כששמעתי על התפרצות הקורונה בשוק החיות למאכל בעיר הוואן, ראיתי את הכלובים של בעלי החיים הלכודים בהם ועיניהם מביעות ייאוש ותחושה של מה שצפוי להם, לא יכולתי שלא לחשוב שזו דרכו הצינית של הטבע להחזיר במטבע קשה ואכזרי למי שרואים בכל יצור ביולוגי שהוא לא בן אדם – חומר למאכל.
כששמעתי על התפרצות הקורונה בשוק החיות למאכל בעיר הוואן, וראיתי את הכלובים של בעלי החיים הלכודים בהם ואת היאוש בעיניהם, חשבתי שזו דרכו הצינית של הטבע להחזיר במטבע קשה ואכזרי למי שרואים בכל יצור ביולוגי שאינו אדם – חומר למאכל
שנים שפעילים למען זכויות בעלי חיים מעלים צילומים מחרידים מפסטיבל יולין בסין, בו נהנים החוגגים מאכילת בשר כלבים בליצ'י. הטענה של חובבי הפסטיבל הזה כי אכילת בשר אינה שונה מאכילת פרה, חזיר או כבש והאמת שהצדק עימם.
בעיני ובעיני כל מי שנפרד מאכילת בשר, אין שום הבדל בנטילת חיים מבעל חי לשם אכילתו. האכזריות, תהליך ההובלה ואימת המוות, השחיטה, הדם, צרחות החיה ופרפורי המוות שלה- אינם שונים בין כלב, עגל, חזיר ותרנגולת.
ספינת התענוגות המושבתת ביפן ועליה אלפי נוסעים בהסגר מבודד, היא חלום בלהות של מי שחשבו לצאת לטיול נפלא ומצאו עצמם לכודים בתופת ומחכים להוראות בלי לדעת מה ילד יום.
שנים שפעילים למען זכויות בעלי חיים מעלים צילומים מחרידים מפסטיבל יולין בסין, בו נהנים החוגגים מאכילת בשר כלבים בליצ'י. לטענת חובבי הפסטיבל – אכילת בשר אינה שונה מאכילת פרה, חזיר או כבש, והאמת שהצדק עימם
למשמע הדיווחים אודות מצב האנשים הסגורים בספינת התענוגות, ללא ידיעה מה ילד יום, לא יכולתי שלא לשוטט במחשבותי לספינות המשלוחים החיים עמוסות הצאן והבקר הדחוסים ושרויים בהפרשותיהם. חום הקיץ המבשל יצורים חיים למוות. הרעב, האכזריות והניתוק המוחלט משדה המחיה השגרתי, גם אם הוא בית גידול לא טבעי.
מחלון ביתי המשקיף אל נמל חיפה, אני רואה את הספינות הללו מגיעות לנמל המספנות ושם הן פורקות את הסחורה החיה שלהן. פעילי ופעילות בעלי החיים מתעדים מעת לעת את המהלך המלווה באכזריות של עובדי הספינה, המכים את החיות האומללות והמבוהלות, בועטים בהן כדי שיזדרזו לעלות על המשאיות המובילות אותם למפטמות ולתהליך הסופי בו ישחטו.
את הפגרים והחולים השליכו בלב ים והם מגיעים לפעמים כגוויות נפוחות ומיוסרות לחופי ישראל, המשמשות תזכורת לאכזריות האינסופית בתעשיית הבשר.
למשמע הדיווחים אודות מצב האנשים הסגורים בספינת התענוגות, ללא ידיעה מה ילד יום, לא יכולתי שלא לשוטט במחשבותי לספינות המשלוחים החיים עמוסות הצאן והבקר, הדחוסים ושרויים בהפרשותיהם. עם חום הקיץ המבשל יצורים חיים למוות
אניות אלו הן כר בלתי נדלה לוירוסים וחיידקים, להתפרצות קשה של תופעות בלתי צפויות, ולמפגש ביניהם לבין עובדים מהדרג הכי נמוך ומבוזה בידי מי ששוכרים אותם לעבודה כל כך קשה בה אין מקום לחמלה ולצלם אנוש.אין לדעת מה הם נושאים עימם ואם עברו בדיקות המונעות העברת חיידקים בין בני אדם לחיות.
