1
בשבוע שעבר התפשט עשן כבד ומחניק בשמי הגליל המערבי. תושבים במעלות-תרשיחא, בכפר ורדים ובכפר הדרוזי כיסרא-סמיע הפציצו בפניות את מוקדי החירום והתלוננו על הצחנה. התברר שמישהו הצית אתר פסולת פיראטי גדול סמוך לכניסה לסמיע, וחבל ארץ שלם נשם את התוצאה.
ראש עיריית מעלות-תרשיחא, מוטי בן דוד, הצהיר משהו על 'טרור אקולוגי', אבל זה כמובן לא טרור במובנו הלאומני. ככה נראית השתלטות של עולם הפשע על מערכות החיים האזרחיות.
במקביל, הודיעה המשטרה על פענוח ניסיון ההתנקשות בראש עיריית עראבה, אחמד נאסר, לפני כחודשיים וחצי. נאסר חטף 7 כדורים מטווח קצר ונפצע קשה, סגנו שישב איתו במסעדה נפצע בינוני.
ראש עיריית מעלות-תרשיחא הצהיר משהו על 'טרור אקולוגי' אחרי שריפת אתר פסולת פיראטית סמוך לסמיע, אבל זה לא טרור במובנו הלאומני: ככה נראית השתלטות של עולם הפשע על מערכות החיים האזרחיות
המשטרה הודיעה שהירי הוזמן על רקע מאבקים בתחום ענף הפסולת. נאסר ניסה לעשות סדר במכרזים ובקבלנים והיה צורך להעמיד אותו במקומו. כלומר להשכיב אותו.
השבוע נורו גם ראש מועצת ג'דיידה-מכר סוהיל מלחם וסגנו. הרקע עדיין לא פורסם רשמית, אבל "אם תפתח פולימרקט בגליל 100% מהמהמרים ישימו את הכסף שלהם על זה שזה קשור לפסולת", אומר גורם בתחום הפסולת באזור.
זה כנראה לא יהיה הימור מופרך: לענף הפסולת בג'דיידה-מכר, שבה גרים יותר מ-20 אלף תושבים, יש היסטוריה ריחנית. בקיץ 2024 מערך פינוי הפסולת ביישוב הגדול קרס לחלוטין, הרחובות כוסו בערימות אשפה, ורגע לפני שהאסון התברואתי והסביבתי יגלוש לכל האזור המשרד להגנת הסביבה התערב ודאג לפינוי חירום של האשפה.
זה היה פלסטר חיוני, אבל רק פלסטר. בעיות העומק לא הלכו לשום מקום, וחזרו השבוע עם כדור בקנה. בגליל כולם כבר יודעים שמי שרוצה להגיע לגיל שיבה כשהוא צועד על רגליו צריך לתפוס מרחק מעיסוק בפסולת.
בקיץ 2024 מערך פינוי הפסולת בג'דיידה-מכר קרס לחלוטין, והמשרד להגנת הסביבה התערב ודאג לפינוי חירום של האשפה. זה היה פלסטר חיוני, אבל רק פלסטר: בעיות העומק לא הלכו לשום מקום, וחזרו השבוע עם כדור בקנה
לפני ראשי הרשויות, טלטל את האזור הירי בד"ר חוסיין טרביה, שכיהן כמנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה שניהל – או ניסה לנהל – את הטיפול בפסולת של סחנין, עראבה ויישובי האזור.
טרביה, אדם משכמו ומעלה בתחום הסביבתי ודמות מוכרת בגליל, ניסה לעשות סדר ולהוציא מהמכרזים את גורמי הפשע. כיום הוא עובר תהליך שיקום ארוך בבית חולים בארצות הברית.
מחליפתו, הנאדי הגריס, ביולוגית ומתכננת במקצועה, היא אישה אמיצה במיוחד אבל גם מפוכחת. הטיפול בפסולת הוחזר אחר כבוד לעיריות, ואיתו היריות. עובדי האיגוד, שראו את המנכ"ל שלהם נורה ליד דלת הכניסה לבניין היפה שבפאתי סחנין, לא מוכנים לשמוע על פסולת.
![ד"ר חוסיין טרביה (צילום: חוסין אבו ריא)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/09/news_pictures_2024_hussein-tarabia-1024x640.jpg "ד"ר חוסיין טרביה (צילום: חוסין אבו ריא)")
בינתיים, השריפות בצפון לא נחות לרגע: אתר פסולת פיראטי גדול ליד טורעאן בוער מבפנים כבר תקופה ארוכה, ובימים האחרונים חזר לבעור ביתר שאת וגורר תלונות מצד תושבים ברחבי הגליל התחתון.
דרומה יותר, סמוך ליישוב זמר שעל קו התפר, מצב הבעירה של הר הפסולת המחריד עליו דיווחנו כאן לפני כחצי שנה הולך ומחמיר.
בינתיים, השריפות בצפון לא נחות לרגע: אתר פסולת פיראטי גדול ליד טורעאן בוער מבפנים כבר תקופה ארוכה ורק מתחזק. דרומה יותר, סמוך ליישוב זמר שעל קו התפר, מצב הבעירה של הר הפסולת המחריד הולך ומחמיר
ראש המועצה, ד"ר גאזי גאנם, שהגיע לתפקיד אחרי 30 שנה כרופא בקופת חולים, מנסה לדפוק על כל דלת אפשרית ולהתריע מפני הנזקים הבריאותיים החמורים שנגרמים לתושבי האזור, אבל אין עם מי לדבר. מדינת ישראל אינה עונה.
היעדרה המוחלט של המדינה – משטרה כחולה וירוקה, המשרד להגנת הסביבה, מישהו – בולט שבעתיים על רקע פסטיבל הבריונות שהתחולל לא מכבר סביב שריפות הפסולת באתרים הפלסטיניים הסמוכים לקו התפר.
השרה עידית סילמן וח"כ צבי סוכות הסתערו על השריפות הפלסטיניות כמוצאי שלל רב, שר הביטחון ישראל כ"ץ הגדיר את השריפות שהחניקו את תושבי שוהם והסביבה "איום על הביטחון הלאומי", ואפילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נזכר שהוא אחראי על המינהל האזרחי והבטיח להיכנס לאירוע.
המינהל האזרחי, אגב, משקיע מאמצים רבים בטיפול בבעיה וגם הצליח להביא להקלה מסויימת – אם כי עדיין לא ברור כמה זמן היא תחזיק מעמד.
בממשלה הסתערו על השריפות הפלסטיניות כמוצאי שלל רב, רק שכל האנרגיות, המשאבים, הסיורים המיוחצ"נים, הפוסטים והציוצים שהופנו כדי לטפל במחדלי הפסולת מעבר לקו הירוק, נשכחו בדרך לגליל ולשאר חלקי הארץ
רק שכל האנרגיות, המשאבים, הסיורים המיוחצ"נים, הפוסטים והציוצים שהופנו כדי לטפל במחדלי הפסולת מעבר לקו הירוק, נשכחו בדרך לגליל ולשאר חלקי הארץ. "הממשלה הזו לא הפסיקה לנפנף בדגל המשילות", אומר גורם בתחום הפסולת בגליל, "בפועל נשארנו לבד".
"אנחנו נכנסים לחודשי הקיץ והמצב רק יחמיר מיום ליום", מתריע יניב בלייכר, מנכ"ל עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", שמוקד תלונות הווטסאפ שהקים מהווה כתובת לציבור במקום הממשלה.
כשל הפסולת בכלל ושרפות הפסולת בפרט הם רק הסימפטום. המחלה עמוקה הרבה יותר. היא כוללת פערים כלכליים אדירים בין הרשויות היהודיות לרשויות בחברה הערבית וכניסה של גורמי פשע עמוק לתוך השלטון המקומי.
כשל שרפות הפסולת הוא רק הסימפטום למחלה עמוקה הרבה יותר – פערים כלכליים אדירים בין הרשויות וכניסה של גורמי פשע עמוק לתוך השלטון המקומי בחברה הערבית
אנחנו, הישראלים, מביטים בזעזוע על השכנה לבנון שבה ארגון טרור הפקיע חלק מהריבונות של המדינה, אבל גם בישראל יש יישובים ואזורים שנשלטים לחלוטין על ידי ארגוני פשע, וטריטוריות הדמדומים האלה הולכות ומתרחבות.
גם לו הממשלה מאוד רצתה לטפל, והיא לא, זבנג וגמרנו לא יהיה פה. נדרש טיפול עומק רב משרדי, רב מערכתי, עם הרבה סבלנות והרבה תקציבים. כדי שהישראלים יוכלו לחזור לנשום נדרשת ממשלה מתפקדת, וכבר יותר מדי זמן אין בישראל אחת כזו.
2
בשבוע שעבר סיפרתי כאן שהופתעתי לגלות שח"כים לשעבר זכאים לתחבורה ציבורית חינם כל חייהם, וכמה מצערת העובדה שרק מעטים מהם מנצלים את ההטבה.
ציינתי את דב חנין, בני בגין וקולט אביטל (שפעם נפלה באוטובוס ונחבטה כהוגן) כיוצאים מהכלל שלא מעידים על הכלל.
אחרי שהופתעתי לגלות שח"כים לשעבר זכאים לתחבורה ציבורית חינם כל חייהם, והתאכזבתי שרק מעטים מנצלים זאת, הוצפתי בתגובות עם שמות של ח"כים/ות לשעבר שנצפו משתמשים בתחב"צ בתדירות כזו או אחרת
במהלך השבוע הוצפתי בתגובות עם שמות של ח"כים/ות לשעבר שנצפו בתחבורה ציבורית ומשתמשים בה בתדירות כזו או אחרת. אני משתף כאן את המידע שזרם אליי, תוך הסתייגות שלא וידאתי כל שם, אבל נראה שהתמונה שמתקבלת מהימנה למדי.
בלי רכב ונהג פרטי: השר בני בגין תועד נוסע ברכבת הקלה http://t.co/QxEo1YOL7Y pic.twitter.com/3ETlUBO0Vv
— וואלה (@WallaNews) May 21, 2015
שמות שחזרו שוב ושוב היו יוסי שריד ומוסי רז (שניהם מרצ), ניצן הורוביץ (מרצ) ומיקי חיימוביץ' (כחול לבן). יואל חסון (קדימה) שלח תמונה שלו ברכבת הקלה וציין שהוא משתמש בה באופן קבוע ולעיתים גם באוטובוסים. גם בוגי יעלון (ליכוד, כחול לבן) נצפה פעם באוטובוס.
שמות שחזרו שוב ושוב היו יוסי שריד, מוסי רז וניצן הורוביץ (מרצ) ומיקי חיימוביץ' (כחול לבן). יואל חסון (קדימה) שלח תמונה שלו ברכבת הקלה וציין שהוא משתמש לעיתים גם באוטובוסים. גם בוגי יעלון נצפה פעם באוטובוס
"תמר גוז'נסקי (חד"ש) נסעה לפעמים באוטובוסים", סיפר אחד המגיבים. "לפני יותר משלושים שנה הייתי נוסע באוטובוס כל בוקר עם פרופ' יורם לס, כשהיה ח"כ של העבודה", העיד מגיב אחר.
אחד המגיבים, מן הסתם נהג אוטובוס, ציין "זכיתי להסיע את ח"כ בני בגין בקו 6 בירושלים". עוד שמות שעלו כמה פעמים היו שמואל הלפרט (יהדות התורה), אסף זמיר (כחול לבן), יעל כהן פארן (המחנה הציוני) ואורנה ברביבאי (יש עתיד).
כתוב לי ביומן "קופסת סרדינים" pic.twitter.com/35TnlzQOqu
— ????????ניצן הורוביץ Nitzan Horowitz (@NitzanHorowitz) November 29, 2018
גם בכנסת הנוכחית יש מתי מעט שמשתמשים בתחב"צ, כמו מרב מיכאלי (עבודה) ויוראי להב-הרצנו (יש עתיד).
"גלעד קריב (עבודה) היה אצלנו פעם בהפגנה בבאר שבע. אחרי הנאום שלו דיברנו קצת והוא אמר שהוא צריך לחזור לתל אביב ואמרתי שנלך איתו למכונית, ואז הוא אמר לי בטבעיות – 'אני פה בלי הרכב, השארתי את המכונית למשפחה, אני חוזר בקו 380'", סיפר אחד המגיבים.
"גלעד קריב (עבודה) היה אצלנו פעם בהפגנה בבאר שבע. אחרי הנאום שלו הצעתי שנלך איתו למכונית, ואז הוא אמר לי בטבעיות – 'אני פה בלי הרכב, השארתי את המכונית למשפחה, אני חוזר בקו 380'", סיפר אחד המגיבים
לפי תגובה אחרת, "אורית סטרוק (הציונות הדתית) נסעה הרבה באוטובוסים עד שהשב"כ אסר עליה. אגב, אין לה רישיון נהיגה עד היום". עוד תגובה גרסה כי "יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר שהוא נוסע מדי פעם בתחב"צ".
מגיב אחר כתב כי "אמילי מואטי (עבודה) נסעה בתחב"צ לפני שהיתה ח"כ, בזמן שהיתה ח"כ ולאחר שהיתה ח"כ".
אחד המגיבים סיפר כי "לא פעם נסעתי עם ח"כ דב שילנסקי ז"ל (ליכוד) באוטובוס. זוכר אותו כאיש חביב שניהל ויכוחים פוליטיים עם הנוסעים והתייחס בחיבה ובכבוד גם לאלה שחלקו עליו.
"אמרתי לו פעם שמפתיע אותי לראות אותו באוטובוס והוא אמר משהו בסגנון: 'תגיד לי בחור צעיר, אתה חושב שאני עשוי מחרסינה רק כי הייתי חבר כנסת? ובשביל מה בכלל הקמנו לכם מדינה? כדי שתסעו באוטובוסים בלעדינו?'".
"אמרתי לח"כ דב שילנסקי ז"ל (ליכוד) שמפתיע לראות אותו באוטובוס. הוא ענה לי: 'תגיד לי בחור צעיר, אתה חושב שאני עשוי מחרסינה רק כי הייתי ח"כ? בשביל מה בכלל הקמנו לכם מדינה? כדי שתסעו באוטובוסים בלעדינו?'"
עוד מגיב שיתף כי "לפני שנים רבות נסעתי באוטובוס מחיפה לירושלים עם ידיד משפחתנו, חבר הכנסת אברהם טיאר (תנועת החרות) שהיה בן שיחה נעים ואיש צנוע. תמיד נסע רק בתחבורה הציבורית". בתגובה אחרת נטען כי "שר המשפטים לשעבר משה ניסים (ליכוד) היה נוסע באוטובוסים בירושלים באופן קבוע".
ואילו הח"כית לשעבר ד"ר רות קלדרון (יש עתיד), כתבה: "אני משתמשת הרבה בזכות הזאת. כשכרטיסן עולה הוא רואה במכשיר שלו: 'עיוור/ח"כ לשעבר' ומתבונן בי בסקרנות.
"אמנם לא ירחק היום והזכות הזאת תתקבל בגלל הגיל, ועדיין בכל נסיעה באוטובוס אני מרגישה את הזכות שהיתה לי להשתתף בניסיון לבנות לנו בית לאומי. כמו שעון שפעם היו מקבלים לפרישה".
3
החוק להסדרת פסולת בניין עדיין לא אושר בכנסת והארץ ממשיכה להתכסות בתלוליות של שברי בטון וברזלים. מה שהתרגלנו לראות בוואדיות ושטחים פתוחים במרחב הכפרי גולש במהירות לליבו המבוסס של גוש דן. במקרה הזה: רמת אפעל.
מדובר בשטחים הירוקים האחרונים שנותרו באזור אחרי שנבנתה שכונת הענק החדשה בתל השומר. גם הם מיועדים מתישהו לבנייה, ובינתיים קבלני האזור זיהו נקודת תורפה והפכו אותם למזבלה פיראטית במקום להסיע את הפסולת לאתרי הטמנה מורשים.
הקבלנים זיהו נקודת תורפה ברמת אפעל הירוקה והפכו אותה למזבלה פיראטית במקום להסיע את הפסולת לאתרי הטמנה מורשים. התושבים המיואשים פנו לכל גורם אפשרי – ששלח אותם בתורו למישהו אחר
התושבים המיואשים, שנוהגים לטייל בשטחים האלה, לנשום קצת אוויר ולעשות ספורט, פנו לכל גורם אפשרי. וכל גורם אפשרי – המשטרה, המשרד להגנת הסביבה ועיריית רמת גן – ניחשתם נכון, שלח אותם למישהו אחר.
בתגובה לפניית 'יהיה בסדר' בגל"צ ניסתה עיריית רמת גן להשליך את האחריות לכל עבר, אבל באותה נשימה הודיעה שבקרוב תתחיל במקום אכיפה באמצעות רחפנים. אולי סוף סוף ייצא גם משהו טוב מהרחפנים שממררים את חיינו.
ערימות פסולת בפאתי שכונה זה אמנם פחות סקסי מכותרות על מעבר של הספארי, אבל הגיע הזמן שראש העיר כרמל שאמה הכהן ייכנס לאירוע, כי המראות האלה לא עושים כבוד לרמת גן.
4
הקלישאה אומרת שהפוטנציאל של חיפה זועק לשמים. יריד אמנות מקומית על אחד מגרמי המדרגות הקסומים של העיר (מדרגות הנביאים) הוא דרך נהדרת להתחיל לממש אותו.
הקלישאה אומרת שהפוטנציאל של חיפה זועק לשמים. יריד אמנות מקומית על אחד מגרמי המדרגות הקסומים של העיר (מדרגות הנביאים) הוא דרך נהדרת לממש אותו
היריד התקיים בסוף השבוע שעבר ואת התמונות צילם האדריכל הירוק ד"ר יוסי קורי.
![יריד אמנות מקומית במדרגות הנביאים בחיפה, מאי 2026 (צילום: ד"ר יוסי קורי)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/05/IMG-20260515-WA0069-1024x640.jpg "יריד אמנות מקומית במדרגות הנביאים בחיפה, מאי 2026 (צילום: ד"ר יוסי קורי)")
פעם בשבוע אני ממלא לוטו באינטרנט. השבוע הפרס הראשון בלוטו עומד על שלושים מיליון שקל, מה שאומר שלמי שממלא דאבל לוטו הפרס הראשון עשוי להגיע לששים מיליון.
ריבונו של עולם, מה אעשה בכל הכסף הזה אם חלילה אזכה בפרס הראשון?
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תערוכת "התנועה – הקיבוץ באמנות הישראלית" נפתחה במוזיאון רמת-גן בחודש שעבר, ב-30 באפריל. 50 המציגים בתערוכה מייצגים שלושה דורות של אמנים, כולם קיבוצניקים או יוצאי קיבוץ.
"ניסינו ליצור פרופיל של אמנות הקיבוץ", אמר אוצר התערוכה, יניב שפירא מקיבוץ יזרעאל. בכתבה על התערוכה שהוקרנה בערוץ כאן 11, בתוכנית "סוכן תרבות" שמנחה קובי מידן אמרה נועם אדרי, אמנית צעירה מרמת-יוחנן: "האמנות הקיבוצית של פעם הייתה מגויסת, נרתמה לשרות האידיאולוגיה והרעיון הקיבוצי. מאז חל מעבר מאמנות שמקדשת את הקולקטיב – לאמנות שמדגישה את האינדיבידואל".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולנושא הסולארי מדובר על מחדל לאורך כל החזית. החל מחוסר עשייה בקירוי מבני ציבור, עבור למדיניות לא יציבה או ברורה וכלה בהעברת קשיי רישוי וחיבור לרשת.
לו כל אלה היו מגיעים לצד מיסוי נמוך המעודד יוזמה חופשית – דיינו. השילוב בין רגולציה חונקת, עשייה מזערית ומיסוי בשמיים מבטיחה דריכה במקום במקרה הטוב.