לאחר תקיפת חיל האוויר בבסיס צבאי בסוריה, שלדברי ישראל טורקיה תכננה לפרוס בו כוחות, אמר הרמטכ"ל רב־אלוף אייל זמיר כי צה"ל "לא יאפשר לכוחות עוינים להתבסס לאורך גבולותינו".

זמיר ביקר הבוקר את הכוחות באזור החיץ שבשליטת ישראל בדרום סוריה וקיים הערכת מצב עם קצינים בכירים. "אנחנו רואים את מה שקורה ועוקבים אחר השינויים בחזית הסורית. אנחנו צריכים להיערך אליהם בהתאם", אמר.

לדבריו, "לא נאפשר לכוחות עוינים להתבסס לאורך גבולותינו, ונדע להפעיל את כוחנו באופן מדויק היכן שנדרש ומתי שנדרש".

זמיר הוסיף כי צה"ל "חייב למנוע התפתחות של איומי טרור, ובמקביל למנוע היווצרות של איום צבאי משמעותי לאורך גבולותינו".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הרחיב את הזכאות לרישיון נשק לתשעה יישובים קטנים באזור תל אביב, כך הודיע משרדו, במסגרת מדיניותו להרחבת החזקת כלי נשק בידי אזרחים.

ההחלטה חלה על כפר חב"ד, צפריה, משמר השבעה, זיתן, ניר צבי, חמד, יגל, אחיעזר וגנות. בכפר חב"ד מתגוררים כ־7,000 תושבים, בגנות כ־500, וביתר היישובים כ־1,000 תושבים בכל אחד.

תושבי תשעת היישובים יוכלו כעת להגיש בקשה לרישיון נשק אישי בהתאם לתבחינים הקבועים בחוק, גם אם לא שירתו בכוחות הביטחון.

בן גביר, שמקדם זה זמן רב הרחבת החזקת נשק בידי אזרחים, אמר בהודעת משרדו: "המדיניות שלי ברורה: נשק בידיים הנכונות מציל חיים".

לפי ההודעה, מאז כניסתו של בן גביר לתפקיד בסוף 2022, הוגדרו 250 יישובים כזכאים לרישיון נשק, מהם 126 מתחילת השנה בלבד. משרדו מסר כי יותר מ־280 אלף בני אדם קיבלו רישיונות נשק בעקבות הרחבת תנאי הזכאות.

הבקשות לרישיונות נשק זינקו בישראל לאחר מתקפת חמאס וארגוני הטרור ב־7 באוקטובר 2023. בעקבות המתקפה העניק המשרד לביטחון לאומי סמכות זמנית לאנשי לשכתו האישית של בן גביר, לעובדי הכנסת ולאחרים לטפל בהנפקת רישיונות נשק. חמישה אנשים שעבדו בעבר בלשכת בן גביר נחקרו בהמשך במשטרה בחשד שהמשרד הנפיק רישיונות שלא כדין.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה לנפתלי בנט להסיר מסרטון תעמולת בחירות קטעי וידאו שבהם נראים חיילים בפעילות מבצעית וטנק של צה"ל. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירת הליכוד, שטען כי מדובר בשימוש אסור בנכסי ציבור ובצה"ל לצורכי תעמולה.

לא ציוני – לא על חשבוני!
נגייס את כולם, ביחד???????? pic.twitter.com/jxeBJewQM5

— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) July 23, 2026

סולברג קבע כי הקטעים מקשרים באופן מהותי בין פעילות צה"ל למסרי הסרטון, אך מאחר שהשימוש בהם מוגבל ונועד להמחשה חזותית בלבד, יש להסיר רק אותם ולא את הסרטון כולו.

חד"ש, תע"ל ובל"ד הודיעו כי הגיעו להסכמה על ריצה משותפת בבחירות הקרובות לכנסת.

יו"ר חד"ש יוסף ג'בארין יעמוד בראש הרשימה, אחריו יו"ר תע"ל אחמד טיבי ויו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה.

שלוש המפלגות ניהלו מגעים במשך שבועות, אך טיבי עיכב את הצטרפותו בניסיון להשיג תנאים טובים יותר עבורו ועבור מועמד נוסף מתע"ל. תע"ל נחשבת לפחות פופולרית מבין שלוש המפלגות.

במהלך המגעים בחנה תע"ל לפי דיווחים אפשרות להתאחד עם "מקום לכולנו", מפלגת שמאל חדשה המבקשת להציג שותפות יהודית־ערבית. ואולם סקרים פנימיים הראו כי רשימה כזאת תתקשה לעבור את אחוז החסימה, ובעקבות זאת הסכים טיבי להצטרף לחד"ש ולבל"ד.

שלוש המפלגות התמודדו יחד לאחרונה ב־2021, לאחר שרע"ם בראשות מנסור עבאס פרשה מהרשימה המשותפת והתמודדה בנפרד. השם "הרשימה המשותפת" נולד כאשר ארבע המפלגות הערביות התמודדו יחד לראשונה ב־2015.

סקרים הראו כי שיעור ההצבעה בחברה הערבית עשוי להיות גבוה יותר כאשר המפלגות המייצגות אותה מתמודדות יחד, לעומת מצב שבו הן רצות בכמה רשימות נפרדות.

יוסף ג'ברין, אחמד טיבי וסאמי אבו שחאדה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90, מפלגת חדש תע"ל)

צה"ל מסר כי התקיפות שביצע לפני זמן קצר ברצועת עזה כוונו נגד מחבל חמאס שחדר לישראל במתקפת 7 באוקטובר 2023 ונגד מפקד נוסף בארגון הטרור.

לפי הצבא, בתקיפה הראשונה, בנוסייראת שבמרכז הרצועה, הותקף מפקד פלוגה בחמאס שחדר לישראל ב־7 באוקטובר. כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי אדם שרכב על אופנוע נהרג בתקיפה.

פחות מחצי שעה לאחר מכן תקף צה"ל תחנת משטרה בעיר עזה. לפי כלי תקשורת פלסטיניים, תשעה בני אדם נהרגו בתקיפה. צה"ל מסר כי יעד התקיפה היה מפקד בחמאס, ולצידו כמה פעילים נוספים.

צה"ל הסביר את ביצוע התקיפות בזמן הפסקת האש בכך שפעילי הטרור תכננו לבצע פיגועים נגד כוחות ישראליים הפועלים ברצועה.