

סנ"צ ניסו גואטה בבית משפט השלום בראשון לציון לקראת הקראת גזר דינו, 9 באוגוסט 2022 (צילום: פלאש90)

השבוע שבה רון לסורה – בגזר הדין שנתנה השבוע, החליטה להטיל על גואטה עונש קל של חמישה חודשי מאסר על תנאי בלבד.

מאז נחקק תיקון 113 לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול דעתם של השופטים בבואם להטיל עונשים, יש מתכונת לאופן שבו כותבים גזרי דין: השופטים אמורים לקבוע מהו מתחם העונש ההולם לעבירות שבהם הורשע הנאשם, מהן הנסיבות הספציפיות הקשורות לביצוע העבירה ונסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, למשל נסיבות משפחתיות או אישיות של הנאשם – וכפועל יוצא מכך, היכן למקם את הנאשם בתוך "מתחם הענישה".

דבר מכל זה אינו מופיע בגזר הדין שכתבה רון. במקום זאת, היא התמודדה עם בקשת סנגורו של גואטה להימנע מהרשעה ולהסתפק, באופן חריג, בקביעה שהעבירה נעברה – ללא הרשעה.

נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופטת עינת רון (צילום: הרשות השופטת)

זהו הליך חריג המאפשר לשופטים להימנע מלהכתים אדם בכתם פלילי. רון החליטה לדחות את בקשת הסנגור – אך השתמשה בקביעתה זו כדי "לאזן" את החלטתה להסתפק בענישה קלילה, של מאסר על תנאי בלבד. "ביום פקודה", היא פרגנה לשוטר האלים, "כל הזכויות הרבות שצבר תעמודנה לזכותו".

בעוד חודשיים וחצי תסתיים הקדנציה בת שבע השנים של רון כנשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, ואת מקומה יתפוס השופט מנחם מזרחי.

אם לשפוט לפי שובל התנגשויותיו עם חוקרי המשטרה בהחלטות שיפוטיות שונות לאורך השנים, יחסי המשטרה ובתי המשפט – לפחות במחוז שבו יושבות יחידות החקירה הארציות של להב 433 – בדרך לעבור טלטלה משמעותית.

2

ניגוד העניינים של בג"ץ

פסק דינו של בג"ץ שניתן שלשום (רביעי), ושבו נפסלה החלטת נשיא בית הדין הרבני הגדול דוד לאו למנות את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, ל"ראש אבות בית דין" בבית הדין הרבני האזורי בירושלים – עשוי להתברר בהמשך כבומרנג של מערכת המשפט כלפי עצמה.

מינויו של רלב"ג נפסל בשל היותו של הממנה, הרב הראשי לאו, בניגוד עניינים; אך אלמנט של ניגוד עניינים כלשהו מצוי גם בעצם פעולתו של בג"ץ בנושא – מאחר שכל קביעה של בג"ץ בנושאי ניגוד עניינים בבתי הדין הרבניים, עשויה להיות מופנית בהמשך גם כלפי המתרחש בשלום, במחוזי ובעליון עצמו.

אלמנט של ניגוד עניינים מצוי גם בעצם פעולתו של בג"ץ בנושא – מאחר שכל קביעה של בג"ץ בנושאי ניגוד עניינים בבתי הדין הרבניים, עשויה להיות מופנית בהמשך גם כלפי המתרחש בשלום, במחוזי ובעליון עצמו

חוק הדיינים נותן בידיו של נשיא בית הדין הרבני הגדול – תפקיד שבו מחזיקים, לסירוגין, הרב הראשי האשכנזי והרב הראשי הספרדי – את הסמכות למנות אבות בית דין וראשי אבות בית דין, תפקידים המקבילים לראשי הרכבים ולנשיאי ערכאות בבתי המשפט האזרחיים.

במקרה הזה, היה זה הרב לאו שמינה ב-2018, זמן קצר לאחר שהחל בכהונתו כנשיא בית הדין הרבני הגדול, את רלב"ג לתפקידו. הוא הוזהר מפני ניגוד העניינים שבו הוא נגוע, אך הדבר לא עצר בעדו מלמנות את גיסו לתפקיד.

הרב הראשי דוד לאו (צילום: Yaakov Cohen-Flash90)

היועץ המשפטי דאז של בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הזהיר מפני הקושי המשפטי במצב שנוצר, במכתב ששיגר ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט.

במשרד המשפטים הוכנה חוות דעת, המפרטת את הצעד שיש לנקוט במצב כזה – העברת המינוי לוועדה חיצונית, שהחברים בה לא יהיו תלויים בדרך כלשהי ברצונו הטוב של נשיא בית הדין הרבני הגדול. במרץ 2021 אף נפגשו לאו ומנדלבליט, אבל לא הצליחו להגיע לסיכום בדבר הסדר ניגוד עניינים.

לאו אמנם החליט למנות מעין "ועדה מייעצת", שבה היו חברים שני דיינים בגמלאות, אך יעקבי הסביר שאין בכך כדי להפיג את ניגוד העניינים, מאחר ששני הדיינים המייעצים עשויים להתמנות בעתיד ל"דיינים עמיתים" ולשוב ולכהן בתפקיד שיפוטי בבית הדין הרבני. למרות זאת, שב הרב לאו והאריך את מינויו של רלב"ג ביולי 2021.

בג"ץ דחה את הבקשה לצו ביניים שיקפיא את מינויו של רלב"ג, אך קבע כי כל מינוי נוסף שיבקש הרב לאו לעשות, עד להכרעה בעתירה, יובא לעיונה של היועצת המשפטית לממשלה.

בג"ץ דחה את הבקשה לצו ביניים שיקפיא את מינויו של רלב"ג, אך קבע כי כל מינוי נוסף שיבקש הרב לאו לעשות, עד להכרעה בעתירה, יובא לעיונה של היועצת המשפטית לממשלה

נוכח העובדה שבקרוב אמור להתקיים סבב של מינוי ראשי אבות בתי דין בבתי הדין הרבניים, עשו שופטי בג"ץ מאמץ לסיים את העתירה הזו בהסכמה של כלל הצדדים על מנגנון שימנע את ניגוד העניינים. אך נוכח סירובו של הרב לאו להצעותיה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ניתן בסופו של דבר פסק הדין.

הרב מרדכי רלב"ג (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין בהסכמת השופטים עוזי פוגלמן ויעל וילנר, נאלצה לחזור על מושכלות יסוד, כאילו אנחנו מצויים בשנות החמישים של המאה הקודמת: "מינוי של קרוב משפחה, גם כאשר כוונות הצדדים טובות ובעל התפקיד המיועד הוא ראוי – הוא פסול".

היא אף הדגישה כי לא ניתן לאצול את סמכותו של הרב הראשי לגורם התלוי בדרך כלשהי ברב הראשי, אלא שעליו להיות גורם עצמאי לחלוטין, שלא יהיה נתון להשפעה בכוח או בפועל. "עצם יכולתו של נשיא בית הדין לבחור בידי מי להפקיד את ההחלטה שומטת את הקרקע תחת הרציונל של יצירת ריחוק מתאים, בינו לבין ההחלטה", כתבה ברק-ארז.

בג"ץ הורה לבטל את מינויו של רלב"ג, אך אף שכהונתו אמורה לפוג בשבוע הקרוב, החליטו השופטים מטעמים פרקטיים להאריך את כהונתו ב-60 ימים נוספים, על-מנת לאפשר בחירה מסודרת של מחליפו. עם זאת, השופטים לא שללו את האפשרות שהמנגנון החלופי שיוקם לבחינת המינויים, יחליט להאריך את כהונתו של רלב"ג עצמו.

אין פלא שפסק דינו של בג"ץ נכתב רק בלית ברירה, לאחר שהניסיונות להגיע לפתרונות מוסכמים עלו בתוהו, ותוך שהשופטים נזהרים שלא להטיל דופי באף אחד מהמעורבים. את הקביעות השיפוטיות בדבר ניגוד עניינים שבג"ץ מפנה במקרה הזה כלפי מערכת בתי הדין הרבניים – אפשר לסובב בקלות ולהפנות כלפי בתי המשפט עצמם.

אין פלא שפסק דינו של בג"ץ נכתב רק בלית ברירה, לאחר שהניסיונות להגיע לפתרונות מוסכמים עלו בתוהו, ותוך שהשופטים נזהרים שלא להטיל דופי באף אחד מהמעורבים

לא חסרים מקרים, רובם בעבר אך יש כאלה גם בהווה, של קשרי משפחה בין שופטים מכהנים. כך למשל, השופט יריב נבון מבית משפט השלום בטבריה נשוי לשופטת מירב קלמפנר נבון, שופטת בית משפט השלום בחיפה; שופטת בית המשפט העליון ענת ברון היא אחותה של השופטת בדימוס אורלי סלע, שהייתה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע; וכך הלאה – הנהלת בתי המשפט מפרסמת רשימה מלאה בעניין זה.

השופטים בדימוס אלישבע ואהרן ברק (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בשנת 2009 פירסם מנהל בתי המשפט דאז, משה גל, נוהל העוסק בהעסקת קרובי משפחה בתפקידים מנהליים במערכת בתי המשפט.

למרות זאת, ועל אף השקיפות שנוהגת מערכת בתי המשפט בנושאים של קרבת משפחה, מופנות כלפיה טענות רבות בהקשר של ניגודי עניינים, בפרט בנושאים שמובילים לטענות בדבר פסלות שופט. פסק הדין שניתן בעתירתה של עו"ד בתיה כהנא דרור, בעניינו של הרב רלב"ג, עשוי להפוך לאבן-דרך משמעותית בתחום הנפיץ של ניגודי עניינים שיפוטיים.

3

היועמ"ש מאציל סמכויות לצנזור

הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט ויורה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש המוסד לשעבר יוסי כהן – היה מלכתחילה קלוש.

ואולם בפסק הדין שנתנו השבוע השופטים נעם סולברג, דוד מינץ וחאלד כבוב בעתירתם של אל"מ (מיל') יוסי לנגוצקי ואל"מ (מיל') יואב דייגי גלומות כמה קביעות חשובות של בית המשפט, שיש להן משקל מכווין התנהגות לעתיד. (גילוי נאות: הח"מ ייצג את העותרים בבג"ץ בעתירה זו).

אנשי המודיעין הוותיקים דרשו בעתירה לפתוח בחקירה פלילית נגד כהן, בחשד למסירת ידיעות סודיות בראיון לאילנה דיין ב"עובדה" ביוני 2021. לאחר שמנדלבליט החליט לא לפתוח בחקירה פלילית בפרשה זו, באוגוסט 2021, כתב עוזרו, ד"ר חגי הרוש, לעותרים כי "הדברים שמסר ראש המוסד לשעבר בתוכנית 'עובדה' נבדקו תחילה על ידי הצנזורה הצבאית, וזו מצאה כי אין מקום למנוע את פרסומם" – וזו הסיבה שבעטיה הוחלט שלא לקיים חקירה או בדיקה פלילית.

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן מתראיין ב"עובדה", יולי 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

העותרים התקוממו: ממתי היועץ המשפטי לממשלה מאציל את סמכותו לקבוע אם יש עילה לקיים חקירה פלילית, לשיקול דעתו של גורם אחר – ועוד הצנזור הצבאי הראשי? הם טענו כי החלטת הצנזור לאשר את שידור הדברים שאמר כהן לדיין אינה מאיינת את האפשרות שבעצם מסירת המידע לעיתונאי נעברה עבירה פלילית של מסירת ידיעה סודית, שהעונש עליה הוא 15 שנות מאסר.

בתשובה לעתירה השיבה הפרקליטות כי אכן החלטת הצנזור אינה מחסנת את כהן מפני אפשרות של ביצוע עבירה פלילית, וסולברג אימץ עמדה זו:

"הסמכויות הנתונות בידי הצנזור מסתכמות באישור או מניעת פרסום ידיעות שעלולות להזיק לאינטרסים ציבוריים, אך איך בכוחן להכשיר בדיעבד מעשה פלילי של מסירת ידיעות סודיות ללא סמכות, גם אם לימים ייקבע כי פרסומן מותר".

לצד זאת, בית המשפט קבע כי להחלטת הצנזור יינתן משקל בהחלטה אם לנקוט הליך פלילי נגד מוסר מידע סודי.

בית המשפט דחה גם את עמדת הפרקליטות – שהוגשה בימיו של מנדלבליט – שלפיה לא היה צורך בקיום חקירה או בדיקה מאחר שממילא "כל העובדות ידועות". סולברג היה חד משמעי:

"אם גורמי האכיפה היו משתכנעים כי קיים חשד סביר לביצוע עבירה, היה עליהם לפתוח בחקירה פלילית ובגדרה לחקור את כהן באזהרה, על מנת לגבש תשתית ראייתית ברורה ומדויקת, שאינה מתמצה בעובדות הגלויות בלבד – הן לשם הוכחת היסוד העובדתי באופן מדויק ומוגדר, הן לצורך בירור היסוד הנפשי".

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פסק הדין תורם את תרומתו לעקרונות של שקיפות ציבורית, בכך שהוא מותח ביקורת על ההנמקה החלקית והלקונית שנמסרה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה להחלטתו שלא לפתוח בחקירה, בטרם הוגשה העתירה לבג"ץ.

פסק הדין תורם את תרומתו לעקרונות של שקיפות ציבורית, בכך שהוא מותח ביקורת על ההנמקה החלקית והלקונית שנמסרה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה להחלטתו שלא לפתוח בחקירה, בטרם הוגשה העתירה

"מן הראוי היה להביא את מכלול הטעמים כבר בתשובה שניתנה לעותרים, ולא להמתין כי תוגש עתירה לבית משפט זה", כתב סולברג בפסק הדין. לקביעה זו תהיה השלכה בתחום חופש המידע, במקרים שבהם הפרקליטות או היועצת המשפטית לממשלה יימנעו מלפרסם נימוקים ראויים להחלטותיהם.

בסופו של יום, העתירה נדחתה נוכח העובדה שהחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, מסמיך את ראש המוסד בעצמו לקבוע מהו מידע סודי ומהו מידע שניתן לפרסם. ולכן, לכאורה, ראש המוסד לא יכול לעבור עבירה של מסירת ידיעה סודית – כי הוא קובע מה סודי ומה לא.

אולי הקביעה החשובה ביותר בכל פסק הדין היא הצהרתו של בית המשפט כי גם לעיקרון הזה יש גבולות:

"גם ראשי מערכת הביטחון, המוסד, השב"כ וצה"ל, אם שלוחי ציבור, היונקים את מקור כוחם וחיותם מי הפיקדון היקר שניתן בידם על-ידי הציבור (באמצעות נציגיו בכנסת), כך שהמידע הסודי שהגיע אליהם במסגרת תפקידם אינו מידע פרטי שלהם, אלא מידע השייך לציבור; אם אינם 'אדוני המידע'.

"לא מן הנמנע כי במקרי קיצון שבהם יתברר כי מסירת המידע נעשתה ממניעים זרים, תוך פגיעה אנושה באינטרסים חיוניים, ניתן יהיה לומר כי הדבר נעשה בחוסר סמכות, וממילא ניתן יהיה לפעול במישור הפלילי".