כלכלנים מזהירים ממשבר כלכלי עמוק – ואפילו מקריסה של כלכלת ישראל – וחלק מחברות דירוג האשראי הבינלאומיות כבר הורידו את הדירוג וגם את תחזית הדירוג של המדינה. המלחמה הארוכה, גיוס המילואים הנרחב, יחסי החוץ המתערערים, הוצאות העתק של הממשלה, אופן ניהולה והניסיונות לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי – כל אחד מאלה כשלעצמו עלול לגרום למשבר כלכלי.
אבל הפרמטרים המרכזיים למצב הכלכלי לא מצביעים על משבר עמוק: אף אחד מהם אינו מזהיר, אך גם לא מזעזע. לפי הפרמטרים הללו, המצב קצת יותר גרוע מכפי שהיה לפני המלחמה, וטוב לאין ערוך מכפי שהיה בחודשיה הראשונים.
המדדים המרכזיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב גבוהים מאשר לפני המלחמה ומתקרבים לשיאים שרשמו ב־2022. מדד ת"א 35 נסגר אתמול (ראשון) על 1,984.9 נקודות. המדד חצה בינואר, אפריל ואוגוסט 2022 את רף ה־2,000 נקודות – ומאז לא עבר אותו שוב. לפני המלחמה הוא עמד באזור 1,830 נקודות.
בעבר, הבורסה המקומית הייתה כמעט צמודה לבורסות המרכזיות בעולם. בשנה וחצי האחרונות רוב הבורסות עלו הרבה יותר. אבל עצם העובדה שהמדדים בת"א עולים מצביעה על מצב סביר ביחס למציאות המקומית
עם פרוץ המלחמה המדדים צנחו, אך הבורסה החלה להתאושש כבר בסוף אוקטובר. מדד תל אביב 35 הגיע בסוף דצמבר לאזור ה־1,850 נקודות, כלומר, מעט יותר מאשר לפני המלחמה. כעת הוא גבוה בכ־8% מאשר לפני המלחמה.
לפני השבעת הממשלה הנוכחית, הבורסה המקומית הייתה כמעט צמודה לבורסות המרכזיות בארה"ב, אירופה ומזרח אסיה. כיום תל אביב נמצאת הרחק מאחוריהן, ובשנה וחצי האחרונות רוב הבורסות עלו הרבה יותר. אבל עצם העובדה שהמדדים בתל אביב עולים, מצביעה על מצב סביר ביחס למציאות המקומית.
גם שער השקל מול המטבעות המערביים המרכזיים קרוב לכפי שהיה לפני פרוץ המלחמה. אתמול נקבע שערו היציג של הדולר על שלושה שקלים ו־75 אגורות – שמונה אגורות מתחת לשערו היציג האחרון לפני המלחמה, ב־5 באוקטובר.
השקל הפך בזמן משבר הקורונה לאחד המטבעות החזקים בעולם בזכות שגשוג ההייטק והדומיננטיות של הענף בישראל. ב־2022 "בועת הקורונה" התנפצה והדולר עלה לסביבות ה־3.5 שקלים. ב־2023 הוא המשיך לעלות, ועד ספטמבר אשתקד הוא עלה לכ־3.8 שקלים.
עם פרוץ המלחמה הדולר זינק ועבר את הארבעה שקלים, אבל בסוף דצמבר הוא כבר ירד לאזור ה־3.6 שקלים. כלומר, פחות מאשר לפני המלחמה. בימים אלה הוא נע בין 3.7 ל־3.8 שקלים.
האירו התחזק בשנתיים האחרונות ביחס לדולר מסיבות שאינן קשורות לישראל, אבל עשה מול השקל מסלול דומה למדי לזה שעשה הדולר. שער האירו עמד בסוף ספטמבר אשתקד על קצת יותר מארבעה שקלים, זינק עם פרוץ המלחמה, אבל ירד מאז והיום עומד על 4.04 שקלים.
האבטלה גדלה, רמת החיים ירדה
שיעור האבטלה היה נמוך מאוד לפני המלחמה וכיום הוא גבוה יותר, אך בשום שלב במלחמה לא הגיע לשיאים של משבר הקורונה. שיעור האבטלה הרשמי המצומצם (אנשים ללא עבודה הזכאים לדמי אבטלה) עמד בחודש מאי על כ־3% בלבד – זהו שיעור האבטלה הנמוך ביותר האפשרי והוא לא מלמד הרבה על המציאות במלחמה.
שיעור האבטלה היה נמוך לפני המלחמה וכיום הוא גבוה יותר. הוא זינק באוקטובר, ירד מנובמבר עד אפריל ועלה מעט במאי, אך בשום שלב לא הגיע לשיאים של משבר הקורונה
שיעור האבטלה המורחב, הכולל עובדים שיצאו לחל"ת במלחמה, וכאלה שפוטרו וכבר הפסיקו להיות זכאים לדמי אבטלה, עמד במאי על כ־5.3%.
שיעור האבטלה המורחב (כולל מובטלים ותיקים וחל"ת) עמד בספטמבר על 4.2% וזינק באוקטובר ל־9.6% (יחד עם הורים שנשארו בבתיהם עם הילדים הוא הגיע ל־10.4% – יותר מ־400 אלף איש). שיעור האבטלה המורחב ירד בנובמבר ל־8.5%; בדצמבר הוא ירד ל־6.1% (כ־300 אלף איש); עד אפריל הוא ירד ל־5%. במאי הוא עלה מעט, אפוא, ביחס לאפריל, אך עדיין אינו גבוה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כיום נתוני צמיחה על בסיס רבעוני, כך שהנתונים המעודכנים ביותר נכונים לסוף חודש מרץ. לפי נתוני הלשכה, התוצר המקומי ברבעון הראשון של 2024 צמח ב־14.1% (במונחים שנתיים) ביחס לרבעון האחרון של 2023.
הנתון הזה אינו מזהיר כפי שהוא עשוי להיראות. התוצר זינק ברבעון הראשון של 2024 בגלל שהתכווץ ברבעון האחרון של 2023. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר ברבעון הרביעי של 2023 התכווץ בכ־19%.
התוצר לנפש ירד ברבעון הראשון של 2024 בכ־3% לעומת הרבעון הראשון ב־2023. שינוי בתוצר לנפש נחשב למדד לשינוי ברמת החיים, כך שרמת החיים בישראל באפריל השנה הייתה נמוכה מעט מאשר שנה קודם
התוצר ברבעון הראשון של 2024 התכווץ ב־1.3% לעומת התוצר ברבעון הראשון אשתקד. במונחי צמיחה לנפש, התוצר ירד ברבעון הראשון בכ־3% לעומת התוצר לנפש ברבעון הראשון של 2023. שינוי בתוצר לנפש נחשב למדד המקובל לשינוי ברמת החיים, כך שרמת החיים בישראל בתחילת אפריל השנה הייתה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמוכה יותר מאשר שנה קודם לכן.
התוצר לנפש ב־2023 כולה ירד בכ־0.1% לעומת 2022, כלומר, כמעט לא השתנה. הצמיחה המהירה של 2022 ותחילת 2023 התחלפה במהלך השנה הקודמת בצמיחה איטית, ואז באה המלחמה ועצרה אותה לגמרי.
הצמיחה התחדשה בתחילת 2024 בשל גידול בצריכה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה של הישראלים על צריכה פרטית גדלה ברבעון הראשון של 2024 בכ־26.3% אחרי שכמעט נעצרה בתחילת המלחמה וצנחה ברבעון האחרון של 2023 בכ־27%.
ההוצאה הציבורית גדלה בזמן המלחמה כפי שלא גדלה עשרות שנים בשל גיוס המילואים, החימוש והסיוע למפונים ולנפגעים. ההוצאה הציבורית גדלה ברבעון האחרון של 2023 ב־88% והמשיכה לגדול ברבעון הראשון השנה ב־7%. הצריכה הביטחונית עלתה ברבעון הרביעי אשתקד בכ־27% והמשיכה לגדול ברבעון הראשון השנה ב־39%.
הצמיחה התחדשה בתחילת 2024 בשל גידול בצריכה. ההוצאה הציבורית גדלה בזמן המלחמה כפי שלא גדלה עשרות שנים. אבל בזמן שהישראלים צורכים הרבה תוצרת שרובה מיובאת, התעשייה המקומית מייצאת פחות
אבל בזמן שהישראלים צורכים הרבה תוצרת שרובה מיובאת, התעשייה המקומית מוכרת פחות למדינות אחרות. הייצוא המקומי, שזינק ורשם שיאים של כל הזמנים ב־2021 ו־2022, גדל רק מעט ברבעון הראשון של 2023, למרות זינוק ענק בהיקף הייצוא הביטחוני, ומאז פרוץ המלחמה החל לרדת.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון הרביעי של 2023 ייצוא הסחורות והשירותים מישראל צנח בכ־18%. ב־2023 כולה נרשמה, לפי הנתונים, ירידה של 2.2% בייצוא. הסיבה העיקרית לכך היא פגיעת המלחמה בהייטק וכן בתעשייה ובחקלאות המקומית.
הייצוא המשיך לרדת גם בתחילת 2024. ברבעון הראשון של השנה הייצוא ירד ב־5.5% לעומת הרבעון הרביעי ב־2023 וב־26% ביחס לרבעון הראשון אשתקד. זאת על אף שהייצוא הביטחוני המשיך לגדול.
ההערכה הרווחת בקרב הכלכלנים היא שהתאוששות הצריכה המקומית היא זמנית ונובעת מההוצאות הענקיות של הצבא והתמיכה במפונים, שהתגלגלו הלאה לאזרחים ולעסקים.
"עסקים פועלים בתפוקה נמוכה כי עובדים במילואים, אבל העובדים ממשיכים לקבל תגמול ממשרד הביטחון. בזכות התשלומים מהצבא והסיוע הממשלתי לאנשים עדיין יש כסף להוציא, אז הצריכה הפרטית התאוששה"
"אנחנו בדרך למיתון עמוק"
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO: "הצבא מתפקד כבולם זעזועים שמחזיק את העסקים בחיים במקום פעילות כלכלית יצרנית. עסקים פועלים בתפוקה נמוכה כי עובדים במילואים, חלקם בכלל סגורים, אבל העובדים ממשיכים לקבל תגמול ממשרד הביטחון.
"בזכות התשלומים מהצבא והסיוע הממשלתי לאנשים עדיין יש כסף להוציא, אז הצריכה הפרטית התאוששה ברבעון הראשון ותחושת העושר חזרה. לזה נוסף רכש ממשלתי גדול מאוד מעסקים של אמל"ח וציוד צבאי. אבל הייצוא, ההשקעות, התוצר העסקי, הצטמקו מאוד.
![חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת הרו"ח BDO (צילום: נתי חדד)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/12/khen-hertzog-280x360.jpg "חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת הרו"ח BDO (צילום: נתי חדד)")
"לשוק אין מהיכן לממן את ההוצאות הממשלתיות שמאמירות, הן כמעט כמו צ'ק בלי כיסוי. כל האינדיקטורים מראים שאנחנו בדרך למיתון עמוק – ובפועל כבר במיתון".
בתחזית המאקרו־כלכלית שמשרד האוצר פרסם באפריל נכתב כי התוצר הישראלי צפוי לגדול השנה בכ־2% בלבד. שיעור גידול האוכלוסין בישראל גדול יותר, כך שמדובר בירידה קלה בתוצר לנפש וברמת החיים.
בתחזית האוצר כתוב:
"ההיצע מתאושש לאחר ירידה משמעותית בהיקף גיוס המילואים ביחס לתחילת המלחמה. אנו מעריכים שסנטימנט צרכני שלילי צפוי להמשיך לפגוע בביקוש לצריכה.
"הביקוש לתיירות נכנסת ירד והניסיון מאירועים ביטחוניים מראה כי פגיעה זו צפויה להיות ממושכת […] שיעור האבטלה הנרחב ימשיך לרדת בהדרגה במהלך 2024, ויתכנס לרמתו לפני המלחמה ב־2025.
"הגירעון בתקציב הממשלה ב־2024 צפוי להסתכם ב־6.6% מהתוצר. החוב צפוי לעלות לרמה של 67% מהתוצר. תקציב המדינה המעודכן ל־2024 כולל הגדלה של מסגרת ההוצאה ב־70 מיליארד שקל ביחס לתקציב המקורי, 55 מיליארד עבור הוצאות ביטחוניות ו־15 מיליארד עבור הוצאות אזרחיות הקשורות במלחמה.
"מעבר לכך, צפויה הממשלה לשלם פיצויים על חשבון קרן הפיצויים בסכום של כ־18 מיליארד שקל שאינם נרשמים כהוצאה בתקציב, אך דורשים מימון ממשלתי".
התחזית הפסימית של האוצר מבוססת על ההנחה שהמלחמה תסתיים בקרוב – הנחה שכלל אינה ודאית. חלק משרי הממשלה, כולל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולעתים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מצהירים כי ברצונם להשאיר את צה"ל בעזה ולכונן שם ממשל צבאי, שצפוי לעלות עשרות מיליארדי שקלים. כפי שנחשף בזמן ישראל, באוצר לא קיימו עד כה אף דיון בעלות התוכנית הזאת.
נוסף על כך, תחזית האוצר מבוססות על ההנחה שהמלחמה תישאר בעצימות הנוכחית שלה ולא תסלים. לפי הסקירה:
"התחזית מבוססת על הנחה שהמלחמה תתרכז בעיקרה בחזית אחת, בעזה, ושהשלכותיה המאקרו־כלכליות יימשכו במהלך 2024 בעצימות פוחתת.
"להתפתחויות שונות, שישפיעו על משך והיקף המלחמה, תיתכן כמובן השפעה מהותית על ההתפתחויות הכלכליות. בפרט, להתרחבות הלחימה בזירה הצפונית צפויה להיות השפעה כלכלית שלילית מהותית.
התרחבות כזו תלווה בפגיעה נוספת בצמיחה, ועלולה להיות מלווה גם בשיבושים באפשרות הפעילות השגרתית. אלו ישפיעו, בין השאר, על השווקים, האינפלציה, הגירעון והחוב הממשלתיים.
"סיכון נוסף ביחס לגירעון נובע מאי הוודאות ביחס לקבלת מלוא כספי הסיוע לרכש ביטחוני מארה"ב. לאור אלו, אנו מעריכים כי מאזן הסיכונים ביחס לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה".
פעילים בשוק ההון אומרים כי החשש הגובר מהסלמה בלחימה עם חזבאללה, שעלולה לגלוש גם למלחמה עם סוריה ואיראן, אינו משפיע על המסחר בבורסה ובמטבע חוץ. זאת כיוון שהמשקיעים עדיין מקווים להסדר שיביא להפסקת אש בעזה ושחרור החטופים וימנע גם הסלמה בצפון.
גורם בחדר המסחר של אחד מהגופים הפיננסיים אומר: "המצב בהחלט משפיע על המסחר. הבורסה מדשדשת והשקל חלש. זה לא בולט לעין כי הבורסות הגדולות בעולם נמצאות בעלייה חדה והכסף של המשקיעים הישראלים מושקע בהן ולכן הוא צומח, בעיקר אחרי שהעבירו השקעות לחו"ל בשנה שעברה. הם מרוויחים בדולרים וקונים בהם שקלים, וזה דוחף את השקל למעלה.
"אבל יש פער גדול בין העליות בבורסות העולמיות לעליות בתל אביב, אנחנו בפיגור רציני. יש פער עצום בין השקל במציאות לשקל שהיה אמור להיות אם המצב במדינה לא היה מתערער. הדולר היה צריך להיות שלושה שקלים".
"המשקיעים לא יודעים איזה מהתרחישים יתרחש אז הם יושבים על הגדר. אם יקרה משהו גדול בצפון הדולר והאירו יטוסו והבורסה תצנח. אם פתאום תהיה עסקה והפסקת אש, נראה תיקון גדול כלפי מעלה"
דעיכת השקל התחילה בתחילת 2022 והפער בין הבורסות בישראל ובעולם התחיל בסוף 2022. בתחילת המלחמה השקל והבורסה בתל אביב נפלו, אבל מאז חזרו למצב שהיה לפני שהתחילה. איך אתה מסביר את זה?
"לפעמים המשקיעים רואים כמה צעדים קדימה ומוכרים לפני שאירועים קורים".
היו מי שהזהירו כי מדיניות הממשלה עלולה להוביל לאסון ביטחוני, עוד לפני שהאסון קרה. הייתכן שהחשש ממלחמה השפיע על השוק עוד לפני שפרצה?
"יכול להיות, כן. כנראה שחלק מההשפעה של המלחמה כבר היה מגולם בירידות שערים שהתחילו עוד לפני שפרצה. נוסף על החששות של המשקיעים מההשפעה הישירה של הרפורמה המשפטית על הכסף שלהם. בתי משפט חלשים זאת בעיה לכלכלה".
כיצד המשקיעים מתייחסים כיום לאפשרות להפסקת אש ולאזהרות מהסלמה?
"הם לא יודעים איזה מהתרחישים יתרחש, אז הם יושבים על הגדר. מחזורי המסחר ברוב הימים קטנים כי המשקיעים לא רוצים לפעול בלי לדעת מה הכיוון. בימי חמישי רואים ירידות בבורסה ובשקל, במחזורים גדולים, כי משקיעים רוצים להיפטר ממניות ושקלים לפני סוף השבוע, למקרה של הסלמה.
"אם יקרה משהו גדול בצפון, הדולר והאירו יטוסו והבורסה תצנח. ולהיפך, אם פתאום תהיה עסקה והפסקת אש – נראה תיקון גדול מאוד כלפי מעלה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו