תקציב המדינה, שנמצא בימים אלה בדיונים קדחתניים במשרד האוצר, יכלול תוספת גדולה לשירותי הדת, לתקציבי הישיבות ולקצבאות האברכים.

ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד ליהדות התורה, ש"ס, נעם והציונות הדתית כוללים הגדלה נרחבת של אינספור תקציבים הקשורים לדת, וליתר דיוק – לדת היהודית־אורתודוקסית.

המפלגות הסכימו על הוספת תקציבים, תקנים, שכר ומבנים עבור הרבנות, בתי הדין הרבניים ומערך הגיור, וכן תוספת רבני עיר, בתי כנסת ומקוואות. נוסף על כך סוכם על הקצאת תקציב של כמעט מיליארד שקל לתכני מסורת וזהות יהודית בחינוך ובתרבות; הגדלת התקציב לישיבות, אולפנות ולבתי הספר החרדיים – שאינם מלמדים לימודי ליבה – והכפלת קצבאות האברכים ש"תורתם אמנותם".

עדיין לא ברור מה מכל אלה יוגדל בפועל ובכמה. ממשרד האוצר נמסר בתשובה לשאלתנו כי הנושאים הללו נמצאים בתוך דיוני התקציב וטרם הוחלט אם ובכמה יוגדלו התקציבים.

תקציב המשרד לשירותי דת לשנת 2022 עמד על כ־540 מיליון שקל. נוסף על התקציב הזה, שילמו אשתקד הרשויות המקומיות כ־146 מיליון שקל עבור השלמת שכר עובדי המועצות הדתיות. בתי הדין הרבניים מתוקצבים בנפרד

ראש הממשלה נתניהו נואם בפתח ישיבת הממשלה, 5 בפברואר 2023 (צילום: חיים צח /לע"מ)

הממשלה הקימה משרד ממשלתי חדש: "מורשת ישראל", שאמור, בין היתר, להנחיל את המסורת הדתית בנפרד ממשרד "ירושלים והמסורת" ואגף חדש לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה. עדיין לא ברור מה יהיו תקציבי המשרדים הללו, נוסף על התקציבים הקיימים המוקצים לדת במשרדי הדתות, הפנים והחינוך.

כל זה מתרחש במדינה שבה התקציבים של שירותי, מוסדות ולימודי הדת ענקיים בלאו הכי. השוואה בינלאומית מגלה שתקציבי הדת בישראל גבוהים לאין ערוך מאשר בכל דמוקרטיה מפותחת אחרת, בפער עצום.

תקציב המשרד לשירותי דת לשנת 2022 עמד על כ־540 מיליון שקל. אלה כוללים את הרבנות הראשית, מערך הגיור והנהלת מערכת הכשרות; 40% ממשכורותיהם של רבני הערים, הבלניות ומשגיחי הכשרות במועצות הדתיות; ותמיכה ממשלתית לרשויות מקומיות להקמה ותחזוקה של בתי כנסת ומקוואות.

נוסף על התקציב ממשרד הדתות, שילמו אשתקד הרשויות המקומיות כ־146 מיליון שקל להשלמת 60% שכר עובדי המועצות הדתיות. תקציבי המועצות קוצצו במשבר הקורונה אך הועלו בחזרה בידי ממשלת בנט–לפיד. לבתי הדין הרבניים יש תקציב נפרד שעמד אשתקד על כ־190 מיליון שקל.

התמיכה הממשלתית לשירותי הדת ללא־יהודים – שכר כמרים, אימאמים, קאדים ושייח'ים, מערך הכשרות המוסלמי, שיפוץ ותחזוקת מסגדים, כנסיות ובתי תפילה דרוזיים – מגיע מהאגף לעדות הלא יהודיות במשרד הפנים. התקציב הזה עמד אשתקד על כ־93 מיליון שקל.

לאלה נוספים תקציב התמיכה בנושאי יהדות של משרד החינוך, שהסתכם אשתקד בכ־1.25 מיליארד שקל. התקציב הזה לא כולל את תקציב מערכת החינוך הממלכתית־דתית והחרדית (אף שבחלק מבתי הספר החרדיים לומדים כמעט רק לימודי דת) אלא רק את תקציבי הישיבות הגבוהות והכוללים, שבהם לומדים לימודי דת בלבד, וכן את חלקה של המדינה בקצבאות לאברכים שלומדים בכוללים כל חייהם.

בסך הכול הסתכם אשתקד התקצוב הממשלתי והציבורי לדת בכ־2.03 מיליארד שקל.

כולל ברית שלום וחסד בנתיבות (צילום: עמותת ברית שלום וחסד)

התקציב הכולל של ממשלת ישראל (לא כולל תשלום חובות) עמד אשתקד על 465.2 מיליארד שקל. ההוצאות הציבוריות על דת עמדו אשתקד, אפוא, על 0.4% מהוצאות המדינה. אף דמוקרטיה מפותחת לא מקצה עבור דת סכום קרוב לכך. המדינה והרשויות המקומיות מממנות גם שירותים דתיים נוספים שקשה לאמוד את היקפם, אך ניתן להעריך כי מדובר בסכום של מאות מיליונים בשנה.

על אלה נמנים הוצאות של הרשויות המקומיות על הקמת ושיפוץ של בתי כנסת ומסגדים, נוסף על התקציבים ממשרדי הממשלה; תקציב הרבנות הצבאית והמשטרתית; חלק מפעילות משרד ירושלים והמורשת; הוצאות, הפסד תוצר ועליית יוקר המחיה על כשרות, שמירת שבת ושמיטה; תקציב הרבנות הצבאית והמשטרתית; תמיכה ממשלתית ישירה ועקיפה בעמותות שפועלות בתחום הדת.

נוסף על כך, עמותות דתיות פרטיות מקבלות מיליארדים בשנה מתרומות של אזרחים וארגונים בישראל ובארה"ב, שמהוות הוצאה מוכרת למס בשתי המדינות.

התקציב הכולל של ממשלת ישראל (לא כולל תשלום חובות) עמד אשתקד על 465.2 מיליארד שקל. ההוצאות הציבוריות על דת עמדו אשתקד, אפוא, על 0.4% מהוצאות. אף דמוקרטיה מפותחת לא מקצה סכומים כאלה

קריאת מגילת אסתר בפורים. בית הכנסת הגדול בתל אביב (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

רב ישראלי = 50 כמרים בריטיים

במרבית הדמוקרטיות המפותחות הדת הופרדה מהמדינה, מוסדות הדת הופרטו כליל ואינם מקבלים שום מימון ממשלתי.

ממחקר של החוקרת הרומנית פלורינה טאוואלה עולה כי תקצוב ממשלתי עבור דת קיים רק ב־14 מ־38 מדינות ה־OECD: ישראל, טורקיה, בריטניה, בלגיה, נורווגיה, דנמרק, יוון, אסטוניה, פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה, בולגריה וקרואטיה.

בקנדה וניו זילנד הממשלה המרכזית לא מממנת את שירותי הדת, ויש ממשלות מחוזיות שמממנות אותם וכאלה שלא.

תקציב הדת הממשלתי בארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, פורטוגל, הולנד, שוודיה, פינלנד, אירלנד, אוסטריה, שווייץ, סלובניה, קפריסין, יפן, קוריאה הדרומית, טאיוואן, אוסטרליה, מקסיקו, ומדינות רבות נוספות עומד על 0.

כנסייה בארה"ב, אילוטסרציה (צילום: AP Photo/Robert F. Bukaty)

מבדיקה שערכנו באתרים של ממשלות מערביות שכן משלמות שירותי דת, עולה כי מדובר בתקציבים פעוטים ביחס לישראל. ממשלת בריטניה שילמה אשתקד תשלומי "דת וקהילה" בסך כולל של כ־51 מיליון לירות שטרלינג.

התשלומים חולקו לכל הקהילות הדתיות המוכרות בממלכה: נוצריות, יהודיות, מוסלמיות ושל דתות רבות נוספות, חלקן מסורתיות כמו הבודהיזם, ההינדואיזם והדת הבהאית, וחלקן חדשות כמו "ויקה" והרסטפריאניזם, שאינן מוכרות ומתוקצבות בישראל, וגם לכמה ארגונים חילוניים שקיבלו הכרה כ"קהילות".

ממשלת בריטניה שילמה אשתקד תשלומי דת וקהילה בסך כולל של כ־51 מיליון לירות שטרלינג לקהילות נוצריות יהודיות, מוסלמיות ושל דתות רבות נוספות – וגם לארגונים חילוניים שקיבלו הכרה כ"קהילות"

תקציב ממשלת בריטניה עומד על כ־900 מיליארד ליש"ט, כך שתקציב "דת וקהילה" מהווה רק כ־0.006% מכלל התקציב. תקציב הדת הבריטי ירד בעשור האחרון בכמחצית, תוך כדי שספג לתוכו קהילות דתיות וחילוניות שקיבלו הכרה.

מנזר ווסטמינסטר, לונדון (צילום: גאו פיקסל. מוויקיפדיה, מאושר לשימוש חופשי)

51 מילון ליש"ט הם כ־219 מיליון שקל, כך שתקציב הדת הישראלי גבוה פי תשעה מתקציב הדת של בריטניה במספרים מוחלטים. בבריטניה חיים כמעט פי שבעה יותר תושבים מאשר בישראל, כך שביחס לגודל האוכלוסייה, התקציב הישראלי גבוה מהתקציב הדת והקהילה הבריטי כמעט פי 60.

התקציב הבריטי מחולק בין הקהילות השונות לפי מספר החברים הרשומים בהן. זאת, בניגוד לתקציב הישראלי שמחולק באופן מפלה בצורה קיצונית. הנוצרים, המוסלמים והדרוזים מקבלים בישראל רק כ־5% מתקציבי מוסדות הדת, אף שהם מהווים יותר מ־20% מהאוכלוסייה.

התקציב הבריטי מחולק בין הקהילות לפי מספר חבריהן, בניגוד לתקציב הישראלי שמחולק באופן מפלה. הלא־יהודים מקבלים בישראל רק כ־5% מתקציבי הדת

הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, שבהן פעילים כ־3% מהישראלים, קיבלו עד 2021 תקציב של כ־100 אלף שקל בלבד, וגם זה רק אחרי עתירות משפטיות. ממשלת בנט–לפיד העניקה להן לראשונה תקציב של כ־40 מיליון שקל. השרים בממשלה החדשה שואפים לבטל זאת.

תקציבי הדת בנורווגיה הוא הגבוה במערב אירופה. הוא עמד אשתקד על כ־680 מיליון קרונות, כ־480 מיליון דולר, שהם כ־0.2% מתקציבה הכללי של ממשלת נורווגיה. חלקו היחסי של תקציב הדת הנורווגי הוא כמחצית מהתקציב בישראל.

ארכיון: הכנסייה בעיר טרוז בבלגיה, שהפכה למקלט לנפגעים בשיטפון, יולי 2021 (צילום: AP Photo/Virginia Mayo)

תקציב הדת בבלגיה, שנחשב גבוה ומעורר תרעומת בתקשורת המקומית, הוא 415 מיליון אירו – כ־0.1% מתקציב המדינה, כרבע משיעור תקציב הדת בישראל. התקציבים בנורווגיה ובבלגיה מחולקים בין הקהילות הדתיות לפי מפתח שמותאם בקפדנות לגודלן היחסי, כמו בבריטניה – ולא כמו בישראל.

יוון נחשבת למדינה הדתית ביותר באירופה. התקציב לקהילות הדתיות במשרד החינוך והדתות היווני עומד על כ־50 מיליון אירו בשנה, כ־0.05% מכלל תקציב המדינה – כשמינית משיעור תקציב הדת בישראל.

התמיכה הממשלתית בכנסייה ביוון מעוררת מחלוקות עזות. השמאל ביוון וחברותיה העשירות של יוון באיחוד האירופי לוחצים לקצץ אותו, ואילו בימין ובאוכלוסייה הכפרית מתנגדים לכך.

תקציב הדת בבלגיה, שנחשב גבוה ומעורר תרעומת בתקשורת הוא 415 מיליון אירו – כרבע משיעור תקציב הדת בישראל, ומתחלק בין הקהילות הדתיות לפי גודלן היחסי

כנסיית אגיוס, סלוניקי, יוון (צילום: AP Photo/Giovanna Dell'Orto)

המבקרים טוענים כי תקציב הדת ביוון מפלה לטובה את הכנסייה היוונית־אורתודקסית ביחס לקהילות אחרות. כמו כן, הכנסייה מחזיקה בשטחים עצומים מאז התקופה הרומית – שחלקם משמשים למגורים ולחקלאות – ומבצעת בהם עסקאות נדל"ן, חלקן על חשבון תושבים עניים. עד 2010, זכו האחזקות הללו בפטור גורף ממס, שבוטל בשל המשבר הכלכלי במדינה.

דתי? שלם מס נוסף. חילוני? פטור

ממה מתקיימים מוסדות הדת במדינות שאין בהן תקציב דת ממשלתי? חלק ממדינות מערב אירופה גובות תשלום מיוחד שנקרא "מס כנסייה", המופנה ישירות לקהילות דתיות ורק מי שחבר בהן משלם אותו.

בחלק מהמדינות הללו – גרמניה, שוויץ ומדינות סקנדינביה – מדובר בתרומה שהמאמינים משלמים, נוסף על המיסים שהם משלמים למדינה. המאמין בשוודיה, למשל, משלם לכנסייה מס נוסף בגובה של כ־0.8% מהמס שהוא משלם למדינה, בהתאם למדרגת המס שלו, ובגרמניה – 8%.

מי שאינם רשומים בארגון דתי המשתייך להסדר המס אינם משלמים "מס כנסייה". עם זאת, במידה והם נעזרים מדי פעם בשירותי דת – לצורך חתונה או לוויה, למשל – הם משלמים על כך תשלום חד־פעמי גבוה. "מס הכנסייה" במדינות הללו הוא, למעשה, דמי מינוי לשירותי הדת, או אולי פוליסת ביטוח.

מי שנעזר מדי פעם בשירותי דת – לצורך חתונה או לוויה, למשל – משלם תשלום חד־פעמי גבוה. "מס הכנסייה" במדינות הללו הוא, למעשה, דמי מינוי לשירותי הדת

כנסייה בשטוקהולם, שוודיה (צילום: AP Photo/David Keyton)

בגרמניה, רק 27% ממשלמי המיסים בוחרים לשלם את "מס הכנסייה" הגבוה; בשוודיה 68% משלמים, כנראה בגלל שהמס שם נמוך בהרבה.

הסכום הכולל של "מס הכנסייה" בגרמניה מגיע לכ־2.1% מגובה תקציב המדינה הכללי, ובשוודיה לכ־0.5%. הקהילות הדתיות בגרמניה ושוודיה נהנות, אפוא, בפועל מתקציבים גבוהים אפילו ביחס לישראל – וכולו נאסף כתרומה מהאמינים עצמם.

במדינות אחרות – כמו ספרד, איטליה ופורטוגל – "מס הכנסייה" נגבה על חשבון מיסים אחרים. איטלקי או ספרדי המצהיר על עצמו כחבר בקהילה דתית (כולל קהילות יהודיות, מוסלמיות ושל דתות אחרות) מקבל פטור בסכום קבוע מהמס שהוא חייב בו בהתאם למדרגת המס שלו, ומשלם סכום זהה המועבר לקהילה.

במדינות הללו, הארגונים הדתיים מקבלים, אפוא, תקציב שנלקח מתקציב המדינה על חשבון שירותים אחרים – אבל לפי בחירה אישית, ישירה, של המאמינים עצמם.

בספרד ואיטליה "מס הכנסייה" נגבה על חשבון מיסים אחרים. מי שמצהיר על עצמו כחבר בקהילה דתית מקבל פטור בסכום קבוע מהמס שהוא חייב בו – ומשלם סכום זהה לקהילה

כומר מברך צב בחג הקדוש אנטוניוס, הפטרון של בעלי החיים, בכנסייה במדריד, ספרד (צילום: AP Photo/Paul White)

"מס הכנסייה" באיטליה עומד על 0.8% מכלל מדרגת המס – ו־80% ממשלמי המיסים בוחרים לשלם אותו. כתוצאה מכך, תקציב הדת הכללי באיטליה גבוה מאוד – כ־0.7% מכלל התקציב (גבוה בכ־40% משיעור תקציב הדת בישראל).

"מס הכנסייה" בספרד מהווה 0.7% מכלל מדרגת המס, ורק 27% ממשלמי המיסים בוחרים לשלם אותו. בסך הכול, תקציב הדת מהווה בספרד כ־0.2% מכלל התקציב (כ־40% משיעורו בישראל).

בחלק מהמדינות באירופה, תקציבי הדת הממשלתיים ו"מסי הכנסייה" מממנים גם קבורה דתית – שירות שבישראל ניתן בתשלום בידי חברה קדישא במימון חלקי של הביטוח הלאומי.

בחלק ממדינות אירופה, תקציבי הדת הממשלתיים ו"מסי הכנסייה" מממנים גם קבורה דתית, שירות שבישראל ניתן במימון חלקי של הביטוח הלאומי

חיים מצוין מתרומות בלבד

במדינות מפותחות אחרות, מוסדות הדת מתקיימים מתרומות בלבד. זה המצב בארה"ב, צרפת, הולנד, אוסטרליה, יפן, טאיוואן, קוריאה הדרומית, קפריסין ועוד.

כנסייה בברוקלין, ניו יורק (צילום: AP Photo/John Minchillo)

ארה"ב, בניגוד לרוב מדינות אירופה, היא מדינה דתית, שחלק ניכר מאוכלוסייתה מבקרת בקביעות בכנסיות, בתי כנסת ומקדשים. אבל ארגוני הדת האמריקאים הם עמותות פרטיות, שמתקיימות מתרומות בהיקף של יותר מטריליון דולר.

ארה"ב היא מדינה דתית שחלק ניכר מאוכלוסייתה מבקרת בבתי התפילה. אבל ארגוני הדת האמריקאים הם עמותות פרטיות, שמתקיימות מתרומות של יותר מטריליון דולר

בחלק מהמדינות שאין בהן תקציבי דת כמו צרפת, אוסטריה ואירלנד, מרבית המאמינים הם נוצרים קתולים. הכנסייה הקתולית אינה זקוקה לתקציבים ממשלתיים: היא מגלגלת טריליוני דולרים – לפי הערכות מסוימות יותר מ־10 טריליון – מתרומות, אדמות ונכסים ועסקים חובקי עולם בנדל"ן ובשוקי ההון.

אפשר לטעון שגם הממשלות שאינן תורמות למוסדות הדת מתקציביהן מסייעות להן בדרכים עקיפות. הסוציולוגית ההולנדית סופי ון וורספלד, שכתבה מחקר על מימון הכנסייות בהולנד – מדינה שרוב תושביה חסרי דת – ציינה במחקרה:

לכאורה, ממשלת הולנד לא מתקצבת את מוסדות הדת, אבל למעשה, הם כן נתמכים. התורמים מקבלים פטור ממס, מוסדות רווחה שמפעילות כנסיות וקהילות דתיות מקבלים תקצוב ממשלתי, והממשלה מתחזקת כנסיות ובתי כנסת שהם אתרים היסטוריים.

מרוץ אופניים שהסתיים בכנסיית גרוט קרק בברדה, הולנד (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

התמיכות העקיפות הללו מעוררות ביקורת במדינות מערביות כמו ארה"ב והולנד. אבל למעשה, גם ממשלת ישראל מעניקה תמיכות עקיפות דומות למוסדות ואתרי דת ומורשת בארץ, נוסף על תקציבי הענק הישירים.

התמיכות העקיפות מעוררות ביקורת במדינות מערביות. אבל למעשה, גם ממשלת ישראל מעניקה תמיכות עקיפות למוסדות למוסדות ואתרי דת בארץ, נוסף על התקציבים הישירים

בחלק מהמדינות שבהן אין תקציבי דת ממשלתיים, מוסדות הדת מתקיימים מאחזקת אדמות ונכסים שקיבלו מהממשלות בזמנים עתיקים. זהו הגב הכלכלי של המנזרים הבודהיסטים ומקדשי השינטו ביפן, למשל, או המנזרים והכנסיות של הכנסייה היוונית־אורתודוקסית בקפריסין – וגם בישראל.

חלק מהמדינות במזרח אירופה – שבתקופה הקומוניסטית הלאימו כנסיות ובתי כנסת – משלמות כיום לקהילות הדתיות פיצוי כספי הפרוס לתשלומים שנתיים על עשרות שנים, ולמעשה מהווה תקציב ממשלתי לשירותי הדת.

ממשלת צ'כיה משלמת למוסדות הדת פיצוי שנתי של כ־70 מיליון דולר, כ־0.06% מכלל התקציב של ממשלת צ'כיה (כשביעית משיעור תקציב הדת בישראל). ממשלת פולין משלמת פיצוי של כ־48 מיליון דולר בשנה (כתשיעית מהתקציב בישראל).

ארדואן (במרכז) וחברי מפלגתו חונכים מסגד בנמל התעופה של איסטנבול, יוני 2020 (צילום: Presidential Press Service via AP, Pool)

אורבן וארדואן, מאחוריך

לפני כעשור, תקציבי הדת בישראל היו הגבוהים מבין מדינות ה־OECD, בפער גדול. מאז, תקציב הדת בשתי מדינות גדל מאוד ושבר את השיא הישראלי: טורקיה והונגריה.

תקציב מוסדות ושירותי הדת בטורקיה, שעלה בתלילות בתקופת שלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן, הגיע ב־2021 לכ־1.4 מיליארד אירו. מדובר בכ־0.54% מכלל תקציב המדינה. כלומר, קצת יותר גבוה מאשר בישראל.

עד שוויקטור אורבן עלה לשלטון בהונגריה, לא שולם בה תקציב דת בכלל. מאז הוא עלה בתלילות משנה לשנה, עד שהגיע ב־2017 לכ־2% מהתקציב הכולל (ואז הפסיק לעלות). תקציב הדת בהונגריה גבוה כיום פי חמישה מאשר בישראל.

בהונגריה מתקיימים בשנים האחרונות מפגשים דתיים בינלאומיים וחגיגות דתיות ראוותניות וקמים מכונים ללימודי דת וקידום "ערכי המשפחה" השמרניים. ובכל זאת, קשה להבין במה מושקעים תקציבים גדולים כל כך.

ראשי הממשלות של צ'כיה, הונגריה, סלובניה, וסרביה ב"פסגת הדמוגרפיה" לקידום ערכי המשפחה בבודפשט, הונגריה, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Laszlo Balogh)

סגן ראש ממשלת הונגריה לשעבר ז'ולט שמיין הצהיר במפגש עם אנשי כנסייה כי "קשה למצוא השקעה כספית טובה כמו ההשקעה בכנסייה. אם הכנסיות יפרחו, המדינה כולה תשגשג".

מאמר באתר ההונגרי החתרני "הספקטרום ההונגרי", שתיאר את פריחת הדת במדינה וציטט את האמירה התמוהה של שמיין, הסביר בזהירות כי הכנסייה היא "בסיס תמיכה חזק של הממשלה, בכמה מובנים שונים".

ניתן להעריך שאם ישראל תלך בדרכן של טורקיה והונגריה, בהובלתה של קואליציה שבה חברות מפלגות פונדמנטליסטיות, הבזבוז וההפקרות בתקציבי הדת המקומיים יגיעו לשיאים שטרם נראו כמותם.

סגן ראש ממשלת הונגריה לשעבר הצהיר: "קשה למצוא השקעה כספית טובה כמו ההשקעה בכנסייה". מאמר באתר הונגרי חתרני הסביר בזהירות: "הכנסייה היא בסיס תמיכה חזק של הממשלה, בכמה מובנים"