אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמ... המשך קריאה
אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.
לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?
יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להי... המשך קריאה
לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?
יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.
חבר הכנסת צביקה פוגל הודיע על פרישה ממפלגת "עוצמה יהודית" ולא יתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. בהודעה שפרסם ברשת הטוויטר הסביר פוגל כי הדרך להמשך פעילותו הפוליטית "אינה מתאפשרת" כפי שתכנן.
בתוך כך, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר עדכן כי ח"כ לימור סון הר מלך תשובץ במקום החמישי ברשימת עוצמה יהודית לכנסת הבאה ואילו ח"כ יצחק קרויזר ישובץ במקום השישי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על הפחתת מס הבלו, ימים ספורים לאחר שהמהלך אושר על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
המחיר, המפוקח על ידי הממשלה, יעמוד כעת על 7.75 שקלים לליטר. ההוזלה תיכנס לתוקף בחצות הלילה שבין ראשון לשני.
הועלו השערות כי בהרב-מיארה תפסול את ההפחתה בטענה לכלכלת בחירות פסולה, פחות מחודשיים לפני הבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר. זאת בדומה להחלטתה ב-2022, כאשר שר האוצר דאז אביגדור ליברמן ניסה להוריד את מחירי הדלק לקראת מערכת הבחירות באותה שנה.
פיקוד המרכז של ארצות הברית דיווח כי נכון ל-6 בספטמבר, כוחות צבא אמריקאיים הסיטו ממסלולן 92 ספינות מסחר.
הפעילות התבצעה כחלק מהמאמצים להבטיח עמידה בתנאי המצור המוטל על איראן.
במסגרת זו, הכוחות השביתו שלוש ספינות ועלו על סיפונן של שתיים נוספות כדי לאכוף את ההנחיות בשטח.
A U.S. Air Force F-35A stealth fighter jet patrols over regional waters as CENTCOM forces continue to enforce the maritime blockade against Iran. As of Sept. 6, U.S. forces have redirected 92 commercial vessels, disabled 3 and boarded 2 to ensure strict compliance. pic.twitter.com/oXNN5zKx1t
ראש הממשלה לשעבר ויושב ראש מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, הציג היום למועמדי מפלגתו את מיקומם ברשימה לכנסת. לפי הודעת המפלגה, הרשימה מתאפיינת בנשים שכיהנו בתפקידי ניהול בכירים בשירות הציבורי ובמשרתי מילואים פעילים.
אחרי בנט, שניצב במקום הראשון, מאיישות את שלושת המקומות הבאים נשים שכיהנו כמנכ"ליות בשירות הציבורי. במקום השני הוצבה קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה. אחריה ברשימה ממוקמות לירן אבישר בן חורין, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת, ומיכל נגרי, שכיהנה כמנכ"לית עיריית רעננה. את החמישייה הראשונה משלים חבר הכנסת איתן גינזבורג.
העשירייה הראשונה כוללת גם את יונתן שלו, מנכ"לית המפלגה ברוריה נעים ארמן, אמיר סטרוגו שכיהן כמנכ"ל עמותת "אחריי", ניסן זאבי ואורלי הראל.
בהודעת המפלגה צוין כי תשעה מתוך חברי הרשימה הם משרתי מילואים פעילים, שצברו יחד 2,825 ימי שירות במלחמת חרבות ברזל. כמו כן, נמסר כי כלל המועמדים לקחו חלק בגיבוש תוכניות עבודה שמוכנות ליישום מיום הקמת הממשלה.
בנט מסר:
"בתום עבודה קשה ותהליכי מיון עמוקים – אנחנו מציגים היום את הנבחרת הטובה ביותר לתיקון מדינת ישראל.
"המצפן ששמתי לנגד עיניי לפני שנתיים, עם תחילת העבודה על תוכנית התיקון לישראל, בא לידי ביטוי באופן מובהק ברשימה שלנו לכנסת – ביצועסטים וביצועיסטיות שידעו להיכנס לכנסת, למשרדי הממשלה – ולתקן.
"באופן אישי: מדובר ברשימה הטובה והאפקטיבית ביותר שהתמודדה לכנסת בדור האחרון, זו רשימה שמבטאת את הצורך הקיומי לעתיד ישראל: אנשים שעובדים קשה, מהר, ובצורה האיכותית ביותר שיש. תזכרו אותם היטב, כי הם יהיו אלה שיובילו את התיקון הגדול, ממש בקרוב".
הרשימה המלאה:
נפתלי בנט
קרן טרנר
לירן אבישר בן חורין
מיכל נגרי
איתן גינזבורג
יונתן שלו
ברוריה נעים ארמן
אמיר סטרוגו
ניסן זאבי
אורלי הראל
שחר ורון
אסתי איילון קובו
ג'רמי סלטן
צבי פלוטניצקי
אולסיה קנטור
מתי גיל
תומר וינר
תמי מוזיאל
יעל שטרן
עמית ברדה
רשימתו של נפתלי בנט בבחירות 2026: 1. נפתלי בנט, 2. קרן טרנר, 3. לירן אבישר בן חורין, 4. מיכל נגרי, 5. איתן גינזבורג, 6. יונתן שלו, 7. ברוריה נעים ארמן, 8. איתן סטרוגו, 9. ניסן זאבי, 10. אורלי הראל, 11. שחר ורן, 12. אסתי איילון קובו, 13. ג'רמי סלטן, 14. צבי פלוטניצקי, 15. אולסיה קנטור (צילום: מפלגת ביחד)
ב"הארץ" דווח כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע כי החליט לדחות את סבב המינויים במשטרה שהיה צפוי להתקיים השבוע, ולקיימו רק לאחר הבחירות. זאת, לאחר שפורסם כי בכוונתו ובכוונת המפכ"ל דני לוי לבצע שורת מינויים רגישים בצמרת המשטרה למרות שמדובר בתקופת בחירות.
לפי הודעת בן גביר, הוא "הבהיר למפכ"ל כי לא ראוי לערוך מינויים של בכירים כחודש וחצי לפני הבחירות, שכן הדבר עלול להיתפס בעיני חלק מהציבור כמחטף". בהודעה הודגש כי "כלל המינויים יוקפאו עד לאחר הבחירות, למעט מקרים דחופים שייבחנו באופן פרטני".
מעטים המושגים בשיח הציבורי על ישראל ועל אנטישמיות שמעוררים בלבול רב כל כך כמו "אנטי־ציונות". הדבר בולט במיוחד בשיח המערבי, שבו אנטי־ציונות הפכה בשנים האחרונות לזהות פוליטית של ממש: יש מי שמואשמים בה, ויש מי שמכריזים עליה בגאווה.
ומעל כל אלה מרחפת השאלה שהפכה לאחת המרכזיות והטעונות ביותר בדיון על אנטישמיות בת זמננו: האם אנטי־ציונות היא אנטישמיות? התשובה לשאלה הזאת תלויה מאוד במה בדיוק אנחנו מכנים אנטי־ציונות. כדי לעשות סדר, אני מבקש להציע שלוש הערות.
ד"ר יוסי קוגלר הוא היסטוריון המתמחה באנטישמיות ובחברה הישראלית. משמש כמנהל מרכז המשפט ואנטישמיות בפקולטה למשפטים ע"ש חיים סטריקס, המכללה למינהל, ולפני כן הוביל יוזמות חינוכיות מרכזיות ביד ושם.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מישהו שם לב לכך שרק מדינת ישראל (אפילו כ80 שנה אחרי הקמתה) צריכה להתדיין האם יש לה זכות קיום או לא, האם ליהודים יש זכות למדינה משלהם (מדינה עם מעל 10 מיליון תושבים!) ? למה על כל מדינה א... המשך קריאה
מישהו שם לב לכך שרק מדינת ישראל (אפילו כ80 שנה אחרי הקמתה) צריכה להתדיין האם יש לה זכות קיום או לא, האם ליהודים יש זכות למדינה משלהם (מדינה עם מעל 10 מיליון תושבים!) ? למה על כל מדינה אחרת באירופה/ארה"ב/אמריקה הדרומית/אסיה לא משנה מהי גודלה וכמה כמות תושביה בכלל לא מתחיל הדיון הזה!!! למה רק אצלנו בכלל מתחיל הדיון הזה ?!
צריך להבהיר (למי שאוהב את זה ולמי שלא) שבפועל מדינת ישראל קמה, היא קיימת כבר כ80 שנה , ועל זה בכלל לא להתחיל להתווכח, אפשר להתווכח על איך היא מגיבה בסיטואציות מסוימות, על איך היא מתנהלת/מתפקדת, וכו' אבל על עצם הקיום של המדינה בכלל (לפחות לדעתי) אין על מה להתחיל להתווכח
ב־7 באוגוסט חתמו ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן בעיר מכה על הסכם הגנה משותף. ההסכם קושר בין שלוש מדינות שונות מאוד זו מזו: ערב הסעודית היא מעצמת האנרגיה וההון המרכזית בעולם הערבי; טורקיה היא מעצמה צבאית ותעשייתית, חברה בנאט"ו ובעלת נוכחות הולכת וגוברת בסוריה ובמזרח הים התיכון; ופקיסטן היא מעצמה צבאית וגרעינית, שמרכז הכובד האסטרטגי שלה מצוי בכלל בדרום אסיה.
עצם החיבור ביניהן אינו מובן מאליו, והוא משקף תהליך רחב יותר של ארגון מחדש של מערכי הכוח באזור, ובא בהמשך להסכם ההגנה שכבר חתמה ערב הסעודית עם פקיסטן בספטמבר שעבר.
אהרן פורת הוא עיתונאי וחוקר בתחומי כלכלה וטכנולוגיה, חבר בצוות המחקר של ארגון "בצלם" ומייעץ לפעילי זכויות אדם וארגונים בנושא מטבעות דיגיטליים. כותב בפורום לחשיבה אזורית מבית מכון ון ליר.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מילה לשבח סניף סי קפה בצומת הגומא. יוצא לי לשתות שם לפעמים לפני או אחרי ההפגנה. בפעם הראשונה שנכנסתי, כשהם עוד היו בתחילת הדרך, היו להם רק כוסות חדפיות ולכן החלטתי להימנע מהמקום. בהמשך ... המשך קריאה
מילה לשבח סניף סי קפה בצומת הגומא. יוצא לי לשתות שם לפעמים לפני או אחרי ההפגנה. בפעם הראשונה שנכנסתי, כשהם עוד היו בתחילת הדרך, היו להם רק כוסות חדפיות ולכן החלטתי להימנע מהמקום. בהמשך נכנסתי וראיתי שיש כוסות נורמליות. כמובן שלא נדרשתי לשלם על הכוס. וכמובן: מוזמנים להגיע לצומת במוצ"ש.
בקשר לסעיף מספר 2. הליכלוך: מסתבר שבארץ שליש עובדים ומשלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, אבל זה אותו שליש.
ויש גם את השליש שלא עובדים וחיים מקצבאות, שליש שמתחמקים מהצבא ו... המשך קריאה
בקשר לסעיף מספר 2. הליכלוך: מסתבר שבארץ שליש עובדים ומשלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, אבל זה אותו שליש.
ויש גם את השליש שלא עובדים וחיים מקצבאות, שליש שמתחמקים מהצבא ומהמילואים ושליש שמטנפים את המדינה, וזה אותו שליש.
פייגלין מגיע מאותו ביב שופכין של הציונות הדתית המשיחית שסמוטריץ׳ זחל החוצה ממנו. אידאולוגית הם מתאימים בול אחד לשני. עוד תכונה משותפת היא ששניהם בני אדם בלתי נסבלים, לכן הם לא מסתדרים א... המשך קריאה
פייגלין מגיע מאותו ביב שופכין של הציונות הדתית המשיחית שסמוטריץ' זחל החוצה ממנו. אידאולוגית הם מתאימים בול אחד לשני. עוד תכונה משותפת היא ששניהם בני אדם בלתי נסבלים, לכן הם לא מסתדרים אחד עם השני.
נאחל לשניהם הרבה הצלחה עם דקירות הסכין ההדדיות אחד בגב של השני.
ראו את היחס האוהד והמשבח לו זוכה ניצב ממפלגה ללא עתיד שחבר לאחים המוסלמים, לעומת הרפש המושלך על מועמד לאומני דתי מהצד השני.
"ימין וסמול הפרד ומשול", והעיתונאים שחקנים באותה הצגה.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.
לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?
יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.