הרשות הפלסטינית הגישה עשרות בקשות לוויזת כניסה לארצות הברית, במטרה לבחון את תוכניתה של וושינגטון למנוע שוב את השתתפותו של יו"ר הרשות בעצרת הכללית של האו"ם בהמשך החודש. כך מסרו גורמים רשמיים בארצות הברית וברשות הפלסטינית לזמן ישראל.
גורם אמריקאי אמר בחודש שעבר לזמן ישראל כי ממשל טראמפ מתכנן לאסור את כניסתו של מחמוד עבאס שנה שנייה ברציפות. עם זאת, גורם פלסטיני ציין כי לרמאללה נמסר שהיא עדיין יכולה להגיש בקשות לבחינת הרשויות.
עבאס אמור לנאום ב-24 בספטמבר, באותו היום שבו ינאם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בשנה שעברה נשא עבאס את נאומו בשיחת וידאו בעקבות איסור הכניסה, צעד שבוושינגטון הסבירו כתגובה לשורת פעולות של הרשות הפלסטינית שנועדו לחבל בסיכויים לשלום.
ארצות הברית לא פירטה אז את טענותיה הספציפיות כלפי רמאללה. המהלך נתפס כחלק ממאמץ לפגוע בוועידה שאירחו צרפת וערב הסעודית לפני פתיחת העצרת הכללית בשנה שעברה, אשר נועדה לקדם את פתרון שתי המדינות לסכסוך בין ישראל לפלסטינים.
בכירים ברשות הפלסטינית מבקשים לקיים פגישות עם עמיתיהם האמריקאים במהלך ביקורם בארצות הברית בהמשך החודש, אך קיומן תלוי, לפחות באופן חלקי, בשאלה אם איסור הכניסה יבוטל.
ממשל טראמפ ניסה לא פעם לדחוק את הרשות הפלסטינית ממעורבותה בסכסוך, ונוהג להאשים אותה בשחיתות. במקביל, הממשל השקיע הון פוליטי מוגבל בלבד בסיכול שורת צעדים ישראליים שהביאו את רמאללה לסף קריסה כלכלית.
עם זאת, ארצות הברית ביקשה את סיוע הרשות הפלסטינית בהעברת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם, שתעניק למועצת השלום את השליטה על ניהול רצועת עזה לאחר המלחמה ועד לתום כהונתו של טראמפ.
בתקווה לבטל את איסור הכניסה, עבאס שאל את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אם יוכל לשוחח על הנושא עם טראמפ, כך סיפר גורם פלסטיני לזמן ישראל בחודש שעבר.
לדברי הגורם הפלסטיני, ארדואן נענה לבקשה שהעלה עבאס במהלך ביקורו באנקרה בחודש שעבר, והוא שיבח את הסיוע מצד המנהיג הטורקי.
בעקבות זאת, ארדואן קיים שיחת טלפון עם טראמפ, אשר כינה לא פעם את הנשיא הטורקי "חבר טוב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.
לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?
יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.