עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.
* * *
בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה אביב על ששמת את הפגנות הסביבה בראש הכתבה.
הציבור חייב להבין ולקלוט את המשמעויות וההשפעות של בליץ החקיקות על חיי היום יום שלו, סביבות חייו ומרחבי חייו הפיזיים ההולכים ומצטמצמים, איכות חייו ובריאותו, איכות האוויר שהוא נושם, איכות המים שהוא שותה והמזון שהוא אוכל.
זאת כי :
בלי דמוקרטיה אין סביבה > בלי סביבה אין חיים.
לא! אסור להתחיל לערבב מסרים עכשיו! אסור שכל אחד ידחוף את האג'נדה שלו (אפילו אם זו אג'נדה מאוד, מאוד חשובה כמו האקלים). קודם נציל את הדמוקרטיה אחרי זה נוכל להלחם על כל השאר. לא לחזור על הטעויות שעשינו בבלפור!!!