האוניות הופכות למצבור זוהמה, שפכים, הפרשות וכל מיני דברים שלעולם לא נוכל לצפות אותם. כשם שלא צפינו את הקורונה, לפניה את הסארס, ואת מחלת הפרה המשוגעת, שפרצה בעקבות האכלת חיות משק המיועדות לשחיטה וחלב בקמח העשוי מבשר מבעלי חיים חולים – בקר או כבש. רצו לחסוך באוכל וכפו מעין קניבליות על בעלי חיים האוכלים את בני מינם ובדרכו הצינית הטבע הראה מה קורה כשפועלים באופן כל כך לא הגיוני.
מי שנפגעים בסוף הם בעלי החיים התמימים שהומתו בהמוניהם, אבל האיום על בני האדם התרחש והמחיש כמה האדם הוא מסוכן לעולם, לטבע ובראש ובראשונה- לעצמו.
האוניות הן כר לוירוסים וחיידקים, מצבור זוהמה, שפכים, הפרשות ודברים שלא נוכל לצפות. כשם שלא צפינו את הקורונה, לפניה את הסארס, ואת מחלת הפרה המשוגעת, שפרצה בעקבות האכלת חיות משק בקמח העשוי מבשר בע"ח חולים
שפעת העופות התפשטה בקרב עופות הלול, המוחזקים בתנאי צפיפות קשים שנועדו לחסוך עלויות גידול. פגרי עופות מתים ועופות חולים הנמצאים במחיצת עופות בלולים אינם מחזה נדיר, והנושא תועד רבות כולל רמת הזיהום הקשה בלולים אלו.
מעבר לפגיעה ביצורים הנתונים בידי בני האדם ומקבלים בהכנעה את גורלם, נפגעים בני אדם והדבר קרה גם בשפעת העופות שגבתה מחיר של חיי בני אדם ברחבי העולם.
יכול להיות שהחיפוש אחר תרופה למגפה המאיימת יניב בסופו של יום פיתרון ויבלום לעת עתה את הקורונה, שמעולם לא שמענו עליה לפני כן. כמו שנבלמו מגפות אחרות, אולם מי ערב לנו שלא תתפרץ מגפה נוספת?
שפעת העופות התפשטה בקרב עופות הלול, המוחזקים בתנאי צפיפות קשים כדי לחסוך עלויות גידול. מעבר לפגיעה ביצורים הנתונים בידי האדם, נפגעים בני אדם, וגם בשפעת העופות נגבה מחיר של חיי אדם ברחבי העולם
מתי תתבסס ההבנה שלתאוות הבשר הבלתי נתפסת בהיקפה יש מחירים קשים ומי שמשלמים אותם הם לא רק החיות אלא בני האדם?
לא רק בחיידקים ובמגפות אלא בשעבוד המרחב הגלובלי, כריתת יערות המובילים לשרפות, דלדול החמצן, גזי חממה, זיהום סביבתי רחב של אדמה ומים – לטובת גידול והובלת בעלי החיים הללו לסופם במשחטות ובשווקי הבשר.
בינתיים ספינות המשלוחים החיים שטות להן לארצות היעד, כשהן מגיעות לישראל, אין לדעת אלו נגיפים רדומים נמצאים עליהם כתוצאה מהחיבור של בעלי חיים מעונים הנמצאים בתת תנאים, טובלים בצואה ושתן, במגע צמוד עם פגרי חיות שמתו כמהלך המסע, במגע צמוד עם בני אדם שאין לדעת אלו נגיפים הם נושאים עליהם וכל זאת הוא כר להתפרצות של מגפה שתקבל שם ומאפיינים ותגבה את המחירים שלה. ברמת הפרט וחיי אדם ובהשפעה על כלכלת העולם.
מתי תתבסס ההבנה שלתאוות הבשר הבלתי נתפסת בהיקפה יש מחירים קשים ומי שמשלמים אותם הם לא רק החיות אלא בני האדם? לא רק בחיידקים ובמגפות אלא בשעבוד המרחב הגלובלי
גם אם קריאה זו אינה יוצאת בדרג ממשלתי, זו חובתם של כל ראשי ערי הנמל שלשטח השיפוט שלהם מגיעה פצצה מתקתקת בדמות ספינות משלוחים חיים, לבלום ולאסור את הגעתן וכך לשמור על חיי תושבי ערי הנמל ותושבי מדינת ישראל בכלל. לא מחמלה על בעלי החיים אלא מדאגה אמיתית לשלומם של בני אדם שיפלו קורבן לפוטנציאל המחלות המסוכנות שיש במשלוחים אלו ועלול להתפרץ בכל רגע נתון. כמו שקרה עם הקורונה.
גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.
התנועה לטוהר המידות פנתה אתמול (יום שני) לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את המזכירים וחברי ועדת הקלפי וכן את המשקיפים בקלפיות על מסמך שבו יתחייבו ויצהירו באופן אישי על מחויבותם לשמור על טוהר הבחירות ולדווח על זיופים ואי-סדרים בקלפי.
הבקשה הגיעה על רקע מידע המעלה חשש לזיופים נרחבים בבחירות הקרובות במרץ, כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל.
"מהתנהלות ועדת הבחירות עולה שהיא לא ממהרת לחייב באופן אישי את בעלי התפקידים בקלפיות באחריות על הנעשה שם", אמר לזמן ישראל אמיר חרמוני, פעיל התנועה לטוהר המידות שיזם את המהלך.
"גם התלונה שהגשנו למשטרה על עבירות פליליות בבחירות קודמות לא טופלה. לכן פניתי לפרופסור דן אריאלי, שהכין את 'הצהרת האמונים' הזאת, שאם תתקבל תחייב אישית את בעלי התפקידים בקלפיות. אם היוזמה לא תתקבל אנחנו נשקול לעתור לבג״ץ״.
במסמך שנשלח ליו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל ולמנכ"לית הוועדה אורלי עדס נכתב:
"ידוע לי כי טוהר הבחירות הינו אבן יסוד של הדמוקרטיה וכי עבירה על טוהר הבחירות מנוגדת לחוק. אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות.
"אני מתחייב כי אדווח לממונים עלי על כל הפרה של החוק או כוונה להפר את החוק על ידי אחרים, בכל הקשור לתפקידי במערכת הבחירות. ידוע לי כי במידה ולא אבצע את תפקידי כיאות ואם אפר את החוק או לא אדווח על הפרת החוק או אפגע בטוהר הבחירות, אהיה צפוי לעד חמש שנות מאסר וקנס כספי".
לכל הסעיפים הללו אמורים בעלי התפקידים לצרף את שמם המלא וחתימתם.
כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל בבחירות הקרובות צפויות להיות מאות קלפיות שבהן לא תהיה נציגות לאופוזיציה. יצוין כי בבחירות הקודמות התגלתה בקלפיות שבהן לא היתה נציגות לאופוזיציה אי-התאמה חריגה בין נתונים שונים.
עוד נחשף כי המשטרה סגרה אחרי ארבעה ימים בלבד תלונה על זיופי בחירות במאות קלפיות, וכי בוועדת הבחירות מסרבים לאפשר לפעילי "משמר הבחירות" לצלם את ספירת הקולות ואת הפרוטוקולים של הוועדות, ומתעלמים משורת דרישות לתיקון ליקויים שהתגלו בבחירות קודמות.
מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "הפונים יקבלו תשובה כמקובל ללא מתווכים".
למקרה שפיספסת
התנועה לטוהר המידות פנתה לוועדת הבחירות המרכזית ביוזמה להחתים את חברי ועדות הקלפי ומזכיריה ואת המשקיפים על מסמך, שבו יתחייבו אישית לשמור על טוהר הבחירות ולדווח על זיופים – כך חשף היום תני גולדשטיין בזמן ישראל. את המסמך חיבר הכלכלן הנודע דן אריאלי. בתנועה אומרים שאם פנייתם תידחה, ישקלו לעתור לבג"ץ.
שוחרר ממעצר חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק, שנעצר היום בהר הבית, לאחר שלטענת המשטרה, עורר פרובוקציה.
שחקני קט-רגל מליגת הקהילה האתיופית (איפ"ל) הוזהרו שיורחקו מהליגה עד סוף העונה, אם לא ישתתפו באירוע בנוכחות ראש הממשלה נתניהו.
בהודעה, שנשלחה לשחקנים, נכתב, שעל כל שחקן רשום שייעדר מהטקס לציון 20 שנה לליגה – תופחת לקבוצתו נקודה. בטקס, שייערך הערב, ישתתפו גם חבר הכנסת לשעבר גדי יברקן וראש מועצת גדרה יואל גמליאל.
יושב ראש הליגה, צחי עזריה, אמר שהתביעה לנוכחות חובה מונהגת באירועים נוספים והשחקנים נדרשו להתייצב בטקס עוד בטרם נודע שנתניהו ייקח בו חלק. מהליכוד נמסר שאין קשר בין ההודעות להשתתפות ראש הממשלה באירוע.
התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ בדרישה להוציא צו מניעה שיקפיא את החסינות שניתנה אתמול לחבר הכנסת חיים כץ – כך מדווח כתב זמן ישראל תני גולדשטיין.
"החסינות שהוענקה לכץ אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק החסינות ומרוקנת מכל תוכן את עבירות המרמה והפרת האמונים", נכתב בעתירה שהוגשה נגד ועדת הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט וכץ עצמו.
עוד כתבו העותרים ש"מקריאת כתב האישום ברור שכץ הסתיר באופן שיטתי וביודעין את ניגוד האינטרסים שלו ואת האינטרס הכלכלי שהיה לו בקידום החוק. הוא אינו יכול לטעון שמדובר ב'סיכון טבעי', שיכול להעניק חסינות".
עתירה זו מצטרפת לעתירה של משמר הדמוקרטיה הישראלית, שהופנתה גם כן נגד הענקת החסינות לכץ.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט פנה בשבוע שעבר לנשיא ראובן (רובי) ריבלין בבקשה למחוק את הרישום הפלילי שלו. הבקשה נומקה, בין היתר, בתרומתו של אולמרט למדינה. כך חשף היום גידי וייץ ב"הארץ".
אולמרט, ששוחרר מהכלא ב-2018, ביקש ב-2018 למחוק את הרישום הפלילי שלו, אך משהבין שבקשתו עתידה להידחות – הוא משך אותה.
ראש הממשלה נתניהו קרא לפרסם לפני הבחירות את כל החומרים שיש בעניינו של גבי אשכנזי. "מה יש שם להסתיר? אם לא נפל רבב במעשיו של אשכנזי ושל אף אחד אחר – יואילו בבקשה לפרסם עכשיו את כל החומרים הללו", אמר בראיון לאמיר איבגי בגלי צה"ל. נתניהו התייחס בדבריו לפרסומים של ברוך קרא אתמול ושלשום בחדשות 13.
"אם יש שם דברים צבאיים או צנעת הפרט או דברים משפחתיים – שיוציאו אותם. אבל הציבור רשאי לקבל את הכל. זה נכון ביחס לכולם, לכל מי שמוקלט שם – אשכנזי, מנדלבליט, כולם. אם אין להם מה להסתיר, שיפרסמו. צריך להסיר את צווי איסור הפרסום לפני הבחירות. אומרים שהכל נבדק, הכל פורסם – מבחינה ציבורית זה לא משנה. לא הכל נבדק. יש דברים חדשים שאני לא נחשפתי אליהם. הדברים האלו צריכים להיחשף".
כשנשאל כיצד יכהן בזמן שמתנהל נגדו משפט, השיב נתניהו שהוא פועל ביעילות, ומה שהוא מספיק לעשות ביום, אחרים לא מספיקים לעשות בשנה.
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ניל הנדל, דחה את העתירה של עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם להוציא צו מניעה לשימוש של הליכוד וש"ס באפליקציית "אלקטור". בעתירה נטען שהמפלגות פעלו להעלות פרטים אישיים של ציבור המצביעים ליישומון.
בהחלטתו כתב הנדל שדין העתירה להידחות על הסף בהיעדר סמכות עניינית. העותרים חויבו בהוצאות בסך 1,500 שקלים. יושב ראש ועדת הבחירות כתב שישקול להקים, אחרי הבחירות, ועדה ציבורית שתבחן "נושאים בדיני הבחירות המקיימים ממשק עם דיני הגנת הפרטיות".
בריניש זהבה בק, שהשליכה תפוח לעבר ראש הממשלה נתניהו בכנס בנתניה, תזומן, בהנחיית שר החינוך רפי פרץ, לבירור במשרד החינוך. בק, עובדת הוראה, השוותה בראיון בין נתניהו להיטלר.
פרץ אמר שלא יקבל התנהגות אלימה של מורים, המהווים דוגמה אישית. "המורה שזרקה תפוח לעבר ראש הממשלה והשוותה אותו בשידור חי להיטלר – חצתה קו אדום, גם מילולי וגם פיזי. יש גבול, והוא עובר בדיוק כאן".
תיעוד: מעצרו של חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק בהר הבית.
המעצר של חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק בהר הבית pic.twitter.com/e5rh1uoyPU
— ארי קלמן Ari kalman (@aronkalman1) February 18, 2020
במשרד החוץ תכננו שהקלפיות באסיה, שבהן יצביעו נציגי ישראל בחו"ל, יגיעו לתאילנד ומשם לישראל, אולם התפשטות הקורונה עשויה לשנות זאת, ואפשר שהמעטפות יגיעו לישראל אחרי הזמן הקבוע בחוק – כך אמר הבוקר בכאן ב' הממונה מטעם משרד החוץ על הבחירות, יצחק בחמן. המועד הקבוע בחוק הוא יום הבחירות – 2 במרץ 2020. לדברי בחמן, נמצא פתרון שיאפשר את הגעת הקלפיות בזמן, אך המציאות כעת מאוד דינמית.
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו, עודד פורר, הגיש תלונה במשטרה בשל הפצת תעמולה שקרית נגד מפלגתו. לדבריו, חברת סייבר ששכרה המפלגה קבעה שמדובר בעבודה מקצועית.
》》》חברת הסייבר ששכרה מפלגת ישראל ביתנו, המורכבת מבכירי מערכת הביטחון, הבהירה בפנינו כי מדובר בעבודה מקצועית תוך ניסיון לטשטש עקבות.
— oded forer עודד פורר (@oded_forer) February 18, 2020
חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק נעצר בהר הבית. לדבריו, הוא נעצר כי "הלך לאט מדי". גליק פועל למען הרחבת זכותם של יהודים להתפלל בהר הבית. הוא פונה בכוח מהמקום מאחר שלדברי המשטרה, פעל בניגוד לנהלים.
הליכוד פרסם מודעות נגד עוצמה יהודית ללא הזדהות שהוא זה שעומד מאחוריהן – כך טוענים במפלגתו של איתמר בן גביר. אחרי שבעוצמה יהודית פנו לליכוד בעניין – נוסף שמו של הליכוד למודעות, שפורסמו באתר של ערוץ 20 וב"ניוז 1".
השר בצלאל סמוטריץ' התעמת אתמול עם חבר הכנסת משה גפני על רקע פתיחת מטה הפונה לציונות הדתית ביהדות התורה. "כל היום אתם תוקפים אותנו. אתה רוצה עימות? גם אנחנו יודעים. יש לנו מספיק חומרים לגביך", אמר יושב ראש האיחוד הלאומי. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.
בראיון לקלמן ליבסקינד ולאסף ליבסקינד בכאן ב' תקף סמוטריץ' את המטה שנפתח ביהדות התורה וכינה אותו "מטורלל".
יושב ראש כחול לבן בני גנץ, אתמול: אם לא תהיה הכרעה ברורה, נלך לבחירות רביעיות – כך דיווח הבוקר מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן. מהדברים השתמע ששיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת לא עומד על הפרק.
מחרתיים – המועד האחרון לחתימה על הסכמי עודפים. בשבוע שעבר חתמו כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ על הסכם עודפים. קודם לכן חתמו הליכוד וימינה על הסכם עודפים. במערכות הבחירות הקודמות חתמו ש"ס ויהדות התורה על הסכם עודפים, וההערכה היא שכך יהיה פעם הפעם.
מי שלא צפויות לחתום על הסכם עודפים כלשהו הן הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית.
מס' 2 בכחול לבן יאיר לפיד ייפגש היום עם יושב ראש ארגון נהגי המוניות שי דיין ממפלגת צומת וישוחח עימו על המשבר בענף. השבוע הודיע יושב ראש צומת משה גרין על פרישת הרשימה ותמיכה בליכוד. הצעדים נעשו ללא הסכמתו של דיין, המשובץ במקום השני ברשימת צומת לכנסת.
מחר ייערכו הבחירות בנציגויות ישראל בעולם. רשאים להצביע בחו"ל עובדי מדינה, עובדי הסוכנות היהודית, עובדי הקרן הקיימת לישראל, עובדי קרן היסוד ועובדי ההסתדרות הציונית העולמית – בתנאי שהם נמצאים במדינת חוץ מתוקף עבודתם. גם בני הזוג של העובדים וילדיהם – עד גיל 20 – רשאים להצביע בחו"ל.
ההצבעה תיערך ב-96 נציגויות, בהן וושינגטון, אדיס אבבה, לונדון, אטלנטה, ורשה, קהיר, שיקגו, איסטנבול ולימה. שתי הערים היחידות שבהן יש שני מוקדי הצבעה הן ניו יורק וברלין. ראשונה לבחור תהיה ניו זילנד, שההצבעה בה תחל היום בשעה 22:00 (שעון ישראל). כעבור שעתיים, בחצות, תחל ההצבעה באוסטרליה.
תגובות אחרונות
כל מי שעוקב אחרי הפריימריז הדמוקרטיים שמע את המושג הזה – "Electability" – שוב ושוב. תרגום מסוגנן לעברית יהיה אולי "בחירות", אבל המשמעות היא אותה משמעות – "האם המועמד יכול להיבחר?"
בוחרים דמוקרטיים רבים אומרים באופן מפורש שהתכונה הכי חשובה להם בקרב המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות היא היכולת להביס את הנשיא טראמפ. כיוון שהם רואים בנשיא ה-45 של ארה"ב לא רק מדינאי גרוע אלא אדם מסוכן ממש, שיכול לפרק את היסודות הדמוקרטיים של ארצות הברית, רבים מוכנים להתפשר בבואם לבחור את האיש או האישה שיתמודדו מולו בנובמבר.
בוחרים דמוקרטיים רבים אומרים במפורש שהתכונה הכי חשובה להם בקרב המועמדים הדמוקרטים לנשיאות היא היכולת להביס את טראמפ. כיוון שהם רואים בו לא רק מדינאי גרוע אלא אדם מסוכן ממש, הם מוכנים להתפשר בבחירת המתמודד מולו
כמובן, כמו פוליטיקאים טובים, המועמדים קוראים את המפה ואת השטח, וכל אחד מהם מנסה לבסס תזה שתסביר מדוע דווקא הוא יכול לנצח את הנשיא. בפוסט הזה אני מנסה לקחת את התזות המובילות, לסדר אותן מבחינה לוגית על החוזקות והחולשות של כל אחת, ו"להצמיד" כל תזה למועמד שמקדם אותה.
1
היונים מול הנצים
בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב התמודד מועמד אחד נצי – תקיף בזירה הבינלאומית ותומך התערבות ברחבי העולם – ומועמד אחד יוני – סקפטי יותר לגבי התוחלת שבפעלתנות בינלאומית ומעדיף להטות את המשאבים האמריקניים לזירה הפנימית.
בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, המועמד היוני ניצח: אובאמה וטראמפ אולי שונים זה מזה בסגנונם ובאישיותם, אבל הם קראו היטב את הרתיעה הבסיסית בארה"ב מהקזת דם ברחבי העולם. בהתאם, שניהם אימצו מדיניות חוץ שבה יש להם הרבה יותר במשותף ממה שנראה לעין (כמובן שיש ביניהם גם מחלוקות: אובאמה האמין בחשיבות של בריתות וטראמפ הוא חסיד של פעולות חד-צדדיות, למשל).
בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, המועמד היוני ניצח: אובאמה וטראמפ אולי שונים זה מזה בסגנונם ובאישיותם, אבל הם קראו היטב את הרתיעה הבסיסית בארה"ב מהקזת דם ברחבי העולם
התזה הזו גורסת שעל מנת לנצח, על הדמוקרטים להעמיד בראש מועמד שיבטיח שלא יגרור את ארה"ב למלחמות מיותרות. הבעיה של הדמוקרטים בהקשר זה היא שטראמפ הוא בעצמו יונה (התבטאויות כמו "בסוריה אין כלום חוץ מחול ומוות", או הנכונות המופלגת שלו להיכנס למו"מ עם אויבים כמו מנהיג צפון קוריאה קים, משקפות זאת היטב), וגם הסמנים השמאליים ביותר במפלגה כמו הסנאטור ברני סנדרס יתקשו לעקוף אותו בנושא זה.
2
"הראויים" מול "המתאימים"
מאז סוף המלחמה הקרה, העמידה המפלגה הדמוקרטית חמישה מועמדים לנשיאות. לאל גור, ג'ון קרי והילארי קלינטון היה הרבה במשותף – וותיקים, יקירי הממסד, בעלי שנים רבות של "ניסיון וושינגטון" שנתפסו כבחירה ה"ראויה", כמעט במובן הנורמטיבי של המילה, למועמדות לנשיאות ולתפקיד הנשיא. הדבר הנוסף שיש להם במשותף הוא ששלושתם הפסידו.
לאל גור, ג'ון קרי והילארי קלינטון היה הרבה במשותף – וותיקים, יקירי הממסד, בעלי שנים רבות של "ניסיון וושינגטון" שנתפסו כבחירה ה"ראויה" לתפקיד הנשיא. הדבר הנוסף שיש להם במשותף הוא ששלושתם הפסידו
זו התזה האהובה על פיט בוטג'ג': ראש עיריית סאות' בנד לשעבר בן ה-38 רואה עצמו – וטורח להציג את עצמו – כבן דמותם של שני המועמדים האחרים שהעמידה המפלגה, ביל קלינטון וברק אובאמה. כמוהו, הם היו אנונימיים למדי טרם הפריימריז; הם היו צעירים (קלינטון נבחר בגיל 46, אובאמה בגיל 47); והיה להם ניסיון מועט. בכל זאת הם ניצחו מועמדים וותיקים ורבי ניסיון. לא משום שנתפסו כ"ראויים" לתפקיד – ואולי בגלל זאת.
במקום, הם בנו את עצמם כמי שהפרספקטיבה החדשה, החוץ ממסדית, שהם מביאים הופכת אותם ל"מתאימים" לרגע המדויק בהיסטוריה האמריקנית: כך, קלינטון מיצב עצמו כמי שיוביל את אמריקה לקראת האלף החדש והעידן החד-קוטבי ואובאמה הבטיח לשקם את הכלכלה האמריקאית שנפגעה במשבר. בוטג'ג', בתורו, טוען שיוכל לאחות את הקרעים של עידן טראמפ ולהוביל את אמריקה להתמודד עם האתגרים המחכים לה, מאוטומציה ועד שינויי אקלים.
3
"הממקסמים"
איך מנצחים בחירות? התשובה פשוטה – מקבלים יותר קולות (או, במקרה האמריקאי, יותר אלקטורים). השאלה האמתית היא איך מקבלים יותר קולות?
כאן, בגדול, יש שתי אסטרטגיות – הראשונה מדברת על "מקסום פוטנציאל הצבעה", במסגרתה המועמד פועל להגדיל את אחוזי ההצבעה בקרב תומכיו, לרוב ע"י פנייה לאיזשהו "בייס" מיתולוגי (בהקשר הישראלי, זו האסטרטגיה האהובה על נתניהו).
במסגרת אסטרטגיית "מקסום פוטנציאל הצבעה" – המועמד פועל להגדיל את אחוזי ההצבעה בקרב תומכיו, לרוב ע"י פנייה לאיזשהו "בייס" מיתולוגי (בהקשר הישראלי, זו האסטרטגיה האהובה על נתניהו)
ביסוד האסטרטגיה הממקסמת עומדת התפיסה שלפיה לגרום לבוחרים לשנות את דעתם זה קשה ומורכב, ולכן עדיף לגרום לבייס לנהור לקלפיות. בארה"ב, הצד הפרוגרסיבי של המפלגה – בהובלת סנדרס, ועם הסנאטורית אליזבת וורן ככינור שני – הוא הדוגל המרכזי באסטרטגיה זו, בטענה ש"הרעיונות הנועזים" של הפרוגרסיביים יגרמו למספיק אנשים לצאת להצביע.
הקושי באסטרטגיה הזו, שעם ההתחזקות של סנדרס הולך ונראה כקושי מציאותי יותר ויותר, הוא שרעיונות נועזים לרוב מעוררים התנגדות בצד השני, וטראמפ יוכל בקלות יחסית להניע את בוחריו ללכת להצביע (ואליהם עשויים להצטרף בוחרי מרכז שחוששים מהמדיניות הפרוגרסיבית של סנדרס).
4
"הממירים"
האסטרטגיה השנייה פועלת בדיוק בכיוון ההפוך – למרות הקושי, היא מבוססת על "המרת" קולות מהמחנה השני. התפיסה הבסיסית מאחוריה היא שיש דבר כזה "בוחר מתנדנד" ושקיימים אנשים שמשנים את דפוסי ההצבעה שלהם בין סבב בחירות אחד למשנהו.
האסטרטגיה השנייה פועלת הפוך – למרות הקושי, היא מבוססת על "המרת" קולות מהמחנה השני. התפיסה מאחוריה היא שיש דבר כזה "בוחר מתנדנד" ושקיימים אנשים שמשנים את דפוסי הצבעתם בין סבבי בחירות
כיוון שבארה"ב "המנצח לוקח הכל" ומספיק לנצח מספר קטן של מדינות מפתח גם בהפרש זעום, אם יצליח המועמד הדמוקרטי "להמיר" מספיק "מאוכזבי טראמפ" באוהיו, מישיגן, פנסילבניה, ויסקונסין ופלורידה – זה יהיה מספיק כדי להגיע ל-270 האלקטורים הנכספים.
סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן והכוכבת העולה הסנאטורית איימי קלובאשר הם חסידיה של אסטרטגיית ההמרה. הם שמרנים למדי מבחינה כלכלית ובעלי רקורד עשיר בעבודה עם רפובליקנים, ובהתאם משוכנעים שיוכלו לגנוב מצביעים שנתנו את קולם לטראמפ ב-2016.
את החשש המובנה באסטרטגיית הטריפה – לפיו מדיניות מרכזית מדי תגרום להם לאבד קולות שמאליים – הם מפיגים לאור הססמא הפושטת בקרב דמוקרטים ברשתות החברתיות: Vote Blue, No Matter Who.
ג'ו ביידן והסנאטורית איימי קלובאשר הם חסידי אסטרטגיית ההמרה. הם שמרנים למדי מבחינה כלכלית ובעלי רקורד עשיר בעבודה עם רפובליקנים, ובהתאם משוכנעים שיוכלו לגנוב מצביעים שנתנו את קולם לטראמפ
ביידן וקלובאשר בטוחים שגם מצביעים פרוגרסיביים שהיו מעדיפים את "הנשיא סנדרס" או "הנשיאה וורן" יצאו להצביע להם במטרה להביס את טראמפ, ולא יסתכנו בלהישאר בבית או בלהצביע למפלגה שלישית.
5
להביס את טראמפ במגרשו
הקלף החזק של טראמפ הוא הכלכלה – ב-2016 הוא מיתג את עצמו כאיש עסקים מצליח שבהתאם יוכל להצעיד את הכלכלה האמריקאית קדימה, ובארבע השנים שחלפו מאז הקמפיין הכלכלה האמריקאית אכן חזקה ויציבה (אמנם כרגע סימני מיתון הולכים ומתקדרים כמו עננים באופק, וכן ישנה גם השאלה עד כמה תרמה מדיניות טראמפ לצמיחה הכלכלית – שני נושאים שלא אגע בהם הפעם).
בהתאם, קיימת התפיסה שעל מנת לנצח את טראמפ יש להתעמת איתו דווקא על הנושא שנחשב למגרשו הביתי, ולהציג איך הכלכלה האמריקאית רחוקה מלהיטיב עם האזרחים האמריקאיים.
קיימת התפיסה, שעל מנת לנצח את טראמפ יש להתעמת איתו דווקא על הנושא שנחשב למגרשו הביתי, ולהציג איך הכלכלה האמריקאית רחוקה מלהיטיב עם האזרחים האמריקאיים
המיליארדר טום סטאייר, שנחשב מועמד חסר סיכוי, הוא ממייסדיה של התזה הזו – בניגוד לטראמפ הוא לא ירש דולר מהוריו אלא בנה את עצמו במו ידיו, ובהתאם טוען שיוכל להתעמת איתו בנושא הכלכלי.
מייקל בלומברג בתורו, שהולך וצובר תאוצה כמועמד מרכזי, לקח את התזה של סטאייר והעלה אותה הילוך: הוא לא רק עשיר בהרבה מטראמפ (הונו של בלומברג מוערך ב-60 מיליארד דולר) ובעל ניסיון פוליטי רב כראש עיר, אלא גם בעל סגנון רטורי תקיף כמו של טראמפ, כולל נכונות להיכנס לעימותים חריפים בטוויטר. בלומברג מקווה שהבוחרים יתרשמו, שבשביל להביס את הניו-יורקי העשיר והתקיף על במת העימות הנשיאותי – ובקלפיות – צריך להציב מולו ניו-יורקי עשיר ממנו ותקיף לפחות כמוהו.
רותם אורג הוא חוקר פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית, יוצא אגף המודיעין בצה"ל, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "לב ארי".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם